פסוק א
מנחה -
כבר פירשתי לשון דורון בבראשית. מגזרת נחה את העם.

פסוק ב
מלא קמצו -
חכמים פירשו במסכת יומא:
שקומץ בשלוש אצבעותיו האמצעים.

אזכרתה -
לשון זכר רגיל, לומר בלבונה מפני הריח העולה.
וכן כתיב: מזכיר לבונה.
וכן: והיתה ללחם לאזכרה.
מיני מנחות הכתובות כאן מפורשים במנחות, מנין חלותיהם וכמה לבונה וכמה שמן בכל אחת ומהו מחבת ומה היא מרחשת.

מרחשת -
כלי עמוק ומעשיה רוחשין, אבל מחבת אינו עמוק וכולן באות מצה, כמ"ש: בצו את אהרן.

פסוק יא
וכל דבש -
פירות האילן תמרים קרויין דבש.

פסוק יב
קרבן ראשית -
שתי הלחם בעצרת הקרוין מנחה חדשה. ובכורי פירות המפורשים בכי תבא.

תקריבו אותם לה' -
בעזרה תביאו אותם לתנופה ולא לקרבן המזבח.

פסוק יד
ואם תקריב -
לכשתקריב מנחת העומר.

גרש -
כמו: ויגרס בחצץ שיני - טחון ברחים של גרוסות.

הפרק הבא