ביה"ד מינה כונס נכסים למכירת בית הצדדים, הבעל לשעבר מר פלוני הודיע שברצונו לרכוש את בית הצדדים, והתחייב לשלם סך של 1,500,000 ₪ תוך 60 יום. מר פלוני הבהיר בעת המכירה שיקח משכנתא לצורך רכישת הדירה.

ואמנם בפסה"ד שניתן ע"י ביה"ד בתאריך 4.6.09 ביה"ד איפשר לפלוני לקנות את בית הצדדים ע"י שישלם לאשתו לשעבר פלונית עבור דירת הצדדים סך של 1,500,000 ₪, תוך 60 יום.

לאחר עריכת ההסכם ואישורו ע"י ביה"ד התברר שלא ניתן לקבל הלואת משכנתא ולשעבד את בית הצדדים, משום שהבית אינו רשום ע"ש הצדדים.

בעקבות כך כונס הנכסים עשה את כל הפעולות המתאימות ובתאריך 22.7.2010 נרשם בית הצדדים ע"ש הצדדים.

לאור האמור לעיל ביה"ד איפשר למר פלוני לרכוש את הדירה ע"י שיפקיד ביד כונס הנכסים את יתרת הסכום שהתחייב בהסכם וזאת תוך 60 יום החל מ-22.7.2010 (הסיבה שביה"ד קבע 60 יום, כיון שבהסכם המכר נאמר שמר פלוני ישלם את יתרת הסכום תוך 60 יום).

מר פלוני לא עמד בהחלטת ביה"ד ולא הפקיד הסכום הנ"ל עד לתאריך שביה"ד קבע.

בעקבות כך שמר פלוני לא פרע את אשר היה אמור לשלם, הגישה פלונית ע"י בא כוחה בקשה לביטול המכר, ודרשה שביה"ד יקנוס את פלוני בסכום שנקבע בהסכם למקרה שהוא לא ישלם את הסכום שהתחייב בהסכם.

נציין שלאחר שהגב' פלונית עזבה את בית הצדדים, היא הגישה תביעה לחייב את מר פלוני במחצית שכר דירה, עקב כך שבעלה לשעבר השתמש ברכושה, כשעדין לא פרע 80% ממחיר חלקה בבית.

מר פלוני השיב לטענות גרושתו ונביא את עיקרם.

הוא רכש את הבית במחיר הנ"ל כשהיה ידוע למוכרת ולביה"ד שאת הסכום שהוא צריך לשלם, הוא ילווה בבנק בהלואה משכנתא. מיד עם החתימה על הסכם המכר הוא פנה לבנק למשכנתאות לקבל הלואת משכנתא, והתברר שהבנק ילוה לו את הלואת המשכנתא, רק לאחר שהבית ירשם על שמם, כדי שירשם על הבית משכון של הלואת משכנתא. משנודע לו דבר זה הוא פעל בשיתוף פעולה עם כונס הנכסים לרשום את הבית על שמם, דבר זה דרש מאמצים מיוחדים ובסופו של דבר הבית נרשם על שם הצדדים בתאריך 22.7.2010.

בעקבות רישום הבית על שם הצדדים הוא עשה את כל המאמצים לקבל הלואת משכנתא, והוא לא יכל להשיג את הלואת המשכנתא במועדה, ולכן בתאריך 6.10.2010 הוא ביקש הארכה קצרה כדי שישלים את הטיפול בקבלת המשכנתא, ובעקבות כך הוא ישלם את מלא הסכום שהוא חייב.
מר פלוני טען שאין לבטל את המכר, כיון שהוא עשה את כל הפעולות כדי לעמוד בהתחייבותו בהסכם, וגם אם הבית היה נמכר ומועמד האחר שרצה לקנות את הבית, הוא לא היה משלם את המחיר שנקבע עבור הבית עד שהיו רושמים את הבית על שמו.

עד כאן טענות הצדדים בקצרה.
לאחר עיון בטענות הצדדים ביה"ד נאלץ לקבוע שהמכר בטל ומהנימוק הבא: יש כלל בהלכה "אונסא אינו כמאן דעביד", ונבהיר ענין זה. אם אדם עשה מקח עם חברו, והקונה היה אנוס באונס שלא היה תלוי בו כלל, כגון שכח עליון מנע ממנו לקיים את התחייבותו, מכל מקום אין אנו אומרים שמחמת האונס הרי שהוא כאילו קיים את התחייבותו, אלא מאחר ובפועל הוא לא קיים את התחייבותו - המקח בטל.

