הצדדים מנהלים דיון בתביעת הגירושין בצרפת. הם נישאו אזרחית בחו"ל והיה ביניהם גם נישואין כדמו"י. בביה"ד האזורי סודר גט בין הצדדים וניתן להם מעשה בי"ד.

הבעל אינו אזרח ישראלי ואינו תושב ישראל והאשה אזרחית צרפת וגם אזרחית ותושבת ישראל. לפיכך ע"פ החוק כיום יש סמכות לביה"ד הרבני לחייב גט ולסדר גט. ביה"ד האזורי לא הסכים לתת תעודת גרושין. הדבר נומק בפס"ד שניתן ביחיד ע"י הרה"ג שלמה שפירא. הנמוק הוא שכאשר רק הנתבע לגט הוא תושב הארץ ובזמן הגשת תביעת הגרושין נגדו היה הליך גרושין חוקי בחו"ל אזי ביה"ד מוסמך רק לסדר גט כדי להתיר מהאסור הדתי ותו לא. לפיכך כיון שלתעודת הגירושין יש משמעות מעבר לענין התרת האיסור ויתכן שיעשה שמוש גם להפקעת הנישואין האזרחיים.

ב"כ הבעל טוען שהחוק מחייב את ביה"ד לתת תעודת גרושין לכל מי שהתגרש כדין ובסמכות ביה"ד.

אמנם הוא מרכיב שני חוקים - את התיקון לחוק שיפוט בתי דין סעיף 4א(ב) התיקון לחוק עם ההוראה על מתן תעודת גרושין. נראה לנו שהתיקון לחוק שיפוט בתי דין סעיף 4א(ב) הוא מוגבל ביותר ומצומצם ואין ביה"ד נוטה לפרוץ בו פרצות כדי שלא למוטטו מבחינת החקיקה הבינלאומית. החשיבות ועיקרו של התיקון לחוק היא מניעת עגינות לפי ההלכה שלזה אין בי"ד בעולם שמוסמך לדון ולאכוף גט דתי. אולם לענין הגרושין מהבחינה המשפטית יש בתי משפט מוסמכים ואפקטיביים.

לפיכך ביה"ד מחליט לפנות לביה"ד האזורי להוציא פסק דין שבו יקבע ביה"ד כי הצדדים התגרשו כדמו"י עם תוספת שאין בכך להתיר את הנישואין האזרחיים שנערכו בצרפת. בפסק הדין יכתבו שמות הצדדים כפי שמופיעים בת.ז. הכותרות של השמות שלהם כפי שכתובים בתיק וכן מספר ת.ז. ודרכון, ובכפוף להחלטתנו שהפס"ד של ביה"ד האזורי ינתן בשלושה.

ניתן ביום ט"ו חשון תשס"ט (13/11/2008)

(-) הרב חגי איזירר, דיין - יו"ר
(-) הרב מנחם חשאי, דיין
(-) הרב ציון אלגרבלי, דיין