פסוק ג
סָגַר עֲלֵיהֶם הַמִּדְבָּר. בַּעַל צְפן סָגַר אֶת הַמִּדְבָּר עֲלֵיהֶם.

פסוק ה
כִּי בָרַח הָעָם. שֶׁלּא הָלְכוּ בַּמִּדְבָּר עַל קַו יָשָׁר, כְּמו שֶׁיָּעֲדוּ בְּאָמְרָם "דֶּרֶךְ שְׁלשֶׁת יָמִים נֵלֵךְ בַּמִּדְבָּר" (לעיל ח, כג), אֲבָל חָזְרוּ לַאֲחורֵיהֶם כְּבורְחִים בִּלְתִּי יודְעִים הַדָּרֶךְ.

וַיֵּהָפֵךְ לְבַב פַּרְעה. כִּי חָשַׁב שֶׁהָיָה בַּעַל צְפן יָכול נֶגֶד הָאֵל יִתְבָּרַךְ.

מַה זּאת עָשִׂינוּ כִּי שִׁלַּחְנוּ. וְלא דָרַשְׁנוּ אֶת בַּעַל צְפן שֶׁהָיָה עוזֵר לָנוּ וְלא הָיִינוּ מֻכְרָחִים לְשַׁלֵּחַ.

פסוק ו
וְאֶת עַמּו לָקַח עִמּו. מִבְחַר פָּרָשָׁיו וְחֵילו.

פסוק ז
וְכל רֶכֶב מִצְרָיִם. הַהֲמונִיִּים.

וְשָׁלִשִׁם עַל כֻּלּו. גַּם עַל הֶהָמון שֶׁלּא הָיוּ בִּכְלַל "עַמּו" וְחֵילו הִפְקִיד שָׁלִישִׁים מְלֻמְּדֵי מִלְחָמָה, כִּי אָמְנָם כָּל תּקֶף הַצָּבָא תָּלוּי בְּשַׂר הַצָּבָא וְחָכְמָתו וְתַחְבּוּלותָיו.

פסוק ח
וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יצְאִים בְּיָד רָמָה. כְּעִנְיַן "יָדֵנוּ רָמָה" (דברים לב, כז), הָיוּ מִתְאַמְּצִים לְנַצֵּחַ אֶת פַּרְעה וְחֵילו שֶׁלּא הָיוּ רַבִּים בְּמִסְפָּר כְּמותָם. וּבָזֶה הודִיעַ שֶׁלּא הָיוּ יודְעִין עִנְיַן הַמִּלְחָמָה, כִּי אָמְנָם הָיָה רָאוּי לִירא מֵאותָם הַמְּעַטִּים מְלֻמְּדֵי מִלְחָמָה יותֵר מִמַּה שֶּׁהָיָה רָאוּי לִירא מִכָּל הֲמון מִצְרַיִם הַנּוסֵעַ אַחֲרֵיהֶם אַחַר כָּךְ.

פסוק ט
וַיִּרְדְּפוּ מִצְרַיִם אַחֲרֵיהֶם. אַחֲרֵי הַ"יּצְאִים בְּיָד רָמָה".

פסוק י
וּפַרְעה הִקְרִיב. אֶת חֵיל הֶהָמון שֶׁל "כּל רֶכֶב מִצְרָיִם".

פסוק יא
לְקַחְתָּנוּ לָמוּת בַּמִּדְבָּר. כִּי אֲפִלּוּ לא יִתְגָּר בָּנוּ מִלְחָמָה פַּרְעה וְחֵילו, הִנֵּה בְּעָמְדָם לְפָנֵינוּ לִשְׁמר אֶת דֶּרֶךְ כָּל מִחְיָה, נָמוּת בַּמִּדְבָּר בְּרָעָב וּבְצָמָא וּבְעֵירם וּבְחסֶר כּל.

פסוק טו
מַה תִּצְעַק אֵלָי. כִּי אָמְנָם הוּא הָיָה בִּכְלַל "וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה'" (פסוק י). אָמְנָם צַעֲקַת משֶׁה לא הָיְתָה מִיִּרְאַת פַּרְעה וְחֵילו, כִּי כְּבָר הִגִּיד לְיִשְׂרָאֵל אֶת מַפֶּלֶת הַמִּצְרִים וּמִיתָתָם, כְּאָמְרו "לא תסִפוּ לִרְאתָם עוד עַד עולָם, ה' יִלָּחֵם לָכֶם" (פסוקים יג יד). אֲבָל הָיְתָה צַעֲקָתו עַל מְרִי יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵעֵזּוּ פְנֵיהֶם בְּאָמְרָם "הֲמִבְּלִי אֵין קְבָרִים" (פסוק יא), וְחָשַׁב בִּשְׁבִיל זֶה שֶׁלּא יִשָּׁמְעוּ לו לְהִכָּנֵס בַּיָּם, לְפִיכָךְ אָמַר לו "מַה תִּצְעַק אֵלָי" בָּזֶה, כִּי אָמְנָם אַתָּה חושֵׁד בִּכְשֵׁרִים.

דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ. לא יַמְרוּ אֶת פִּיךָ.

פסוק טז
הָרֵם אֶת מַטְּךָ. אֶל הָרוּחַ קָדִים שֶׁיָּשִׂים הַיָּם לֶחָרָבָה.

וּנְטֵה אֶת יָדְךָ עַל הַיָּם. שֶׁיֵּחָצוּ הַמַּיִם הֵנָּה וָהֵנָּה, כָּעִנְיָן בְּאֵלִיָּהוּ.

פסוק יח
וְיָדְעוּ מִצְרַיִם. הַנִּשְׁאָרִים בְּמִצְרַיִם וְיָשׁוּבוּ אֵלַי, "כִּי לא אֶחְפּץ בְּמות הַמֵּת" (יחזקאל יח, לב).

פסוק יט
הַהלֵךְ לִפְנֵי מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל. בְּעַמּוּד הָאֵשׁ.

וַיֵּלֶךְ מֵאַחֲרֵיהֶם. לְהַתִּיךְ א אותָם תְּהומות שֶׁיִּקְפְּאוּ בְּלֶב יָם לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּעָבְרָם, כְּדֵי לַהֲפךְ קַרְקַע הַיָּם לְטִיט כַּאֲשֶׁר יַעַבְרוּ מִצְרַיִם אַחֲרֵיהֶם, כִּי לא הָיָה צָרִיךְ אָז שֶׁיֵּלֵךְ עַמּוּד הֶעָנָן לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל לַנְחותָם הַדֶּרֶךְ, כִּי הַדֶּרֶךְ שֶׁנַּעֲשָׂה בִּבְקִיעַת הַיָּם הָיָה מַנְהִיגָם.

וַיַּעֲמד מֵאַחֲרֵיהֶם. מֵאַחֲרֵי יִשְׂרָאֵל וּמֵאַחֲרֵי עַמּוּד הָאֵשׁ.

פסוק כ
וַיָּבא. הַמַּלְאָךְ בֵּין מַחֲנֵה מִצְרַיִם וּבֵין מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל לְהַנְהִיג אֶת שְׁנֵי הָעַמּוּדִים.

וַיְהִי הֶעָנָן וְהַחשֶׁךְ. חשֶׁךְ הַלַּיְלָה הָיָה יַחְדָּו עִם הֶעָנָן מֵאַחֲרֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל וְשֶׁל עַמּוּד הָאֵשׁ.

וַיָּאֶר אֶת הַלָּיְלָה. הַמַּלְאָךְ בְּעַמּוּד הָאֵשׁ, כִּי בו הֵסִיר חשֶׁךְ הַלַּיְלָה, וְלא הָיָה שָׁם עָנָן מַפְסִיק בֵּינָם לָאֵשׁ הַמֵּאִיר, כְּמו שֶׁהָיָה לְצַד מִצְרָיִם.

וְלא קָרַב זֶה אֶל זֶה. כִּי הַהולְכִים בַּחשֶׁךְ הולְכִים לְאַט בְּהֶכְרֵחַ, כִּי לא יֵדְעוּ בַּמֶּה יִכָּשֵׁלוּ.

פסוק כא
וַיָּשֶׂם אֶת הַיָּם לֶחָרָבָה. רוּחַ הַקָּדִים הִקְפִּיא טִיט קַרְקַע הַיָּם.

וַיִּבָּקְעוּ הַמָּיִם. בִּנְטִיַּת יַד משֶׁה עַל הַיָּם בְּמִצְוַת בּורְאו.

פסוק כב
בְּתוךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה. כִּי קָפְאוּ תְהומות בְּרוּחַ הַקָּדִים וְעָבְרוּ עַל הַטִּיט הַנִּקְפָּא.

פסוק כד
וַיַּשְׁקֵף ה' אֶל מַחֲנֵה מִצְרַיִם בְּעַמּוּד אֵשׁ וְעָנָן. שְׁנֵי הָעַמּוּדִים שֶׁהָיוּ מְהַלְּכִים בְּאֶמְצַע הַמֶּרְחָק אֲשֶׁר בֵּין מַחֲנֵה מִצְרַיִם וּבֵין מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל הִקְרִיבָם לְצַד מַחֲנֵה מִצְרָיִם.

