בשבילי התנ"ך
 
ילקוט שמעוני, שמואל ב פרק א


המשך סימן קמא
ויהי אחרי מות שאול (כתוב ברמז א').
רבי יודן ורבי הונא תרויהון בשם רבי יוסי בן זמרא
ר' יודן אמר:

כל מקום שנאמר: אחרי סמוך, אחר מופלג.

ורבי הונא אמר:
כל מקום שנאמר: אחר סמוך, אחרי מופלג.

אמר רבי סימון:
כל מקום שנאמר: ויהי אחרי מות, חזר העולם לאחוריו.
ויהי אחרי מות אברהם,
מיד וכל הבארות אשר חפרו וגו'.

ויהי אחרי מות משה
מיד פסק הבאר והמן וענני כבוד.

ויהי אחרי מות יהושע,
מיד נתגרו בם יתדות הארץ.

ויהי אחרי מות שאול,
מיד ופלשתים נלחמים בישראל.

התיבון חבריא לרבי סימון:
והא כתיב: ואחרי מות יהוידע באו שרי יהודה וישתחוו למלך?!

אמר ר' תנחום:
לא בא ר' סימון למימר אלא ויהי אחרי.

אמר ר' יודן:
אלמלא שהעמיד הקב"ה אחרים תחתיהם, כבר חזר העולם לאחוריו.
כתיב: ויהי אחרי מות אברהם,
וכתיב: וישב יצחק ויחפור את בארות המים.

כתיב: ויהי אחרי מות משה
וכתיב: ויאמר ה' אל יהושע.

ויהי אחרי מות יהושע,
ויאמר ה' יהודה יעלה בתחילה.


ויהי אחרי מות שאול,
וכתיב: ודוד שב מהכות את עמלק.

ויהי אחרי מות משה
בשבעה באדר מת משה, דכתיב: ויהי בארבעים שנה בעשתי עשר חדש באחד לחדש וגו' בעבר הירדן בארץ מואב.
מאחד בשבט עד ששה באדר שלושים וששה ימים פירש משה את התורה כלה, שנאמר: הואיל משה באר וגו'.
בשישה בו: ויאמר ה' אל משה הן קרבו ימיך למות, באותו היום נאמר לו: צו את יהושע.

מה הייתה צואתו?
חזק ואמץ כי אתה תביא וגו'.
בשבעה באדר ויאמר אליהם בן מאה ועשרים שנה אנכי היום, שאין תלמוד לומר היום.

מה תלמוד לומר היום?

היום מלאו ימי ושנותי, מלמד שבשבעה באדר נולד משה ובשבעה באדר מת משה, שנאמר: וימת שם משה עבד ה' וגו' ומשה בן מאה ועשרים שנה וגו' ויבכו בני ישראל את משה שלשים יום, ויהי אחרי מות משה וגו', משה עבדי מת, ויצו יהושע את שוטרי העם לאמר הכינו לכם צדה כי בעוד שלשת ימים וגו' והעם עלו מן הירדן בעשור לחדש.
צא מהם (א) שלשים (וששה) [ושלשה] למפרע, ואתה למד שבשבעה באדר מת משה.
מלמד, שהקב"ה ממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום, שנאמר: את מספר ימיך אמלא.


עמד נא עלי ומותתני כי אחזני השבץ
קטיגוריא של נוב עיר הכהנים אוחזת אותי, ואין השבץ אלא בגדי כהונה גדולה, שנאמר: משובצים זהב יהיו במלואותם.

ויחזק דוד בבגדיו ויקרעם
נשיא ואב בית דין ושמועות רעות מנא לן?
דכתיב: ויחזק דוד בבגדיו ויקרעם וגם כל האנשים אשר אתו.
וכתיב: ויספדו ויבכו ויצומו עד הערב על שאול ועל יהונתן בנו.
שאול זה נשיא.
יהונתן בנו זה אב בית דין.
ועל עם ה' אלו שמועות רעות.

א"ל רב סבא לרב כהנא:
אימא עד דאיתא כולהו?
א"ל: על הפסיק הענין.

ויאמר דוד אל הנער המגיד לו אי מזה אתה ויאמר בן איש גר עמלקי אנכי
נזכר דוד באותה שעה מה שנאמר למשה רבנו: אם יבא אחד מכל אוה"ע ויתגייר שיקבלו אותו ומזרעו של עמלק אל יקבלו אותו.

ואמר לו דמך על ראשך כי פיך ענה בך
לכך נאמר: מדור דור.

אמר רבי יצחק:
בנו של דואג האדומי היה, ואמר לו: דמך על ראשך הרבה דמים שפכת בנוב עיר הכהנים.

ואית דאמרי:
דואג עצמו היה, דמיך כתיב, הרבה דמים שפכת!

ויאמר ללמד בני יהודה קשת הנה כתובה על ספר הישר
מאי ספר הישר?
אמר ר' יוחנן:
זה ספר אברהם יצחק ויעקב שנקראו ישרים, שנאמר: תמות נפשי מות ישרים.

היכא רמיזא?

יהודה אתה יודוך אחיך ידך בעורף אויביך.

אי זו היא מלחמה שצריכה יד כנגד עורף?

הוי אומר: זו קשת.

רבי אלעזר אומר:
זה ספר משנה תורה, דכתיב: ועשית הישר והטוב.

היכא רמיזא?

ידיו רב לו.

אי זו מלחמה שצריכה שתי ידים?

הוי אומר: זה קשת.

רבי שמואל בר נחמני אומר:
זה ספר שופטים, דכתיב ביה: איש הישר בעיניו יעשה.

היכא רמיזא?

דכתיב: למען דעת דורות בני ישראל ללמדם מלחמה.
וכתיב: ויאמר ה' יהודה יעלה.

איזו מלחמה שצריכה לימוד?

הוי אומר: זה קשת.

בנות ישראל אל שאול בכינה
רבי יהודה ורבי נחמיה,
רבי יהודה אומר:

בנות ישראל
ודאי שבשעה שהיו בעליהם יוצאים למלחמה היה זנן ומפרנסם ומלבישם שני עם עדנים, מכאן שאין תכשיטין נאים אלא לגוף המעודן.

רבי נחמיה אומר:
בנות ישראל
הנאות שבישראל אלו סנהדרין.

אל שאול בכינה
שבשעה שהיה שומע טעם הלכה יוצא מפי תלמיד חכם עומד ומנשקו על פיו.

צר לי עליך אחי יהונתן נעמת לי וגו' מאהבת נשים.
משתי נשים.

ואיזו?

זו מיכל ואביגיל, (מח)
מיכל בעוה"ז,
ואביגיל לעוה"ב.

איך נפלו גבורים.
ר' חנינא ור' יונתן תרוויהון אמרין:
מכאן שהצדיקים קרוין כלי מלחמה, שנאמר: איך נפלו גיבורים ויאבדו כלי מלחמה.


הפרק הבא    הפרק הקודם