הנני מביא אליהם רעה אשר לא יוכלו לצאת ממנה -
אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה:
זו אשה רעה וכתובתה מרובה.

מה לידידי ביתי -
א"ר יצחק:
בשעה שחרב בית המקדש מצאו הקב"ה לאברהם שהיה יושב בבית המקדש,
א"ל: מה לידידי ביתי?
א"ל: על עסקי בני באתי!
א"ל: בניך חטאו וגלו!
א"ל: שמא בשוגג חטאו?
א"ל: עשותה המזמתה.
א"ל: שמא מיעוטן חטאו?
א"ל: הרבים!
א"ל: היה לך לזכור ברית מילה.
א"ל: ובשר קדש יעברו מעליך.
א"ל: שמא אם המתנת להם היו חוזרים בתשובה?
א"ל: כי רעתכי אז תעלזי.
מיד הניח ידו על ראשו והיה צועק ובוכה, אמר: שמא ח"ו אין להם תקנה?
יצאת בת קול ואמרה לו: זית רענן יפה פרי תאר קרא ה' שמך.
מה זית זה אחריתו בסופו,
אף ישראל אחריתו בסופו.

לקול המולה גדולה וגו' ורעו דליותיו -
א"ר חנינא בר פפא:
לקול מילייהו של מרגלים נתרועעו דליותיהן של ישראל.

דאמר ר' חנינא בר פפא:
דבר גדול דברו מרגלים באותה שעה: כי חזק הוא ממנו אל תקרי מִמֶּנּוּ אלא מִמֶּנּוֹ, כביכול אפילו בעל הבית אינו יכול להוציא כליו משם.

מתקיף לה ר' חמא בר חנינא:
האי לקול המולה - לקול מלה מבעי ליה?
אלא אמר הקב"ה לאברהם: קולך שמעתי וחמלתי עליהם, אני אמרתי ישתעבדו בארבע מלכיות, כל אחד ואחד בשעבוד ארבע מלכויות, השתא חדא חדא מאי דפסיק לה, אי תימא: אני אמרתי בזה אחר זה השתא בבת אחת.

אמר ר' יהושע בן לוי:
למה נמשלו ישראל כזית?
לומר לך:
מה זית, אין עליו נושרין לא בימות החמה ולא בימות הגשמים,
אף ישראל, אין להם בטלה לא בעולם הזה ולא לעולם הבא.

ר' יוחנן אמר:
למה נמשלו לזית?
לומר לך:
מה זית זה, אין מוציא שמנו אלא על ידי כתישה,
אף ישראל, אין חוזרין למוטב אלא על ידי יסורין.

נמשלו ישראל לזית: זית רענן יפה פרי תאר קרא ה' שמך.
וכן הושע אומר: ילכו יונקותיו ויהי כזית הודו.

ונמשלו עובדי אלילים לים, שנאמר: הוי המון עמים רבים כהמות ימים יהמיון - שכל המשקין מתעררבין אלו עם אלו והשמן אין מתערב עמהם, שנאמר: לא תתחתן בם - וישראל עולים למעלה, שנאמר: ונתנך ה' אלהיך עליון על כל גויי הארץ.

ומה הזית שעושים ממנו שמן ומאיר,
כך ישראל מאירים הם לעולם הבא, שנאמר: ואוהביו כצאת השמש בגבורתו.

וה' צבאות הנוטע אותך דבר עליך רעה -
ר' חייא רבא אמר:
עלוב הוא השאור, שמי שבורא אותו מעיד עליו שהוא רע, שנאמר: כי הוא ידע יצרנו.
עלובה עיסה שנחתומה מעיד עליה שהיא רעה, שנאמר: כי יצר לב האדם רע מנעוריו.

רבנן אמרין:
עלובה המטעת שמי שנוטעה מעיד עליה שהיא רעה, שנאמר: וה' צבאות הנוטע אותך דבר עליך רעה.

כה אמר ה' אל אנשי ענתות וגו' הנני פוקד עליהם רעה וגו' ושארית לא תהיה להם -
בוא וראה כח התשובה, שאע"פ שנגזרה גזרה קשה עליהם, כיון שעשו תשובה זכו להתיחס אנשי ענתות מאה ועשרים ושמונה.