ב"ה
בית הדין האזורי חיפה
בפני כבוד הדיינים:
הרב דניאל אדרי
הרב אייל יוסף
הרב דוד בר שלטון
אב בית דין
דיין
דיין
תיק מספר: 482510/4
תאריך: ל בניסן התשע"ו
08/05/2016
צד א פלונית
בא כוח הצד א עו"ד גדליה סולן
משיב פלוני
בא כוח המשיב עו"ד שרגא בלזר
הנדון: תיקון הסכם גירושין
נושא הדיון: תיקון הסכם גירושין

פסק דין
תביעה לתיקון הסכם גירושין
בפנינו תביעה לתיקון הסכם גירושין. הצדדים נשאו כדמו"י ביום כ"ד אדר ב' תשכ"ז (5.4.1967) מנישואים אלו נולדו לצדדים ארבעה ילדים. הצדדים ערכו הסכם גירושין בחודש שבט תשמ"ז (ינואר 1987) ואשרו אותו בבית הדין. הצדדים התגרשו בבית הדין סמוך לתאריך זה.

בפנינו טוענת האשה כי נפלה טעות בהסכם הגירושין שנכתב בו שהיא תקבל את החנות ברחוב [ז.] בעוד שעל פי ההסכם היא היתה צריכה לקבל את החנות ברחוב [א.] ומבקשת תיקון או הבהרה של אחד הסעיפים בהסכם.

עובדות והליכים
להלן החלקים הרלוונטיים מהסכם הגירושין השייכים לתביעה.

תחת הכותרת "מתוך הרכוש המשותף של הצדדים תקבל האשה" נכתב:
א. נכס מקרקעין חנות המצויה ברחוב [ז. ק.א] הידועה כחלקה [...] בגוש 10256 (להלן החנות).

ב. נכס מקרקעין מגרש המצוי ברחוב [ס. ק.א] הידועה כחלקה [...] בגוש 11009 (להלן המגרש).
ותחת הכותרת "מתוך הרכוש המשותף של הצדדים יקבל הבעל" נכתב:
א. הדירה ברחוב [ה. ק.א.] הידועה כחלקה [...] גוש 11012 ובתמורה תקבל האשה סך של 60,000$.

ב. נכס מקרקעין המהווה חנות המצויה ברחוב [ז. ק.א.] הידועה כחלקה [...] בגוש 11018 (להלן חנות ב').

ג. נכס מקרקעין המהווה מגרש המצוי ב – [ק.א.] הידוע כחלקה [...] בגוש 11051 (להלן מגרש ב').

ד. מכונית אודי 80 מספר [...].

ה. סוכנות לענייני ביטוח המתנהלת במושכר אשר ברחוב [ז. ק.א.].
בהמשך נכתב "דמי השכירות המשולמים בגין החנות הנ"ל המחולקת לשתי מושכרים, האחד – חנות נעלים המושכרת לצד שלישי, והשני – משרד שנמצא בקומה השנייה של המבנה המושכר ל"הסנה" חברה לביטוח בע"מ והמשמש את הבעל לניהול עסקי הביטוח שלו, ישולמו החל מתאריך חתימת הסכם זה לידי ולטובת האשה בלבד". "הבעל מצהיר בזה כי דמי השכירות המשולמים בגין החנות על שני המושכרים עולה כדי 560$ של ארה"ב בחודש". הבעל מתחייב להמציא לאשה את שני חוזי השכירות שעשה עם שני שוכרי המושכרים הנ"ל. הבעל מתחייב שלא לגבות עוד את דמי השכירות המגיעים בגין החנות הנ"ל".

התקיימו מספר דיונים, בית הדין בירר כי אכן החנות המדוברת נמצאת ברחוב [א. ק.א.] ידועה כחלקה [...] בגוש 10256 וכי היא שייכת לבעל. ב"כ הבעל טענה כי החנות לא היתה רשומה ואינה רשומה עד היום על שמו של הבעל. ב"כ האשה השיב כי אין ספק שהחנות הייתה שייכת ועדיין שייכת בלעדית לבעל, הבעל משכיר את החנות ונהנה מדמי השכירות. אלא שעדיין החנות לא עברה על שמו. ב"כ האשה הבהיר כי החברה המשכנת "עולה חדש" שטפלה ברישום הזכיות התפרקה לפני שנים רבות. משרד עו"ד [ק.] בתל אביב קיבל את הניהול ברישום הזכויות של הדיירים. התובעת פנתה למשרד עו"ד [ק.] כדי לברר אם יש רישומים ע"ש [י.א.] (הבעל לשעבר) ונמסר לה שעד היום אין רישום ע"ש מר [י.א.]. בית הדין הורה לב"כ הבעל להמציא לבית הדין עותק מחוזה שכירות של החנות. ב"כ הבעל המציא לבית הדין עותק מחוזה שכירות של החנות ברחוב [א. ק.א.] הנושא תאריך 1.6.2009 עד 30.6.2012 דמי השכירות 1100 ₪ לחודש בין [י.א.] מרחוב [ז. ק.א.] לבין [ט.י.] מרחוב [נ. ק.א.] למטרת חנות בשר. חוזה זה מוכיח כי החנות הנ"ל נמצאת בחזקת הבעל והוא זה שמקבל ונהנה מדמי השכירות.

