הצדדים נישאו בתאריך כ"ה באלול תשס"ט (14.9.2009) והתגרשו בתאריך ט"ז בתמוז תשע"א (18/7/2011).

לזוג יש ילדה בשם [ל'] ילידת י' בשבט תש"ע (25.1.2010) שהיא כיום בת חמש.

בהסכם הגירושין שחתמו הצדדים בפני ביה"ד בתאריך ח' בתמוז תשע"א (10/7/2011) הוסכם כדלקמן:

"הצדדים מודיעים כי הגיעו להסכמות כדלקמן:

הסכם גירושין

א) הצדדים יתגרשו כהסכמתם כדמו"י.

ב) בכפוף לסידור הגט מוותרת האשה על כתובתה ותוספתה ומזונותיה.

ג) משמורת הקטינה תהיה ביד האם.

ד) הסדרי ראייה – ייקבעו ע"פ המלצות תסקיר העובדת הסוציאלית.

ה) מזונות הקטינה נידון מחוץ לכותלי ביה"ד.

ו) מעבר לאמור לעיל, אין כל תביעות או טענות או דרישות לרבות כספיות מכל מין סוג שהוא אחד כלפי השני.

ז) כל הצווים שניתנו בטלים בזה לאחר מתן הגט.

(-)        (-)

פסק דין

נעשה קנין אג"ס וביה"ד נותן להסכמות תוקף של פסק דין."

בדיון באותו מועד נכתב בפרוטוקול כדלהלן:

"האב: איני רואה את בתי זה כשלושה חודשים.

האם: אנו רוצים תחת השגחה.

ב"כ א: הכל יהיה בהתאם להמלצות פקידת הסעד.

ב"כ ב: זה בגדר המלצה. אנו רוצים הסדרי ראייה, מדובר על ילדה שאביה לא ראה אותה שלושה חודשים.

ביה"ד: איננו משועבדים לתסקיר, האב יראה את בתו פעם בשבוע.

ב"כ א: זה מקרה מיוחד.

ביה"ד: בכל תיק יש זאת. אם לא יוגש תסקיר, אנו נקבע הסדרי ראייה.

ב"כ א: נשתדל שזה יהיה במהירות."

הוסכם אפוא כי הסדרי הראייה יתקיימו על פי הוראות התסקיר של הרווחה. ב"כ האישה הצהיר בדיון כי "הכול יהיה בהתאם להמלצות פקידת הסעד". הצדדים הודיעו לביה"ד כי הגיעו להסכמות. הצדדים חתמו על ההסכם. הצדדים עשו קנין אג"ס על ההסכמות, וביה"ד נתן להסכמות תוקף של פסק דין.

הוגשו לביה"ד תסקירים לכל אורך התקופה. נסקור להלן את עיקריהן.

בתאריך י' בתמוז תשע"א 12/7/2011 הוגש תסקיר לביה"ד מאת עו"ס הגב' אירית רפאלי מנהלת המחלקה לשירותים חברתיים בפרדסיה, ובה נכתב בין השאר כי כאשר חזרו בני הזוג לחיות יחד [פלונית] עבדה ו[פלוני] שמר על [ל']. הצדדים התווכחו על תפקודו של [פלוני] כאב ולגבי זהות התוקפן ביניהם. [פלוני] הגיש מספר גדול של מסרונים המאששים את טענתו בדבר התערבותה של חמתו. בסיכום כותבת העובדת הסוציאלית כי [פלוני] הוא אב טוב ואוהב על פי עדותה של האם בעצמה במסרונים ועל פי דברי מנהלת טיפת החלב ביישוב.

בהמלצות הביניים נכתב שהילדה תישאר במשמורת האם וכי חידוש הקשר בין הבת [ל'] ואביה ייעשה בהדרגה במרכז הקשר לשלושה חודשים עד להמשך המלצות שיוגשו לביה"ד.

ביה"ד הוציא החלטה בתאריך ט"ז בתמוז תשע"א (18/7/2011) ובה נכתב:

"לאור המלצות התסקיר, והסכמות הצדדים בית הדין מצווה:

א) משמורת הקטינה [ל'] תהיה בידי האם.