נבהיר עוד שגם אם הבית היה נמכר לקונה אחר, ומחמת שהבית לא היה רשום ע"ש המוכרים, נמנע הקונה לשלם את הסכום שנקבע שישלם במועדו, הרי שהמכר בטל. כיון שהמוכר לא מכר אלא על מנת שיקבל את התמורה בזמנה ומאחר והוא לא קיבל התמורה כאמור בהסכם המכר בטל.

נעתיק כאן קטע מפסה"ד שביה"ד הוציא בתאריך 4.6.2009 שבעקבות פס"ד מכר כונס הנכסים את מחצית הבית השייך לפלונית – לפלוני. וזה לשון פסה"ד:

... ברם, מאידך גיסא, יש לשקול את העובדות הבאות:
א. הבעל ידע שבמועד הדיון תיערך התמחרות בענין מכירת הבית, והוא לא בא מוכן לביה"ד עם הצעה ממשית שהוא מוכן לשלם בזמן סביר עבור חלקה של האשה. דבר המעורר ספק בדבר כנותו של הבעל למימוש הקניה.
ב. בתחילה הבעל לא היה מוכן להתחייב שאם הוא לא ישלם לאשה את הסכום שהוא מציע לקנות את חלקה בבית, כמקובל בעסקות כאלו, דבר המצביע לכאורה על חוסר כנות מצידו לעניין. ורק אח"כ הסכים להתחייב בקנס באם לא ישלם את מלוא הסכום תוך חצי שנה.
ידוע לביה"ד שהצדדים נמצאים בסכסוך קשה שנים וכל אחד מהם מתלונן על בן הזוג השני שהוא מציק לו וממרר את חייו, ועל כן עליהם להפרד במהרה. הבית של הצדדים מוצא כבר שנים למכירה ועדין לא נמכר. ועתה כשיש הצעה רצינית למכירת הבית, ועל ידי כך יש תקוה שהאשה תוכל לממש את רכושה בבית ותוכל לקנות לעצמה דירת מגורים, ביה"ד צריך מאוד להזהר שמא הצעה זו תיפול, והצדדים ימשיכו לגור יחד באותו בית תקופה נוספת עם ריב ומדון שאין לו סוף.
אמנם, לבסוף הסכים הבעל להתחייב בקנס לאחר ששה חודשים, אך למרות זאת ביה"ד לא שוכנע שהוא יוכל לעמוד בהצעתו. בלב ביה"ד יש ספק כבד שמא גם הבעל יודע שהסיכוי שיעמוד בהצעתו הוא קטן, והוא מוכן להמר ולהציע גם סכום לפיצוי, וזאת בתקוה שסכום זה לא ישולם מידית לאשה אלא יבקש לשלם סכום זה בתום הדיונים הקיימים ביניהם בענייני הרכוש או שהוא מוכן להמר בהצעתו כדי למנוע את מכירת הבית מחמת הסכסוך הקשה הקיים בין הצדדים, בבחינת "תמות נפשי עם פלישתים".
הצעת הבעל לשלם את הסכום שהציע לרכישת חלק האשה רק בעוד חצי שנה, יש בה חסרון גדול כיון שזמן חצי שנה הוא זמן ארוך שהאשה תצטרך להמתין עם רכישת דירה אחרת, ודבר זה יכול לגרום לה נזק במצב הכלכלי הקיים כיום בארץ ובעולם, יתכן שהמטבע שתקבל ירד ערכו, וכן יתכן שמחירי הדירות יתייקרו בתקופה זו, ואדם אינו יכול להתגונן כיום מחששות אלו.
אך מאידך, לא ניתן להתעלם מטענותיו של הבעל בדבר ההפסד הכרוך בתשלום מס השבח, שגם הוא צד שווה זכויות בנכס.
לאחר שיקול הדעת ושקלול כל הצדדים לכאן ולכאן, סבור ביה"ד, כי יש לאפשר לבעל לרכוש את חלקה של האשה בדירה, אך לא בתנאים שהציע הוא, אלא רק בתנאים אחרים שיפורטו להלן, בהן תישמר גם זכויותיה של האשה.
לאחר עיון בכל האמור לעיל ביה"ד פוסק כדלהלן:
ביה"ד מאפשר לבעל לקנות את חלק האשה בבית הצדדים בתנאים הבאים:

