פסוק א
וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה אַחֲרֵי מות. הִנֵּה תֵּיבַת "וַיְדַבֵּר" בִּלְשׁון הַקּדֶשׁ לא תִפּל בָּרב עַל חֶלְקֵי הַדִּבּוּר, אֲבָל תִּפּל עַל מֶשֶׁךְ הַדִּבּוּר בִּכְלָלו. וְלָכֵן אַחַר לָשׁון הַדִּבּוּר יָבא בָּרב לָשׁון הָאֲמִירָה הַפְּרָטִית. אָמַר, אִם כֵּן, "וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה אַחֲרֵי מות.. וַיּאמֶר.. דַּבֵּר אֶל אַהֲרן אָחִיךָ". וּמִפְּנֵי שֶׁהֶאֱרִיךְ בְּסִפּוּר "אַחֲרֵי מות" לא כָּתַב 'וַיּאמֶר אֵלָיו', אֲבָל חָזַר וְהִזְכִּיר הָאֵל יִתְבָּרַךְ הָאומֵר וּמשֶׁה הַשּׁומֵעַ. אֲבָל לְדִבְרֵי קְצָת מֵרַבּותֵינוּ ז"ל הָיוּ שְׁנֵי דִּבּוּרִים, וְיִהְיֶה שִׁעוּר הַכָּתוּב "וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה וַיּאמֶר"
אֵלָיו "דַּבֵּר אֶל אַהֲרן.. וְאַל יָבא.. וְלא יָמוּת". וְ"אַחֲרֵי מות שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרן" אָמַר לְמשֶׁה "דַּבֵּר אֶל אַהֲרן.. וְאַל יָבא" שֶׁלּא יִכָּנֵס יותֵר מִמַּה שֶׁצֻּוָּה "וְלא יָמוּת", כְּדֶרֶךְ שֶׁמֵּתוּ בָּנָיו בִּהְיותָם הורְסִים לַעֲשׂות קְטרֶת יותֵר מִמַּה שֶׁצֻּוּוּ. וְזֶה 'לְזַרְזו יותֵר מִן הָרִאשׁון'.

פסוק ב
כִּי בֶעָנָן אֵרָאֶה. בְּזֶה הַדּור לְדַבֵּר לְמשֶׁה, וּבִשְּׁאָר הַדּורות לִקְרוא לַמּוּכָנִים לִנְבוּאָה, כְּעִנְיַן שְׁמוּאֵל בְּאָמְרו "וּשְׁמוּאֵל שׁוכֵב בְּהֵיכַל ה' אֲשֶׁר שָׁם אֲרון אֱלקִים, וַיִּקְרָא ה' אֶל שְׁמוּאֵל" (שמואל א ג, ג ד).

פסוק ג
בְּזאת יָבא.. בְּפַר בֶּן בָּקָר. בְּהַקְדָּשַׁת פַּר לְחַטָּאת וְאַיִל לְעלָה, וּלְבִישַׁת הַבַּדִּים שֶׁאֵין בָּהֶם צֶבַע וְלא צִיּוּר מְלַאכוּתִיִּי. כִּי אָמְנָם לא יְאַחֵר כּהֵן גָּדול לְהִכָּנֵס לִפְנִים עַד אַחַר הַקְרָבַת הָעולָה (להלן פסוק יד), אֲבָל יִכָּנֵס לְהַקְטִיר הַקְטרֶת תֵּיכֶף אַחַר שְׁחִיטַת הַחַטָּאת.

פסוק ד
בִּגְדֵי קדֶשׁ הֵם. בִּכְמותָם יֵרָאוּ הַמַּלְאָכִים אֶל הַנְּבִיאִים, כִּי הֵם נִרְאִים אָז בִּלְבוּשֵׁי הַבַּדִּים.

פסוק ה
שְׁנֵי שְׂעִירֵי עִזִּים לְחַטָּאת. הָרִאשׁון עַל חַטָּאִים בַּמִּקְדָּשׁ, וְהַמִּשְׁתַּלֵּחַ עַל שְׁאָר חֶטְאֵי צִבּוּר אֲשֶׁר לְרב טֻמְאָתו לא יֵאות לְזֶבַח וּמְטַמֵּא מְשַׁלְּחו.

פסוק ח
גּורָלות. כִּי הַגּורָל, בִּפְרָט עַל יְדֵי אִישׁ חֲסִידו, הוּא "כַּאֲשֶׁר יִשְׁאַל אִישׁ בִּדְבַר הָאֱלקִים", כְּאָמְרו "בַּחֵיק יוּטַל אֶת הַגּורָל, וּמֵה' כָּל מִשְׁפָּטו" (משלי טז, לג).

פסוק ט
וְעָשָׂהוּ חַטָּאת. הַגּורָל יַעֲשֶׂה אֶת הַשָּׂעִיר חַטָּאת, כְּאָמְרָם ז"ל: הַגּורָל עושֶׂה חַטָּאת וְאֵין הַשֵּׁם עושֶׂה חַטָּאת (יומא מ, ב).

פסוק יא
וְכִפֶּר בַּעֲדו. כְּבָר בָּא בְּקַבָּלָה (יומא לו, ב) שֶׁשְׁתֵּי הַכַּפָּרות "בַּעֲדו" הֵם כַּפָּרַת דְּבָרִים בְּוִדּוּי וּלְפִיכָךְ הֵם קדֶם שְׁחִיטַת הַחַטָּאת.