וַיָּהָם. בְּמִינֵי חֳלָאִים, כָּעִנְיַן בַּפְּלִשְׁתִּים "וַתְּהִי יַד ה' בָּעִיר מְהוּמָה גְּדולָה מְאד וַיַּךְ אֶת אַנְשֵׁי הָעִיר מִקָּטן וְעַד גָּדול וַיִּשָּׂתְרוּ לָהֶם עֲפלִים" (שמואל א ה, ט). וְאותָם מִינֵי חֳלָאִים הֵם "מַדְוֵי מִצְרַיִם הָרָעִים" (דברים ז, טו), וְהִיא "הַיָּד הַגְּדלָה אֲשֶׁר עָשָׂה ה' בְּמִצְרַיִם" (להלן פסוק לא), שֶׁרָאוּ יִשְׂרָאֵל וְיָרְאוּ, כְּאָמְרו "וְהֵשִׁיב בְּךָ אֵת כָּל מַדְוֵה מִצְרַיִם אֲשֶׁר יָגרְתָּ מִפְּנֵיהֶם" (דברים כח, ס). אָמְנָם פְּרָטֵי הַמַּכּות שֶׁהִזְכִּירָה הַתּורָה לא הָיָה בָהֶם שׁוּם חלִי זוּלָתִי הַשְּׁחִין, וְהִנֵּה הַתּורָה הִזְכִּירָה (דברים שם פסוק כז) "שְׁחִין מִצְרַיִם" וְהִזְכִּירָה גַם כֵּן "מַדְוֵה מִצְרַיִם".

פסוק כה
וַיָּסַר אֶת אפַן. בְּעַמּוּד הָאֵשׁ.

בִּכְבֵדֻת. מִכּחַ הַטִּיט.

כִּי ה' נִלְחָם לָהֶם. וּבְנוּסֵנוּ לא יִלָּחֵם בָּנוּ עוד.

פסוק כז
לְאֵיתָנו. בְּשׂא גַלָּיו אֶל דֶּרֶךְ הַבְּקִיעָה, שֶׁלּא עָשָׂה כֵן מֵאָז שֶׁנִּבְקַע.

וּמִצְרַיִם נָסִים לִקְרָאתו. שֶׁמִּתְּחִלַּת אַשְׁמרֶת הַבּקֶר יַד ה' הָיְתָה בָּם לְהֻמָּם. וְאָז אָמְרוּ "אָנוּסָה" (פסוק כה) וְנָסוּ עַד פְּנות הַבּקֶר דֶּרֶךְ הַבְּקִיעָה, וּבְעֵת פְּנות בּקֶר שָׁב הַיָּם לְאֵיתָנו לְשֵׂאת גַּלָּיו בִּמְקום הַבְּקִיעָה, אֲשֶׁר הִגִּיעוּ שָׁם מִצְרַיִם בְּאותָהּ שָׁעָה וְנִמְצְאוּ נָסִים לִקְרַאת הַיָּם.

וַיְנַעֵר ה' אֶת מִצְרַיִם. הַמֶּלֶךְ וְעַמּו, נִעֵר אותָם מֵעַל הַמֶּרְכָּבות אֶל קַרְקַע הַיָּם, כְּמו "חָצְנִי נָעַרְתִּי" (נחמיה ה, יג), "הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר" (ישעיה נב, ב)

פסוק כח
וַיָּשֻׁבוּ הַמַּיִם. בִּרְבות הַגַּלִּים אֶל מְקום הַבְּקִיעָה.

וַיְכַסּוּ אֶת הָרֶכֶב. אַחַר שֶׁנִּנְעֲרוּ מֵעֲלֵיהֶם הָעָם אֲשֶׁר בָּם.

וְאֶת הַפָּרָשִׁים. רוכְבֵי הַסּוּסִים.

לְכל חֵיל פַּרְעה הַבָּאִים אַחֲרֵיהֶם. הֲמון כָּל רֶכֶב מִצְרַיִם וְרוכְבֵיהֶם שֶׁבָּאוּ אַחַר הַפָּרָשִׁים לַמִּלְחָמָה.

פסוק כט
וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה. בְּעוד שֶׁמִּצְרַיִם הָיוּ טובְעִים בַּיָּם, כִּי לא שָׁב לְאֵיתָנו בְּאותו הַקָּצֶה שֶׁהָיוּ שָׁם יִשְׂרָאֵל.

פסוק ל
וַיּושַׁע ה' בַּיּום הַהוּא אֶת יִשְׂרָאֵל. בְּמִיתַת הַמִּסְתּולְלִים בָּם לְשַׁעְבְּדָם נִשְׁאֲרוּ הֵם בְּנֵי חורִין, כִּי עַד עֵת מותָם הָיוּ יִשְׂרָאֵל כַּעֲבָדִים בּורְחִים.

פסוק לא
הַיָּד הַגְּדלָה אֲשֶׁר עָשָׂה ה' בְּמִצְרַיִם. "מַדְוֵי מִצְרַיִם הָרָעִים" (דברים ז, טו) שֶׁלָּקוּ בָם עַל הַיָּם.

וַיִּירְאוּ הָעָם. כְּאָמְרו "אֲשֶׁר יָגרְתָּ מִפְּנֵיהֶם" (שם כח, ס).