בשבילי התנ"ך

ספורנו, שמות פרק ג

פסוק א
וַיָּבא אֶל הַר הָאֱלהִים חרֵבָה. הוּא לְבַדּו לְהִתְבּודֵד וּלְהִתְפַּלֵּל, עַל דֶּרֶךְ "וַיָּבא עַד חֶבְרון" (במדבר יג, כב).

פסוק ב
וַיֵּרָא מַלְאַךְ ה' אֵלָיו. בְּמַרְאֵה הַנְּבוּאָה, כִּי אָמְנָם כַּאֲשֶׁר יִגָּלוּ הַמַּלְאָכִים בִּדְמוּת אֲנָשִׁים בִּלְתִּי נְבוּאָה, כָּעִנְיָן לְאַבְרָהָם וּלְלוט וּלְבִלְעָם וּלְזוּלָתָם, לא יאמַר עֲלֵיהֶם 'וַיֵּרָא', אֲבָל יאמַר עֲלֵיהֶם 'וַיַּרְא', כְּמו "וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלשָׁה אֲנָשִׁים" (בראשית יח, ב), "וַיַּרְא לוט" (שם יט, א), "וַיַּרְא אֶת מַלְאַךְ ה' נִצָּב בַּדֶּרֶךְ" (במדבר כב, לא).

וַיַּרְא וְהִנֵּה הַסְּנֶה בּעֵר בָּאֵשׁ. דּולֵק, וְזֶה דֶּרֶךְ חִידַת הַנְּבוּאָה, שֶׁהָיָה הַמַּלְאָךְ בְּתוךְ הַסְּנֶה, וְהָאֵשׁ בּועֶרֶת בַּסְּנֶה סְבִיב הַמַּלְאָךְ, לְהורות שֶׁבִּהְיות צַדִּיקֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם מַלְאֲכֵי ה', בְּתוךְ הַסְּנֶה שֶׁל עַם מִצְרַיִם, שֶׁהָיוּ לָהֶם סָרָבִים וְסַלּונִים, הַסְּנֶה יִבְעַר בָּאֵשׁ בְּצָרַת עֶשֶׂר מַכּות, אֲבָל לא יִכְלוּ בְּאותָן הַצָּרות, כְּמו שֶׁהורָה בְּאָמְרו וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל. שֶׁהָיָה בִּלְתִּי כָלֶה בָּאֵשׁ הַמְלַהֵט בּו. כִּי לא הָיְתָה נְבוּאַת משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלום אָז כְּמו שֶׁהָיְתָה אַחַר כָּךְ, כְּמו שֶׁהֵעִיד בְּאָמְרו "כִּי יָרֵא מֵהַבִּיט אֶל הָאֱלהִים" (פסוק ו), עַל הֵפֶךְ "וּתְמֻנַת ה' יַבִּיט" (במדבר יב, ח). אֲבָל מִיּום מַתַּן תּורָה וְאֵילָךְ, שֶׁנִּגְלָה אָז לְכָל יִשְׂרָאֵל פָּנִים בְּפָנִים, וְהֵם לא סָבְלוּ זֶה, כְּאָמְרָם "לא אסֵף עוד לִשְׁמעַ אֶת קול ה' אֱלהָי" (דברים יח, טז), וְהוּא לְבַדּו נִשְׁאַר בְּאותָהּ מַדְרֵגָה, כְּמו שֶׁאָמַר "שׁוּבוּ לָכֶם לְאָהֳלֵיכֶם וְאַתָּה פּה עֲמד עִמָּדִי" (דברים ה, כז כח). וּכְאָמְרו "וַיַּעֲמד הָעָם מֵרָחק וּמשֶׁה נִגַּשׁ" (להלן כ, יח), הָיְתָה נְבוּאַת משֶׁה רַבֵּנוּ "פָּנִים אֶל פָּנִים" (שם לג, יא), "וּמַרְאֶה וְלא בְחִידת" (במדבר יב, ח).

פסוק ג
אָסֻרָה נָּא וְאֶרְאֶה. אֶתְבּונֵן וְאֶרְאֶה.

מַדּוּעַ לא יִבְעַר הַסְּנֶה. לָמָּה לא יִכְלוּ הַמִּצְרִים בְּרב מַכּותָם, כְּעִנְיַן "וְדָלְקוּ בָהֶם וַאֲכָלוּם" (עובדיה א, יח).