ב"כ האשה טען כי הצדדים סיכמו ביניהם כי במסגרת הגירושין האשה תקבל שלשה נכסים:
א. חנות ברחוב [ז. ק.א.] הידועה כגוש 11051 חלקה [...].

ב. חנות ברחוב [א. ק.א.] הידועה כגוש 10256חלקה [...].

ג. מגרש ברחוב [ס. ק.א.] הידועה כגוש 11009חלקה [...].
בפועל נכתב בהסכם הגירושין כי האשה תקבל רק שני נכסים:
א. החנות ברחוב [ז. ק.א.] הידועה כחלקה [...] בגוש 10265.

ב. והמגרש ברחוב [ס. ק.א.] הידועה כחלקה [...] בגוש 11009.
האשה טוענת כי נפלה טעות סופר בשם הרחוב בהסכם הגירושין, ובמקום החנות ברחוב [ז. ק.א.] הידועה כחלקה [...] בגוש 10265היה צריך להיכתב כי האשה תקבל את החנות ברחוב [א. ק.א.] 20 גוש 10256 חלקה [...]. וזה מכמה טעמים:

א. בהסכם הגירושין נכתב החנות ברחוב [ז.] בעוד שהגוש נכתב 10256 שהוא הגוש השייך לחנות ברחוב [א.] ולא לחנות ברחוב [ז.] גם החלקה שנרשמה היא [...] אינה שייכת לחנות ברחוב [ז.] דבר המלמד על טעות סופר.

ב. החנות ברחוב [ז.] היתה על שם האשה טרם התגרשו. ולא היה צורך לכתוב חנות זו בהסכם הגירושין.

בית הדין הורה לב"כ האשה להמציא לבית הדין נסח טאבו המאמת את הטענה כי החנות ברחוב [ז. ק.א.] היתה בבעלות האשה לפני הגירושין. ב"כ האשה הגיש לבית הדין נסח טאבו עבור גוש 11051 חלקה [...] תת חלקה [...] משותף עם חלקות [...]. תיאור חנות קומת קרקע וקומה ראשונה. ולדבריו רשומה ע"ש האשה [א.א.] משנת 1987. ב"כ הבעל הגיבה כי סוכנות הביטוח של הבעל ברחוב [ז. ק.א.] ידועה כגוש 11051 חלקה [...] רשומה ותמיד היתה רשומה ע"ש הבעל. ב"כ האשה הבהיר כי אינו חולק על כך כי הסוכנות הביטוח ברחוב [ז. ק.א.] הידועה כגוש 11051 חלקה [...] שייכת לבעל האשה לא טענה לבעלות על חלקה [...]. אלא האשה טוענת לבעלות על החנות ברחוב [ז. ק.א.] הידועה כגוש 11051 חלקה [...] שלדבריה היתה בבעלותה טרם הגירושין.

ב"כ האיש טענה:
א. הבעל מעולם לא הבטיח לאשה את החנות ברחוב [א. ק.א.] ואין על חנות זו שום אזכור בהסכם הגירושין.

ב. בנסח הטאבו מופיע שהחנות ברחוב [ז.] רשומה ע"ש האשה משנת 1990 ולא משנת 1987 ואם כך הרי שהיה צורך להזכיר חנות זו בהסכם הגירושין.

ג. מדוע המתינה האשה 27 שנים כדי להגיש תביעה זו מדוע לא הגישה תביעה זו מיד כשגילתה את הטעות לדבריה. אלא ודאי אין הטענה אמת, והואיל והאיש היום הוכרז כחסוי ללא ישע החליטה האשה להגיש תביעה זו.

על טענה זו השיבה האשה כי איים עליה כל השנים שאם היא תגיש תביעה כזו נגדו ינשל אותה ואת ילדיה מכל נכסיו.

ביום כ"ג טבת תשע"ד (26.12.2013) התקיים דיון נוסף כשבית הדין מנסה להוביל את הצדדים להסכמות. הצדדים התבקשו להגיש סכומים.

ביום ה' כסלו תשע"ה (27.11.2014) התקיים דיון לבקשת בית הדין להבהרות בסיכומים.

במהלך הדיון הציע בית הדין שהחנות הנ"ל תירשם ע"ש ילדי הצדדים. הצדדים הסכימו אלא שהתעוררה מחלוקת ביניהם האם בית הדין יורה לרשום את החנות ע"ש ילדי הצדדים מיד ואת השכירות ימשיך האיש לקבל עד 120 ולאחר מכן יקבלו הילדים את דמי השכירות, או שלא לעשות כעת שום שינוי ברישום, אלא להורות כי לאחר 120 של האיש תירשם החנות ע"ש הילדים. בית הדין הורה לצדדים להגיע להסכמה ולהגיש הסכם חתום בין הצדדים.

