הוגשה בפנינו תביעת גירושין ע"י הבעל בתאריך 22/11/06 א' בכסלו תשס"ז, ומנגד תביעת שלום בית שהוגשה ב-25/12/06 שהיא בעצם תגובה לתביעת הגירושין. הצדדים נישאו כדמו"י בתאריך 23/03/94. לצדדים שני ילדים קטינים אשר האחד סובל מבעיות קשב וריכוז והקטן סובל מקשיי תיפקוד בגין בעיות בשרירים.

עיקר טענות הבעל שהועלו בכתב התביעה בפני ביה"ד וכן בסיכומי ב"כ הם כדלהלן: הבעל סובל שנים רבות מהתעמרותה של האשה כלפיו, וזאת בשל התנהגותה הנוקשה של האשה. אי סדר בבית וכן מיטת בני הזוג היתה מלאה בגדים וחפצים של האשה דבר שגרם לבעל לעזוב את חדר השינה. כך טען הבעל:
א) האשה לא שטפה כלים ונאלץ הבעל לעשות זאת בעצמו.
ב) האשה לא מבשלת.
ג) האשה נוהגת "להרעיל" את הילדים כנגד הבעל, בלשון המעטה.
ד) האשה מכריחה את הילדים לאכול אוכל אורגני בניגוד לרצונם.
ה) האשה נוהגת לצאת פעמיים שלוש בשבוע וחוזרת לבית בשעות מאוחרות מבלי להודיע או לידע את הבעל לאן הלכה .
ו) ואת עלית על כלנה – אין בין הצדדים יחסי אישות למעלה מארבע שנים.

דיון התקיים בתאריך יח' באדר א' התשס"ח (24/02/08,) כשנה ממועד כתב תביעת הגירושין, וזאת מחמת דחיות חוזרות ונשנות של הצדדים או של אחד מהם.

בדיון התברר כי לאחר שהאשה קיבלה את כתב התביעה נתנה דעתה על טענות הבעל ואכן שינתה ושפרה דרכיה וחלק מטענות הבעל שוב אינן נטענות היום על ידי הבעל. ואכן גם בדיון וגם בסיכומי ב"כ הבעל הודו כי אכן תיקנה חלק מהדברים. האשה מנקה את הבית ואף הביאה עוזרת שתסייע בידה, כמו כן האשה מכבסת ומבשלת.

עוד התברר בדיון, כי היעדרותה של האשה בערבים, היו לצורכי לימודים (מכון וינגייט) או הרצאות אחרות אשר דנו בענייני רפואה ותזונה הקשורים לילדי הצדדים.

הבעל או ב"כ לא הכחישו טענות אלו, מה עוד שהאשה עצמה אחר שקיבלה את כתב התביעה הבינה כי היעדרותה מן הבית בשעות אלו מפריעה לבעל – פסקה מללכת לאותם לימודים או הרצאות.

מן הראוי היה לדחות על הסף בדיון זה את תביעת הבעל לגירושין. הרי אף מורדת בעיא התראה כדי לחייבה בגט ולהפסידה זכויותיה. ואשה זאת גם בלא התראה, מיד בקבלת התביעה שינתה מעשיה לטובה. אולם, עדיין ישנם שתי אבני נגף העומדות בדרכם של בני הזוג.

האחת – אין בין הצדדים יחסי אישות למעלה מארבע שנים ואף ישנים בחדרים נפרדים.

שנית – מחלוקת בין הצדדים בדרך חינוכם וטיפול בשני הילדים הסובלים מבעיות רפואיות.

על כן ביה"ד שלח את הצדדים ליועץ למתן חוות דעת מקצועית. במכתב שכתב היועץ לביה"ד עולה כי הבעל בא בדעה מוקדמת כי אין תועלת בטיפול או שיחות אלו, אלא דעתו היא להתגרש ולכן לא שיתף פעולה. ומנגד נכתב כי האשה שיתפה פעולה והתרשמתי מכנותה של האשה לשנות ולשפר אולם לא ניתן להמשיך בטיפול מאחר והבעל מסרב לשתף פעולה.

בדיון שהתקיים ביום כ"ח אדר א' תשס"ח, מתברר כי מי שעזב את חדר השינה היה הבעל, וזאת בעקבות מריבה בין האשה והבעל בענין טיפול הילדים. ראו פרוטוקול עמוד 2 שורות 60 – 6.

מתוך דברים אלו עולה, לא רק שהבעל הוא שעזב את חדר השינה אלא שגם הסיבה היא המריבה שלהם בדרך הזנת הילדים והטיפול בהם או בגלל שהמיטה מלאה בגדים וחפצים של האשה.

