ילקוט שמעוני, זכריה פרק יד


סימן תקפג
ויצא ה' ונלחם בגוים ההם -
אמר רבי לוי:
אוי להם לרשעים שהם מעמיקים עצות על ישראל, כל אחד ואחד אומר: עצתי יפה מעצתך! עשו אומר: שוטה היה קין, שהרג את הבל בחיי אביו, לא היה יודע שאביו פרה ורבה, אני איני עושה כן, אלא יקרבו ימי אבל אבי.

פרעה אמר:
שוטה היה עשו, לא היה יודע שאחיו פרה ורבה בחיי אביו, אני איני עושה כן, אלא כד אינון רקיקין תחות כורסי אמהון אנא מחנק להון, שנאמר: כל הבן הילוד וגו'.

המן אמר: שוטה היה פרעה, לא היה יודע שהבנות נשואות לאנשים ופרות ורבות, אני איני עושה כן, אלא להשמיד להרוג ולאבד וגו'.

א"ר לוי:
אף גוג ומגוג עתיד לומר כן, שוטים היו הראשונים, לא היו יודעים שיש להם פטרון בשמים, אני איני עושה כן, אלא בתחלה אזדווג לפטרונם ואחר כך אזדווג להם, הדא הוא דכתיב: יתייצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד על ה' ועל משיחו.
אמר לו הקב"ה: רשע, לי באת להזדווג?!
חייך, שאני עושה עמך מלחמה, שנאמר: ה' כגבור יצא.
ואומר ויצא ה' ונלחם.

ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזיתים -
למעלה מעשרה (במלכים ברמז רכ"ה).

סימן תקפד
והיה ביום ההוא לא יהיה אור יקרות וקפאון -
אמר רבי אליעזר:
זה אור שהוא יקר בעולם הזה, קפוי הוא לעולם הבא.

ור' יוחנן אמר:
אלו נגעים ואהלות, שהם יקרות בעולם הזה, קפויות הם לעוה"ב, הדא הוא דכתיב: והולכתי עורים בדרך לא ידעו וגו' אלה הדברים אעשה אין כתיב כאן אלא עשיתים, כבר עשיתים לר' עקיבא וחבריו.
וכל יקר ראתה עינו -
זה עין של ר' עקיבא.

ור' יהושע אמר:
אלו בני אדם שיקרים הם בעולם הזה קפויין הם לעוה"ב.
כי הא דרב יוסף בריה דר' יהושע בן לוי חלש ואיתנגיד.
אמר ליה אבוה: מאי חזית?
א"ל: עולם הפוך ראיתי עליונים למטה ותחתונים למעלה.
אמר ליה: בני, עולם ברור ראית.
ואנן מאי?
אמר ליה: כי היכי דחשבינן הכא חשבינן התם.

מאי שמעת להו דקאמרי?
אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו, והרוגי מלכות אין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתן.
מאן אינון?
אילימא רבי עקיבא וחבריו משום דהרוגי מלכות ותו לא?
אלא הרוגי לוד.

סימן תקפה
והיה לעת ערב יהיה אור -
א"ר אלעזר:
אין משלן של ארבע מלכיות, אלא יום אחד מיומו של הקב"ה.
מהיכן את למד?
דכתיב: וירד העיט על הפגרים וישב אותם אברם ויהי השמש באה.

אמר ליה ר' אלעזר בן ערך:
כדברך, שנאמר: נתנני שוממה כל היום דוה, חוץ משתי ידות שעה.
תדע לך שהוא כן.
בוא וראה, כשהחמה נוטה לבוא במערב, שתי ידות שעה תש אורו ואין נוגה לו, כן עד שלא יבא הערב יצמח אורן של ישראל, שנאמר: והיה לעת ערב יהיה אור.

והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלים -
ר' יהושע דסכנין בשם ר' לוי אמר:
נטל הקב"ה שיחתן של אבות ועשאה מפתח לגאולתם של בנים.
א"ל הקב"ה ליעקב: אתה אמרת: והיה ה' לי לאלהים - חייך, כל טובות וברכות ונחמות שאני נותן לבניך, איני נותן אלא בלשון הזה, שנאמר: והיה ביום ההוא יצאו מים חיים.
והיה ביום ההוא יחיה איש עגלת בקר,
והיה ביום ההוא יוסיף ה' שנית ידו,
והיה ביום ההוא יטפו ההרים עסיס,
והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול.

והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד -
אטו האידנא לאו אחד הוא?
א"ר אחא בר חנינא א"ר יוסי א"ר יוחנן:
לא כעולם הזה העולם הבא, העולם הזה על שמועות רעות אומר: ברוך דיין האמת ועל שמועות טובות אומר: ברוך הטוב והמטיב, לעוה"ב כלו הטוב והמטיב.

ושמו אחד -
אטו עד האידנא לאו אחד הוא?
א"ר נחמן:
לא כעוה"ז העוה"ב, העולם הזה נכתב ביו"ד ה"א ונקרא באל"ף דל"ת.
ולעולם הבא
כלו אחד.

רבא סבר למדרשיה בפרקא.

אמר ליה ההוא סבא: לעלם כתיב.

רבי אבינא רמי:
כתיב: זה שמי, וכתיב וזה זכרי.
א"ל הקב"ה: לא כשאני נכתב אני נקרא, נכתב ביו"ד ה"א ונקרא באל"ף דל"ת.
בעולם הזה שע"א מצויה אמרו: ה' הוא האלהים אבל לעולם הבא, כשימלוך הקב"ה עלינו אומר: והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד.

יסוב כל הארץ כערבה מגבע לרמון נגב ירושלים -
והלא נגב ירושלים מישור היה, וגבע ורמון מקום טרשין וקרקשין היה?
אלא מה גבע ורמון עתידין ליעשות מישור כנגב ירושלים, כך כל הארצות עתידין לעשות מישור כנגב ירושלים.

וראמה וישבה תחתיה -
אמר רבא:
עתיד הקב"ה להגביה ירושלים שלש פרסאות למעלה וכו'.

סימן תקפו
וזאת תהיה המגפה אשר יגוף ה' את כל העמים וגו' המק בשרו -
אמר הקב"ה: אני מכה אותם בצרעת.
וכן הוא אומר: אדם כי יהיה בעור בשרו.
על ידי מה שנתגרו בישראל אשר צבאו על ירושלים.
וכן אתה מוצא כשהקב"ה פורע ממלכות הרביעית, מלקה אותה בצרעת, שנאמר: מדוע נסחף אביריך.
וכתיב ולשאת ולספחת ולבהרת.
וכן אתה מוצא, בעולם הזה שהכה שונאיהם בצרעת.
ומי היה זה?
נעמן, שנאמר: גבור חיל מצורע.

ולמה נצטרע?
בשביל ששבה מישראל נערה קטנה.


הפרק הבא    הפרק הקודם