עובדות והליכים
פלוני (להלן: "הבעל") ופלונית (להלן: "האישה") נישאו זה לזה כדמו"י ביום 26.6.1997. מנישואין אלו נולד לבני הזוג בן.

ביום 3.2.2010 הגיש הבעל לבית הדין הרבני האזורי בתל אביב תביעת גירושין ותביעות כרוכות, ובכללן: חלוקת רכוש ואיזון משאבים, מזונות אישה ומשמורת וחינוך הבן הקטין.

ביום 2.2.2010 , דהיינו יום אחד לפני הגשת תביעות הגירושין והתביעות הכרוכות לבית הדין, הגישה האישה תביעה לבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב במסגרתה בקשה להצהיר שהיא זכאית למחצית מהזכויות בדירת מגורים ברחוב [...] בעיר [...]. האישה אף עתרה למתן צו מניעה שיאסור על הבעל לבצע כל דיספוזיציה בנכס נשוא התביעה הרשום ע"ש חברה המצויה בבעלותו של הבעל. יודגש שהתביעה, כמו גם הבקשה למתן צו מניעה, הוגשה בעניינו של נכס אחד בלבד .

ביום - 7.2.2010 נעתר בית המשפט לענייני משפחה לבקשת האישה ונתן צו מניעה זמני האוסר על הבעל לעשות כל דיספוזיציה במחצית הנכס .

ביום כ"א אייר תש"ע (5.5.10) קיים ביה"ד דיון בעניינם של הצדדים בנוכחות הצדדים וב"כ .

במהלך הדיון עלתה סוגיית סמכותו של ביה"ד בתביעות הכרוכות. ביה"ד קיים דיון בעניין הסמכות ובסופו של הדיון הורה לב"כ הצדדים להגיש סיכומים בעניין הסמכות בתוך 7 ימים.

סיכומים ארוכים ומקיפים של הצדדים בצירוף עשרות עמודי נספחים הוגשו ע"י ב"כ הצדדים והגיעו לשולחנו של ביה"ד .

טענות הצדדים
הבעל טוען בסיכומיו שלבית הדין נתונה הסמכות לדון בתביעות הכרוכות מכוח היות תביעת הגירושין כנה ומכוח כריכה שנעשתה בכנות וכדין.

מנגד טוענת האישה, שבית הדין נעדר סמכות לדון בתביעה הרכושית מאחר שהיא הגישה תביעה רכושית לבית המשפט לענייני משפחה קודם להגשת תביעת הגירושין והתביעות הכרוכות לבית הדין ע"י הבעל.

עוד טוענת האישה שבית הדין נעדר סמכות לדון בתביעה הרכושית מאחר שלדבריה היא זכאית לזכויות ממוניות על תקופה שקדמה לתקופת הנישואין. עוד טוענת האישה שבית הדין נעדר סמכות לדון בעניינן של חברות רבות המצויות בבעלותו של הבעל. בסיום סיכומיה טוענת האישה, שבית הדין נעדר סמכות לדון בכלל התביעות הכרוכות, וזאת נוכח העובדה שתביעת הגירושין אינה כנה ושהכריכה לא נעשתה כדין ובכנות.

דיון והכרעה
בית הדין מקבל את טענת הבעל ולפיה תביעת הגירושין והתביעות הכרוכות עומדות במבחני הכריכה כך שהסמכות לדון בתביעות הכרוכות נתונה לבית הדין.

אין ספק שתביעת הגירושין כנה. עיון בכתב התביעה מגלה על פניה מספר עילות גירושין. אך לא זו בלבד, עיון בכתבי בית הדין שהגישה האישה לבית הדין, כמו גם לבית המשפט לענייני משפחה, מלמד על סכסוך וקרע עמוק. בכתבי בית דין אלו מטיחה האישה בבעלה האשמות קשות ובכללן היותו אלכוהוליסט ונרקומן. בקשתה של האישה למתן צו הרחקה - שנידונה בבית המשפט, מלמדת אף היא על חומרת המשבר בין הצדדים. בנסיבות אלו, אין ספק שתביעת הגירושין הינה כנה.

