ילקוט שמעוני, תהלים פרק פד
למנצח על הגתית לבני קרח מזמור -
זה שאמר הכתוב:
ואבוס עמים באפי.
מה עלינו לומר?
חסדי ה' אזכיר.
דוד ראה אותה, אמר עליה:
מזמור, כל מי שהוא רואה את הגת הזו, הוא נותן עליה נצחון.
אסף ראה אותה ואמר עליה:
מזמור - למנצח על הגתית לאסף.
ראו אותה
בני קרח ואמרו עליה:
מזמור, למנצח על הגתית לבני קרח מזמור.
מה ידידות משכנותיך -
ידידות הם שבשבילם אתה עושה את הגת הזה, כל מי ששלח ידו בבית המקדש, הקב"ה עתיד ליתנו בתוך הגת.
וכן הוא אומר:
קול שאון מעיר וגו', קול שאון ממה שנעשה בעירו.
קול מהיכל ממה שנעשה בהיכלו (כתוב בשמואל ברמז קמ"ט):
נכספה וגם כלתה נפשי -
לא משל עכשו, אלא משהיו ישראל בים נתאוו לבית המקדש, שנאמר:
נחית בחסדך עם זו גאלת נהלת בעזך אל נוה קדשך וגו'
תביאמו ותטעמו בהר נחלתך,
מקדש ה' כוננו ידיך,
אמרו ישראל: עד מיתי יהיו אויבינו מחרפים אותנו ואומרים:
כצפור נודדת מן קנה כן איש נודד ממקומו, ואין איש אלא הקב"ה, שנאמר:
ה' איש מלחמה אין הקב"ה חוזר לבית, שנאמר:
כן איש נודד ממקומו.
וכן הוא אומר
: נודי הרכם צפור לא אמר כיונה אלא כציפור.
היונה הזו נוטלין גוזליה והיא חוזרת למקומה, שנאמר:
כיונה פותה אין לב, אבל הצפור אינה כן, אם ילדה במקום הזה ונטלו גוזליה, אינה חוזרת שם לעולם.
כך משלו הרשעים הקב"ה וישראל כצפור, וישראל אומר להם:
גם צפור מצאה בית.
אשרי יושבי ביתך -
אמר ר' יהושע בן לוי:
כל מי שהוא נכנס לבהכ"נ ולבהמ"ד בעוה"ז - זוכה ונכנס לבהכ"נ ולבהמ"ד לעוה"ב, שנאמר:
אשרי יושבי ביתך עוד יהללוך סלה (כתוב ברמז תרנ"ו).
שנו רבותינו:
חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת ומתפללין כדי שיכוונו לבם לאביהם שבשמים.
מנא הני מילי?
אמר רבי יהושע בן לוי:
דאמר קרא:
אשרי יושבי ביתך עוד יהללוך סלה.
אחר תפלתם מנין?
שנאמר:
אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך.
ואמר ר' יהושע בן לוי:
מנין לתחית המתים מן התורה?
הללוך לא נאמר אלא
יהללוך.
כל האומר שירה בעוה"ז - זוכה ואומרה לעוה"ב.
אשרי אדם עוז לו בך -
יכול לכל?
תלמוד לומר:
מסלות בלבבם (ברמז תת"ח).
עוברי בעמק הבכא -
זו גיהנום.
מעין ישיתוהו -
שהדמעות שלהן כמעין.
גם ברכות יעטה מורה -
רבי יוחנן אומר:
קלוסו של הקב"ה מגיהנום עולה יותר מגן עדן, שכל מי שהוא למעלה מחברו, מקלס להקב"ה ואומר: אשרי שאני למעלה מזה, שהוא נתון תחתי.
גם ברכות יעטה מורה -
מה הם אומרים?
יפה למדת יפה הורית ולא שמענו.
עוברי בעמק הבכא. -
אמר רבי יהושע בן לוי:
עוברי –
אלו בני אדם שעוברין על רצונו של מקום.
עמק -
שמעמיקים להם גיהינום.
הבכא מעין ישיתוהו =
שבוכין ומורידין דמעות כמעין של שיתין.
גם ברכות יעטה מורה -
שמצדיקין עליהם את הדין, ואומרים: רבש"ע, יפה זכית, יפה חייבת, יפה תקנת, גיהינום לרשעים וגן עדן לצדיקים!
איני, והא כתיב
: ויצאו וראו בפגרי האנשים (כתוב בסוף ישעיה):
ילכו מחיל אל חיל -
אמר רבי לוי:
תלמידי חכמים אין להם מנוחה אפילו לעוה"ב, שנאמר:
ילכו מחיל אל חיל יראה אל אלהים בציון.
אמר מר בר רב אשי:
היוצא מבית הכנסת ונכנס לבית המדרש - זוכה להקביל פני שכינה, שנאמר:
ילכו מחיל אל חיל יראה אל אלהים בציון.
אמר רבי יונה:
אין נחת רוח לחברים (לעתיד לבא), עד היכן?
אמר רבי פנחס:
עד
יראה אל אלהים בציון.
דאמר [רשב"נ]:
פנחס [בן אלעזר בן אהרן] הכהן [בא הכתוב ליחסו] מכלל דאחרים מקטריגין.
ה' אלהים צבאות שמעה תפלתי -
אמר ר' שמעון:
אגסטריון זה נתן משה ליהודה, שנאמר:
שמע ה' קול יהודה.
וכן הוא אומר:
הטה ה' אזנך ענני.
טוב יום בחצריך -
טוב יום -
אחד שאתה עוסק בתורה וכו' (ברמז תשח"י וברמז תשל"ח):
כי שמש ומגן ה' אלהים -
חזקיה בר חייא אמר:
אשריהם הצדיקים שהם מדמים את הצורה ליוצרה, ואת הנטיעה לנוטעה.
וכן הוא אומר:
אריה שאג מי לא יירא.
וכן הוא אומר:
וקולו כקול מים רבים, אלא משמיעין את האזן מה שהיא יכולה לשמוע, ומראין את העין מה שהיא יכולה לראות.
דבר אחר:
כי שמש ומגן ה' -
אי מה השמש הזו קופחת
, יכול אף הקב"ה כן?
ת"ל:
ומגן - מה המגן הזה מגין על האדם אף הקב"ה מגין על עולמו.
רבי חייא בר אבין אמר:
מאיר כשמש ומסך כמגן.
דבר אחר:
מגן -
זה התריס אשקוטא פרסאה שמקיף את האדם משלש רוחותיו.
ומנין לרבות רוח רביעית?
תלמוד לומר:
ה' כצנה רצון תעטרנו.