ב"ה
בית הדין האזורי חיפה
בפני כבוד הדיינים:
הרב מימון נהרי
הרב יוסף יגודה
הרב אברהם מייזלס
אב בית דין
דיין
דיין
תיק מספר: 564987/1
תאריך: כ"ו בתשרי התשע"א
4/10/2010)
תובע פלוני
נתבעת פלונית
הנדון: גירושין, חלוקת רכוש - כריכה
נושא הדיון: דחיית תביעה לגירושין

פסק דין
בפנינו תביעת גירושין של הבעל באמצעות ב"כ עוה"ד ירון אלטרזון. האשה מיוצגת ע"י ב"כ עוה"ד דן כוכבי.

בתאריך י"ג חשון תשס"ו 15/11/05 פתח הבעל בבית הדין תיקי תביעה לגירושין וחלוקת רכוש.

התקיימו מספר לא מבוטל של דיונים במהלך השנים הללו כאשר במקביל ניהלו הצדדים וב"כ הליכים דיוניים בביהמ"ש בעתירות האשה למזונותיה, מזונות הילדים, משמורת, הסדרי ראייה, ובקשותיה להעמיד לרשותה רכב שכור וטלפון סלולרי.

להלן תקציר עובדתי הרלוונטי למתן פסק הדין:

א. הצדדים נישאו זל"ז כדת משה וישראל בשנת 1985, ולהם שני ילדים משותפים. האחד, היה במשמורת הבעל בתקופת היותו קטין וכיום הינו בגיר. השני, קטין כבן שש עשרה שנה, נמצא במשמורת משותפת, בהתאם לפסיקת ביהמ"ש שאימץ את המלצות תסקיר שירותי הרווחה.
ב. הבעל משלם מזונות אשה, בסך אלפיים ₪ לחודש ומזונות הבן הקטין, בסך שלושת אלפים ₪ לחודש על פי פסיקת ביהמ"ש שניתן בהתאם להסכמת הצדדים וב"כ.
ג. הבעל עזב את הבית לראשונה בשנת 2002. אולם חזר למספר פעמים עד שנפרדו לפני מספר שנים.
ד. נושא חלוקת הרכוש בסמכות בית הדין.
ה. בית הדין בהחלטתו לפני כשנתיים אישר את הסכמת הצדדים להתגרש ולהותיר את ההכרעה בנושא הרכוש וזכויות האשה לכתובה ופיצוי לאחר סידור הגט.
האשה חזרה בה ועתרה לבית הדין הגדול על מנת שיבטל החלטה זו. בית הדין הגדול דחה את ערעורה והפנה את הצדדים לבירור מחדש של תביעת הגירושין.
ו. הצדדים וב"כ המציאו לבית הדין סיכומים בכתב בהתאם להחלטת בית הדין.

טיעוני הבעל וב"כ עליהם משתית את העילות בתביעתו לחיוב האשה בגט כפי שמשתקף מכתב התביעה, פרוטוקולים וסיכומים, הם כדלהלן:

א. האשה סובלת ממחלת מאניה דיפרסיה אשר גרמה להתנהגות אלימה שלה כלפי הבעל והילדים. התנהגות הכוללת צעקות קללות ניבול פה כלפיו וכלפי הילדים. חוסר תיפקוד כאם וכרעייה, נטייה להסתכסך עם שכנים, רכישה מוגזמת של סחורות הגובלת בבזבזנות פראית.
כהוכחה לאלימותה מציין הוא את צו ההגנה שניתן בביהמ"ש ללא הגבלת זמן, סעד קיצוני ביותר שניתן במקרים חריגים.
ב. הנתק הממושך (כשמונה שנים) ביניהם מהווה עילה הלכתית לחיוב גט. בהתאם לדברי הגר"ח פלאג'י המפורסמים בספרו החיים והשלום.
צטט קטעים מדבריו.


טיעוני האשה וב"כ כמשתקף מהפרוטוקולים, מכתבים שכתבה וסיכומיה הם כדלהלן:

א. הבעל לא הוכיח את טיעוניו שהאשה חולה, אלימה. האשה הינה סטודנטית למשפטים ולא נזקקה לטיפולים פסיכולוגיים.
ב. הצדדים אמנם גרים בדירות נפרדות בשנים האחרונות. אולם אין נתק ביניהם והם נמצאים בקשר רציף בתקופת שהותו של הבעל בארץ. קשריהם כוללים, בילויים משותפים במסעדות יוקרה, מפגשים חברתיים, יחסי אישות ביוזמת הבעל בביתו וזאת למרות הצו השיפוטי שניתן בהסכמה.