בית הדין מקבל את טענת הבעל כי התביעות שנכרכו לתביעת הגירושין - נכרכו בכנות וכדין.

הבעל כרך את התביעות באופן מפורש וברור. עיון בכתב התביעה מלמד שיש בו פרטים רבים בדבר רכושם של הצדדים ובדבר זכויותיהם וחובותיהם וכן פרטים בדבר הכנסותיו של הבעל. כמו כן לכתב התביעה צירף הבעל דפי חשבונות בנק, אישור רואה חשבון על הכנסתו השנתית, נסחי טאבו ועוד.

כתב התביעה - כמו גם הבקשות הרבות שהגיש הבעל לבית הדין, יש בהם ללמד בבירור על רצונו של הבעל שכל הנושאים שנכרכו לתביעות ידונו בפני בית הדין הרבני. התובע הגיש לבית הדין בקשות רבות, ובכללן בקשות למתן צו לתסקיר, למתן משמורת זמנית ולצווים שונים.

האישה טוענת בסיכומיה שתביעת הגירושין אינה כנה מאחר ופירוט הרכוש וההכנסות אותם מסר הבעל - לוקה בחסר. אף אם נניח שאכן פירוט הרכוש אינו מלא - אין בעובדה זו כשלעצמה לשלול את היות הכריכה כנה. בשורה ארוכה של פסקי דין של בית המשפט העליון נקבע שאי פירוט מלוא הנכסים, אין בו הכרח כדי לשלול את כנות הכריכה, שכן פירוט יכול ויידרש במהלך הדיונים, ואין לקבוע ככלל שהוא חייב לבוא במלואו ובאופן ממצה בתובענה דווקא.

בית הדין מקבל את טענת הבעל ולפיה אין בבקשה שהגיש במועד הגשת התביעה ולפיה תדחה מסירתה בכחודש - עד לאחר יום הולדתו של בנם הקטין, כדי לפגוע בכנות הכריכה. בית הדין סבור שלא ניתן לשלול את טענתו של הבעל ולפיה רצונו היה למנוע ככל האפשר את החרפת המשבר בין בני הזוג טרם יום ההולדת של בנו יחידו האהוב. מכל מקום, לאחר שבית הדין דחה את הבקשה והורה כי על הבעל להודיע לבית הדין תוך חמישה ימים האם הוא מעוניין שהליך שליחת כתבי הדין ימשך כרגיל – הודיע הבעל לבית הדין שהוא מעוניין שהליך מסירת התביעה יתקיים כבכל תביעה המוגשת לבית הדין. לא למותר לציין שלמפרע התברר שהחשש של הבעל שהגשת תביעת הגירושין תחריף במאוד את מערכת היחסים התברר כנכון, בקשותיה של האשה למתן צו הרחקה כנגד הבעל מהבית המשותף יכולה אף היא להעיד על כך.

בבג"צ 5747/03 פלוני נ' פלונית, פ''ד נח(5) 776, קבעה כבוד הנשיאה, ששאלת כנות הכריכה היא שאלה עובדתית במהותה הנבחנת על רקע נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה. הנשיאה קבעה שהכרעה בשאלת כנות הכריכה תיעשה על פי מכלול הנסיבות האופפות את התביעה תוך בחינת מניעיו של מבקש הכריכה – האם הוא מבקש אך לסכל פניה לערכאה אזרחית, או שהוא מעוניין בקיום התדיינות צודקת יעילה ומעשית בעניין הכרוך.

במקרה אשר לפנינו לאחר בחינת נסיבות המקרה אנו קובעים כי הבעל עמד במבחן הכריכה על כל מרכיביו לרבות מבחן כנות הכריכה.

דומה שאף האישה עצמה מבינה היטב שהבעל עמד במבחני הכריכה, שכן בסיכומיה היא עוסקת ומתמקדת בעיקר בטענותיה בדבר העדר סמכות בית הדין בתביעת הבעל לאיזון משאבים ולחלוקת רכוש בשל החברות הרבות המצויות בבעלותו של הבעל ובשל התביעה הרכושית שהגישה כביכול לבית המשפט ורק בסוף סיכומיה היא טורחת לעסוק גם בעניין מבחני הכריכה.

