ב"ה
בית הדין האזורי באר שבע
בפני כבוד הדיינים:
הרב אליהו אברג'יל
הרב אליהו הישריק
הרב יגאל לרר
אב בית דין
דיין
דיין
תיק מספר: 8988-25-1
תאריך: כ"ה חשון תשס"ה
09/11/2004
תובע פלוני
נתבעת פלונית
הנדון: סדורי גיטין
נושא הדיון: תביעה לאכיפת הסכם גירושין לפני הגירושין

פסק דין
הוגשה לביה"ד ע"י ב"כ האשה בקשה להוצאת צו המורה כי אכיפת הסכם הגירושין תיעשה באמצעות לשכת ההוצאה לפועל.

בבקשה נוספת ביקש ב"כ האשה צו המורה לעיריית אופקים להעביר מידי חודש בחודשו את מחצית הפנסיה החודשית המשולמת לבעל – המשיב.

העובדות:
בני הזוג פתחו תיק גירושין בהסכמה בתאריך 28.3.04 ובו בקשה לאישור הסכם גירושין. נקבע לצדדים דיון לתאריך 30.3.04. באותו דיון הופיעו הצדדים וב"כ והוסיפו בכת"י פרטים נוספים לגוף ההסכם וחתמו בפני ביה"ד.
ביה"ד אישר את ההסכם ונתן לו תוקף פסק דין.
באותו יום נפתח לצדדים תיק לסידור גט.
הצדדים הוזמנו בתיק סידור הגט לתאריך 1.6.04. הצדדים לא הופיעו ללא כל הודעה או נימוק. הוזמנו שנית לתאריך 9.11.04.
בסיכום, הצדדים הם אחר השלב של אישור ההסכם אך עדיין לא סודר ג"פ בין הצדדים.

בתאריך 18.8.04 פנה ב"כ האשה במכתב לביה"ד שבו נאמר:
1. "המבקשת מבקשת להודיע לביה"ד כי נסיון שלום הבית כשל. המשיב אינו מעונין בכנות בשלום בית כי אם מבקש להוסיף ולמנוע מהמבקשת זכויותיה הממוניות ולהשפילה".
2. "בית הדין מתבקש בזאת להזמין את הצדדים לסידור גט שהרי ביום 30.3.04 אישר בית הדין הנכבד את הסכם הגירושין".
ממכתב זה למד ביה"ד כי נעשה נסיון לשלום בית בין הצדדים וכנראה שמסיבה זו לא הגיעו לסידור הגט בתאריך שנקבע להם.
יצוין כי המכתב הנ"ל הגיע לביה"ד במהלך הפגרה.
בהמשך בתאריך 7.9.04 ו- 13.9.04 שלח ב"כ המבקשת את שתי הבקשות בענין אכיפת הסכם הגירושין.

נקודות לדיון:
מדובר כאן בהסכם גירושין שנחתם ואושר כפסק דין, אך עדיין סידור הגט טרם נעשה.
השאלה היא א"כ מה תוקפו של הסכם הגירושין בשלב זה של אחר אישורו אך טרם ביצוע הגירושין בפועל.
שאלה נוספת היא האם הנסיון לשלום בית יש בו ביטול תוקף הסכם הגירושין.

תוקפו של הסכם גירושין לפני סידור הגט
שאלה זו כבר נידונה בבתי הדין ונמצאת אף בכתובים בפדרי"ם.
ראשית נצטט מתוך האכסניה שבה אנו נמצאים, ביה"ד של באר שבע.
בפד"ר חלק ה' עמ' 204-214 נדפס פסק הדין של בית הדין באר שבע בהרכב הרבנים הגאונים א. קושלבסקי זצ"ל מ. אליהו שליט"א ח. נברוצקי זצ"ל. שם היה מדובר בהסכם שכבר חלק ממנו בוצע בפועל לפני הגט ולכן הגיע ביה"ד למסקנה כי כיוון שהאשה קיבלה כבר תמורה על מחילת מזונותיה ע"י שקיבלה בפועל את הדירה, ממילא אין מקום לקבוע חיוב מזונות על הבעל. ההדגשה היתה שמכיוון שחלק מן ההסכם החל להתבצע ממילא יש לראותו כהסכם שכבר חל מועד ביצועו.
מתוך פסק הדין בערעור שהיה על פסק הדין הנ"ל למדנו את הכלל בענין זה של תוקף הסכם הגירושין טרום מתן הגט.
בערעור תשכ"ג/178 בפני הרבנים הגאונים י. הדאייה זצ"ל י.ש. אלישיב שליט"א ב. זולטי זצ"ל נדפס בפד"ר חלק ה' עמ' 214-218. ביה"ד דן שם (עמ' 217) בשאלה זו האם יש לתלות את הסכום החל בזה שיהיו גירושין בפועל ומסכנתם שם כי מאחר שכבר קיבלה תמורה לכן ההסכם חל. ומתוך כך למדנו שבכל הסכם רגיל שלא בוצע שום חלק ממנו יש לתלות את ביצוע ההסכם בביצוע הגט בפועל.

