פסוק ו
ובני ישראל נסעו מבארות בני יעקן וגו' -
וכי תאמרו לי: אתה אומר: ואתפלל גם בעד אהרן בעת ההיא - בתחלת הארבעים, והלא אנו יודעים שאהרן מת וא"כ מה הועילה תפלתך?

אמר להם משה: לא בתחלת הארבעים והלא אנו יודעים שאהרן מת, ואם כן מה הועילה תפילתך?
אמר להם משה: לא בתחילת הארבעים מת במעשה העגל, אלא בסוף הארבעים מת בהר ההר, באותו זמן כשנסעו מבארות בני יעקן שבאו שם ממוסרות, כדכתיב במסעות: ויסעו ממוסרות ויחנו בבני יעקן - והלכו משם עד הר ההר - שם מת אהרן - ולא במעשה העגל.

ויכהן אלעזר בנו תחתיו -
שלבש שם בגדי אביו ודרך גדולה וכבוד מת על פי ה' זהו דרך פשוטו, שהרי אין כתיב כאן ובני ישראל נסעו מבארת בני יעקן ויחנו במוסרה בענין שפירשתי אצל - מקברות התאוה נסעו העם חצרות, דלא כתב ויחנו בחצרות. אף כאן - ובני ישראל נסעו מבארות בני יעקן - שאצל מוסרה.
או כלך לדרך זו מבארות בני יעקן כשבאו ממוסרה.
ורבותינו דרשו משינוי המקרא מה שדרשו.

פסוק ח
בעת ההוא הבדיל ה' את שבט הלוי -
בעת ההיא של מעשה העגל, שמצאו חן, כדכתיב: ויאספו אליו כל בני לוי.

ולברך בשמו -
הכהנים לישראל.

הפרק הבא