תנחומא, בראשית, פרק כא

סימן יג

וה' פקד את שרה
זה שאמר הכתוב: לא איש אל ויכזב ובן אדם ויתנחם (במדבר כג)

אמר רבי שמואל בר נחמן:
סופו של פסוק שובר את ראשו, מי שהוא אומר לא איש אל ויכזב, חוזר ואומר: ההוא אמר ולא יעשה.

ומהו לא איש אל ויכזב?.
כשהוא אומר לעשות טובה.

כיצד?
מלך ב"ו אומר ליתן מתנה לבנו כיון שהכעיסו חוזר במתנתו.
הקדוש ברוך הוא אומר לעשות טובה, ואף על פי שחוטאין אינו חוזר בו. שנאמר: (תהלים קה) ויתן להם נחלת גויים ועמל לאומים יירשו.

למה?
בעבור ישמרו חוקיו ותורותיו ינצורו, אע"פ שלא שמרו חוקיו ולא נצרו תורותיו נתן להם.
וכן אתה מוצא אחר שעשו ישראל את העגל ובקש עליהן משה רחמים.

מה הקדוש ברוך הוא א"ל?
וידבר ה' אל משה לך עלה מזה ,אתה והעם אשר העלית ממצרים (שמות לג).
א"ל הקדוש ברוך הוא: משה איני כב"ו שאומר ליתן מתנה וחוזר בו,

הוי לא איש אל ויכזב, מהו ?
ההוא אמר ולא יעשה.
אם אמר בשעת כעסו להביא רעה חוזר. שכן אמר למשה הרף ממני ואשמידם ואמחה וגו' (דברים ט). ולא עשה, אלא וינחם ה' על הרעה (שמות לו).
וכן, ועתה הניחה לי ויחר אפי בהם (שם לב), ולא עשה, אלא ויאמר ה' סלחתי כדבריך (במדבר יד).
א"ל הקדוש ברוך הוא איני כבשר ודם, שאומר לעשות רעה ומתגאה לעשותה.

אמר רבי הונא הכהן בשם רבי אחא:
בא וראה, בשעה שאמר ירמיה: (ירמיה כז) הביאו את צואריכם בעול מלך בבל ועבדו אותו ועמו, והיה עמו חנניה בן עזור הנביא השקר והיה מתנבא טובות, כמה שנאמר: (שם ח) וירפו את שבר בת עמי, על נקלה לאמר שלום שלום ואין שלום. אומר להם הנה כלי בית ה' מושבים מבבל עתה מהרה.
א"ל ירמיה אני מתנבא רעות מפי הקדוש ברוך הוא, ואתה מתנבא טובות של שקר, מעצמך.
אתה אומר: יקם ה' את דבריך אשר נבאת להשיב כלי בית ה' (שם כח)
וכן הקדוש ברוך הוא אומר לירמיה: עשה לך מוסרות ומוטות ונתתם על צוארך (שם כז).
כמו שנבוכדנצר עתיד ליתן בצואריהן של בני, וכן עשה.
וחנניה נוטלן מעל צווארו ושוברן שנאמר: (שם כח) ויקח חנניה הנביא את המוטה מעל צוואר ירמיה הנביא וישברהו.
א"ל כך אמר לי הקדוש ברוך הוא: ככה אשבר את עול נבוכדנצר מלך בבל (שם ).
א"ל ירמיה כבר עמדו נביאי אמת לפני ולפניך והנביא אשר ינבא לשלום בבא דבר הנביא יודע הנביא אשר שלחו ה' באמת (שם ). ואני מתנבא רעות אם לא יבואו דברי, אין אני שקרן.
שהקדוש ברוך הוא אומר לעשות רעה וחוזר בה, ואתה מתנבא טובות. ואם לא יבואו דבריך אתה נביא שקר. שהקדוש ברוך הוא אומר לעשות טובה, ואף על פי שסרחנין הן, אינו חוזר בו.

וכן אתה מוצא, בשעה שאמר ליחזקאל בשעת כעסו (יחזקאל כ) חי אני נאם אדני ה' אם אדרוש לכם, וחזר בו שנאמר: (שם לו) עוד זאת אדרוש לבית ישראל, לעשות להם ארבה אותם כצאן אדם. הוי, לא איש אל ויכזב לטובה, ההוא אמר ולא יעשה ברעה.
תדע לך, שכשבאו המלאכים אצל שרה, מה כתיב שם: שוב אשוב אליך וגו',

זבדי בן לוי אמר:
סרט לו סריטה על הכותל, ואמר לו: לכשתגיע החמה לכאן, תהי נפקדת.
וכיון שהגיע החמה נפקדה שרה שנאמר: וה' פקד את שרה.

רבותינו אמרו:
שנתייאשה מן הבנים.
שכן היא תומהה ואומרת: אחרי בלותי הייתה לי עדנה?!
אמר הקדוש ברוך הוא: הריני מודיע שתבנה.
תדע לך כשבאו המלאכים, אמר לה: מהרי שלש סאים קמח סולת.

