בביום כ"ג ניסן תשע"ה (12.4.15) הוציא בית הדין את ההחלטה הבאה:

"ביום ה' בשבט תשע"ה (25.1.2015) הוציא בית הדין את פסק הדין הבא:

'מהמסמכים שבפנינו עולה שהכנסות הבעל החודשיות נטו, הם פחות מ־9600 ₪ בממוצע שנתי (עם פערים די גדולים בין החודשים). בהתחשב בכך ובכל הנתונים שבפנינו, לרבות כל צורכי הילדים, שכר דירה וכד', מחליט בית הדין שהאב ישלם סכום כולל של 5500 ₪ לחודש בגין חיוביו במזונות הילדים, מדורם והשתתפותו בהוצאות המעון, והאשה־האם תשלם בשלב זה את כל תשלומי המשכנתא השוטפים (כ־2800 ₪ לחודש).¹

לאור הנ"ל פוסק בית הדין:

א. הבעל־האב [פלוני] ישלם לאשה־האם [פלונית] סך של 5500 ₪ לחודש למזונות הילדים החל מיום 1/7/2014. המזונות יהיו צמודים למדד המחירים לצרכן החל מהיום.

ב. האשה־האם תשלם את מלא תשלומי הלוואת המשכנתא השוטפים של הדירה.

ג. לאחר סיום הבירור בשאלת בעלות הבעל על הדירה ובחלוקת שאר הרכוש וחובות הצדדים, לפי מה שיעלה מהכרעת בית הדין בעניין, יחשב בית הדין את הזכות שמגיע לאב בגין מגורי האשה בחלקו של הבעל, בקיזוז חיוב המדור שחייב האב לילדיו ובחישוב תשלומי חלקו במשכנתא ע"י האשה.

ד. פסק דין מזה מבטל את חיובי המזונות הזמניים שנקבעו בהחלטה מיום י' במרחשוון תשע"ה (3.11.2014).'

לאחר מתן פסק דין זה נודע לבית הדין שהנתבע חייב לשלם מזונות עבור ילדיו מנישואים קודמים בסך של 3,000 ₪ לחודש .

לאור האמור לעיל בית הדין מעכב לגביה 2500 מהסכום שבית הדין חייב את האב לשלם למזונות ילדיו. העיכוב יחול על חיוב המזונות החל מיום ג' בתמוז תשע"ד (1.7.2014).

במידה ויתברר שמחצית מהדירה הרשומה על של האשה שייכת לאב בית הדין יוציא פסק דין ויורה כמה האב חייב במזונות ילדיו החל מיום 1.7.14 וכן בית הדין יפסוק מי יישא בתשלומי המשכנתא."

ההחלטה ניתנה בהתבסס על האמור בהערה שנכתבה למטה, ובהנחה שהנתבע [פלוני] התחייב למזונות ילדיו מנישואין קודמים בהסכם גירושין כולל שדינה ההתחייבות חוזית שהיא הסכם סגור שלא ניתן בו לשנות דבר מהסכם כולל מזונות ילדים. וגם לאור טענתו של האב שמשלם מזונות עבור שני ילדיו. אולם בית הדין עיין בתיקי בית הדין במסמכים שבתיקים שיש בהם הנתונים על גירושיו של [פלוני] מנשואיו הראשונים ומתברר שמר [פלוני] לא התגרש בהסכם גירושין כולל, אלא הייתה נגדו תביעת מזונות בבית המשפט למשפחה, ובמסגרת תביעה זו הם הגיעו להסכם על מזונות ילדיו בעתיד.

ונעתיק כאן מהאמור בהסכם שהגיעו אליו הצדדים בשעתו:

בתי המשפט
־ בדלתיים סגורות –
בבית משפט לעניני משפחה – כ"ס                 תמש 029740/05
בפני: כב' השופטת קראוס מרים                 יום: 24/11/2005

בעניין:     1. קטין ל' ל'
        2. קטינה ל' ל'
       3. קטינה ל' י'
        4. ל' ש'
הצדדים ובאי כוחם: הגענו להסכמה כדלקמן:
1. הנתבע ישלם מזונות בסך של 1,200 ₪ וכן הוצאות החזקת מדור בסך של 200 ₪ עבור כל אחד מהילדים, החל מיום הגשת התביעה – 1/06/05 ובכל 1 לכל חודש.

הסכומים ששולמו, על חשבון המזונות – כנגד קבלות בלבד – יקוזזו מהחיוב דלעיל.

החל ממועד פינוי האישה והילדים את דירת המגורים, ישלם הבעל סך של 1,200 ₪ למזונות כל אחד מהילדים ובנוסף סך של 165$, כשוויים בשקלים, עבור כל אחד מהילדים, עבור הוצאות מדורו והחזקתו.

הבעל יוכל להוון את המדור, מהכספים שיקבל תמורת חלקו בדירת המגורים, בסך של 25,000$ ובמקרה כזה ישלם, בנוסף למזונות שבסך 1,200 ₪, גם הוצאות החזקת בית בסך של 200 ₪ עבור כל אחד מהילדים.

