בשבילי התנ"ך
 
רשי, ישעיהו פרק מב


פרק מב, א
הן עבדי אתמך בו. הן עבדי יעקב אינו כמותכם כי אתמוך בו. בחירי. ישראל קרוי בחירי
(תהלים קלה) כי יעקב בחר לו יה, ואומר (לקמן מה) למען עבדי יעקב ישראל בחירי. רצתה נפשי. עליו נתתי רוחי להודיע נביאיו את סודו וסופו משפט לגוים יוציא, שנאמר
(לעיל ב) והלכו גוים רבים וגו' ויורנו מדרכיו וגו'.

פרק מב, ב

ולא ישא. לא יגביה קול לא יצטרך להוכיח ולהתנבאות אל הגוים שהם מעצמם יבואו ללמוד מהם כענין שנאמר (זכריה ח) נלכה עמכם כי שמענו אלהים עמכם.

פרק מב, ג

קנה רצוץ לא ישבור. תרגם יונתן: עינותניא דאינון כקניא רעיע לא יתברון וחשיכיא דאינין כבוצין עמי (פי' כנר כבה) לא יטפון. ופשתה כהה. פתילת פשתה לחה שקרובה ליכבות מלך שלהם לא יגזול את הדלים ולא ירצץ את העניים ואת החלשים.

פרק מב, ד

ולא ירוץ. כמו לא ירצץ כי מלאה הארץ דעה (לעיל יא) וישמעו להן כענין שנאמר (צפניה ג) כי אז אהפוך אל עמים וגו' וזהו לתורתו איים ייחלו כולם ישמעו לתורתו.

פרק מב, ה

האל ה'. בעל הדין ובעל הרחמים. בורא השמים. תחילה כמין פקיע של שתי ואח"כ נטה אותם כדאיתא במס' חגיגה. וצאצאיה. בורא את היוצא ממנה. נותן נשמה. נשמת חיים. לעם עליה. לכולם בשוה. ורוח. קדושה. להולכים בה. למתהלכים לפניו.

פרק מב, ו

קראתיך. לישעיה הוא אומר. ואצרך. כשיצרתיך זאת היתה מחשבתי שתשיב את עמי לבריתי ולהאיר להם. לאור גוים. כל שבט קרוי גוי לעצמו, כענין שנאמר גוי וקהל גוים.

פרק מב, ז

לפקוח עינים עורות. שאינם רואין את גבורתו לתת לב לשוב אלי. להוציא ממסגר אסיר. וע"י שיתפקחו עיניהם יצאו אסירים ממסגר. דבר אחר: לבשרם על גלות בבל העתידה לבא עליהן שסופן לצאת ממנה.

פרק מב, ח

הוא שמי. הוא מפורש בלשון אדנות וכח ועלי להראות שאדון אני, לפיכך כבודי לאחר לא אתן, שיהיו עובדי כוכבים מושלים בעמי עולמית ויאמרו יד אלוהיהם רמה.

פרק מב, ט

הראשונות. שהבטחתי לאברהם על גלות מצרים (בראש' טו) וגם את הגוי וגו'. הנה באו. שמרתי הבטחתי ועתה חדשות אני מגיד לעמי להבטיח על גלות שנייה.

פרק מב, י

תהלתו מקצה הארץ. על כרחם כשיראו את גבורתי לישראל יודו כל העכו"ם כי אלהים אני. יורדי הים. פורשי בספינות. ומלואו. הקבועים בים ולא באיים אלא בתוך המים שופכים עפר כל א' ואחד כדי בית והולכים מבית לבית בספינה כגון עיר ווניציי"א.

פרק מב, יא

ישאו מדבר. קול בשיר. חצרים תשב קדר. מוסב על ישאו מדבר קדר שהם דרים עתה באוהלים ישאו קול וירונו כמו והחצרים אשר תשב קדר, במדבר קדר שהם דרים עתה באהליהם יהיו ערים וחצרים קבועים. יושבי סלע. המתים שיחיו כן תרגם יונתן. מראש הרים יצווחו. מריש טוריא ירימון קליהון.

פרק מב, יד

החשיתי מעולם. זה ימים רבים החשיתי על חרבן ביתי ותמיד אחריש. אתאפק. לשון הווה עד עתה הציקתני רוחי ומעתה כיולדה אפעה. אשום. אתבהל. ואשאף. ואתאוה להשמיד הכל יחד כל אויבי.

פרק מב, טו

אחריב הרים וגבעות אהרוג מלכים ושלטונים וכל עשבם כל נלווים עליהם. אוביש. לשון יובש הוא לענין דבר לח כגון עשב ונהרות.

פרק מב, טז

והולכתי. ישראל שהיו עורים עד הנה מהביט אלי בדרך הטוב אשר לא ידעו להלוך בה. עשיתים. אעשה כן לשון נבואה לדבר על העתיד כאילו עשוי.

פרק מב, יח

החרשים, והעורים. על ישראל הוא אומר.

פרק מב, יט

מי עור. בכם אין אחד כי אם עבדי הוא העור שבכולכם, וחרש שבכם הרי הוא כמלאכי אשר אני שולח להנבא נבואות. מי עור כמשולם. מי היה עור בכם כבר קבל יסוריו והרי הוא כמשולם כל תגמוליו ויוצא נקי.

פרק מב, כ

ראות רבות. ראיות הרבה לפניכם ואינכם שומרים להביט במעשי ולשוב אלי. פקוח אזנים. אני עסוק לפקוח אזניכם ע"י נביאי ולא ישמע איש מכם את דברי ולשון הוה הוא.

פרק מב, כא

ה' חפץ. להראותכם ולפקוח אזניכם למען צדק, ולכך הוא מגדיל ומאדיר לכם תורה.

פרק מב, כב

והוא. העם הזה בזוי ושסוי וסוף הענין ולא ישים על לב, כל זה לומר למה קראתנו זאת מי נתן למשיסה יעקב. הפח בחורים כולם. בחוריהם פחי נפש כולם, (תוספות דבר אחר: הפח בחורים כולם ישימו את עצמם בפחי האדמה ובחורים ובבתי כלאים החבאו יוכיח שכן הוא). ואין אומר השב. כמו השב לפיכך הוא רפי אבל השב באמתחתינו הוא דגש.

פרק מב, כג

יאזין. לתת לב לזאת מי נתן למשיסה יעקב. לאחור. יקשיב וישמע דבר שיעמוד לו באחרונה וכן תרגם יונתן: לאחור לסופא וכן כל לאחור שבמקרא עתיד להיות הוא.

פרק מב, כד

זו חטאנו לו. זו היא שגרמה את המשיסה והבז את אשר חטאנו לו. ולא אבו. אבותינו בדרכיו הלוך.

פרק מב, כה

ותלהטהו מסביב. הבאתי פורענויות על עכו"ם מסביב כדי שיראו ויקחו מוסר, כענין שנאמר (צפניה ג ו) הכרתי גוים נשמו פנותם אמרתי אך תיראי וגו'. ולא ידע. יודע הוא אלא שדש בעקב לא חש להבין זאת ולשוב מרשעו. ותבער בו. אחר פורענויות העכו"ם שמסביב בערה בעצמו.

הפרק הבא    הפרק הקודם