רשי, ישעיהו פרק יד


פרק יד, א
כי ירחם ה' את יעקב. לשמור להם הבטחת גאולתם מיד בבל. ובחר עוד בישראל. לעתיד יגאלם גאולה שלימה. ונספחו. ונוספו וכן ספחני נא (שמואל א ב) וכן מהסתפח בנחלת ה' (שם כז).

פרק יד, ב

והתנחלום. יהיו ננחלים מהם וכן והתנחלתם אותם (ויקרא כה). ורדו. לשון רידוי ונגישה כמו לא תרדה בו (שם).

פרק יד, ג

ביום הניח ה' לך. לישראל הכתוב מדבר. מעצבך ומרגזך. שעצבך והרגיזך מלך בבל ובראותך מפלתו יניח לך כי תצא חפשי.

פרק יד, ד

מדהבה. לשון מרבית גאוה ומשא כבד, ורבותינו דרשו האומרים מדוד והבא.

פרק יד, ה

שבר ה' מטה רשעים. שהיה מכה עמים בעברה.

פרק יד, ו

מורדף בלי חשך. מורדף כל גוי וגוי על ידו בלי חשך עצמו מרדוף ומדלוק אחר כל אומה ואומה.

פרק יד, ז

פצחו רנה. זאת הרנה פצחו נחה שקטה כל הארץ.

פרק יד, ח

גם ברושים שמחו. אף שלטונין חדיאו שמחו על מפלתך.

פרק יד, ט

לקראת בואך. כשתרד לגיהנם ומה היא הרגזה לעורר לקראתך. רפאים. ענקים השוכבים שם. כל עתודי ארץ. כל מלכי העכו"ם השרים והשרות הכתוב מושלם לפרים ולפרות ולעתודים, כמו (תהלים כב) כי סבבוני פרים וכמו (עמוס ד) פרות הבשן אשר בשומרון וכאן מושלם לעתודים. הקים. השליך. מכסאותם. שבגיהנם כל מלכי גוים.

פרק יד, י

גם אתה חלית כמונו. תמיהים אנו איך באת עליך רעה שגם אתה נחלית להיות כמונו למות.

פרק יד, יא

המית נבליך. נבלים וכנורות שהיו מזמרים לפניך ויש לפתור המית נבליך המית בני נבל עושי נבלה שבחיילותיך ומדומה אני שבמסורה הגדולה חיבר את זה ואת זמרת נבליך (שם ה) באלף בית של ב' לשונות.

פרק יד, יב

הילל בן שחר. כוכב הנוגה המאיר אור ככוכב הבוקר זו הקינה על שרה של בבל נאמרה שיפול משמים. נגדעת לארץ. אתה נבוכדנצר שהיית חולש על גוים מטיל גורל עליהם על המלכים מי מהם ישרתך ביום פלוני ומי ביום פלוני. ורבותינו דרשוהו שהיה מטיל גורל על המלכים למשכב זכור.

פרק יד, יג

ממעל לכוכבי אל. ישראל. בהר מועד. הר שהכל מתועדים שם הוא הר ציון. בירכתי צפון. בעזרה מקום שנבחר בו ירך הצפוני, כענין שנאמר (ויקרא א) על ירך המזבח צפונה.

פרק יד, יד

אעלה על במתי עב. איני כדאי לדור עם בני אדם אעשה לי עב קטנה באויר ואשב בה ויונתן תירגם: אסיק עלוי כל עמא.

פרק יד, טז

ישגיחו. יביטו דרך חורין וחרכין אבוע"ר בלע"ז. יתבוננו. פורופנשי"ר בלע"ז.

פרק יד, יז

לא פתח ביתה. לא פתח להם בית אסיריהם להוציאם כל ימי חייהם לפוטרם ללכת לביתם כל תיבה שצריכה למ"ד בתחלתה הטיל לה ה"א בסופה.

פרק יד, יח

איש בביתו. בקברו וכן תרגם יונתן: בבית עלמיה.

פרק יד, יט

כנצר נתעב. כיונק אילן הנתעב בעיני בעליו שחופר ומשרש ומוציאו כך השלכת מקברך, אמרו חכמים כשנעשה בהמה וחיה ז' שנים המליכו עם הארץ את אויל מרודך וכשחזר למלכותו נטלו וחבשו בבית האסורין עד יום מותו, כשמת הוציאו אויל מרודך מבית הסוהר להמליכו ולא קבל עליו אמר אם ישוב למלכותו יהרגני, אמרו לו מת ונקבר ולא האמין עד שהוציאוהו מקברו וגיררוהו. לבוש הרוגים מטועני חרב. בלבוש מלוכלך כמו לבוש הרוגים. מטועני חרב. מדוקרי רמחים מדוקר בלשון ערבי מוטען. יורדי אל אבני בור. אל עמקי בור מקום שהאבנים צוללים שם ירדת. כפגר מובס. תרגם יונתן: מדשדש כמו נבוס קמינו (תהלים מד) ועל הרי אבוסנו (לעיל יד כה) מתבוססת בדמיך (יחזקאל טו), הנדוש כטיט חוצות.

