בשבילי התנ"ך
 
מצודות דוד, תהלים פרק יב



פסוק ב
הושיעה ה'. להנצל מיד שאול
כי גמר חסיד.
כלה חסיד מן העולם ולא ימצא מי למחות ביד שאול וללמוד עלי זכות בפניו
פסו.
כלו אנשי אמונה וידברו עלי כזב בפני שאול :

פסוק ג
שוא ידברו וגו'. מה שמדברים רכות המה שוא כי לא כן עם מחשבותם
בלב ולב ידברו.
כאלו הלשון תדבר בשליחות לב האחד והלב השני בל עמו:

פסוק ד
יכרת ה'. מתפלל שיכרת ה' את בעל שפתי חלקות והלשון המדברת דברים חשובים ויקרים בכדי לרמות :

פסוק ה
ללשוננו. בלשוננו המדברת גדולות נגביר על כולם כי נוכל לרמותם
שפתינו אתנו.
הלא שפתינו ברשותינו ונוכל לדבר בהם דברי שקר הפוך מה שבלב כי מי אדון לנו לצוות לבל לדבר כ"א הדבר שבלב כי מי יודע מה שבלב:

פסוק ו
משד. מחמת השוד שעושים לעניים ע"י ערמותם
מאנקת.
הצועקים על השוד
אקום.
להפרע מהם
אשית בישע יפיח לו.
כאלו אמר אשית ישע שיפיח לו ר"ל אושיע את הבא לאבד את הרשע בהפחת רוח בעלמא:

פסוק ז
אמרות ה'. הלא אמרות ה' המה טהורות ככסף הנצרף במקום מגולה במעבה האדמה פעמים רבות שאז היא טהורה מבלי סיג וכן אמרי ה' לא יפול מה מהם ארצה כי כן יהיה שיתן כח ביד המאבד את הרשע:

פסוק ח
תשמרם. את האביונים
תצרנו.
תשמור כל אחד לעולם מידי אנשי הדור ההוא:

פסוק ט
סביב. כי הרשעים הולכים סביבות האביון ללכדו כמו הראם הזולל אשר סובב הולך לטרוף בני אדם ולזה אין שמירה להאביון כ"א על ידיך:

הפרק הבא    הפרק הקודם