ב) האב יראה את בתו פעם בשבוע למשך שעתיים במרכז הקשר בכפר יונה, הסדר זה הוא רק לארבעת השבועות הבאים. לאחר חודש, האב יראה את בתו פעמיים בשבוע למשך שעתיים, במרכז הקשר בכפר יונה, וזאת למשך חודשיים.

ג) בתום שלושה חודשים, על לשכת הרווחה שע"י המועצה המקומית פרדסיה לכתוב תסקיר משלים, עם המלצות של ימים ושעות לרבות שבתות שהאב יראה את בתו."

בתאריך ה' בחשוון תשע"ב (2/11/2011) הוגש תסקיר נוסף ובו נכתב כי מאז 27/7/2011 התקיימו הסדרי הראייה בין האב לבת במרכז הקשר בכפר יונה אחת לשבוע למשך שעה כי לא ניתן היה להוסיף שעה נוספת בשל העומס הגדול. לבת [ל'] היה קשה להיפרד מאימה והיא הגיבה בריחוק כלפי אביה [פלוני], לא נתנה לו לגעת בה וממש נרתעה ממנו. ישנו שיפור איטי כי כאשר האב והבת יצאו לחצר, הילדה הייתה משוחררת ונהנתה מהקרבה לאב. לדעתם, הקצב האיטי מצריך המשך שהות במרכז הקשר. בנוסף, ההיפרדות של האב מהבת היא קשה מאד והיא בעייתית. האב אמנם עושה מאמצים בנושא זה, אולם מתקשה לעמוד בנוהלי מרכז הקשר ובדרך הפרידה מבתו.

בסיכום נכתב כי האב נלחם על הקשר עם [ל'] בסביבה שבה האם מעבירה מסרים שליליים – שלא תמסור לו את הבת להסדרי ראייה ללא פיקוח. בקרב המשתתפות בוועדת ההערכה, הייתה תמימות דעים שהקשר עדיין לא הבשיל לכדי קבלת הילדה ללא פיקוח והדרכה חיצוניים.

בתאריך כ"ה בתמוז תשע"ג (3.7.2013) הוגש תסקיר נוסף בו נכתב כי בוועדת התסקירים שהתקיימה בתאריך י"ג בטבת תשע"ג (26.12.2012) בו שבה האם וטענה שהאב אינו יודע לטפל בילדה והילדה נרתעת ממנו. האב טען כי כל פעולותיה של האם ואימה הינן לצורך הרחקת הילדה ממנו וכי האם לא תאפשר את יציאתם ממרכז הקשר. החלטות הוועדה היו כי המשך הקשר יהיה במרכז הקשר. האם תעזוב את המרכז בזמן הביקור. כעבור חודשיים יצאו האב והילדה למשך שעה בליווי מתנדבת שירות לאומי מחוץ למרכז הקשר בנוסף לשעה ששהו במרכז. הוועדה ממליצה על אבחון מסוגלות הורית. ההורים התנגדו להחלטות. מאז הוועדה המשיך האב להיפגש עם בתו במרכז הקשר ויצא עמה בליווי בת שירות לאומי כשהמפגש בתוך מרכז הקשר מתנהל 45 דקות, ומחוצה לו – 45 דקות נוספות. האם סירבה בתחילה שהאב יצא והייתה נשארת בסמוך ואף מתערבת, התהליך היה קשה עד שהסכימה לעזוב את הבניין. האב היה מקובע בהתנהגותו כריטואל חוזר. מתווכח בסוף המפגש על סיומו. ויכוחים שהקשו על צוות מרכז הקשר. בסיכום עולה כי לא הייתה התקדמות רבה בקשר שבין האב ובתו. האם ממשיכה לסרב ליציאה מהמרכז ומערימה קשיים והאב מתקשה לקבל את כללי המסגרת. לאור הנאמר הומלץ על הרחבת הזמן במרכז הקשר והדרכה הורית. האם תתרחק מהמרכז בזמן שהיית האב עם הילדה ויתקיים טיפול דואלי בין האב והילדה. על התסקיר חתומה הגב' ברוריה גולדברג עו"ס לעניין סדרי דין. ביה"ד אימץ את המלצות התסקיר.