א. עליו לבוא לכונס הנכסים עד יום א' כ"ב סיון תשס"ט 14.6.09 עם סכום של 20% במזומן או בשק בנקאי מהצעתו.
ב. עליו לחתום על חוזה שבו יאמר שהוא ישלם לכונס הנכסים את מלוא הסכום שהציע עבור חלקה של האשה תוך חודשים, מיום ה - 14/06/09.
ג. במידה ולא יעמוד בהתחייבותו לשלם את מלוא הסכום שהציע עד התאריך הנ"ל יחולט 10% מהצעתו, אצל כונס הנכסים לטובת האשה.
במדה והבעל לא יעמוד בתנאים הנ"ל ביה"ד מורה לכונס הנכסים למכור את בית הצדדים למציעים המיוצגים ע"י עורכת הדין [...]. כמקובל בעסקות כאלו. תנאי המכירה יהיו כאמור לעיל 20% מהצעתם תוך שבוע ימים מיום כ"ב סיון תשס"ט 14.6.09 ושאר הסכומים ישולמו כפי ההסכם שיערוך כונס הנכסים ועד חודשים מיום כתיבת החוזה. הסכום האחרון ישולם עם פינוי הצדדים מן הבית. הסכם שיחתם יובא לאישור ביה"ד.

עד כאן העתק מפסק הדין שביה"ד הוציא בתאריך 4.6.2009.

כאמור כבר אז צפה ביה"ד את הנזק שיגרם לאשה אם לא ישלמו לה את שווי חצי ביתה במועד קרוב שתוכל לרכוש בממון זה דירה אחרת.

עתה נדון בתביעת האשה שביה"ד יחלוט ויתן לה את הסכום שהפקיד פלוני למקרה שלא יקיים את החוזה.

לאחר עיון בטענות הצדדים בענין זה, ביה"ד קובע שמר פלוני פטור לשלם הקנס שנקבע בהסכם וזאת משום שהוא לא קיים את התחייבותו בהסכם מחמת אונס. כאמור לעיל, היה ידוע לכולם שכדי לקיים את ההסכם, וכדי שמר פלוני ישלם את הסכום שנקבע בהסכם, צריך שתהיה אפשרות שעם התשלום שלו עבור חלק האשה, חלקה בבית ירשם על שמו, דבר שלא היה יכול להתבצע עד התאריך 14.9.2009 שנקבע בהסכם שהוא התאריך האחרון שפלוני ישלם את מלא התשלום עבור חלקה של פלונית.

הנה הצדדים נמצאים בסכסוך קשה כבר מספר שנים, ושני הצדדים צריכים לשקם את עצמם, והצדדים עדין מתדיינים בפני ביה"ד בחלוקת רכוש, על כן למרות האמור לעיל, מדין פשרה הקרובה לצדק, ולאחר שהגב' פלונית הסכימה בדיון האחרון להצעת ביה"ד שלא לבטל את המקח אלא שמר פלוני יוסיף למחיר שנקבע את ההתייקרות שחלה על מחירי הבתים, באזור שלהם ביה"ד פוסק:

מחצית חלקה של הגב' פלונית ימכר למר פלוני תמורת הסכום שנקבע בהסכם המכר + סכום כסף שיקבע לפי הנוסחה הבאה.

השמאי יקבע בכמה אחוזים התייקר בית הצדדים מהתאריך שנחתם החוזה בין הצדדים עד לתאריך עריכת השומה. ואחוז התייקרות זו יתווסף על המחיר שנקבע בהסכם המכר.

בנוסף לנ''ל, מר פלוני ישלם שכר דירה מופחת עבור השתמשותו בחלקה של פלונית, החל מהתאריך שעזבה את הבית. שכר הדירה יהיה 2/3 ממחצית שכר דירה המשולם עבור ביתם.

מר פלוני ישלם את הסכום שנקבע בחוזה תוך 40 יום מפסק דין זה, ואת הסכום הנוסף של ההתיקרות הוא ישלם תוך 30 יום מקבלת השומה שיערוך השמאי.

במידה ומר פלוני אינו רוצה לקנות את מחצית חלקה של פלונית עליו להודיע על כך תוך 20 יום ובמקרה כזה המקח יהיה בטל וביה"ד יפנה לכונס נכסים שימכור את הבית כפי ההחלטה במינויו לכונס נכסים.

כשהבית ימכר ביה"ד יקבע את שכרו של כונס הנכסים בהתחשב גם בטרחתו, בטיפולו בכינוס נכסים עד היום.

ניתן ביום כ"ט במרחשון התשע"א
(06/11/2010)


הרב נחום שמואל גורטלר - אב"ד
הרב אברהם שמן - דיין
הרב ציון אשכנזי – דיין