פסוק א
וַיָּבאוּ שְׁנֵי הַמַּלְאָכִים סְדמָה בָּעֶרֶב. אַף עַל פִּי שֶׁהִגִּיעוּ שָׁם בְּלִי אִחוּר, כְּאָמְרָם: גַּבְרִיאַל בִּשְׁתַּיִם, מִיכָאֵל בְּאַחַת (ברכות ד, ב), וְכֵן הורָה לְמַעְלָה בְּאָמְרו "וַיֵּלְכוּ סְדמָה" (יח, כב), מִכָּל מָקום לא נִכְנְסוּ בִּסְדום עַד הָעֶרֶב, שֶׁכְּבָר נִסְתַּתְּמוּ טַעֲנות אַבְרָהָם הַמֵּלִיץ, וְנִגְמַר הַדִּין.

וַיָּקָם לִקְרָאתָם. פֶּן יָלִינוּ בָּרְחוב, כְּמו שֶׁהָיָה אָז הַמִּנְהָג בִּשְׁאָר הֶעָרִים כְּשֶׁאֵין מַכְנִיס אורְחִים, וְיַזִּיקוּ לָהֶם רִשְׁעֵי הָעִיר.

וַיִּשְׁתַּחוּ אַפַּיִם אָרְצָה. כִּי הָיָה תָּאֳרָם נורָא בְּלִי סָפֵק.

פסוק ג
מִשְׁתֶּה. קְבִיעות סְעוּדָה עַל הַיַּיִן, בִּהְיות הַיַּיִן אָהוּב אֶצְלו, כְּמו שֶׁהוכִיחַ סופו עַל תְּחִלָּתו. אֲבָל אַבְרָהָם לא עָשָׂה מִשְׁתֶּה, זוּלָתִי בְּיום הִגָּמֵל אֶת יִצְחָק לִגְדולֵי הַדּור, שֶׁהָיוּ מֻרְגָּלִים בְּכָךְ בְּעֵת שִׂמְחָתָם, כְּאָמְרָם זִכְרונָם לִבְרָכָה: קַמֵי דְּשָׁתֵי חַמְרָא חַמְרָא (סוטה י, א).

פסוק ח
אוצִיאָה נָּא אֶתְהֵן אֲלֵיכֶם. חָשַׁב שֶׁיָּקוּמוּ "לקְחֵי בְנתָיו", וְקָאם שָׁאון בֵּינֵיהֶם (על פי הושע י, יד).

פסוק ט
גֶּשׁ הָלְאָה. מֵעַל הַפֶּתַח וְנִשְׁבּר הַדֶּלֶת.

הָאֶחָד בָּא לָגוּר. הֲיֵשׁ גַּם אֶחָד שֶׁיַּעֲשֶׂה כָּךְ.

פסוק י
וְאֶת הַדֶּלֶת סָגָרוּ. כְּדֵי שֶׁיִּלְאוּ לִמְצא הַפֶּתַח וִיפַרְסְמוּ גּדֶל רִשְׁעָם.

פסוק יא
וַיִּלְאוּ לִמְצא הַפָּתַח. אַף עַל פִּי שֶׁהָיוּ מֻכִּים בְּסַנְוֵרִים, טָרְחוּ לִמְצא הַפֶּתַח כְּדֵי לִשְׁבּר הַדֶּלֶת, כְּאָמְרָם זִכְרונָם לִבְרָכָה: רְשָׁעִים אֲפִלּוּ עומְדִים בְּפִתְחו שֶׁל גֵּיהִנּם אֵינָם חוזְרִים בִּתְשׁוּבָה (עירובין יט, א).

פסוק יד
וַיֵּצֵא לוט. אַחַר שֶׁנִּלְאוּ וְהָלְכוּ לָהֶם.

פסוק טו
וַיָּאִיצוּ. כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה פֻּרְעָנוּתָם בִּזְרִיחַת הַשֶּׁמֶשׁ אֱלהֵיהֶם הַגָּדול, כְּאָמְרָם זִכְרונָם לִבְרָכָה: בְּשָׁעָה שֶׁהַחַמָּה זורַחַת וְכָל מַלְכֵי מִזְרָח וּמַעֲרָב מַנִּיחִין כִּתְרֵיהֶן בְּרָאשֵׁיהֶם וּמִשְׁתַּחֲוִים לַחַמָּה מִיָּד כּועֵס הַקָּדושׁ בָּרוּךְ הוּא (ברכות ז, א).

פסוק טז
בְּחֶמְלַת ה' עָלָיו. אַף עַל פִּי שֶׁבִּזְכוּת אַבְרָהָם הָיָה נִמְלָט, כְּאָמְרו "וַיִּזְכּר אֱלהִים אֶת אַבְרָהָם, וַיְשַׁלַּח אֶת לוט מִתּוךְ הַהֲפֵכָה " (להלן פסוק כט), הִנֵּה כֵּיוָן שֶׁהָיָה מְאַחֵר וּמִתְעַכֵּב אַחַר אַזְהָרַת הַמַּלְאָכִים הָיָה רָאוּי לִהְיות נִסְפֶּה, אֲבָל הָיְתָה הַחֶמְלָה עָלָיו, כִּי לא בְּמֶרֶד וְלא בְּמַעַל הָיָה עִכּוּבו, אֶלָּא מִצַּד עַצְלָה וְנֶפֶשׁ נִבְהָלָה.