בתאריך 16/7/2014 הוגש לביה"ד תסקיר נוסף – תסקיר משלים ובו נאמר כי בתאריך 28/6/2013 אושפז האב במצב פסיכוטי במרכז לבריאות הנפש בלב השרון. הבעל אובחן כסובל מסכיזופרניה ומטופל תרופתית בזריקה חד חודשית בנוגד פסיכוזה. הבעל מקפיד על הטיפול התרופתי ועל מעקב סדיר ואף עובד חלקית. ישנה תמונה של ליקוי אפקטיבי, האב מתקשה להתייחס לאירועים הפסיכוטיים שעבר, משתף בתכנים באופן חלקי, ללא אובדנות או תוקפנות ומגלה תובנה חלקית בלבד למצבו. בבדיקה אחרונה מתאריך 29/4/2014 עלה כי האב מסודר בהופעתו ללא אי שקט פסיכו מוטורי, קצב דיבור איטי מעט ללא הפרעות במהלך חשיבה, ללא עדות למחשבות שווא, בוחן מציאות תקין, קיימת תובנה חלקית למצבו וממשיך טיפול ומעקב סדיר במרפאה. מדיווח מתאריך 15/7/2014 עולה כי האב עובד ומתפקד היטב ללא עדות לסימנים פסיכוטיים, ללא עדות למסוכנות כלשהי ומודע לצורך בטיפול תרופתי ממושך. האב אף פנה להדרכה הורית. הוא מתמיד בה והיענותו לטיפול שיתוף הפעולה מצדו והקפדתו על זמנים הם ברמה גבוהה מאד. כיום האב מבין כי המחלה שלו היא כרונית ודורשת טיפול וביקורת בקביעות. המלצת העובדת הסוציאלית הייתה על הרחבת הסדרי הראייה בהדרגה בליווי אמו של האב מחוץ למרכז הקשר במקביל להדרכה הורית ודיווח פסיכיאטרי כתנאי להסדרי הראייה. האם לא פנתה להדרכה הורית. האב מודרך ע"י העובדת הסוציאלית בפגישות קבועות. לטענתו האם מסיתה את הילדה כנגדו ולכן אין התפתחות משמעותית בקשר עם בתו. בקשתו היא להרחיב את המפגשים מחוץ למרכז הקשר. האם מתנגדת. בנוסף מתנגדת היא למפגשים של הילדה עם הורי האב. התרשמות הרווחה שלא ברורה הסיבה להתנגדות האם וכי לאחר שלוש שנים של הסדרי הראייה בפיקוח מרכז הקשר ניתן להרחיבם מחוץ למרכז באופן מדורג כדי לאפשר לאב זמן ממושך יותר עם בתו ופעילויות נוספות שאינן מתאפשרות בתוך המרכז. הצעה שונה למלווה אחרת ולא אמו של האב, לא צלחה בעיקר בשל הימנעות האם ליצור קשר בעניין זה עם הרווחה.

המלצות הרווחה בסופו של התסקיר היו כי האב והאם ימשיכו בהדרכה הורית. הסדרי הראייה ימשיכו במתכונתם. הומלץ כי אחת לחודש ייפגש האב עם בתו במרכז הקשר בנוכחותה של הסבתא. בהמשך, לאחר קבלת דיווח ממרכז הקשר, יורחבו המפגשים מחוץ למרכז הקשר, בליווי הסבתא.

על החלטה זו בנוגע להסדרי הראייה עם סבתא נסוב תיק זה. האם מתנגדת להסדרי ראייה מחוץ למרכז הקשר ללא פיקוח והשגחה של צד ג' מקצועי וניטרלי.

תסקיר נוסף הוגש לביה"ד בתאריך כ"ה במרחשוון תשע"ה (18.11.2014) בו מגיבה הגב' ברוריה גולדנברג עו"ס על תגובתה של האם והתנגדותה להמלצות הרווחה.

