בשבילי התנ"ך
 
מצודות דוד, תהלים פרק קכז



פסוק א
לשלמה. אמר זה על שלמה כי צפה ברוה"ק אשר בעת יבנה את בה"מ ישא את בת פרעה ועליו אמר מה תועלת א"כ בבנין כי אם ה' לא יבנה הבית ר"ל אם המקום לא יחפוץ בבנין על מעשיך אשר לא טובים א"כ הלא לחנם עמלו בו הבונים כי לא תתקיים
אם ה' לא ישמר עיר.
בעבור המעשים האלה
שוא שקד שומר.
הלא לחנם היא מהירת והתמדת השומר בשמירת העיר כי בא יבוא האויב העירה ויחרב הבית:

פסוק ב
שוא לכם. וכמו כן טרחתם לכם בחנם אתם המשכימים לקום לעשות מלאכתכם ומאחרים לשבת בעסק המלאכה למיעוט בטחונם בה' והמה אוכלים הלחם הבא בעצב רב וביגיעת המלאכה
כן יתן.
הלא כן יתן ה' די מחסורו למי שמנדד שינה מעיניו ועוסק אז במלאכת שמים ור"ל כמו שמרבית שמירת העיר אין בו תועלת רב כי הכל תלוי בהרצאת המקום כן מרבית יגיעת המלאכה אין בו תועלת כי בזולת יגיעה רבה נותן המקום די הספוק למי שעמל בתורה:

פסוק ג
הנה נחלת ה'. ר"ל ואם ירבה לעמול במלאכה להרבות הון להנחיל לבניו אחריו הלא הנה הבנים עצמם המה נחלת ה' ונתנם לאשר ישר בעיניו ואם לא יתרצה לה' מאין לו בנים להנחילם את ההון
שכר פרי הבטן.
הבנים שהמה פרי הבטן המה באים בשכר המעשה ומיד ה' וכפל הדבר במ"ש:

פסוק ד
כחצים ביד גבור. ר"ל ובאמת שכר גדול הוא זה כי כמו החצים אשר המה ביד גבור עם שהחצים הרגו את מי עכ"ז הלא נראה לכל שלא החצים הם הממיתים כ"א הגבור אשר ירה אותם כן הבנים שהאדם מלמד בנערותו בעוד הכח בידו להדריכם בדרך ישרה הנה עם כי הבנים הם הדורכים בדרך ישרה עכ"ז נראה לכל שכל זה המה מעשה ידי אביהם להתפאר:

פסוק ה
אשר מלא וגו'. ר"ל אשר הרבה בנים כאלה לפי שהמשילם לחצים אמר בהם לשון הנופל בחצים שהדרך למלאותם בתוך הנרתק
לא יבושו.
לא יבואו לידי בושה כאשר ידברו במקום מושב החכמים כי יתחכמו לדבר בהשכל ובדעת
את אויבים.
ר"ל עם אותם החולקים עמהם בדבר חכמת התורה הנראים כאילו היו אויבים להם לפי המחלוקת:

הפרק הבא    הפרק הקודם