רשי, דברים פרק ח

(א) כל המצוה -
כפשוטו.

ומדרש אגדה:
אם התחלת במצווה גמור אותה, שאינה נקראת אלא על שם הגומרה, שנאמר (יהושע כד, לב) ואת עצמות יוסף אשר העלו בני ישראל ממצרים קברו בשכם, והלא משה לבדו נתעסק בהם להעלותם, אלא לפי שלא הספיק לגומרה וגמרוה ישראל, נקראת על שמם:

(ב) התשמור מצותיו -
שלא תנסהו ולא תהרהר אחריו:

(ד) שמלתך לא בלתה -
ענני כבוד היו שפים בכסותם ומגהצים אותם כמין כלים מגוהצים, ואף קטניהם כמו שהיו גדלים היה גדל לבושן עימהם, כלבוש הזה של חומט שגדל עמו:
לא בצקה -
לא נפחה כבצק, כדרך הולכי יחף שרגליהם נפוחות:

(ח) זית שמן -
זיתים העושים שמן.


הפרק הבא    הפרק הקודם