בדבריה כותבת כי נערכו מספר רב של תסקירים ועדכונים אודות המשפחה המדוברת. התסקירים נכתבו על סמך של אינפורמציה רחבה הן ע"י פקידת הסעד הגב' אירית רפאלי והן ע"י הח"מ הגב' ברוריה גולדנברג וכן לאחר מספר ועדות תסקירים שנכח בהם פקיד סעד מחוזי לסדרי דין. האם, לפי התסקירים, מעבירה מסרים כי לא תאפשר לעולם הסדרים ללא פיקוח. החלטות נוספות במשך השנים של המלצות הרווחה לא בוצעו ע"י האם. הורחבו זמני הביקור במרכז הקשר אך האם ממשיכה להגיע בזמן שנקבע בעבר ולא נשמעת להרחבת המפגשים. ולעתים אף מאחרת ויש פעמים שלא מגיעה כלל בתואנות שונות. האם ממשיכה לשבת במרכז הקשר למרות ההמלצה שלא תהיה נוכחת במקום, מה שמקשה על פרידת הילדה ממנה ועל קיום המפגשים. הוחלט כי ההורים יפנו להדרכה הורית. האם מסרבת ואילו האב בקשר עם עו"ס כבר שנה. המלצת הרווחה על אבחון מסוגלות הורית לשני ההורים נתקלה בסירוב האם ובהסכמת האב. המלצת הרווחה לקיום מפגשים בין הילדה והורי האב נתקלה בסירוב האם. הגב' ברוריה גולדנברג עו"ס לעניין סדרי דין כותבת כי התסקירים שנשלחו נכתבו לאחר בדיקה מעמיקה ולאחר ועדת תסקירים בנוכחות פקיד הסעד המחוזי. על אף אשפוזו של האב, עולה מדיווח הפסיכיאטר כי הוא עובד ומתפקד היטב ואין כל עדות על מסוכנות. לדברי האם, הסיבה שהילדה נצמדת לאימה ובוכה כאשר נפגשת עם האב נגרמת ממשקעי העבר שיש לילדה מהאב. דברים אלו תמוהים בעיני הרווחה משום שההורים נפרדו כאשר הילדה הייתה כבת שנה ולא ברור על איזה משקעי עבר מדברת האם. מצד אחד כאשר הילדה בוכה במרכז הקשר, האם מעודדת אותה להיכנס לחדר ולשחק עם האב אולם מצד שני ההתרשמות היא שהילדה מקבלת מסר כפול מהאם וכי הילדה חשופה בבית האם למסרים אשר משפיעים באופן ישיר על התנהגותה במרכז הקשר. האם מתנגדת למפגש עם הסבתא, ואילו הסבתא טוענת שמעולם לא פגשה את נכדתה משום שהאם מתנגדת לכך עקב סכסוך כספי מהעבר שאינו קשור כלל לילדה. כל העובדות הסוציאליות התרשמו שאין כל סיבה שהילדה לא תהיה בקשר עם הורי האב.

בסיכום מכתבה כותבת העובדת הסוציאלית כי לאורך כל הדרך האם אינה מקיימת את החלטות בית הדין, אינה מקבלת את סמכות פקידת הסעד ומעבירה מסרים חד משמעיים כי לא תאפשר שינוי מהסדרי הראייה הנוכחיים. הילדה חשופה למסרים שאין לסמוך על האב. מסרים אלו יוצרים אצל הבת חששות מהאב ואי רצון לפגשו. האב, על אף קשייו בקידום הקשר עם הבת מביע רצון לשיפור תוך יישום החלטות ביה"ד וטיפול מקצועי מתאים. המתכונת הנוכחית של הסדרי הראייה מונעות את התפתחות הקשר ולהפך הילדה מפתחת סרבנות קשר אשר תתפתח ככל שהילדה תגדל וקשה יהיה בעתיד לטפל בכך. יש לקיים את ההמלצות שבתסקיר ועל האם לפנות להדרכה הורית כדי להתמודד עם קשייה. יש לשקול נקיטת אמצעים כנגד האם. עד כאן ממכתבה של העובדת הסוציאלית.

ביה"ד קיים דיון הוכחות בעניינם של הצדדים בתאריך ח' בטבת תשע"ה (30/12/2014) בו הופיעו הצדדים ובאי כוחם. בדיון זה נחקרה גם העובדת הסוציאלית וגם הסבתא –אמו של האב.

טענות האם הן כפי שנכתבו בכתביה עוסקות באלימות האב, שלטון הטרור שהשית על האם והבת ומסוכנותו. האב חולה בסכיזופרניה ויש בכך סיכון מידי לילדה. כנגד הסבתא טענה האם שזו מתעלמת לחלוטין מאז ומתמיד ממנה כאילו אינה קיימת. לדבריה היא כינתה את נכדתה – "ממזרת".

