ב"ה
בית הדין האזורי נתניה
בפני כבוד הדיינים:
הרב חיים שלמה שאנן
הרב מיכאל עמוס
הרב דוד ברדוגו
אב בית דין
דיין
דיין
תיק מספר: 2108-13-1
תאריך: ב'' אב תשס"ח
03/08/2008
תובעת פלונית
נתבע פלוני
הנדון: שלום בית
נושא הדיון: שלום בית ומדור ספציפי

פסק דין
לפנינו תביעה לשלום בית מדור ומזונות שהוגשה ע"י האשה בתאריך יא' בכסלו התשס"ו (12 בדצמבר 2005), כמו כן הגישה האשה תביעה למדור ספציפי ובקשה נגדית לביטול צו למדור ספציפי שהוגשה ע"י הבעל.
בני הזוג נשואים זל"ז כ-26 שנים, הצדדים נישאו בשנת 82.
האשה תובעת שלום בית, הבעל מודה שכיום הוא חי עם אשה אחרת, אינו תובע גירושין, אבל מאידך מתנגד בתוקף לתביעת שלום בית, הבעל הגיש תביעת פירוק שיתוף בבית המשפט בתאריך 06 בדצמבר 2005.
ביה"ד קיים תשעה דיונים ארוכים, הוגשו סיכומים.
האשה טוענת לשלום בית כי טוענת שגם לאחרונה קיימו היא ובעלה יחסי אישות, הנתון האחרון מאשש את טענותיה כי קיים סיכוי לשלום בית.
א) הנחת יסוד היא שכל בן זוג רשאי לתבוע שלום בית. כל עוד הוא לא מסכל ומונע את השלום ותביעת השלום היא מהפה ולחוץ. וכן הבעל חייב במזונות אשתו ובמדורה כל עוד האשה זקוקה לכך, וכל עוד היא אינה מורדת בו.

ב) הבעל לא העלה כל טענות שיש בהן ממש נגד האשה.
כל מה שטען הבעל שהאשה פנתה לעורך דין שייעץ לה מהן זכויותיה במקרה גירושין ואולי גם להסכם גירושין, לא הוגשה מעולם תביעה לשום ערכאה בענין גירושין, ואף אם פנתה האשה במר נפשה לעורך דין לשם גירושין ומיד חזרה בה האם יש בזה כדי להרע את טענותיה שהיא רוצה שלום בית? הוכחה נוספת לפני כשנה כשכב' ביה"ד הגדול קבע שיש לדון בפיצוי הוגן ומתאים לאשה הסכים ב"כ האשה (ולא האשה !) "בדמי עמל" לקבל הסכמה והבעל סירב, ומאידך בדיון בבית המשפט בתאריך מוקדם לא הסכימה האשה לקבל פיצוי ולהתגרש.
ג) הבעל הודה על קיום יחסים עם אשה זרה, ובו בזמן למרות שהכחיש הרי נתברר, כי קיים יחסים עם אשתו בחודש 02/06, טענת "האונס" ו"הפיתוי" של הבעל אין בהן ממש. נתברר ע"י פוליגרף, שהצדדים הסכימו להיבדק על ידו, כי גם במהלך הדיונים בבית הדין הרבני בתאריך 23/09/2007 שניהם קיימו יחסים.
ד) טענת האשה היא כי הסיבה לבקשת פירוק השיתוף של הבית הוא פילגשו ושמה ו' שלו שעימה הוא חי. לדברי התובעת לפחות מתאריך 11/2005. ו"קשרים רציניים" היו ביניהם כבר מחודשי יולי אוגוסט 2005. התברר כי הבעל לן אצל אותה אשה כבר בתאריך 16 בדצמבר 2005, וכנראה אף לפני כן, לפי מה שנתברר מדברי החוקר לבעל היה מפתח לדירת פילגשו עוד בסוף 2005.

ה) לביה"ד ברור כי הבעל עזב את אשתו לטובת ו' שלו וזו הסיבה שהוא הגיש תביעה לפירוק שיתוף בבימ"ש.

ו) מטרת מדור ספציפי הוא כגון המקרה דנן; בעל יבגדו באשתו, ירצה לגרשה וכיון שלא יוכל לכוף אותה מחוסר עילה, הרי "ידחוף" אותה לגירושין ע"י מכירת הדירה, לאשה יישאר מדור שלא הורגלה אליו, במקרה הטוב! ובמקרה פחות טוב שאינה יכולה לגור בו.

ז) בנוסף, במקרה שלפנינו, לא אפסו הסיכויים לשלום בית, בעל שמקיים יחסי אישות עם אשתו גם לאחר בגידתו, מראה בכך שעדיין אשתו חביבה בעיניו.

ח) סיכומו של דבר, תביעת שלום הבית מתקבלת; לאשה מגיע מדור שהורגלה אליו ב-מקום פלוני גוש 0000 חלקה 00 מגרש 0, לחילופין, על הבעל לשכור בעבור אשתו דירה באותו גודל שהתרגלה אליו ולהבטיח ע"י ערבות סבירה שהסכום ישולם על ידו עד ולא יאוחר מיום פקיעת הנישואין.

מחייבים את הנתבע מר פלוני בהוצאות משפט שישולמו לתובעת הגב' פלונית בסך 8,000 ₪, וזאת בהתחשב בהוצאות ובהתמשכות הדיונים, ובטענותיו שנמצאו בלתי נכונות.
ניתן ביום ב' אב תשס"ח (03/08/2008)

(-)חיים שלמה שאנן, אב"ד
אנו מצטרפים לפסק דינו של כב' האב"ד שליט"א
(-)מיכאל עמוס, דיין (-)דוד בירדוגו, דיין