בפני בית הדין עניין בירור יהדותה של המבקשת.

אם המבקשת נולדה בצ'ילה למשפחה יהודית.

המבקשת נישאה כדמו"י ברבנות מוכרת בשנת תשס"ח והתגרשה לאחרונה בבית דיננו. תוך כדי סידור הגט אמר בעלה לשעבר כי אם אשתו הינה ילדה מאומצת.

בית הדין המשיך בסידור הגט והחליט לעיין בסוגיית יהדות המבקשת לאחר מכן.

לעת עתה נושא זה לא מוצה והוא עדיין נידון בפנינו.

בית הדין הורה לרבנות המקומית להמציא לידיו את תיק הנישואין של המבקשת.

מעיון בתיק הנישואין התברר כי המבקשת בבואה להינשא לא הציגה כל אסמכתא ליהדותה או ליהדות הוריה, ולא הציגה תעודת נישואין של הוריה.

המסמך היחידי שהוצג על ידה הוא תעודת גירושין של הוריה משנת תשמ"ד. הגירושין סודרו בבית דין רבני בארץ.

בית הדין זימן למתן עדות את ראש מחלקת הנישואין ברבנות המדוברת.

הרב העיד כי נכנס לתפקידו בשנת תשע"א שלוש שנים לאחר המקרה המדובר ובאותה תקופה לא היה בתפקיד.

עוד אמר כי קודם הדיון שוחח עם ראש מחלקת הנישואין דאז שפרש לגמלאות לאחרונה והלה אמר שהנוהל המקובל הוא שדי בתעודת גירושין של ההורים להוות ראיה ליהדות וכך נעשה תדיר.

ראש מחלקת הנישואין הנוכחי העיד כי כיום אין זה הנוהל ברבנות זו וככל שהורי המבקשים להינשא לא נישאו כדמו"י מופנים הנרשמים לנישואין לבירור יהדות בבית הדין.

לפנינו תקלה חמורה שיתכן שהובילה לנישואי יהודי עם מי שאינה יהודייה.

אין ספק שתעודת גירושין כשלעצמה אינה מהווה אישור יהדות ודאי לא תעודת גירושין משנת תשמ"ד. הדרך הנכונה היא כמובן לסדר גט ליהודים לאחר שיהדותם הוכחה, אך לעתים בית הדין רואה לנכון שלא לעכב את הגט וללבן את העניין לאחר מכן. במקרים אלו לא ניתן בידי הצדדים מעב"ד אולם ניתנת תעודת גירושין.

מציאות זו של אישור יהדות על סמך תעודת גירושין של ההורים היא פרצה שיש לגדור במהרה.

לפי ההנחיות בירור יהדות, התש"ע–2010, סעיף 2(ב), רב רושם נישואין רשאי לברר יהדותו של המבקש להירשם לנישואין אם הוריו נישאו בישראל באמצעות רב רושם נישואין, הוריו נישאו בחו"ל על ידי רב מוכר או שהמבקש הציג תעודת נישואין של קרוב מן האם בדרגה ראשונה שנישא כדמו"י.

אין בהנחיות אלו אפשרות של בירור יהדות על סמך תעודת גירושין.

היה ראוי לפרסם גם את שמה של הרבנות המדוברת, אולם מכיוון שבית הדין השתכנע שידו של ראש מחלקת הנישואין הנוכחי לא הייתה במעל והוא מקפיד על הנהלים, בית הדין נמנע מלעשות כך.

יש להעביר עותק מהחלטה זו אל: כב' נשיא בית הדין הגדול הגר"י יוסף שליט"א; כב' נשיא מועצת הרבנות הראשית הגר"ד לאו שליט"א; היועץ המשפטי לשיפוט הרבני הרב שמעון יעקבי שליט"א; כב' הרב אליהו מימון – מנהל מחלקת עגונות ויהדות; כל רושמי הנישואין ברבנויות המקומיות.

בית הדין סבור שראוי גם להפיץ שנית את הנחיות ברור יהדות תש"ע לכל רושמי הנישואין.

ניתן לפרסם בהשמטת פרטים מזהים.

ניתן ביום כ"ח בסיון התשע"ה (15/06/2015).

הרב אליהו אריאל אדרי – דיין