פסוק א
הכשית -
שהיא ממשפחת חם.

כי אשה כשית לקח -
כדכתיב בדברי הימים, דמשה רבינו מלך היה בארץ כוש ארבעים שנה ולקח מלכה אחת ולא שכב עמה כמ"ש שם. והם לא ידעו כשדברו בו שלא נזקק לה, זה עיקר פשוטו. שאם בשביל צפורה דברו, מה צורך לפרש כי אשה כושית לקח וכי עד עתה לא ידענו כי צפורה מדינית היא?!
ועוד תשובה, כי לא היתה כושית, כי כוש מבני חם הוא ומדין מבני קטורה אשר ילדה לאברהם.

פסוק ב
ויאמרו הרק אך במשה -
כלומר: עוד זאת אמרו על משה במה יכול להתפאר עלינו הלא גם בנו - דבר לישראל.

בנו -
על ידינו.

פסוק ד
פתאם -
כשעה שהיו מדברים במשה ולא היתה שעה רגילה לדבר עמהם, אלא לגעור בהם מפני משה ולחלוק לו כבוד.

פסוק ו
נביאכם -
נבואתכם.

פסוק ז
נאמן הוא -
קבוע ומיוסד כל שעה ביום. וכמוהו: ותקעתיו יתד במקום נאמן. יתד התקוע במקום חזק אינו ממהר ליפול.

פסוק יב
אל נא תהי כמת -
כלומר, לכבודך ובשבילך אל נא תהיה אתה בעצמך כמת.

והיאך?

אשר - נולד - בצאתו - מי שהוא נולד ממעיו - מרחם אמו - של אחיו שהוא חי הרי נאכל - חצי בשרו - של חי. כלומר: מאחר שנולדה מרים מרחם אמו של משה.

אל נא תהי -
אל תהיה אתה כמת, כמו: אל תהי בתוקעי כף.
אל תהי עד חנם.
אל תהי בסובאי יין.