בשבילי התנ"ך
 
מצודות דוד, תהלים פרק קיב



פסוק א
הללויה אשרי וגו'. הללו את יה ואמרו בההלל אשרי איש וגו' כי הדבר הזה יחשב הלול לה'
ירא וגו'.
מלעבור על ל"ת
במצותיו וגו'.
לקיים מצות העשין:

פסוק ב
גבור. לא זה בלבד שאשרי לו כי גם לזרעו ייטיב ויהיה כ"א גבור בארץ ואף כל אנשי הדור של הישרים יהיו מבורכים כי מכריעים את העולם לזכות:

פסוק ג
הון ועושר. עם כי יקבל גמול טוב בזה העולם ויהיה הון ועושר בביתו עכ"ז שכר צדקתו עומדת לעד ושמורה לו לעוה"ב:

פסוק ד
זרח בחשך. בעת בוא חשכת הגיהנם יזריח המקום אור לישרים כי הוא חנון ולא ינכה להם מה שקבלו גמול בעוה"ז:

פסוק ה
טוב. לזה טוב להאיש אשר חונן עניים ומלוה להם בעת דחקם וצרכי ביתו מכלכל במשפט הראוי וחס על נכסיו כי בהיות כן כפולה זכותו על כי מקמץ לעצמו ומפזר לעניים:

פסוק ו
לא ימוט. לא יהיה נוטה לנפול
לזכר עולם.
אף בעוה"ב יוזכר לצדיק ויקבל עוד גמול:

פסוק ז
משמועה רעה. עת ישמע בעולם שמועה רעה לא יירא ממנה ולבו יהיה נכון בטוח בה' שלא תגע בו הרעה:

פסוק ח
סמוך. כ"כ יהיה לבו סמוך בה' ולא יירא עד יתן לב לראות בהרעה הבאה על צריו כי כשהאדם הוא בפחד אינו נותן לב לראות נקמת צריו:

פסוק ט
פזר. בעבור פזור הממון אשר נתן לאביונים יהיה שכר צדקתו שמורה לעוה"ב וגם בעוה"ז תרום ממשלתו בכבוד:

פסוק י
רשע. כאשר יראה הרשע את זאת יכעוס בעצמו לגודל הקנאה ויחרוק שניו כדרך המתקצף ולבבו ימס בקרבו ברוב הקנאה אולם תאותו תהיה אבודה ולא יוכל למלאותה לעשות אל הצדיק ההוא מאומה רע:


הפרק הבא    הפרק הקודם