גישה זו, כי תוקפו של הסכם הגירושין הוא ממועד ביצוע הגט ולא לפני כן היא אף גישתו של ביה"ד הגדול ערעור תשי"ח/119 בהרכב הדיינים י. בן מנחם, י. הדס, ר. זולטיי, בפס"ד שפורסם בפד"ר חלק ג' עמ' 161-169.
"והנה זה ברור שמחילת האשה על הכתובה היה בתנאי שהבעל יתן לה גט ואם אינו מגרשה אין כאן מחילה". (שם עמ' 168)
ובהמשך: "כי למה תמחול לו מעכשיו לפני מתן הגט" (שם עמ' 169).

בפסק דין נוסף של ביה"ד הגדול עמ' 115-144 בהרכב הדיינים ש. גורן, א. שפירא שליט"א, ש. מזרחי זצ"ל. נעשתה הבחנה וחלוקה בין הענינים הרכושיים הממוניים שהצדדים הסכימו עליהם עקב הגירושין ובין דברים שיש לפותרם ללא קשר לגירושין.

בעמ' 124 כותב נשיא ביה"ד הגדול הרב ש. גורן:
"ההסכם מורכב משני סוגי התחייבויות. התחייבות הנובעת ממתן הגט בהסדר בענין החזקת הילדים... וכן בסעיף הדן בהעברת הדירה ע"ש האשה וויתור האשה על הכתובה... ביצוע סעיפים אלו תלוי במתן הגט ע"י הבעל ובקבלת הגט ע"י האשה. ואם חזר בו אחד הצדדים או שניהם יחד ממתן הגט אין תחולה להתחייבויות אלו... הסוג השני הן התחייבויות שאינן נובעות ממתן הגט, חובת המזונות לאשה ולילדים שללא קשר לגירושין מחויב הבעל ועומד לזון ולפרנס אשתו וילדיו, לכן ברור שאין לקשור את ההתחייבויות שבסעיפי ההסכם הדנים בענין גובה המזונות לאשה וילדיה וסדרי התשלום בתביעה אחת עם שאר התנאים שבהסכם כולל מתן הגט פיטורין".
ובעמ' 127:
"ולכן, כל התחייבות שבהסכם התלויה במתן הגט תלויה ועומדת ותתבצע עם מתן הגט בכל עת שיינתן. אבל ההתחייבות של מזון לאשה ולילדים שאינן נובעות ולא תלויות במתן הגט, בתוקפן הן עומדות..."
בהמשך אותו פס"ד כותב הגר"א שפירא (עמ' 131)
"אבל בהסכם הגירושין... על ידי הזכרת הגירושין הכוונה היא שזמן הביצוע של ההתחייבות חל לא בזמן חתימת ההסכם אלא מכח אומדנא דוחים זמנה עד ביצוע הגירושין בין הצדדים. שכל עיקרו של ההסכם בא להסדיר את הענינים של בני הזוג העומד להתגרש על אתר הגירושין וכל עוד שלא התגרשו לא הגיע בכלל זמן ביצוע ההתחייבות ואין בכך התחייבות ממשית כלל לפני הגירושין. ועל כן שמישהו מהצדדים חוזר בו מהסכמה לגירושין אין כלל מקום לדון לחייבו בחיוב הכספי שבהסכם הגירושין שהחיוב אינו בר תוקף כלל לפני הגירושין, אלא אם כן הובהר בפירוש שההתחייבות הכספית חלה מיד".
מכל הנ"ל עולה קו ברור בתפיסתם של בתי הדין באשר לתחולת הסכם הגירושין לפיו התחיבויות הצדדים בהסכם הגירושין חלות אך ורק עם ביצוע סידור הגט בפועל. וטרם ביצוע סידור הגט והגירושין בין בני הזוג אין כל תוקף לביצוע ההתחייבויות הכספיות הקשורות מעצם טבעם במצב הגירושין שבין בני הזוג. ברור הוא שכל ההתחייבויות הכספיות הנובעות לרכוש המשותף ובוודאי כל ההסכמים בענין הפנסיה והזכויות הכלכליות באיזון המשאבים בין בני הזוג, תחולתם אך ורק מביצוע הגט בפועל. וכל עוד לא בוצע סידור הגט אין בהתחייבויות אלו כלום.