שתי טענות אלא אינם סיבה מספקת כדי לחייב את האשה בקבלת גט. מגוחך לומר שעזב את חדר השינה בגלל שיש בגדים על המיטה.

הטענה כי עזב בגלל מריבות איך לזון את הילדה, טענה זו יש בה ממש, אולם ודאי שניתנת לתיקון לטיפול ולפשרה, ודאי שזו לא טענה להפריד בין הצדדים דבר שיכביד עוד יותר על טיפולם ובריאותם של הילדים.

ביה"ד ודאי שאינו מתעלם ואינו מקל ראש מהעובדה הקשה שאין בין הצדדים יחסי אישות למעלה מארבע שנים, אולם מה לעשות הבעל הוא שעזב את חדר השינה והמיטה.

כבר בדיון שהתקיים בכ"ו שבט תשס"ז ענתה האשה לביה"ד, כי אין לה שום בעיה לחיות עם בעלה חיי אישות, ראו לשון הפרוטוקול עמוד 1 שורות 36 -32 .

נכון הדבר כי בדיון שהתקיים ב י"ח אדר א' תשס"ח הודתה האשה כי לא היו יחסי אישות "כי רציתי לפגוע בו", אולם גם אז טענה האשה כי עשתה זאת בגלל שהיא נפגעה ממנו כאשר עזב את המיטה. ונצטט מן הפרוטוקול עמוד 2 שורות 54 – 36:
"ביה"ד: למה אין יחסי אישות?
הבעל: כי היא לא רוצה, וכך אמרה לי מפורשות, ויש לי הקלטה, והיא אומרת שלא תקיים יחסי אישות.
האשה : היה לנו ריב, ורציתי לפגוע בו.
הבעל : זה לא היה בריב.
האשה : הוא לא ביקש ממני, נפגעתי שהוא עזב את המיטה.
ביה"ד: למה עזב?
הבעל: תשאל אותה, אם המיטה לא מסודרת אז שהוא יסדר.
ב"כ א: הוא ביקש שתסדרי את המיטה?
האשה : כן.
הבעל : כשאני חזרתי למיטה היא עזבה.
האשה : נרדמתי בסלון וחזרתי.
ב"כ ב: האשה אומרת שאיננה רוצה יחסי אישות בכלל.
ביה"ד: שבע שנים שאין ביניכם יחסי אישות.
האשה : אולי ארבע שנים.
ביה"ד: זה נורמלי?
האשה : לא מוצא חן בעיני, הוא סרב להיות עמי במיטה, הוא מזלזל בי, הלכנו לטיפול, הלכנו ל-4 פגישות, ואמר שאינו מוכן להמשיך.

עתה כאשר האשה מוכנה לעשות כל אשר לאל ידה על מנת להחזיר את בעלה אל חיקה, ונצטט מן הפרוטוקול עמ' 2 שורות 1-4 מתאריך הנ"ל:
האשה : בעלי עקשן, ואינו רוצה לעשות שלום בית.
ביה"ד: מה עשית שנה שלמה?
האשה : ניסתי לדאוג לו יותר בטיפול בבית ולטפל בילדים, לדאוג, כמו כל אשה, שהבית יהיה מסודר, והוא התעלם ממני, עמדתי מול קיר.

מלבד זאת כבר כתב "הדברי מלכיאל" נידון דומה כי בהיארך זמן של פירוד מבלי שהיתה סיבה מספקת לפירוד, זו אינה סיבה לגירושין. וז"ל: "אם הבעל עזב את הבית ללא נימוק, אין באריכות הזמן שנפרדו זה מזה כדי לחייב את האשה לקבל גט פיטורין. דמה שהשריש בחטאו אינו הופך להתיר".

סוף דבר :
א) הבעל הוא שעזב את חדר השינה ללא סיבה.
ב) האשה תיקנה את הדברים הצריכים תיקון לטענת הבעל.
ג) היועץ כתב כי התרשם מכנותה של האשה לעשות כל הצריך לשלום בית. ומנגד הבעל לא שיתף פעולה עם היועץ ואף בא בדעה מראש להתגרש.

על כן, ביה"ד דוחה את תביעת הבעל לגירושין.

הנלע"ד כתבתי וצור יצילנו משגיאות אמן.

(-)מיכאל עמוס
אב"ד

אנו מצטרפים לפסק דינו של כב' האב"ד הגר"מ עמוס שליט"א

(-) שניאור פרדס (-) אריאל ינאי
דיין דיין


ביה"ד דוחה את תביעת הבעל לגירושין.

ניתן ביום כ"ט ניסן תשס"ח (04/05/2008)
(-) הרב מיכאל עמוס, אב"ד (-) הרב שניאור פרדס, דיין (-) הרב אריאל ינאי, דיין