לפנינו תביעת האשה (להלן התובעת) מבעלה לשעבר (להלן הנתבע) להגדלת מזונות ולחילופין להורות על העברת חלקו של הנתבע בדירה לתובעת בגין אי תשלום מזונות ילדים בהתאם להסכם גירושין שנחתם ביניהם מיום 14.07.2005, אשר קיבל תוקף של פסק דין, וכן חוב שהנתבע היה חייב להעביר לה במסגרת ההסכם על סך 19000 ₪.

בתאריך י' כסלו תשע"א 17.11.2010 התקיים דיון בתביעה זו, במהלך הדיון העלתה התובעת את טיעוניה שסך כולל של כל החובות מגיעים לכדי מחצית משווי הדירה ומכאן בקשתה להעביר את חלקו של הנתבע בדירה, מאחר ולדבריה שווי הדירה עומד על סך כמאתים אלף ₪ בלבד.

הנתבע הודה שקיימת הסכמה לפיה התובעת תמשיך להתגורר בדירה ובכך יקוזז חובו כלפיה אולם טען ששווי הדירה עומד על סך כמאתים חמשים אלף ₪ ומגיע לו מהתמורה שתתקבל מחצית כך שיוותר לו סכום של כעשרים וחמש אלף ₪. עוד עלה בדיון בקשתה להגדלת מזונות הילדים לסך של אלפיים ₪ לחודש בעבור שניהם במקום סך אלף ₪ שבהסכם, לדבריה הנתבע עובד כיום ומשתכר יפה.

הנתבע טען שמשכורתו סך 4500 ₪ לחודש, ואינו מסכים להגדלה. בית הדין הציע לצדדים לפנות לשמאי ובאם ערך הדירה יעמוד כטענת הנתבע אזי ששניהם ישאו בהוצאות ובית הדין יכריע, ובאם יתברר שהדירה שווה פחות הנתבע ישא בהוצאות השמאי. כמו כן חייב את הנתבע להמציא לבית הדין 12 תלושי שכר.

בהחלטת בית הדין מאותו יום נתבקש הנתבע להשיב לבית הדין על עמדתו בתוך 14 יום.

מני אז חלפה תקופה של למעלה מחצי שנה בה לא נתקבלה שום תגובה, יתירה מכך במהלך תקופה זו, הנתבע התבקש שלוש פעמים ע"י החלטות בית הדין, להעביר לבית הדין תגובתו בתוך 14 יום ולא העביר כל תגובה.

לאחר שבית הדין נוכח שאין שיתוף פעולה מצד הנתבע, הורה לתובעת להמציא לבית הדין שלוש הצעות לשווי הדירה משלושה משרדי תיווך. בהחלטה זו מיום ט' ניסן תשע"א 13.04.2011 נאמר "בית הדין נקט עמו לפנים משורת הדין ונתן לו מספר הזדמנויות להגיב ואף התרה בו שיוציא החלטה בהתאם לחומר שבתיק ושיקול דעת רחב, צעד המתבקש מאליו לאור הזלזול המתמשך". התובעת אכן עשתה כן והמציאה לבית הדין שלוש הצעות שונות, האחת ששווי הדירה עומד על סך מאתים אלף ₪, השנייה ששוויה עומד על סך 205000 ₪ והשלישית ששוויה של הדירה עומד על סך 21000 ₪. כמו כן פירטה את הסכום הכולל של חובות הנתבע נכון להיום בסך של 112,494 ₪. צירפה אסמכתאות מהבנק מהוצל"פ כמו כן צירפה את ההסכם בו התחייב הנתבע בסכום של 19500 ₪.

לבית הדין לא נותרה ברירה אלא להוציא החלטה בהתאם לחומר שבתיק, ובהתאם לשיקול דעת רחב כאמור בהחלטת בית הדין הנ"ל.

כאמור מן החומר שבתיק עולה בבירור כי לתובעת אסמכתאות לביסוס בקשתה להעברת חלקו של הנתבע בדירה, התובעת המציאה שלוש הצעות שונות ממשרדי תיווך שונים המאששים את גרסתה לשווי הדירה, מסמכים מהבנק למשכנתאות, מסמכים מהוצל"פ לחובות הנתבע בעבור המזונות שלא שילם, וחוב של הנתבע בסך 19500 כעמור בסעיף 6 להסכם.

עוד עולה מהעיון בהסכם הגירושין, שהצדדים הסכימו לסכום מזונות נמוך של אלף ₪ לחודש כל עוד הנתבע לא משתכר 5000 ₪ לחודש, הנתבע הצהיר בדיון שמשכורתו 4500 ₪ לחודש, הנתבע התבקש ע"י בית הדין להעביר 12 תלושי שכר, אולם לא עשה כן, יתכן והדבר נובע מכך שמשכורתו מגיעה ל-5000 ₪ לחודש.

בטרם נפרט את הכרעתנו, נציין כי אנו רואים בבקשת האשה בתיק שבפנינו, בקשה לשינוי הסכם גירושין בטענה שנוצרו נסיבות לאחר הגירושין אשר בגינן הותרת הוראות הסכם הגירושין כפי שהן יוצרות עוול המצדיק תיקון של ההסכם ושל פסק הדין שנתן תוקף להוראותיו. לאחר שהתברר כי הבעל לשעבר, אינו עומד בחיובי המזונות וכי קיימת, למעשה, הסכמה מצידו כי חיוביו יתקזזו משווי זכויותיו בדירה. מאחר והבעל לא נתן כל נימוק של ממש מדוע לא תתקבל תביעת האשה, נראה לנו כי יש לקבל את התביעה. היות וכך, גם על פי ההלכה אין מניעה לבצע את האמור.

לאחר העיון בחומר שבתיק ושיקול הדעת הנדרש, ולאור סירובו של הנתבע לשתף פעולה עם בית הדין, מחליט בית הדין כדלהלן:

א. בית הדין נעתר לבקשת התובעת ומורה על העברת חלקו של הנתבע בדירה לטובת התובעת.
ב. על התובעת להמציא לבית הדין בתוך שבעה ימים אישור מהוצל"פ לפיו הגישה בקשה לסגירת התיקים שפתחה כנגד הנתבע.
ג. עם העברת חלקו של הנתבע בדירה פטור הנתבע מכל חובותיו הנובעים מהסכם הגירושין מיום 14.07.2005.
ד. ביצועו של סעיף א' בהחלטה זו יעוכב עד להמצאת אישור מהתובעת כאמור בסעיף ב'.
ה. האשה תגיש לבית הדין לאחר התייעצות עם עו"ד העוסק בדיני מקרקעין נוסח של צו פורמלי ובו כל ההוראות והפרטים הדרושים לצורך ביצוע העברת הזכויות. הנוסח האמור יועבר לתגובת הנתבע. לאחר מכן יחליט בית הדין אם לחתום על הצו בנוסח שהוגש או תוך ביצוע שינויים.


ניתן ביום י"ט באייר התשע"א
(23/05/2011)
הרב מימון נהרי - אב"ד
הרב יוסף יגודה - דיין
הרב אברהם מייזלס - דיין