רשב"ם לשמות פרק יז

פסוק ז
היש ה' בקרבנו -
אם יתן לנו מים.

פסוק יא
כאשר ירים משה -
ידו והמטה.

וגבר ישראל -
שכן דרך עורכי מלחמה, כל זמן שרואים הרמת נסים קונפט"ן ב"ל הן מתגברין וכשהוא מושלך רגילין לנוס ולהנצח.

פסוק יב
אמונה -
קיימין בחזקן.
וכן: ותקעתיו יתד במקום נאמן, מקום חזק.
וכן:בכל דור ודור אמונתו, קיומו לדור דור.
וכן: וחלים רעים ונאמנים חלאים ארוכים וקיימים

פסוק יג
ויחלש -
נצחם. כדכתיב: קול ענות חלושה.

פסוק יד
באזני יהושע -
שימלוך עליהם ויקיים מצותי, למחות את שם עמלק.

כי מחה אמחה וגו' -
כי אני רוצה שימחה את שמו.

פסוק טו
ה' ניסי -
שהמטה של הקב"ה היה לנס על הגבעה וגם לעתיד ירים אותו הקב"ה לנס על ההרים להלחם בעמלק, שהרי אמר לו עכשיו: כי מחה אמחה את זכר עמלק - וזהו שמפרש והולך.

פסוק טז
ויאמר כי יד על כס יה וגו' -
לכך אני קורא שם המזבח ה' נסי.
דוגמת שם אדם ששמו אליעזר או עמנו אל, שהרי הרים הקב"ה את ידו על כסאו וישבע כי מלחמה לו בעמלק מדר דר, דוגמת: כי אשא אל שמים ידי. זהו עיקר פשוטו.

ויש מפרשים:
כשתהיה ידי וחוזק על כסא יה שזהו כסא מלכי ישראל, אז תהיה מלחמה בעמלק.
ואין נראה כלל בעיני שכי תהיה יד היה לו לומר, אבל למעלה הוא מוסב כמו שפירשתי ופירושו שהרי יד על כס יה.

הפרק הבא