בחקירתה של פקידת הסעד העלתה את כל הנכתב בתסקיר על הפרות האם של החלטות ביה"ד בניגוד לאב המקיים את החלטות ביה"ד, על דעתם כי ניתן להרחיב את הסדרי הראייה מחוץ למרכז הקשר, על התרשמותם מהסבתא – אמו של האב שהיא נורמטיבית וראויה ללוות את בנה כאשר בתחילת הליך הליווי ייעשה הדבר בפיקוח ועל סירובה של האם. הוגשה בדיון חוו"ד הפסיכיאטר המאששת את דברי הרווחה.

הסבתא, אם האב, נחקרה בדיון. לדבריה מוכנה להיות מלווה ואחראית על בנה בעת הסדרי הראייה. הכחישה את טענות האם בדבר התייחסותה לנכדתה. לדבריה האם לא נתנה לה את הסיכוי להיות סבתא.

בסופו של דיון הוצע ע"י ביה"ד וכפי שנצטט:

"ביה"ד: הצעת ביה"ד שהסבתא תתחיל לבוא למרכז הקשר, ופקה"ס כשתחליט שאפשר לצאת אתו מחוץ למרכז הקשר, ביה"ד ייתן אסמכתא. וכל עוד הסדרי הראייה לא יתקיימו ע"י צד כלשהו, ייפסקו נגדו הוצאות של 1000 ש"ח על כל פעם. האם מקובלת עליכם ההצעה הזאת?

ב"כ א: נבקש שביה"ד ישהה את מתן החלטתו שבעה ימים, ואנחנו נודיע לביה"ד."

צורף לתיק חוו"ד מטעם פסיכיאטר מומחה וכפי שצוטט בתסקירים. האם הגישה בקשה לביה"ד בה הודיעה כי אינה מקבלת את הצעת ביה"ד וחפצה בהכרעת הדין.

הצדדים הגישו את סיכומיהם ושבו על עיקרי הטענות.

יצוין כי בהסכם הגירושין כפי שציטטנו בראשית הדברים וכן בפרוטוקול הדיון הסכימו הצדדים כי ענייני הסדרי הראייה יוחלטו על פי תסקיר הרווחה.

ביה"ד בדק את טענות הצדדים, בדק את התסקירים השונים, ערך דיון ארוך בעניינם, בדק את סיכומיהם. לאחר העיון המעמיק ולאחר שהזהיר את האם על אי קיום החלטותיו והבהיר לה על ההוצאות הכרוכות בדבר, ביה"ד פוסק כדלהלן:

   א. האב ימשיך בהדרכה הורית.

   ב. האם תפנה להדרכה הורית.

   ג. הסדרי הראייה יישארו במתכונתם הרגילה במרכז הקשר בין השעות 18:45– 16:30.

   ד. אחת לחודש ייפגש האב עם בתו במרכז הקשר בשעה 6:30 בנוכחותה של הסבתא – אמו של האב. בהמשך, לאחר קבלת דיווח ממרכז הקשר יורחבו המפגשים מחוץ למרכז הקשר, בליווי הסבתא.

   ה. ביה"ד מתרה בצדדים שלא לאחר למפגשים ולקיימם במלואם ללא תירוצים ותואנות בלתי סבירים!

   ו. ביה"ד אוסר על האם לשבת במרכז הקשר בזמן הסדרי הראייה. עליה להישמע להוראות האחראים במרכז הקשר ולקיימם במלואם.

   ז. על האב ועל האם ועל הרווחה להגיש לביה"ד דיווח שוטף כל 21 יום על קיום החלטה זו.

   ח. צד שיפר את ההחלטות הנזכרות יוטלו עליו הוצאות כבדות בסך 1,000 ₪ על כל הפרה! ביה"ד יעקוב מקרוב על קיום החלטותיו!

   ט. ביה"ד ישקול להכפיל סכום זה בהפרה השנייה וכן הלאה.

   י. ביה"ד מבהיר כי בסמכותו להוציא ילד ממשמורתו ולהעבירו למשמורת הצד השני או להעבירו למקום ניטרלי. בהמשך ישקול ביה"ד נושא זה לפי קיום החלטותיו.

ניתן ביום כ"ג באדר התשע"ה (14/03/2015).