פסוק ד
וַיַּרְא ה' כִּי סָר לִרְאות. לְהִתְבּונֵן בַּדָּבָר.

וַיִּקְרָא אֵלָיו אֱלהִים. לְהודִיעו, כְּאָמְרָם זִכְרונָם לִבְרָכָה: "בָּא לִטָּהֵר מְסַיְּעִין אותו" (שבת קד, א), כְּעִנְיַן "וּמשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלהִים וַיִּקְרָא אֵלָיו ה' מִן הָהָר" (להלן יט, ג).

פסוק ה
שַׁל נְעָלֶיךָ. אֲפִלּוּ שֶׁבַּמָּקום שֶׁאַתָּה בּו עָתָּה.

פסוק ז
רָאה רָאִיתִי אֶת עֳנִי עַמִּי. צַדִּיקֵי הַדּור הַנֶּאֱנָחִים וְהַנֶּאֱנָקִים עַל עֲונות הַדּור וְעַל עָנְיָם וּמִתְפַּלְלִים, וּכְנֶגְדָּם נִגְלָה מַלְאַךְ ה' תּוךְ הַסְּנֶה. וְטַעַם "רָאה רָאִיתִי", אָמְנָם רָאִיתִי. וְזֶה טַעַם הַמָּקור בְּכָל מָקום כְּשֶׁיּוּשַׂם לְכֶפֶל, כְּמו "עָלה נַעֲלֶה" (במדבר יג, ל), "יָכול נוּכַל" (שם), כִּי עִנְיָנו כְּטַעַם 'אָמְנָם', לְהורות שֶׁהָאֱמֶת כָּךְ הוּא, אַף עַל פִּי שֶׁיִּטְעַן הַטּועֵן וְיאמַר הֵפֶךְ זֶה, כְּעִנְיַן "יָדַעְתִּי בְנִי יָדַעְתִּי" (בראשית מח, יט). כְּלומַר, אַף עַל פִּי שֶׁ"רָאִיתִי אֶת עֳנִי עַמִּי אֲשֶׁר בְּמִצְרַיִם", כְּמו שֶׁהורָה הֱיות הַמַּלְאָךְ בְּתוךְ הַסְּנֶה, וְאַף עַל פִּי שֶׁ"עַל צָרֵיהֶם אָשִׁיב יָדִי" (ע"פ תהלים פא, טו), כְּמו שֶׁהורָה הָאֵשׁ בַּסְּנֶה, מִכָּל מָקום לא יָסוּפוּ הַמִּצְרִים הַצָּרִים אותָם בְּכָל הַמַּכּות שֶׁאֲשַׁלַּח בָּם, כְּמו שֶׁהורָה עִנְיַן "וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל", כִּי אָמְנָם אֵין הַכַּוָּנָה בַּמַּכּות שֶׁאָבִיא עֲלֵיהֶם לְהַכְרִיתָם וּלְהושִׁיב יִשְׂרָאֵל בִּמְקומָם, אֲבָל לְהַצִּיל יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם וּלְהושִׁיבָם בְּמָקום אַחֵר.

פסוק ח
וְזֶה טַעַם וָאֵרֵד לְהַצִּילו. וּלְהַעֲלתו מִן הָאָרֶץ הַהִוא אֶל אֶרֶץ. כְּלומַר, נִגְלֵיתִי בְּמַרְאָה זו לְהַצִּילו וּלְהַעֲלותו, לא לְהַכְרִית הַמִּצְרִים.

זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ. רַבַּת הַמִּקְנֶה וְרַבַּת הַמָּזון, עָרֵב וּמועִיל, כְּאָמְרו "אֱכָל דְּבַשׁ בְּנִי כִּי טוב וְנפֶת מָתוק" (משלי כד, יג).

פסוק ט
וְעַתָּה. בִּהְיות זֶה כֻּלּו אֱמֶת, וְזֶה טַעַם "וְעַתָּה" בְּכָל מָקום. אָמַר: וּבִהְיות זֶה אֱמֶת, שֶׁ"יָּדַעְתִּי אֶת מַכְאבָיו" (פסוק ז) וְנִגְעֵי לְבָבו הִנֵּה צַעֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָה אֵלָי. שֶׁקִּבַּלְתִּי תְּפִלָּתָם, מֵאַחַר שֶׁקְּרָאוּנִי בֶּאֱמֶת, לא עַל דֶּרֶךְ "וַיְפַתּוּהוּ בְּפִיהֶם" א (תהלים עח, לו).