התביעה הרכושית אשר הגישה האישה לבית המשפט יום אחד קודם שהגיש הבעל את התביעה הכרוכה לאיזון משאבים ולחלוקת רכוש בבית הדין, עניינה נכס אחד בלבד המהווה חלק קטן בלבד מהיקף רכושם של בני הזוג- אף לדברי האישה.

בנסיבות אלו, אין בית הדין מנוע לדון בתביעתו של הבעל לאיזון משאבים ולחלוקת רכוש על שאר רכושם של בני הזוג.

האישה מעלה טענה משונה ולפיה בית הדין נעדר סמכות לדון בתביעה הרכושית בשל חששה שלא תזכה בבית הדין לזכויות בשל תקופת הזוגיות שקדמה לנישואין.

בית הדין מביע את תמיהתו על טענה זו. בתיק זה כמו גם בכל התיקים אשר לפניו פוסק בית הדין על פי דין ובמסגרת החוק.

הטענה המרכזית אותה מעלה האישה בסיכומיה הינה שבית הדין נעדר סמכות לדון בתביעה הרכושית בשל העובדה שאין לבית הדין סמכות לדון בחברות הרבות המצויות בבעלותו של הבעל.

במספר פסקי הדין של בתי הדין האזוריים ושל בית הדין הרבני הגדול נקבע שמעורבות של צד ג' בסכסוך בין בני זוג, לרבות מעורבות של חברות המצויות בבעלות אחד מבני הזוג, אין בה כדי ליטול מבית הדין את הסמכות לפסוק ולהכריע באיזון המשאבים הכולל בין בני הזוג. מעורבות זו רק מגבילה את תוצאות הפסיקה לבני הזוג ולא לצד ג'. לבית הדין נתונה הסמכות לזמן את צד ג' כעד, להוציא צווים שיחייבו את צד ג' להמציא מסמכים ו/או לעשות כל דבר אחר שיידרש כדי להכריע בסכסוך בין בני הזוג.

ככל שאין שיתוף פעולה של צדדי ג' בבדיקות הנדרשות, נותן בית הדין צווים מתאימים. במידת הצורך מאפשר בית הדין לפנות לערכאה המוסמכת על מנת לקבל סעדים כלפי צדדי ג'. [ השוו:סעיף 7ג לחוק בתי דין דתיים (כפיית ציות ודרכי דיון),התשט"ז-1956, ביחס לעיקול על נכס בעל דין המוחזק בידי צד שלישי].

במקרה מתאים, אם אחד מבני הזוג מצליח להרים את נטל ההוכחה שיש לו זכויות ממוניות בחברות הרשומות בצורה כזאת או אחרת, יכול בית הדין לחייב את בן הזוג לשלם את שווי הזכויות או לאזנן בדרך שבית הדין ימצא כנכונה וצודקת.

בתיק זה כמו בתיקים אחרים ישקול בית הדין למנות מומחה מטעמו על מנת להעריך את היקף רכושם של הצדדים לרבות רכוש הנזקף על שם חברות ואשר יתכן ונימצא בבעלות אחד מבני הזוג. אותו מומחה יערוך את כל הבדיקות הנדרשות אשר יסייעו בידי בית הדין לערוך איזון משאבים וחלוקת רכוש על פי דין ובמסגרת החוק.

אשר על כן, אנו קובעים שלבית הדין הרבני האזורי בת"א נתונה הסמכות לדון בתביעות הבעל הכרוכות לתביעת הגירושין. לבית הדין נתונה הסמכות לדון בתביעת הבעל לאיזון משאבים וחלוקת רכוש – בכלל רכושם של בני הזוג, למעט הדירה ברח' [...] בעיר [...] שעניינה נידון בבית המשפט לענייני משפחה.

ביה"ד קובע דיון בכלל העניינים התלויים ועומדים ליום ט"ז חשוון תשע"א (24.10.2010) שעה 11:00.

ניתן ביום ד' בתמוז התש"ע
(16/06/2010)

הרב חיים שלמה שאנן - אב"ד הרב מרדכי מזרחי בר אור - דיין הרב שלמה שטסמן - דיין