ב"ה
בית הדין האזורי ירושלים
| ||||
בפני כבוד הדיינים: | ||||
הרב אוריאל לביא הרב דוד מלכא הרב חיים ו' וידאל |
אב בית דין דיין דיין |
תיק מספר: | 707330/11 | |
תאריך: |
כ"ט בתמוז התשפ"ג
18/07/2023 | |||
צד א |
פלונית
בא כוח הצד א עו"ד אמיר סלע | |||
משיב |
פלוני
בא כוח המשיב עו"ד יוסף קיוורקיאן | |||
הנדון: | היתר גביית מזונות עבר בהוצל"פ למרות חלוף זמן רב | |||
נושא הדיון: | היתר גביית מזונות עבר בהוצל"פ למרות חלוף זמן רב |
"מזונות שלא התחילו לפעול לגבייתם תוך שנתיים לאחר התקופה שבעדה הם נפסקו, אין לגבותם אלא ברשות בית המשפט".אך יצוין להחלטה שניתנה בפני הרכב זה, שבו השתתפו שניים מתוך שלושת דייני המותב הנוכחי, החלטה מיום י"ב כסלו תשע"ח (30/11/2017) בתיק 742826/3 (לא פורסם) שבו הבאנו את הדיון המשפטי אודות השאלה הבאה: האם סעיף 11(ב) הנזכר מתייחס גם לבעלי דין שהחיוב במזונות המתייחס אליהם נובע מהוראות הדין האישי.
"בנידון זה מאחר שחובת המזונות הינה מכח הדין האישי המעוגנות בהסכם הגירושין, סעיף 11(ב) לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) תשי"ט-1959 אינו רלבנטי, ובית הדין מאשר שניתן להמשיך לגבות את חוב המזונות לרבות בתקופה של מעל שנתיים, וכל טענת "פרעתי" תוכל להיות מוצגת כמקובל".יסוד פסיקה זו מיוסד על כך שבסעיף 3(א) לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) תשי"ט-1959, נכתב:
"אדם חייב במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן-זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו, והוראות חוק זה לא יחולו על מזונות אלה".משמע גם ההוראה שבסעיף 11(ב) אינה מתייחסת למזונות אלו.
"השאלה אלו מהוראותיו של החוק לתיקון דני המשפחה (מזונות) חלות על יהודי, מוסלמי, דרוזי או חבר אחת העדות הדתיות המפורטות בתוספת הראשונה לפקודת הירושה, ומה משמעותן ומטרתן של המלים "הוראות חוק זה לא יחולו ....", עלתה כבר מספר פעמים בהתדיינויות שונות לפני בית-משפט זה. על פי דרך הפרשנות שנקטתי, ראיתי להבחין בין עצם קביעתה של חובת המזונות לבין ההוראות של החוק, מסעיף 4 ואילך; אולם דעתי נותרה דעת מיעוט. התיזות החולקות בוטאו לאחרונה באופן ממצה בע"א 250/83, ואין מקום לשוב ולהציגן כאן. די כי אסכם את ההלכה המחייבת, לפיה המילים "והוראות חוק זה לא יחולו", שוללות תחולתו של החוק כולו, למעט סעיף 2 שבו ... פרשנות זו אמנם מרוקנת, לדעתי, עם כל הכבוד, את החוק ממשמעותו וממטרתו ... אולם זוהי הלכה מחייבת, שזכתה לרוב של ארבעה מתוך המותב של חמישה שופטים שדן בע"א 250/83 הנ"ל, ועל כן איני רואה, במצב הקיים, מקום לסטות ממנה. מקובלת עלי לעניין ההלכה המחייבת עמדתו של השופט ש' לוין שהובעה שם, בעמ' 147, ולא אוסיף".וכן בע"א 596/89 חקק נ' חקק, פ"ד מה(4) 749 (16.9.91), נפסק, כי המילים "... והוראות חוק זה ..." בסעיף 2(א) לחוק, משמען כפשוטן: כל הוראות החוק.
"המערער טען כי במקרה דנן יש לפנות להוראותיו של סעיף 12 לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט-1959. לצערי שרירה וקיימת בעניין זה הלכת הרוב לפיה – במקרים בהם חל הדין האישי לפי סעיף 3(א) לחוק הנ"ל, אין יתר הוראותיו של החוק הנ"ל חלות (ע"א 779/76 שוחט נ' שוחט, פ"ד לב(1) 580; ע"א 13/78 ספורטה נ' ספורטה, פ"ד לב(2) 709)".וכך חוזר וקבע הנשיא שמגר בע"א 3077/90 פלונית נ' פלוני, פ"ד מט(2) 578; ובע"א 321/78 פלונית, ואח' נ' פלוני.
המלוה מוציא שטר חוב מקוים אומרים ללוה שלם אפי' שהה כמה שנים ולא תבעו אין אומרים מחל לו כיון ששהה כל כך שנים ולא תבעו ואפי' שמענו שנתייאש מהחוב לגמרי ואמר וי לחסרון כיס אינו יאוש (ואפילו ראה המלוה שכתב כל נכסיו לבניו ולא כתב למלוה רק קרקע כל שהוא ושתק אפ"ה לא אמרי' דמחל) (טור) ואפי' אין שטר חובו יוצא מתחת ידו אם החייב מודה.אומנם בסעיף ב' כותב השו"ע שצריך לבדוק ולחקור שטרות ישנים למה לא נתבעו עד כה, והאם יש רמאות:
צריך לעשות הדיין דרישה וחקירה בשטרות ישנים שמוציאים אותם מדוע לא תבעו עד עתה, אם יראה לו צד רמאות כדי להוציא הדין לאמיתו.לשם כך מתנהל הליך זה, לבדוק האם יש סיבה כלשהי שבעטיה יש לפטור את האיש. אומנם שיהוי גרידא אינו עילה כלל שלא לגבות את החוב, ואינו מורה על מחילה כפי שהתבאר לעיל בדברי השו"ע.
הרב אוריאל לביא – אב"ד | הרב דוד מלכא | הרב חיים ו' וידאל |