הצדדים גרושים ולהם בת קטינה בגיל שלוש ותשעה חדשים. הואיל והאם הערימה קשיים רבים על הסדרי הראיה של האב עם הבת, נאלץ ביה"ד לקבוע את הסדרי הראיה בדרך של צווים, אלא שהאם לא כיבדה את הצווים והפסיקה מדי פעם את הפגישות של האב עם הבת באופן חד צדדי על דעת עצמה. ביה"ד התרה בה כמה פעמים אך גם זה לא הועיל.

בתחילה טענו האם ואביה, שעל האב לעבור איבחון של מסוגלות הורית. אולם אח"כ אמרו שנאמר להם על ידי מומחים שאי אפשר לבצע את הבדיקה בגלל גילה הרך של הילדה. ביה"ד פנה לד"ר כלב מביה"ח איכילוב לברר את הענין, ותשובתו היתה באופן חד משמעי שאפשר לבצע את האיבחון גם כיום.

לבסוף, לאחר עיכובים מרובים ודחיות הסכימה האם לבוא עם הילדה למכון 'מרחבים' בראשות ד"ר נעמי כהן.

האב נבדק ביסודיות ע"י שתי פסיכולוגיות קליניות בכירות. על פי תוצאות המבדקים, נמצא האב אדם שקול ובעל איזון אישיות מובהק, ואין סימן לחוסר בביקורת ובשליטה. תפיסת מציאות תקינה ללא כל מופרעויות בחשיבה, אין כל עדות לבעייתיות כל שהיא ביחסו על בתו ולהיפך אין כל רמז לסטיה או לחריגה בהתנהלותו.

"בבדיקה של הילדה לא התגלתה שום מצוקה, פחד או דחיה מפני נוכחות האב. התנהגותה כלפיו לא שיקפה מכל וכל אפשרות לקיומה של התעללות מכל סוג שהוא מצד האב כלפיה. וההיפך נכון" (מתוך חווה"ד).

"האם לא הצליחה להסביר מדוע נפסק הקשר של הבת עם האב. אך היא שוללת את קיומו בחיי הבת".

לפי חווה"ד האם שולטת באופן מוחלט על התנהגותה של הבת ומצליחה באמצעות המסרים שלה לגרום לבת לבכות לצרוח או להשתתק ולהרגע.

הבת עצמה מבולבלת מן המסרים הכפולים שהאם מעבירה לה, כאשר כלפי חוץ אומרת שאינה מתנגדת להסדרי הראיה אך בפועל משדרת התנגדות מוחלטת.

"הילדה קשובה אל האם ומזהה בבירור את המסר השולל קיום קשר עם האב" (מתוך חווה"ד).

המסקנה העולה מחווה"ד היא שהילדה נתונה להסתה חמורה נגד האב מצד האם בגיבוי של בני משפחתה. "אין לנו אלא להסיק כי התנגדותה של הילדה הינה בבירור השתקפות סרבנותה של האם לקשר ותפיסתה את הילדה כרכושה הבלעדי".

אפילו פקה"ס שעובדות במרכז הקשר בבני ברק הרימו ידים לנוכח המקרה הקשה. באחת הפעמים הם ביקשו מן האם להכנס עם הבת למפגש כדי להרגיע אותה, אבל האם סירבה. כך נהגה גם במכון 'מרחבים', עד אשר ד"ר כהן גערה באם, ואז היא הרגיעה את הילדה מיד.

המקרה שלפנינו חמור ביותר, משום שהאב מגיע במיוחד מירושלים לבני ברק כדי לפגוש את בתו, והוא נאלץ לחזור פעם אחר פעם בפחי נפש בגלל עקשנות האם והוריה.

התנהגות האם פוגעת נפשית בילדה: "המסר הכפול שהאם מעבירה לילדה מבלבל ומסוכן ויוצר אצל הילדה חוסר אמון בזולתה, לצד הבילבול בתפיסת מציאות של מה שנכון ולא נכון...".

במציאות הקיימת, במידה ולא יתאפשר קשר עם האב, קרוב לודאי שש' תגדל בתוך מערכת יחסים סימבולית עם אמה וחרדותיה של האם יהפכו לחרדותיה של הילדה, תהליך המתרחש כבר עתה אך עלול להתקבע בהמשך".

הנה כאשר אשה מפרה את הסכם הגירושין שעל בסיסו ניתן הגט, יש שאלות הלכתיות כבדות משקל על כשרותו של הגט. ענין זה מבואר בהרחבה במאמרו המצויין של הרה"ג אוריאל לביא שליט"א אב"ד צפת "האם יש חשש בכשרות הגט כשהבעל הוטעה בהסכם הגירושין (נדפס בקובץ שורת הדין חלק ב' עמ' קמ"ו-ק"ץ). שם גם מבואר, שלדעת הפוסקים שהפרת ההסכם פוסלת את הגט, לא מועיל בטול המודעות עובר לסידור הגט, והצהרת הבעל שהגט נעשה ללא תנאי.