אמר רב יהודה בר שלום:
היאך שהיא עסוקה, לשה בעיסה ראתה דרך נשים, כיון שהביא לפניהם שיאכלו, אין אתה מוצא שהביא להם פת, אלא ויקח חמאה וחלב ובן הבקר.
אמר הקדוש ברוך הוא: כבר אמרתי לאברהם, כה יהיה זרעך.

מה הוא כה יהיה?
אמר רבי תנחום בשם רבי אחא:
אין העולם חסר שלושים צדיקים, שכן יהיה בגימטרייה שלושים.
לכך נאמר: וה' פקד את שרה:

סימן יד

וה' פקד את שרה
ילמדנו רבנו:
אי זו אונאה?

כך שנו רבותינו:
אסור לאדם שיונה את חברו, ולא יאמר לו בכמה חפץ זה והוא אינו רוצה לקנותו.
ואם היה בעל תשובה, אל יונה אותו ולא יאמר לו זכור מעשיך הראשונים.
ואם היה בן גרים, לא יאמר לו זכור מעשה אבותיך.
שהרי החזיר נשוך בין שניהם.
אמר הקדוש ברוך הוא: דייך להיות שווה לי כביכול, אני כשבראתי את עולמי, לא בקשתי להונות לבריה ולא פרסמתי לבאי עולם מה היה האילן שאכל ממנו אדם הראשון.

בא וראה
כל מי שיונה לחברו הוא נענש תחילה.
ושרה שהונת את עצמה ונטלה שכרה שאמרה לאברהם: הנה נא עצרני ה' מלדת בא נא אל שפחתי, אמר לה הקדוש ברוך הוא: את הונית את עצמך חייך, בלשון שאמרת בו אני פוקדך.
את אמרת, עצרני מה כתיב למעלה: כי עצר עצר ה' בעד כל רחם וגו'.

אמר הקדוש ברוך הוא: אברהם התפלל לפני על אבימלך הרשע, ונתמלאתי רחמים עליו,
הריני פוקד לאברהם עמו, שנאמר: וירפא אלוהים את אבימלך ואת אשתו ואמהותיו וילדו
מה כתיב אחריו: וה' פקד את שרה:

סימן טו

וה' פקד את שרה
זה שאמר הכתוב:
וידעו כל עצי השדה כי אני ה' השפלתי עץ גבוה (יחזקאל יז) זה אשור.
שנאמר: (שם לא) הנה אשור ארז בלבנון יפה ענף וחורש מצל וגבוה קומה.

הגבהתי עץ שפל,
אלו ישראל, דכתיב (מלאכי ב) וגם אני נתתי אתכם נבזים ושפלים לכל העם,
הובשתי עץ לח, זו אשתו של אבימלך,
הפרחתי עץ יבש, זו שרה, שנאמר: ותהר ותלד שרה.
אני ה' דברתי ועשיתי, שנאמר: ויעש ה' לשרה כאשר דבר.

אמר רבי לוי:
כשתקופת תמוז נכנסת, מיבשת העשבים ומפרחת האילנות. כך יבשו העשבים. כי עצר עצר ה' והפריחו האילנות וה' פקד את שרה:

סימן טז

וה' פקד את שרה
זה שאמר הכתוב:
מקים דבר עבדו ועצת מלאכיו ישלים (ישעיה מד).

מקים דבר עבדו,
זה אברהם, שנאמר: בעבור אברהם עבדי שהתפלל על אבימלך. שנאמר: ויתפלל אברהם אל האלוהים.
ועצת מלאכיו ישלים, שבשרו אותו המלאכים, נאמר: שוב אשוב אליך כעת חיה.
האומר לירושלים תושב ולערי יהודה תבנינה.

ומה עניין זה לכאן?
אלא כשם שנתייאשו ממנה האומות שלא נבנית, והיא תבנה. שנאמר: האומר לירושלים תושב. וכתיב::(תהלים קב) כי בנה ה' ציון.
אם תמהים אתם, הביטו אל אברהם אביכם ואל שרה תחוללכם (ישעיה נא), כשם שעשיתי לאברהם ולשרה כך אעשה לירושלים:

סימן יז

וה' פקד את שרה,
זה שאמר הכתוב:
וידעו הגויים אשר ישארו סביבותיכם כי אני ה' בניתי הנהרסות (יחזקאל לו).
וידעו הגוים,
אלו האנשים, שהיו מביישות את שרה וקוראות אותה עקרה.
כי אני ה' בניתי הנהרסות, שהייתה נהרסת, שנאמר: ואברהם ושרה זקנים באים בימים.
נטעתי הנשמה (שם), שהייתה אומרת אחרי בלותי הייתה לי עדנה.
אני ה' דברתי ועשיתי (שם), שנאמר: וה' פקד את שרה, בראש השנה נפקדה שרה ונולד יצחק לז' חדשים בליל פסח, שנאמר: שוב אשוב אליך כעת חיה.

וארבעה עקרות נפקדו בראש השנה ואלו הן:
שרה
ורבקה
ורחל
ולאה:



הפרק הבא