נושא ההיוון כפוף להסכמת האישה.
2. הסך הנ"ל צמוד למדד שפורסם ב־15/5/05, והוא יעודכן אחת לשלושה חודשים, ללא חיוב למפרע.

3. סכום שלא ישולם במועדו, יישא ריבית והצמדה עד התשלום בפועל.

4. קצבת הילדים מהמוסד לביטוח לאומי תינתן לאם ותתווסף לסכום המזונות.

5. בנוסף ישלם האב מחצית הוצאות רפואיות חריגות, שאין מכוסות על ידי קופת החולים – בהסכמה בין ההורים ובהיעדר הסכמה – על פי החלטת רופא הילדים המטפל, שיקבע נחיצות הטיפול והגורם המטפל.

6. המזונות יהיו עד הגיע כל אחד מהקטינים לגיל 18 או עד סיום בית הספר התיכון – לפי המועד המאוחר ואז יופחתו לשליש עד הגיע כל אחד מהילדים לגיל 21 או עד סיום השירות הצבאי – לפי המועד המאוחר.

7. מבקשים לתת תוקף של פסק דין להסכמות דלעיל.

8. הצדדים מבקשים לסגור כל התיקים ובלבד שהסעדים הזמניים יבוטלו ב־4/12/05.

פסק דין
ניתן תוקף של פסק דין להסכמות הצדדים ובאי כוחם.
כל התיקים של משפחת ל' ייסגרו.
ניתן היום כ"ב בחשון, תשס"ו (24 בנובמבר 2005) במעמד הצדדים

קראוס מרים, שופטת"

לאור האמור לעיל הסכם המזונות נעשה במסגרת תביעת מזונות שהאם הגישה, ויש להסכם זה תוקף של פסק דין למזונות, שבשינוי נסיבות ניתן לבקש הפחתת מזונות.

בית הדין הורה לאב להמציא לבית הדין אישורים על תשלום המזונות לילדיו מנישואיו הקודמים אך האב לא עשה כן.

בית הדין בירר את גילאי הילדים מנישואיו הקודמים והתברר כי רק אחד הוא מתחת לגיל שמונה־עשרה שנה. עבורו משלם האב 1200 ₪ (לפני הצמדה), ועוד 165 $ למדור (שהם כ 630 ₪). סך הכל משלם עבור ילד זה 1830 ₪.

כמו כן, יש לאב ילד אחד מנישואיו הקודמים מתחת לגיל 21 עבורו אמור לשלם שליש דהיינו כ 600 ₪.

אין כל הצדקה שהילד הקטין מהנישואין הראשוניים יקבל את הסך הנ"ל, ואילו הילדים מהנישואין השניים יקבלו כמחצית (לילד). היות ובזכות האב להגיש בקשה לבית המשפט למשפחה שיפחיתו לו את הסכום שהוא חייב לשלם עבור הילד, לכן בעתיד בית הדין לא יתחשב בסכומים הנזכרים לעיל (לגבי חובו לשלם מזונות ומדור לילדים מנישואיו הראשונים), אלא בית הדין יחייב את האב במזונות ילדיו מהנישואין השניים, לאחר שקלול כולל באופן שלא יהיה קיפוח ואפליה בין הילדים מהנישואין הראשוניים לבין הילדים מהנישואין השניים.

ניתן ביום י"ח באייר התשע"ה (07/05/2015).





1. ואבהיר את הדברים: עיין בספרי בכורי גשן ח"א סימנים כ"ו, ל"ג, שביארתי שם שהתחייבות לזון ילדיו בהסכם גרושין, היא התחייבות חוזית שלא ניתן לשנותה, ודינה ככל חוב שאדם חייב. ובחו"מ (סי' צ"ז סעי' כ"ד) מבואר שחובות שאדם חייב קודמים לגביה לפני חוב של אדם לזון אשתו וילדיו.

ולכן הנתבע שחייב על פי הסכם גירושין לשלם מזונות לילדיו מנישואין קודמים, וגובים ממנו חוב זה בהוצאה לפועל, אין לנו ברירה ואנו חייבים להתחשב בכך. ועל כן במקרה שלנו אנו חייבים להפחית מהכנסתו של האב את אשר חייב לפי הסכם הגירושין, ואנו צריכים להשאיר לאב סכום כסף שיוכל לשכור לעצמו מדור, ולכלכל את עצמו, ואת השאר אנו יכולים לחייבו במזונות ילדיו. אמנם כתבנו בפסק הדין שאם יתברר שיש לאב חלק בדירה הרשומה ע"ש גרושתו, הרי שמחלק זה ניתן יהיה לחייבו במזונות ומדור ילדיו למפרע, ומשם גם נגבה את אשר נחייבו במזונות ומדור ילדיו.

הרב נחום גורטלר