לדברי האשה אין לה גבר זר וגם לבעל אין אשה זרה, הם אוהבים זה את זה. היא סעדה את הבעל בבית החולים בתקופת אישפוזו (הבעל הודה שסעדה אותו אולם טען שזה היה בניגוד לרצונו).

כהוכחה לכך שהם אוהבים זה את זה מציינת את העובדה שהם שומרים על קשר רציף ואינטימי והיא מאמינה בסיכויים לשלום בית, הבעל הכחיש בכל תוקף את הקשר שציינה האשה.

לאור גרסאותיהם הסותרות, הציע ב"כ הבעל בדיון שהתקיים שהצדדים ייבדקו לאמיתת גירסתם במכון פוליגרף "ועל פיו יפול דבר" כלשונו.

הצדדים וב"כ הסכימו וקבלו על עצמם כל החלטה שתנתן ע"י בית הדין כפי שיקול דעתו לאחר שיקבל תוצאות בדיקת הפוליגרף.

הצדדים וב"כ הופנו ע"י בית הדין למכון פוליגרף בהתאם להסכמתם בשלוש שאלות שנוסחו בסיוע בית הדין כדלהלן:

א. האם הבעל הזמין את האשה לביתו?
ב. ביום חמישי 30/10/08 האם קיימת יחסי אישות?
ג. בשנתיים האחרונות האם קיימת יחסי מין?

שאלה ראשונה לא נשאלו הצדדים וזאת מאחר ובשיחה מקדימה עם בעל המכון, הודה הבעל כי הזמין את אשתו לביתו בתאריך הנקוב בניגוד למה שטען בבית הדין.
לשתי השאלות האחרות השיב הבעל בשלילה בממצאי הבדיקה נכתב "כי אובחנו תגובות המצביעות על אמירת שקר".

האשה השיבה בחיוב ובממצאים נכתב "כי לא אובחנו תגובות מחשידות לאמירת שקר".

בדיון שהתקיים לאחר קבלת התוצאות הודה שקיים יחסי אישות לא מלאים עם האשה, אולם לדבריו הדבר נכפה עליו על ידה, לא התקבל הסבר המניח את דעת בית הדין להזמנתו את האשה לביתו.

בסיכומי הבעל וב"כ אין התייחסות לעובדה זו ובעיקר להסכמתו שבית הדין ישקול את תוצאות הבדיקה בבואו לפסוק את הדין. במקביל נשלחו הצדדים לייעוץ זוגי על ידי בית הדין ליועצת הנישואין של בית הדין גב' אורה קפלן ע"ס. הבעל היה אצלה בפגישה פעם אחת והאשה פעמיים.
בסיכום והערות של הגב' קפלן נכתב "בעל נחוש להתגרש, אשה לא רוצה להתגרש, אף פעם לא טופלו ממש. בעל יצא לפני גמר השיחה... הבעל הבהיר בשיחה שאינו מעוניין בניסיון לטפל במערכת היחסים עם אשתו"

עוד צויין "הבהרתי לאשה שאיני רואה מקום לשלום בית, מוטב תשקיע את האנרגיות שלה במה שיביא לה פירות שיקום הקשר עם הבן... האשה קיבלה זאת, נראה שמוכנה להתגרש, אבל חוששת מכך שעתידה אינו מובטח, רוצה להבטיח את זכויותיה"

סיכום עמדתה הובאה בפני בית הדיון בדיון שהתקיים לאחר הפגישות.

כאמור, הודה הבעל שהזמין את האשה לביתו ואף קיים עמה יחסים אלא שלדבריו נכפה עליו הדבר.

לדעת בית הדין:

קשה לקבל גירסתו זו משתי סיבות. אחת, האשה טענה בכל הזדמנות שהיחסים ביניהם נמשכו במשך שנים בתקופות בהן הבעל שהה בארץ, גירסתה מקבלת חיזוק מהודאתו של הבעל לאחר שהוכח בבדיקת הפוליגרף שגירסתו אינה אמינה.

