הצדדים נשואים ומתדיינים זה עם זה שנים רבות בערכאות השונות. במהלך הדיונים חוייבה האשה להתגרש, ומשלא עשתה כן ניתן לבעל היתר נישואין. כמו כן הוטלו על האשה סנקציות על פי חוק בתי דין רבניים (וקיום פסקי דין של גירושין) התשנ"ה-1995. גם הרכוש של הצדדים חולק על ידי כונס נכסים שמונה ע"י ביה"ד.

עתה מבקש הבעל לחייב את האשה לקבל את הגט, משום שלמרות היתר הנישואין שניתן לו עדיין רשומה האשה כאשתו במשרד הפנים וכן בכל המוסדות הרשמיים, כמס הכנסה, קופת חולים ובנקים, והדבר מפריע לו מאד. לכן הוא מבקש להטיל על האשה צו הגבלה על פי החוק בדרך של מאסר בפועל, כי צווי ההגבלה האחרים הוכחו כלא אפקטיביים.

התקיים דיון בנוכחות הצדדים, לאחר שמיעת הצדדים ביה"ד סבור שצודק הבעל, וכי יש לכוף על האשה לקבל את הגט, הואיל וכל עוד לא ניתן הגט בפועל רשומה האשה כאשתו, והדבר מהווה מטרד רציני.

לדעת המעוט: על המבקש להציע סנקציות אחרות שלא יהיו מכשול "בור ברשות הרבים" - אשת איש בבית הסוהר, וכן לצרף את ההחלטות הקודמות שעליה נשען פסה"ד לסנקציות לבדיקת סנקציות התואמות את פסה"ד, וזאת בהתייחס לכך שכמה הרכבים השתנו ואי לכך לעת עתה יש לעמוד בסנקציות הקיימות.

לאור האמור פסקנו ברוב דעות:
א. מוציאים כנגד האשה פלונית צו הגבלה בדרך של מאסר בפועל על פי סעיף 3(א) לחוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין) התשנ"ה-1995.
ב. המאסר יתחיל ביום א' מנחם אב תשע"א (1.8.2011) שעה 10.00 וימשך 30 יום.
ג. צו ההגבלה יבוטל אם יסודר הגט בין הצדדים.
ד. לשלוח העתק פסק הדין לכבוד נשיא ביה"ד הגדול וליועה"מ לממשלה.

ניתן ביום ט"ז בתמוז התשע"א
(18/07/2011)


הרב אברהם שיינפלד - אב"ד
הרב אליהו אברג'יל - דיין
הרב מרדכי טולידאנו – דיין