הדבר מבוסס בעיקרו על אמת המידה של הההגיון הפשוט, שהרי כל הולדתו של הסכם בענינים אלו נוצר לקראת אותו יום שבו יהיה כל אחד מהם נפרד מחבירו ורשות עצמאית בפני עצמו, להבדיל מהמצב שבו הם עדיין בני זוג הן מבחינה הלכתית והן מבחינה חוקית. אמור מעתה, כל הבסיס להתחייבות צד זה או אחר בהסכם הגירושין – בענינים אלו של חלוקת המשאבים ובעיקר הזכויות וביצוע הפנסיה בפועל, הן אך ורק כחלק מהליך הפרידה שבין בני הזוג ולא קודם לכן. בוודאי הדברים אמורים בנוגע להתחייבות הבעל להפריש מהפנסיה המגיעה לו בפועל ומחצית לטובת אשתו שוודאי הסכים לכך רק לאחר שתתגרש ממנו בפועל.

לסיכום: כל התחייבות של מי מהצדדים בהסכם הגירושין הנובעת מהליך הגירושין וקשורה אליו, אין תחולתה אלא מביצוע הגירושין בפועל ולא קודם לכן. על פי זה הבקשות שהוגשו לביה"ד ע"י ב"כ האשה לאכיפת סעיף זה של העברת מחצית הפנסיה לידי האשה, דינן של בקשות אלו להדחות. משום שמועד תחולתו של סעיף זה וודאי הינו לאחר ביצוע הגירושין בפועל.

הנקודה השניה שהיתה יכולה לעלות לדיון דהיינו נסיון שלום הבית של הצדדים. נראה כי אין לראות בכך כל פגם במקרה שלפנינו בהסכם הגירושין וזאת משני טעמים, ראשית "נסיון לשלום בית" כשמו כן הוא "נסיון" ותו לא. כל עוד לא ביקשו הצדדים בפירוש מבית הדין את ביטול הסכם הגירושין שנחתם על ידם, ההסכם בתוקפו עומד. וזו גם כוונת הצדדים בדרך כלל, כי הם הכינו את הכל לקראת הגירושין אולם כדי להיות שלמים עם ההחלטה הם נותנים עוד "צ'אנס" לבדוק את תשובתם בענין זה. אך זאת במטרה שהיה ויוחלט כי אכן זה המוצא היחיד הרי יהיה זה על פי ההסכם שחתמו בפני ביה"ד או ביהמ"ש.

שנית, כל זה הוא כאשר הצדדים עצמם באים לביה"ד ומבקשים שהות בזמן לצורך נסיון של שלום בית. וגם אז הדברים אינם מבטלים את הסכם הגירושין ק"ו במקרה שהצדדים כלל לא באו לפני הערכאה שאישרה את ההסכם דהיינו במקרה שלפנינו הצדדים כלל לא הופיעו לביה"ד לצורך בקשה לשהות או לשלום בית. הדבר כנראה נעשה בהסכמה ביניהם מחוץ לכותלי ביה"ד. במקרים אלו בוודאי אין כל סיבה להעלות בדבר תוקפו של הסכם הגירושין כאשר הצדדים בפועל החליטו בסופו של דבר להתגרש.

אך כאמור אין אנו נזקקים לדרך זו שהרי כבר אמורה מילתנו באשר לתחילת ביצועו של הסכם הגירושין וכי אין מקום לאכוף את הסכם הגירושין טרם ביצוע הגירושין.

במקרה שלפנינו, היבט נוסף לדון בו.
בסעיף 23 של הסכם הגירושין נאמר:
"הצדדים עותרים בזה במשותף ובהסכמה לשם אישור הסכם זה בבית הדין הרבני האזורי בבאר שבע ולמתן תוקף של פסק דין להוראותיו לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג תשל"ג 1973".

לפי"ז צריכים אנו לבדוק מתי תחולתו של הסכם ממון שאושר על פי חוק יחסי ממון 1973.

