[ג, א]
שלמים -
מפורש.

[ג, ד]
על הכסלים -
ידוע והוא מגזרת כוכבי השמים וכסיליהם.

על הכליות -
כמו: ויבואו האנשים על הנשים וטעמו עם.
ונקראו כליות - בעבור כח תאות המשגל והיא מגזרת: נכספה וגם כלתה נפשי.

[ג, ט]
חלבו האליה תמימה -
טעמו כאשר היא שהאליה תקרא חלב, ותעו הצדוקים כאשר אפרש לך בפרשה השנית, גם תעה הגאון שאמר:

כי הוא חלבו והאליה,

כי מדקדוק הלשון לא יתכן, כי יהיה ראוי להיות חלבו ואליתו או החלב והאליה.

העצה -
ידוע ממקומו ואין לו אח ויש שמי שהוציא מגזרת עץ בדרך רחוקה:

[ג, יא]
לחם אשה -
כבר פירשתי לחם שהוא מאכל וימצא על הפרי ועל הבשר.

[ג, יב]
ואם עז -
ממין העז זכר או נקבה כמשפט הכבש ובבן הבקר לא הזכיר האליה כי אם בכבש, כי האליה בעז ובשור קטנה.
ועוד: כי הכבשים שהן בארץ ישראל יש להם אליה גדולה וזה דבר ידוע.

[ג, טז]
כל חלב לה' -
זה הכלל, ואחר שהחלב והדם לגבוה הם אסורים לכם ובפרשה השניה אאריך לבאר חוקת עולם.