ביום כ"ב אלול תשע"ה (6.9.2015) התקיים דיון נוסף, ב"כ האיש טען הואיל והבעל חסוי ויש נגדו תביעה גם מאשתו הנוכחית, אין ביכולתם להגיש הסכם, ומבקשים מבית הדין שיכריע וייתן פסק דין.

דיון
אין חולק כי החנות ברחוב [א. ק.א.] שייכת לבעל אע"פ שאינה רשומה על שמו. הבעל משכיר את החנות ונהנה מדמי השכירות. אין חולק כי החנות הנ"ל הייתה שייכת לבעל בזמן שהיו נשואים.

אין חולק כי לבעל היתה חנות ברחוב [ז. ק.א.] שהיתה מחולקת לשתי חנויות. אחת היתה מושכרת לחנות נעלים והשנייה היתה מושכרת לחברת ביטוח הסנה, שהיה הבעל עושה בה שימוש לצורך עבודתו כסוכן ביטוח. האשה טוענת שחציה של החנות ברחוב [ז.] היתה רשומה על שמה עוד בזמן הנישואין בעוד שחצי החנות השנייה שהיתה מושכרת לסוכנות ביטוח והיתה בבעלותו של הבעל.

האשה טוענת כי הבעל הבטיח לה גם את החנות הנ"ל ברחוב [א. ק.א.] בזמן הגירושין בנוסף לשאר הדברים שקיבלה. לטענת האשה מספר הגוש 10256 שנרשם בהסכם הגירושין שייך לחנות ברחוב [א.] ולא לחנות ברחוב [ז.] גם מספר החלקה [...] אינו שייך לחנות ברחוב [ז.] וא"כ מוכח שהיתה טעות סופר בהסכם הגירושין.

אמת שרוב העולם נוהג להשתמש בשם הרחוב ובמספר הבית ולא במספר הגוש והחלקה. ונוהג שבעולם שאין ליתן את כובד המשקל על מספר הגוש והחלקה הואיל והם פחות שימושיים כמו שם הרחוב והמספר שהוא השימוש העיקרי אצל רוב העולם. וממילא אין לומר שברור הדבר שהכוונה היתה ליתן את החנות שבמספר הגוש שנכתב בהסכם הגירושין יותר משם הרחוב והמספר כפי שטענה האשה. אולם כאשר עורכים חוזה מכירה או הסכם גירושין נוהגים לכתוב את הגוש ואת החלקה ואף תת חלקה, ומספר הגוש והחלקה הם הנקודה העיקרית בהעברה בזכות קניינית. ויש ליתן את כובד המשקל על מספר הגוש והחלקה ולא על שם הרחוב. בנידון זה נפלו כמה טעויות שם הרחוב והמספר הם על מקום אחד, מספר הגוש הוא של מקום אחר ומספר החלקה של מקום אחר. והואיל ונעשו כמה טעויות מהסוג הזה בנקודה העיקרית אין הוכחה ואי אפשר לעמוד לגמרי על כוונת הצדדים בהסכם הגירושין בסעיף זה.

שתיקתה של האשה שנים רבות אינה עולה בקנה אחד עם תביעתה זו. טענתה על איומים מצד הבעל לא הוכחו ואינם מתקבלים כל כך על הדעת. גם טענתה כי החנות ברחוב [ז.] היתה רשומה כבר על שמה קודם הגירושין לא הוכחה. בנסח הטאבו שהוגש לבית הדין מופיע שהחנות נרשמה על שם האשה רק משנת 1990.

מ"מ הואיל ומידי ספק לא יצאנו והצדדים הסכימו להעביר את החנות על שם ילדיהם המשותפים, בית הדין מורה לרשום לאלתר את החנות ברחוב [א. ק.א.] על שם ילדי הצדדים בחלקים שווים. האב ימשיך לקבל את דמי השכירות עד מאה ועשרים ולאחר מכן יקבלו ילדי הצדדים את דמי שכירות החנות בשווה.

בסיכום
בית הדין מורה לרשום את החנות ברחוב [א. ק.א.] על שם ילדי הצדדים בחלקים שווים. האב ימשיך לקבל את דמי השכירות עד מאה ועשרים ולאחר מכן יקבלו ילדי הצדדים את דמי שכירות החנות בשווה.

הרב אייל יוסף


אני מצטרף לאמור.

הרב דניאל אדרי – אב"ד


גם אני מצטרף למסקנת ידידי הרה"ג יוסף אייל

הרב דוד בר שלטון


מסקנה
בית הדין מורה לרשום את החנות ברחוב [א. ק.א.] על שם ילדי הצדדים בחלקים שווים. האב ימשיך לקבל את דמי השכירות עד מאה ועשרים ולאחר מכן יקבלו ילדי הצדדים את דמי שכירות החנות בשווה.

ניתן לפרסם לאחר השמטת פרטים מזהים.

ניתן ביום ל' בניסן התשע"ו (08/05/2016).


הרב דניאל אדרי – אב"ד
הרב אייל יוסף הרב דוד בר שלטון