ב"ה
בית הדין האזורי ירושלים
בפני כבוד הדיינים:
הרב יקותיאל כהן
אב בית דין
תיק מספר: 1000492/1‏
תאריך: ט"ו בטבת התשע"ה
06/01/2015
מבקש פלוני
בא כוח המבקש עו"ד שמשון שחר
משיבה פלונית
בא כוח המשיבה עו"ד רון וינשטוק
הנדון: צווים אחרים
נושא הדיון: מינוי כונס נכסים להעברת זכויות לפי פסק דין

החלטה
לפניי בקשה להורות ללשכת רישום המקרקעין (טאבו) להעביר את חלקה הרשום של הגב' [פלונית] בדירה הנמצאת ברחוב [...] בירושלים, הידועה והמופיעה בגוש [...] חלקה [...] תת חלקה [...] בלשכת רישום מקרקעין בירושלים, לשמו של [פלוני].

מתברר כי הצדדים התגרשו לפני עשרות רבות בשנים על פי פסק דין שכלל בתוכו באופן מלא הסכם גירושין שנערך בין הצדדים וקיבל תוקף של פסק דין בתאריך י' בניסן תשכ"ח (8.4.1968). למרות השנים הרבות שחלפו מאז, טרם בוצע סעיף 3 להסכם אשר קבע כי זכויות האשה־המשיבה בדירה יועברו בשלמות על שם המבקש, הבעל־לשעבר.

בדיון שהתקיים לפניי ביום י"ד בטבת התשע"ה (05/01/2015) טען ב"כ המשיבה כי על הדיון להתקיים לפני מותב שלושה דיינים וכי אין לבית הדין סמכות עניינית מאחר שמדובר בבקשה לאכיפת הסכם גירושין.

הצעתי לב"כ המשיבה להוסיף ולטעון לגופו של עניין למקרה שטענותיו המקדמיות לא יתקבלו. במענה לכך אישר ב"כ המשיבה את נכונות פסק הדין אך הכחיש באופן כוללני את טענות המבקש, ומכל מקום לא שמעתי מב"כ המשיבה שום טענה שיש בה כדי למנוע את אכיפת ההסכם.

דין הטענה כי יש לדון בבקשה במותב שלושה דיינים – להידחות. פסק הדין נשוא הבקשה ניתן בידי מותב שלושה ועתה עסקינן בבקשה טכנית שעניינה אכיפת פסק הדין. על פי סעיף 8(ה1) לחוק הדיינים, התשט"ו–1955, מוסמך דיין אחד לדון לבדו בבקשות לצווי ביניים ולהחלטות ביניים אחרות. אף שהבקשה שלפניי הוגשה לאחר פסק דין, אופי הבקשה הוא של בקשת ביניים, ועל כן דיין אחד מוסמך לדון בה לבדו ולהחליט בה.

הטענה כי אין לבית הדין סמכות עניינית לדון בבקשה, גם היא דינה להידחות. סעיף 7ד לחוק בתי דין דתיים (כפיית ציות ודרכי דיון), תשט"ז–1956, מסמיך את בית הדין הדתי למנות כונס נכסים על נכס מסוים של נתבע, אם קיים צורך מיוחד במינוי הכונס לשם ביצוע פסק הדין. משחלפו שנים רבות ופסק הדין לא בוצע, ומשלא שמעתי טעם שבגינו יש לחדול מביצועו, נראה בעליל שיש צורך במינוי כונס נכסים לשם ביצוע פסק הדין.

בפרשת רע"א 5112/07 סיבוני נ' יזרעאלי (28.1.2008) הסביר כבוד השופט אשר גרוניס (כתוארו אז) כי הערכאה שנתנה פסק דין מוסמכת לעשות שימוש בכלי מתן ההוראות לכונס נכסים אף שנים רבות לאחר מתן פסק הדין. הוסבר שם כי פסק דין שבהסכמה ממוזגות בו שתי תכונות – של הסכם ושל פסק דין. פסק דין הנותן תוקף להסכם שהושג בין בעלי הדין מחייב ככל פסק דין אחר. השאלה המתעוררת בעניין הנדון היא איזו השלכה יש למאפיין ההסכמי שבפסק הדין על אופן אכיפתו. עקרונית, בפני בעל־דין המבקש לאכוף פסק דין מוסכם פתוחים שני מסלולי פעולה: האחד, הנשען על הפן ההסכמי של פסק הדין, הינו הגשת תביעה חדשה בה יתבקש סעד של אכיפת פסק הדין. מסלול זה מתבסס על התפיסה שלפיה ההסכם שאומץ בפסק הדין יוצר עילה חדשה אשר ניתן לתבוע על פיה; השני, הנשען על הפן השיפוטי של פסק הדין, הוא אכיפה של פסק הדין כפסק דין רגיל. השאלה מתי פסק דין שניתן בהסכמה הינו אכיף בלא שיהא צורך בהגשת תביעה חדשה לאכיפתו תלויה במידת הבהירות של פסק הדין. הוא בר אכיפה אם הוראותיו ברורות ומסוימות במידה המאפשרת את אכיפתו ללא נקיטת הליך משפטי חדש. אם הוא אינו נהיר דיו, אין מנוס מהגשת תביעה חדשה אשר עילתה פסק הדין המוסכם. אך לא כל אי־בהירות תמנע את אכיפתו של פסק הדין המוסכם. כאשר מדובר באי בהירות הניתנת להסרה באמצעות המנגנונים המיועדים לכך בהליכי האכיפה, כגון בקשת הבהרה, הדבר אינו מונע אכיפה ישירה.

במקרה דנן לא נטען כי יש קושי כלשהו בבהירותו של פסק הדין וגם לא מצאתי כל אי־בהירות, ועל כן איני רואה הצדקה להפנות את המבקש למסלול ארוך של הגשת תביעה לאכיפת פסק הדין.

אכן, הבקשה שלפניי היא למתן צו ישיר לרשם המקרקעין ולא למינוי כונס נכסים. בפשטות יש לומר כי אם כונס נכסים מוסמך לפעול להעברת הרישום משם המשיבה על שם המבקש על פי צו מינוי של בית הדין, קל וחומר שבית הדין מוסמך ליתן צו ישיר לרשם המקרקעין לביצוע העברת הרישום. עם כל זאת, מאחר שדרך המלך לביצוע העברות מקרקעין בנסיבות של מחלוקת המצויה בדיון משפטי היא באמצעות כונס נכסים, ומאחר שסמכות בית הדין למנות כונס נכסים מצויה בהוראה חקוקה ומפורשת של חוק ראשי, והשימוש בסמכות זו אינו מצריך פרשנות משפטית באשר להיקף סמכויות בתי הדין – אני מעדיף לנקוט דרך זו.

המבקש רשאי אפוא להגיש בקשה מתוקנת בתיק זה (ללא תשלום אגרה נוספת) למינוי בא־כוחו לכונס נכסים על זכויות המשיבה בדירה לשם העברתם על שם המבקש. לבקשה יצורף נוסח של צו פורמלי למתן הוראות לכונס הנכסים. ב"כ המבקש ימציא במקביל את הבקשה ישירות אל ב"כ המשיבה והוא יהיה זכאי להשיב לבקשה תוך 7 ימים מיום ההמצאה. לאחר המועד האמור, ובכפוף להגשת אישור על המצאת הבקשה כאמור, אתן את החלטתי.

כדי לייתר שקילת הוצאות יתרות, מומלץ לב"כ צדדים להידבר ביניהם ולהגיע להסכמות.

ניתן ביום ט"ו בטבת התשע"ה (06/01/2015).

הרב יקותיאל כהן – אב"ד