כך דעת המהר"ם מלובלין (סימן קכ"ב), ושו"ת משכנות יעקב (חלק אה"ע סימן ל"ד) שגם אם ביטל הבעל את התנאים לפני סידור הגט כמקובל, לעולם הוא עומד בדעתו הראשונה, וסומך שיקיימו את מה שהבטיחו לו, ואם אינם מקיימים אח"כ, יכול לומר, אילו ידעתי שלא יקיימו לא הייתי מגרשה והגט בטל למפרע.

יתר על כן, המהר"ם מוסיף: "ואפילו הוא שתק אנן לא שתקינן, דבאיסור חמור כזה אין להקל ולסמוך על דיבור קל".

לכן על ביה"ד עצמו לעורר את הענין ואין צורך בטענות האב.

ובשו"ת חלקת יואב (אה"ע סימן כ"ה), כתב גם כן, שאם בשעת סידור הגט כבר היה בדעת האשה שלא לקיים את מה שהבטיחה לו, הרי זה גט מוטעה. כי אם היה יודע הבעל את הדבר במתן הגט לא היה מגרשה, "ואם כן הוא מוטעה בעיקר המעשה, ואין אמירת הבעל שמגרשה בלא תנאי מועיל כלל והגט בטל".

ובספר 'העמק שאלה' (חלק אה"ע סימן קט"ז), פסק, שאם הבעל יחוייב בממון לאחר הגט (בניגוד להסכם), פשיטא ליה שהוי גט מוטעה.

וראה בית מאיר, אה"ע סימן קמ"ה סעיף ט', שחושש לדעת המהר"ם מלובלין, ומחפש דרך כיצד לסדר הגט באופן שלא יהיה שום חשש לגט מוטעה גם לדעת המהר"ם. וראה גם בספר 'דברי יוסף" לרבי יוסף כהן זצ"ל, אה"ע ח"ב סימן י"ח.

ואם כן, מי יערב לבו להקל באיסור אשת איש, כנגד דעת המהר"ם מלובלין, המשכנות יעקב, הבית מאיר, החלקת יואב והעמק שאלה?

הואיל והאם אינה ממלאה אחר הסכם הגירושין בענין הסדרי הראיה, ומפרה את צווי ביה"ד, למרות כל ההתראות שניתנו לה, יש לעכב את נישואיה עד להחלטה אחרת של ביה"ד. כמו כן, יש לחייבה לפרנס את הילדה ולפטור את האב מחיובו, עד לחידוש הקשר ביניהם.

לאור האמור מחליט ביה"ד ומצווה:

א. על האם פלונית לקיים בקפדנות את צווי ביה"ד בענין הסדרי הראיה של האב פלוני עם הבת ר'.

ב. על האם להביא את הילדה למרכז הקשר בבני ברק בימים ובשעות שתקבע פקה"ס, ולמסור את הילדה לידי פקה"ס כשהיא רגועה, ולאחר מכן לעזוב את המקום.

ג. האב רשאי לבוא לפגישות עם אחותו או הוריו.

ד. מעכבים את ביצוע סעיף המזונות שבהסכם הגירושין שאושר ביום ד' ניסן תשס"ג (6.4.03). העיכוב הוא הן לחובות העבר והן למזונות השוטפים, עד להחלטה אחרת של ביה"ד.

ה. מחייבים את האם פלונית לפרנס ולכלכל את הילדה ר' ולשלם כל סכום שנחוץ לצרכי הילדה מכל סוג. החיוב הוא עד שהילדה תגיע לגיל 18 שנה.

ו. מעכבים את נישואיה של האם פלונית עד להוראה אחרת של ביה"ד, ויש לרשום אותה ברשימת מעוכבי נישואין, והאב פטור מכל חיוב לאם.

ז. לאחר שהאשה תקיים את הסדרי הראיה במלואם ישקול ביה"ד האם יש צורך לסדר גט נוסף בין הצדדים.

ח. על האם פלונית לשלם לאב פלוני סך שבעת אלפים ושלש מאות וחמש עשרה (7,315) ש"ח החזר הוצאות הבדיקה למסוגלות הורית.

ט. מחייבים את האם פלונית לשלם לאב פלוני סך אלפיים (-2,000) ש"ח הוצאות משפט.

י. לשלוח העתק הצו לפק"ס גב' להב, במחלקת הרווחה בעירית בני ברק, וביה"ד פונה למחלקת הרווחה לעשות מאמץ מיוחד להתגבר על סרבנות האם ולחדש את הקשר של האב עם הבת. כמו כן, לדווח לביה"ד האם האם מצייתת לצו הנוכחי.

יא. לשלוח העתק להנהלת בתי הדין לרישום האם ברשימת מעוכבי הנישואין.

ניתן ביום י"ד תמוז תשס"ו (10/07/2006)

(-) הרב אברהם שיינפלד - אב"ד          (-) הרב אברהם ריגר - דיין          (-) הרב דב דומב - דיין