מצודות דוד, תהלים פרק קכ



פסוק א
שיר המעלות. אלה חמשה עשר שיר המעלות אמרם דוד לשיאמרו אותם הלוים בחמש עשרה מעלות העולות מעזרת נשים לעזרת אנשים שיר אחד על מעלה אחת
אל ה' וגו'.
ר"ל בעת הייתי בצרה פניתי אל ה' אני קראתי אליו והוא ענה לי:

פסוק ב
ה' הצילה. אתה ה' גם עתה הצילה נפשי מאנשי שפת שקר ומאנשי לשון רמיה:

פסוק ג
מה יתן לך וגו'. אתה לשון רמיה מה היא השמירה אשר יתן עוד עליך ומה יוסיף עוד הלא כבר נתונה אתה לפנים מחומת השפתים והשינים ואם אלו לא הועילו לשמרך מה יוסיף עוד שמירה:

פסוק ד
חצי גבור. דומה אתה לחצים שנונים שביד הגבור שהורג עמהם ברחוק מקום כן אתה פה תאמר לה"ר ותהרוג את העומד ממרחק
עם גחלי רתמים.
דומה אתה עם גחלים מעצי רותם כי עם שהם נראים כבוים מבחוץ בוערים המה מבפנים כן אתה תדבר חלקלקות ובסתר תדבר עליו לה"ר :

פסוק ה
אויה לי. אומר על לשון בני הגלות אשר יתאוננו על מרבית לה"ר שביניהם ויאמרו אויה לי איך לא אקח מוסר הלא זה הדבר אשר בעבורה הייתי בגולה כגר אצל בני משך ושכנתי בגולה אצל הקדרים יושבי אהלים:

פסוק ו
רבת. זמן רב שוכנה נפשי עם העכו"ם שונאי השלום :

פסוק ז
אני שלום. אני בפי שלום וכאשר אדבר אליהם שלום המה מתעוררים למלחמה:

הפרק הבא    הפרק הקודם