פרק נ, ג
וימלאו. ב' במסורה. וימלאו לו ארבעים יום. וימלאו ימיה ללדת (לעיל כה, כד). רמז לסוף מ' יום הולד נוצר.

פרק נ, ה
אנכי מת. ג' במסורה. חדא ביעקב. ואידך: במשה (דברים ד, כב). ואידך: ביוסף (להלן פסוק כד). אף על פי שאמרו (תענית ה, ב) יעקב לא מת, כיון שאמר משה אני מת אמר אותו גם הוא לכבוד משה. ובלשון שאמר יעקב אמר גם יוסף.

פרק נ, ז
וכל זקני. ג' במסורה. וכל זקני ארץ מצרים. ויבא אהרן וכל זקני ישראל לאכל לחם (שמות יח, יב). וכל זקני העיר ההיא (דברים כא, ג) לגבי עגלה ערופה. וזהו שדרשו (סוטה מה, ב) לא שפכה, שלא פטרנוהו בלי מזון, דהיינו וכל זקני ישראל לאכל וגו'. ולא פטרנוהו בלא לוויה, דהיינו וכל זקני ארץ מצרים, שליוו לארונו של יעקב.

פרק נ, יב
צום. ג' במסורה. ויעשו בניו לו כן כאשר צום. הקימו בני יהונדב בן רכב את מצות אביהם אשר צום (ירמיה לה, טז). פן תאמר עצבי עשם ופסלי ונסכי צום (ישעיה מח, ה). לאמר מה זה מדבר בע"ז ופסלי ונסכי צום, אף יונדב צוה לבניו שלא יעבדו ע"ז. וכן יעקב כשבקש לגלות הקץ לבניו ונעלם ממנו אמר שמא יש בכם עובדי ע"ז, אמרו לו שמע ישראל וגו'.

פרק נ, טו
לו ישטמנו יוסף. כשחזרו מלקבור את אביהם עבר יוסף על הבור שהשליכוהו בו ובירך ואמר "ברוך שעשה לי נס במקום הזה". אמרו עדיין הוא זוכר מה שעשינו לו. יש מפרשים לו ישטמנו יוסף, הלוואי ישטמנו יוסף בלבו ולא יעשה לנו מעשה. ואם חפץ לעשות לנו ישיב לנו כל הרעה שגמלנוהו כי מה עשינו לו, גרמנו לו שנעשה מלך מחמת שמכרנוהו ונתגלגל הדבר ונעשה מלך במצרים, כן יעשה לנו.

פרק נ, יט
התחת אלהים אני. בלשון שהשיב יעקב לרחל כשבקשה ממנו שיבקש עליה רחמים וגער בה (לעיל ל, ב) בו בלשון השיב לאחיו. על כן הוא שלשה במסורה. והשלישי התחת זאת לא יומת שמעי (ש"ב יט, כב). שבאותו לשון שאמר לאחיו נפרע משמעי, שאחיו למדו ממנו לדבר כלשונו.

פרק נ, כד
אנכי מת ואלהים פקד יפקד אתכם. פירוש אנכי בשר ודם היום כאן ומחר בקבר, אבל מלך אל חי וקיים הוא יפקוד אתכם. ורמז שני פעמים פ"א פ"א, פירוש כשם שמלכתי פ' שנים כן יבא לכם גואל בן שמונים שנה. אי נמי יפקוד לשון חסרון, כמו ולא נפקד ממנו איש (במדבר לא, מט). רמז שמנין פקוד חסר מת' שנה וישאר רד"ו.
פקוד. בזכות אבות.
יפקוד. בזכות אמהות.

פרק נ, כה
וישבע יוסף את בני ישראל. ולא השביע לבניו אלא אמר להם בשכם לקחתם אותי ושמה תחזירוני. ובמדרש יש שהשביעם שלא ידחקו את הקץ, כי יוסף ידע את הקץ כי יעקב גלה לו.

פרק נ, כו
ויחנטו. שנים בהאי פרשה. ויחנטו הרופאים את ישראל (פסוק ב). ויחנטו אותו. כדאיתא בכתובות (עב, א) דיספד יספדוניה דדלה ידליניה, בשביל שחנט את אביו חנטוהו ג"כ.
ויישם בארון. כדי שיהא מצוי להם בצאתם משם.