הזכות לאיזון משאבים עם חוק יחסי ממון 1973 מובאת בסעיף 5 (א) לחוק.
"עם פקיעת הנישואין עקב גירושין או עקב מותו של בן זוג (להלן פקיעת הנישואין) זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית משווים של כלל נכסי בני הזוג וכו'".
כלומר כל מהותו של החוק היא בזמן של פקיעת הנישואין אך לא קודם לכן.
אמנם נראה כי אם הסכימו בני הזוג בהסכם שעשו ביניהם כי תחולתו של סעיף זה או אחר יחול מיד, אין מניעה לכך. אך ככלל יש לראות כל הסכם ממון שקיבל תוקף ע"פ חוק יחסי ממון 1973 כי מועד תחולתו הוא רק עם פקיעת הנישואין בפועל כגון מיום ביצוע הגט בין בני הזוג.

במקרה שלפנינו הדברים ברורים עוד יותר.
בסעיף 6 בהסכם הגירושין בפרק הדן בדירה המשותפת, נאמר:
"מוסכם על הצדדים כי עם אישור הסכם זה יינתן צו לפירוק השיתוף בדירתם המשותפת וכו'".
הוה אומר, בסעיף זה קבעו הצדדים במפורש על יום תחולתו מיד עם אישור ההסכם, וללא קשר לגירושין.

גם בסעיף 12 בפרק הדן ברכב המשותף לאחר שנקבע כי הבעל שלם מחצית משווי הרכב לאשה, נאמר:
"מוסכם כי התמורה האמורה בסעיף 11 לעיל תשולם לאשה לאחר אישור ההסכם בבית הדין מתוך כספי הפקדון המעוקל בבנק הפועלים וכו'".

גם בסעיף זה הסכים הבעל במפורש שייאמר כי מועד הביצוע של התשלום יהא מיד עם אישור ההסכם.

אך הדבר נעשה רק ביחס לשני הסעיפים הנ"ל. בשאר כל סעיפי ההסכם ובכלל זה בלי ספק בענין איזון המשאבים לא נכתבה מילה אחת באשר למועד ביצועו. ומכלל הן המפורש אתה שומע לאו, שהרי כאשר רצו הצדדים כי סעיף פלוני ופלוני יחולו מיד עובר לאישור ההסכם כתבו זאת במפורש. ומכלל זה שמענו כי כל שאר סעיפי ההסכם יהיו כפי המובן והמקובל בכל הסכם גירושין וכמופיע בחוק שמועדם עם פקיעת הנישואין.

ע"פ כל הנ"ל עולה כי גם לפי חוק יחסי ממון 1973 אין תחולת הסכם הממון אלא מיום הגירושין ואילך ולפיכך אין כל מקום לתבוע ביצוע ואכיפה של איזון המשאבים טרם פקיעת הנישואין ע"י הליך סידור הגט.

לפיכך נראה שיש להחליט:
היות ותחולת הסכם הגירושין הינה מיום הגירושין בפועל ע"י הליך סידור הגט והיות והצדדים עדיין לא נתגרשו אין מקום לתבוע אכיפת הסכם הגירושין כל עוד לא בוצעו הגירושין בפועל הן על פי הדין והן על פי חוק יחסי ממון 1973.

לפיכך, בקשות ב"כ האשה בענין הוצאת צווים לביצוע ההסכם כבר בשלב זה, נדחית.

(-) אליהו הישריק, דיין

א. לאחר שמיעת טו"מ הצדדים וב"כ ומאחר שתיק גירושין נפתח בהסכמה ועתה אין הסכמה הבעל חוזר בו התיק יסגר מיד.

ב. מאחר והצדדים חזרו לשלום בית לאחר שחתמו על הסכם גירושין שניתן לו תוקף בתאריך 30.3.04 והדבר הוצהר על ידם וכן על ידי ב"כ הרי א"כ ברור שההסכם גירושין בטל ומבוטל.

ג. באשר לפנסית הבעל מעירית אופקים, בית הדין מוציא צו לעירית אופקים שעליה להעביר מחצית הפנסיה של הבעל לידי האשה לחשבונה בבנק הדואר סניף אופקים מידי חודש בחודשו. סעיף זה ניתן ברוב דעות.

ניתן ביום כ"ה חשון תשס"ה (09/11/2004)
(-) הרב אליהו אברג'יל, אב"ד       (-) הרב אליהו הישריק, דיין      (-) הרב יגאל לרר, דיין