השנייה, הבעל טען מספר פעמים בדיונים שהאשה משקרת וממציאה דברים כמו שהזמין אותה לביתו,דבר שהתברר כלא נכון, וכי יש יותר מרגליים לדבר שגירסת האשה אמינה יותר גם לולא בדיקת הפוליגרף וזאת מעצם הודאתו שהזמין את האשה לביתו וקיים עמה יחסים.

הזמנה זו אינה עולה בקנה אחד עם גירסתו שהיחסים נכפו עליו שכן הבעל לא נתן הסבר המניח את הדעת לצורך מה הזמין את האשה לביתו למרות צו ההגנה שהוצא בהסכמה ולמרות אמירותיו כי הוא מעוניין להתגרש ממנה בגין אלימותה כלפיו, מדוע אם כן לא חשש לאלימותה ולא בחל ממנה כשהזמינה?

כאמור, הדברים מקבלים חיזוק משמעותי מתוצאות בדיקת הפוליגרף שהיו ביניהם יחסי אישות והסכמתו בפני בית הדין לקבל על עצמו את תוצאות הבדיקה.

לדעת בית הדין נשמט בכך הבסיס העובדתי עליו נשען הבעל וב"כ לפיה קיים נתק גמור ביניהם במשך כשמונה שנים והם כאנשים זרים לחלוטין.

צו ההגנה עליו הם מסתמכים, הוצא במסגרת הסכמת הצדדים וב"כ בדיון בביהמ"ש, ואם הצדדים פעלו על דעת עצמם להפר אותו, אין לייחס לו משקל הלכתי לעילה לחיוב האשה בגט בהסתמך על דברי הגר"ח פלאג'י.

דברי הגר"ח פלאגי שציטט הבעל וב"כ מדברים בעד עצמם.

כאשר נראה לבית הדין שהצדדים פרודים זמן רב ללא תקנה והבא לעכב את סידור הגט מעוניין להנקם מחמת קינאה ושנאה, דבר שאינו שייך בנסיבות העובדתיות המתוארות.

באשר לעילה הראשונה שהזכיר בטיעוניו בדבר האלימות לא הומצא בפנינו חומר ראיתי שיכול לבסס גירסה זו.

עם זאת לא ניתן להתעלם מדברי האשה וב"כ במספר הזדמנויות, כולל דבריה בפני יועצת הנישואין של בית הדין, שהיא מעוניינת במימוש זכויותיה ברכושו הרב. טענתם שהבעל מעשירי הארץ והם מבקשים שבית הדין יתן סעדים לגילוי עושרו הרב ואו אז יהיה נקל לאשה להחליט, אינם מתיישבים עם דבריה שהיא מאוהבת בו ומעוניינת בשלום בית שכן אם דבריה כנים מה לה ולמלחמה אותה מנהלת לגילוי עושרו המופלג של בעלה אותו היא אוהבת.

לבית הדין חשש שהאשה מאוהבת יותר ברכושו של הבעל ואם תקבל את זכויותיה כפי שהיא מעוניינת תוותר על בעלה.

לדעת בית הדין למרות שאין עילות לחיוב האשה בגט יש מקום להמליץ לצדדים לנהל מו"מ על עתידם המשותף שכן הם ואך ורק הם יודעים את האמת על מערכת היחסים ביניהם, כך שיוכלו להגיע להסכמה נבונה באשר לעתידם.

לסיכום המסכת העובדתית:

א. אין הוכחות לפיהן הצדדים בנתק ובפירוד מוחלט.
ב. הצדדים מקיימים קשר ביניהם ברמה כזו שהבעל מסוגל להזמין את האשה לביתו ולקיים עמה יחסי אישות.
ג. לא הוכחה גירסת הבעל כי האשה חולה והתנהגה באלימות כלפיו וכפי הילדים.
ד. בית הדין מתרשם כי באם האשה תקבל מחצית מהרכוש של הבעל תיאות לקבל גט.
לאור האמור מחליט בית הדין כדלהלן:
א. תביעת הבעל וב"כ לחיוב האשה בגט נדחית.
ב. בית הדין ממליץ לצדדים לנהל מו"מ כנה ואמיתי ביניהם, על מנת להגיע להחלטה נבונה באשר לעתידם המשותף.


ניתן ביום כ"ו בתשרי התשע"א
(04/10/2010)

הרב מימון נהרי - אב"ד
הרב יוסף יגודה - דיין
הרב אברהם מייזלס - דיין