וְגַם רָאִיתִי אֶת הַלַּחַץ. מִצַּד רב הַלַּחַץ רָאוּי לַעֲנשׁ אֶת הַלּוחֲצִים, כְּעִנְיַן "וְקֶצֶף גָּדול אֲנִי קצֵף עַל הַגּויִם הַשַּׁאֲנַנִּים, אֲשֶׁר אֲנִי קָצַפְתִּי מְעָט וְהֵמָּה עָזְרוּ לְרָעָה" (זכריה א, טו).

פסוק י
וְעַתָּה לְכָה וְאֶשְׁלָחֲךָ. אֲלֵיהֶם, לְהַתְרות בָּהֶם בְּטֶרֶם שֶׁאַעֲנִישֵׁם.

פסוק יא
מִי אָנכִי כִּי אֵלֵךְ. אֵיךְ יַחְשׁב אֶת הַתְרָאָתִי.

וְכִי אוצִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. שֶׁאֶזְכֶּה לְהוצִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם עַתָּה בִּלְתִּי רְאוּיִים לְכָךְ.

פסוק יב
כִּי אֶהְיֶה עִמָּךְ וְזֶה לְּךָ הָאות. שֶׁ"תִּגְזר אמֶר וְיָקָם לָךְ" (איוב כב, כח) בְּכל אֲשֶׁר תִּפְנֶה שָׁם, וּבָזֶה יַכִּירוּ הַכּל שֶׁשְּׁלַחְתִּיךָ וְיַחְשִׁיבוּ אותְךָ וְאֶת דְּבָרֶיךָ, כְּעִנְיַן "גַּם הָאִישׁ משֶׁה גָּדול מְאד בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם" (להלן יא, ג). בְּהוצִיאֲךָ אֶת הָעָם מִמִּצְרַיִם תַּעַבְדוּן אֶת הָאֱלהִים עַל הָהָר הַזֶּה. אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָם רְאוּיִים, הֵם מוּכָנִים לַעֲבד אֶת הָאֱלהִים עַל הָהָר הַזֶּה בְּהוצִיאֲךָ אותָם מִבֵּין הַפּושְׁעִים.

פסוק יג
וְאָמְרוּ לִי מַה שְּׁמו. הִנֵּה הַשֵּׁם יורֶה עַל הַצּוּרָה הָאִישִׁיִּית, וְהַצּוּרָה הִיא סִבָּה עַצְמִיִּית לִפְעֻלָּה הַמְיֻחֶדֶת לְאִישׁ. יאמְרוּ אִם כֵּן: בְּאֵיזֶה פעַל נִמְשָׁךְ מִמֶּנּוּ, שֶׁבּו יִקָּרֵא בְשֵׁם, שְׁלָחֲךָ אֵלֵינוּ.

פסוק יד
אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה. הַהוֶה תָּמִיד עַל עִנְיָן אֶחָד מִצַּד עַצְמו, וּמִזֶּה יִתְחַיֵּב שֶׁיֶּאֱהַב הַמְּצִיאוּת וְיִשְׂנָא כָּל הֶפְסֵד מְנֻגָּד לַמְּצִיאוּת, כְּאָמְרו "כִּי לא אֶחְפּץ בְּמות הַמֵּת" (יחזקאל יח, לב), וּמִזֶּה יִתְחַיֵּב שֶׁיֶּאֱהַב מִשְׁפָּט וּצְדָקָה, אֲשֶׁר תַּכְלִיתָם מְצִיאוּת, וְיִשְׂנָא הָעָוֶל וְהָאַכְזָרִיּוּת, הַמַּטִּים עֲקַלְקַלּות אֶל הֶעְדֵּר וְהֶפְסֵד, וּבָזֶה שָׂנֵא חֲמַס וְאַכְזְרִיּוּת הַמִּצְרִים נֶגְדְּכֶם.