פסוק יב
וְלָקַח מְלא הַמַּחְתָּה. כִּי תֵּיכֶף שֶׁנִּשְׁחַט חַטָּאת וְהִתְוַדָּה וְסָר עֲונו, נַעֲשָׂה מוּכָן לֵיאור בְּאור פְּנֵי מֶלֶךְ. וְהִנֵּה הַמֶּלֶךְ יֵרָאֶה לַכּל מוּכָן לְאורו, בְּאָמְרו "כִּי בֶּעָנָן אֵרָאֶה" (פסוק ב). וְרָאוּי לְכַבְּדו בִּקְטרֶת, כְּמו הָעִנְיָן אַחַר הַתְּמִידִים, כְּאָמְרו "עלַת תָּמִיד לְדרתֵיכֶם פֶּתַח אהֶל מועֵד אֲשֶׁר אִוָּעֵד לָכֶם שָׁמָּה" (שמות כט, מב). וּבָזֶה טָעוּ בְּנֵי אַהֲרן וְהִקְרִיבוּ "אֲשֶׁר לא צִוָּה אותָם" (לעיל י, א).

פסוק טו
הַחַטָּאת אֲשֶׁר לָעָם. אַחַר שֶׁהִשְׁלִים לְכַפֵּר בַּעֲדו בְּחַטָּאתו, כְּעִנְיַן "הִתְקושְׁשׁוּ וָקושׁוּ" (צפניה ב, א), וְעִם זֶה נִרְאֶה אֶת פְּנֵי הַמֶּלֶךְ.

פסוק כג
וְהִנִּיחָם שָׁם. כִּי הִקְרִיבָם לִפְנֵי ה' וַיִּקְדָשׁוּ קְדֻשָּׁה יְתֵרָה, וְלא יֵאות אֲפִלּוּ לְכהֵן גָּדול אַחַר שֶׁעָבְרָה שְׁעַת מַעֲלָתו.

פסוק כד
וְרָחַץ אֶת בְּשָׂרו. אַחַר שֶׁסָּמַךְ עַל הַשָּׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ. וְעָשָׂה אֶת עלָתו. אַחַר שֶׁכִּפֵּר בַּעֲדו בְּחַטָּאתו (פסוק ז) וּבְעַד הָעָם בִּשְׁתֵּי חַטָּאות (פסוקים ט, טו, כא), שֶׁגַּם שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ נִקְרָא "חַטָּאת", כְּאָמְרו "שְׁנֵי שְׂעִירֵי עִזִּים לְחַטָּאת" (פסוק ה). וּשְׁנֵיהֶם יִקְדְּמוּ לְעלַת הָעָם, כְּמִשְׁפַּט כָּל חַטָּאת שֶׁקּודֶמֶת בְּכָל מָקום לְעלָה, כְּמו שֶׁבָּא בְּקַבָּלָה. וְכִפֶּר בַּעֲדו וּבְעַד הָעָם. כַּפָּרַת הִרְהוּרֵי הַלֵּב הָרְאוּיָה לִנְקִיֵּי כַּפַּיִם וּבָרֵי לֵבָב, וְזֶה בְּעלָה.

פסוק כט
לְחֻקַּת עולָם. אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ מִקְדָּשׁ לַעֲבודָה, מִכָּל מָקום צָרִיךְ שֶׁתְּקַיְּמוּ גַּם שְׁבִיתָה וְעִנּוּי.

פסוק ל
כִּי בַיּום הַזֶּה יְכַפֵּר. וְהַטַּעַם שֶׁתִּצְטָרְכוּ עִם זֶה גַּם לִשְׁבִיתָה וְעִנּוּי הוּא, כִּי אָמְנָם הַכּהֵן בַּעֲבודָתו יְכַפֵּר בִּלְבָד, וְעִנְיַן הַכִּפּוּר הוּא הַקְטָנַת הַחֵטְא וַהֲכָנָתו לְקַבֵּל סְלִיחָה. לִפְנֵי ה' תִּטְּהָרוּ. אֲבָל הַשָּׂגַת הַטָּהֳרָה וְהַסְּלִיחָה הַגְּמוּרָה תִּהְיֶה "לִפְנֵי ה'" בִּלְבָד, וְזֶה בְּוִדּוּי וּתְשׁוּבָה, שֶׁהוּא לְבַדּו יֵדַע אֲמִתָּתָם, וּבִשְׁבִיל כָּך,ְ

פסוק לא
שַׁבַּת שַׁבָּתון הִיא לָכֶם. עַל הֵיפֶךְ "הֵן בְּיום צומְכֶם תִּמְצְאוּ חֵפֶץ" (ישעיהו נח, ג). חֻקַּת עולָם. וְגַם בִּזְמַן שֶׁאֵין בֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם תִּשְׁמְרוּ שְׁבִיתָה וְעִנּוּי.

פסוק לב
וַאֲשֶׁר יְמַלֵּא אֶת יָדו.. וְלָבַשׁ. אַף הַמְרֻבֶּה בְּגָדִים בִּלְבָד יְכַפֵּר.

פסוק לד
וְהָיְתָה זאת לָכֶם לְחֻקַּת עולָם לְכַפֵּר. שֶׁהַיּום עַצְמו יְכַפֵּר אַף עַל פִּי שֶׁלּא יִהְיֶה מִקְדָּשׁ וַעֲבודָה, כְּאָמְרָם: תְּשׁוּבָה תּולָה וְיום הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר (יומא פו, א).