פרק לה, ה
ותגר. ותשפל כמו (מיכה א) והגרתי לגיא אבניה שהיו מסגירין אותן לאויביהן כשהיו בורחין דרך ארצם וזו היא שאמר (עובדיה א) אל תעמוד על הפרק. בעת אידם. בעת כשמסרתים ביד אויב. בעת עון קץ. כשנגמר קץ עוונם ונתמלאה סאתם.

פרק לה, ו
לדם אעשך. נופל בחרב. דם שנאת. בזית את הבכורה שעבודתה היתה מסורה להם ושנאת להיות מלכלך עצמך בדם קרבן עבודתי, ולכלוך דם הרוגים ירדפך, ויש אומרים רוצחים אתה ירא כשאר כל אדם ורוצחים ירדפוך, ויש אומרים דם שנאת אחיך שהוא בשרך ודמך.

פרק לה, ט
ועריך לא תשובנה. לא כמו שאמרתי למצרים (לעיל כט) ושבתי את שבות מצרים ושבתי את שבות בני עמון (ירמיה מט), וזו היא שאמר (מלאכי א) ואת עשו שנאתי ואתן את הריו שממה שעתידים לשוממות עולם.

פרק לה, י
שני הגוים. ישראל ויהודה. ומדרש אגדה ר' תנחומא דורשו כלפי שהלך עשו אל ישמעאל להתחתן בו להשיאו שיעורר על יצחק על ירושת אברהם ויהרוג ישמעאל את יצחק ואהיה אני גואל הדם ואהרוג את ישמעאל וזהו יקרבו ימי אבל אבי ואירש אני את יצחק ואת ישמעאל (בראשית כז). וה' שם היה. יודע את מחשבותיך.

פרק לה, יא
ועשיתי כאפך. כאותה האף שעשית לישראל אעשה לך. ונודעתי בם כאשר אשפטך. אז יכירו את גבורתי.

פרק לה, יג
והעתרתם. הרביתם וכן ועתר ענן הקטרת (לעיל ח) לשון רבוי.

פרק לה, יד
כשמוח כל הארץ. כשאטול אני את מלכותי כי אז תשמח הארץ, כענין שנאמר ה' מלך תגל הארץ (תהלים צו) אז שממה אעשה לך.