פסוק טו
וַיּאמֶר עוד אֱלהִים אֶל משֶׁה כּה תאמַר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. לְחַכְמֵי הַדּור.

ה' אֱלהֵי אֲבתֵיכֶם. מִצַּד פְּעֻלָּתו הַמְיֻחֶדֶת לו, אֲשֶׁר יורֶה עָלֶיהָ הַשֵּׁם הַמְיֻחָד, וּמִצַּד הֱיותו "אֱלהֵי אֲבתֵיכֶם", שֶׁכָּרַת עִמָּם בְּרִית לָהֶם וּלְזַרְעָם.

זֶה שְּׁמִי לְעלָם. הַשֵּׁם הַמְיֻחָד, וְזֶה הַשֵּׁם הַקּודֵם הַמּורֶה מְצִיאוּתִי, קַדְמוּתִי וְנִצְחִיּוּתִי, הוּא זִכְרִי לְדר דּר. הוּא מַה שֶּׁהִשִּׂיגוּ כָּל חַכְמֵי הַדּורות, חֲדָשִׁים גַּם יְשָׁנִים, שֶׁיֵּשׁ בְּהֶכְרֵחַ נִמְצָא קַדְמון נִצְחִי בִּלְתִּי מִשְׁתַּנֶּה.

פסוק טז
פָּקד פָּקַדְתִּי אֶתְכֶם. מִצַּד הֱיותְכֶם זַרְעָם.

וְאֶת הֶעָשׂוּי לָכֶם בְּמִצְרָיִם. מִצַּד הֱיותִי שׂונֵא הָאַכְזָרִיּוּת וְהֶחָמָס.

פסוק יח
וְשָׁמְעוּ לְקלֶךָ. בְּכל אֲשֶׁר תְּצַוֵּם.

אֱלהֵי הָעִבְרִיִּים. אֱלהֵי הַמַּחֲזִיקִים בְּדֵעות עֵבֶר.

נִקְרָה עָלֵינוּ. בְּעֵת שֶׁלּא הָיִינוּ מִתְכַּוְּנִים לִנְבוּאָה, וְלא מְבַקְשִׁים דָּבָר מִלְּפָנָיו, רַק לַהֲפָקַת רְצונו צִוָּה שֶׁנִּזְבַּח.

פסוק יט
כִּי לא יִתֵּן אֶתְכֶם מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַהֲלךְ. לא יַסְכִּים לַעֲשׂות זֶה בִּרְצונו, לְבַקָּשָׁתִי.

וְלא בְּיָד חֲזָקָה. וַאֲנִי אֶעֱשֶׂה שֶׁלּא יִתֵּן אֶתְכֶם לַהֲלךְ כַּאֲשֶׁר תֶּחֱזַק יָדִי עָלָיו, כִּי בְּסוּר הַמַּכּות אֲחַזֵּק לִבּו שֶׁלּא יִירָא שֶׁאוסִיף לְהַכּותו.

פסוק כ
וְהִכֵּיתִי אֶת מִצְרַיִם בְּכל נִפְלְאתָי. בְּאפֶן שֶׁיִּפָּלֵא עֲלֵיהֶן כָּל שׁומֵעַ, וְרַבִּים יִרְאוּ וְיִירָאוּ, אוּלַי יָשׁוּבוּ קְצָתָם.

פסוק כב
וְנִצַּלְתֶּם אֶת מִצְרָיִם. אַף עַל פִּי שֶׁתְּקַבְּלוּ הַכּל מֵהֶם דֶּרֶךְ הַשְׁאָלָה, וְתִהְיוּ חַיָּבִים לְהַחֲזִיר, הִנֵּה תִּקְנוּ אַחַר כָּךְ אֶת הַכּל בְּדִין, בְּרָדְפָם אַחֲרֵיכֶם לְהִלָּחֵם בָּכֶם וְלִשְׁלל אֶת שְׁלַלְכֶם. כִּי אָמְנָם כַּאֲשֶׁר מֵתוּ בְּאותָהּ הַמִּלְחָמָה, כִּי ה' נִלְחַם, הָיָה בְּדִין מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה כָּל שְׁלַל הָרודְפִים לַנִּרְדָּפִים, כַּמִּנְהָג בְּכָל מִלְחָמָה.

הפרק הבא הפרק הקודם