פרק יד, כ

לא תחד אתם בקבורה. לא תשוה לשאר מלכים לנוח בקברך. כי ארצך שחת. ברוב עבודה ועמך הרגת חנם כמו שמפורש בדניאל, ואמר להובדה לכל חכימי בבל לכך שנאוך ונהגו בך בזיון להשליכך מקברך. לא יקרא לעולם זרע מרעים. ואף בניך ילקו בעוניך ולא יתקיימו אחריך ימים רבים כי יתחברו עליהם שונאיך וישחיתום ויאמרו זה לזה.

פרק יד, כא

הכינו לבניו מטבח. לבל יקומו וירשו ארץ, ותמלא הארץ שונאים ומציקים וכן תירגם יונתן: בעלי דבבין כמו (שמואל א' כח) ויהי ערך, ועוד יש לפתור ומלאו פני תבל ערים כלפי שאמרנו למעלה שם תבל כמדבר ועריו הרס חזר ואמר יכלה זרעו ויחזרו יושבי הערים למקומן ומלאו פני תבל עיירות.

פרק יד, כב

ושאר. שארית. ונין. בן מושל במלכות אביו. ונכד. בן הבן. נין זה בלשאצר ונכד זו ושתי.

פרק יד, כג

קפוד. הריצ"ן בלע"ז. וטאטאתי. לשון כיבוד אשקובי"ר בלע"ז כמו שאמרו רבותינו לא הוו ידעי רבנן מאי וטאטאתיה עד דשמעי כו'.

פרק יד, כד

כאשר דמיתי. באשור כן היתה, אתה נבוכדנצר ראית שנתקיימו דברי נביאים ישראל בסנחריב.

פרק יד, כה

לשבור אשור בארצי. ובזאת תדע כי את אשר יעצתי עליך גם היא תקום. לשבור וגו'. מוסב על כאשר דמיתי כן היתה. אבוסנו. אשר אמרתי לרומסו ולבוססו.

פרק יד, כו

על כל הגוים. על אשור בשעתו ועל בבל בשעתה.

פרק יד, כח

בשנת מות המלך אחז. ומלך חזקיהו בנו היה המשא הזה על פלשתים.

פרק יד, כט

אל תשמחי פלשת כולך. שהרימות ראש בימי אחז שהי' רשע שגרם לו רשעו שנמסר בידכם, כענין שנאמר (דברי הימים ב כח) ובפלשתים פשטו בערי השפלה וגו'. כי נשבר שבט מכך. כי נחלשה ונשפלה מלכות בית דוד שהיו למודים להכות בכם כמו שמצינו בדוד וכן עוזיהו מלך יהודה שהכה אתכם, כענין שנאמר (דברי הימים ב' כו) ויצא וילחם בפלשתים ויפרוץ את חומת גת. כי משרש נחש. משורש אותו נחש יצא צפע שהוא קשה מנחש ומי היה זה חזקיה, שנאמר בו (מלכים ב' יח) הוא הכה את הפלשתים ואת עזה ואת גבוליה ממגדל נוצרים עד עיר מבצר. ופריו שרף מעופף. תרגם יונתן: ויהון עובדוהי בכון כחיוי.

פרק יד, ל

ורעו בכורי דלים. ורעו בימיו שרי ישראל שהן עכשיו דלים מפניכם, בכורי לשון שרים כמו (תהלים פט) אף אני בכור אתנהו.

פרק יד, לא

כי מצפון עשן בא. פורעניות קשה כעשן תבא עליהם מצפון, עזה וגבוליה שהכה חזקיה היו בדרומה של ארץ ישראל במקצוע דרומית מערבית נמצאת ארץ ישראל לה מצפון, וכן מצינו בספרי בהאזינו בקשו לברוח כלפי דרום היו מסגירין אותן, שנאמר (עמוס ב) על שלשה פשעי עזה למדנו שעזה בדרום. ואין בודד במועדיו. תרגם יונתן: ולית דמאחר בזמנוהי בגדודים שיעד לבא עליכם ואין מאחר פעמיו להיות בודד ובא בודד לבדו אלא כלם כאחד יבואו בחזקה.

פרק יד, לב

ומה יענה מלאכי גוי. ומה יגידו בימי חזקיהו מלאכי ישראל ההולכים לבשר בשורות, כן יגידו ה' יסד בציון הקים בה מלך הגון וחזק ה' עמו. ובה יחסו עניי עמו. אף מעשרת השבטים באים שם כמו שמפורש (דברי הימים ב ל) ששלח חזקיהו מלאכים בכל גבול ישראל לשוב להקב"ה.

הפרק הבא    הפרק הקודם