פסוק יז
אַל תַּבִּיט אַחֲרֶיךָ. כִּי הָרָעָה תִּתְפַּשֵּׁט עָדֶיךָ כִּמְהַלֶּכֶת אַחֲרֶיךָ וְלא תַּזִּיקְךָ, אֲבָל אִם תִּתְעַכֵּב לְהַבִּיט, תִּדְבַּק בְּךָ, כְּמו שֶׁקָּרָה לְאִשְׁתּו, כְּאָמְרו "וַתְּהִי נְצִיב מֶלַח" (להלן פסוק כו).

פסוק כד
מֵאֵת ה' מִן הַשָּׁמָיִם. לא שֶׁהֶעֱלָה נְשִׂיאִים מִקְּצֵה הָאָרֶץ, בְּאפֶן שֶׁיִּתְהַלְּכוּ בַּאֲוִיר, כְּמו שֶׁיִּקְרֶה בִּבְרָקִים וְאַבְנֵי אֵשׁ בַּטֶּבַע.

פסוק כה
וַיַּהֲפךְ. שֶׁנֶּהֱפַךְ הָאָרֶץ הַהִיא וְיושְׁבֶיהָ לְטֶבַע גָּפְרִית וָאֵשׁ, כְּמו "הָפַךְ אֶת מֵימֵיהֶם לְדָם" (תהלים קה, כט), וּבָהֶם נֶהְפַּךְ לְטֶבַע מֶלַח אותו הַטַּל שֶׁעָלָה קדֶם הַזְּרִיחָה, כְּאָמְרו "גָּפְרִית וָמֶלַח שְׂרֵפָה כָלך אַרְצָהּ" (דברים כט, כב), כְּמִשְׁפָּט כָּל לַחוּת תָּפֵל, מְערָב עִם חֲלָקִים שְׂרוּפִים.

פסוק כז
אֶל הַמָּקום אֲשֶׁר עָמַד שָׁם אֶת פְּנֵי ה'. אֶל הַמָּקום שֶׁלִּוָּה שָׁם אֶת הַמַּלְאָכִים, כִּי שָׁם הָיְתָה עָלָיו יַד ה', וְזֶה כִּי חָשַׁב לְבַקֵּשׁ עֲלֵיהֶם רַחֲמִים, אַחֲרֵי שֶׁלּא מָצָא לָהֶם זְכוּת בַּדִּין.

פסוק כח
וַיַּשְׁקֵף. הַשְׁקָפַת אֵיבָה עַל רב רִשְׁעָם.

וַיַּרְא וְהִנֵּה עָלָה קִיטר הָאָרֶץ. וּבְכֵן רָאָה שֶׁאֵין עוד לְהִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם.

פסוק כט
מִתּוךְ הַהֲפֵכָה בַּהֲפךְ אֶת הֶעָרִים. בִּהְיות שֶׁנִּמְלַט בִּזְכוּת אַבְרָהָם "מִתּוךְ הַהֲפֵכָה", בְּעוד שֶׁהָיָה הָאֵל יִתְבָּרַךְ הופֵךְ אֶת הֶעָרִים קדֶם שֶׁיָּצָא לוט מִכָּל הַכִּכָּר, וְלָזֶה לא הָיָה זוכֶה בְּשׁוּם פָּנִים, אַחֲרֵי שֶׁלּא נִמְלַט קדֶם הַתְחָלַת הַפֻּרְעָנוּת בְּעַצְלוּתו כְּאָמְרו "וַיִּתְמַהְמָהּ" (פסוק טז) לְפִיכָךְ יָרֵא לָשֶׁבֶת בְּצעַר, כִּי חָשַׁב שֶׁהַהֲפֵכָה תַּמְתִּין גַּם לְצעַר עַד שֶׁיִּמָּלֵט הוּא מִמֶּנָּה בִּזְכוּת אַבְרָהָם, וְשֶׁאַחֲרֵי צֵאתו מִשָּׁם תִּתְפַּשֵּׁט הַהֲפֵכָה גַּם בְּצעַר.

פסוק ל
וַיֵּשֶׁב בָּהָר. כִּי חָשַׁב שֶׁהַהֲפֵכָה תִּתְפַּשֵּׁט בְּכָל הַכִּכָּר עַד הָהָר, כְּמו שֶׁהורָה הַמַּלְאָךְ בְּאָמְרו "הָהָרָה הִמָּלֵט" (לעיל פסוק יז).

פסוק לא
אָבִינוּ זָקֵן. וְלא יִתְאַמֵּץ לְהַרְחִיק נְדוד אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת.

וְאִישׁ אֵין בָּאָרֶץ לָבוא עָלֵינוּ. אֵין אִישׁ בָּזֶה הַגָּלִיל רָאוּי לָבוא עָלֵינוּ.

כְּדֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ. שֶׁהַמִּנְהָג הוּא שֶׁלּא תִּנָּשֵׂא הָאִשָּׁה אֶלָּא לְהָגוּן לָהּ.

פסוק לז-לח
וַתִּקְרָא שְׁמו מואָב. וַתִּקְרָא שְׁמו בֶּן עַמִּי

. לְהורות שֶׁלּא נִתְעַבְּרוּ מֵאָדָם בִּלְתִּי הָגוּן.

הוּא אֲבִי מואָב.. הוּא אֲבִי בְנֵי עַמּון. שֶׁיָּרְשׁוּ אֶרֶץ, כִּי מִפְּנֵי שֶׁהָיְתָה כַּוָּנַת הַנָּשִׁים רְצוּיָה הָיָה זַרְעָם לִשְׁנֵי גּויִים יורְשֵׁי אַבְרָהָם בִּקְצָת, כְּאָמְרָם: "בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ" (משלי ג, ו) אֲפִלּוּ לִדְבַר עֲבֵרָה (ברכות סג, א).