רשב"ם לבראשית פרק מ

פסוק ד
ויפקד שר הטבחים -
מינהו על כל צרכי האסורים שם.

ויהיו ימים -
שנה שלימה, כדכתיב: ימים תהיה גאולתו.
וכן: ימים או עשור.

פסוק ה
איש כפתרון חלומו -
חלום הראוי לפתרון הנראה שהוא עיקר ולא חלום של הבלים.

פסוק ח
ופותר אין אותו -
כמו: ואין פותר אותו.
וכן ביחזקאל: ועושים אינם אותם.

פסוק י
כפורחת עלתה נצה -
שכן המנהג, ויצץ ציץ ויגמול שקדים.

פסוק יא
וָאֶשְׂחַט -
כתרגומו.

פסוק יג
ישא פרעה את ראשך -
כמו: שא את ראש כל עדת וגו', ימנה אותך פרעה בתוך עבדיו.

והשיבך -
כדי להשיבך על כנך.
וכן כתיב: וישא את ראש שר המשקים בתוך עבדיו, אבל והשיבך ה' מצרים פירושו וישיב אותך.

פסוק יד
כי אם זכרתני אתך -
כלומר, כל כך אני בטוח שתישא חן בעיני פרעה שאם תזכרני וגו' ידעתי כי תוכל להוציאני מן הבית הזה, שהרי לא פשעתי כאן כלום כשאר אסירים. וגם לא מן הדין אני עבד, כי גונבתי וגו' וגם פה לא עשיתי מאומה וגו' ואיני חייב לא עבודה ולא בית האסורים להיות אסור כאן.

פסוק טז
כי טוב פתר -
ניכרין דברי אמת.

סלי חורי -
מנוקבים. כמו: חורי עפר וכפים.
ואורגים חורי.
לפיכך יכול היה העוף לאכול דרך נקבי אריגת הסל.

פסוק יט
ישא פרעה את ראשך -
ממש מעליך. וזה אינו נשיאה של חשבון אלא של זקיפת תלייה.

פסוק כג
ולא זכר שר המשקים את יוסף -
מיד בצאתו כמו שביקש ממנו יוסף: כי אם זכרתני אתך.

וישכחהו -
זמן מרובה אחרי כן, עד שעה שהקב"ה עשה ליוסף נסים והוצרך להזכירו.


הפרק הבא