בתאריך 01/11/09 הגיש הבעל את תביעת הגירושין נגד אשתו.

הבעל והאישה נשאו זל"ז כדמו"י ביום 10.09.98. במועד הגשת התביעה היו נשואים 11 שנה.

מנישואין אלה נולדו הילדים: [א'] ילידת 07.05.01 ו[י'] יליד 01.02.05.

האשה חפצה בגירושין עוד לפני הבעל
עילה לתביעת הגירושין ולחיוב האשה בגט הובאה בסיכומי התובע. לטענתו, האישה מעולם לא הגישה בקשה או תביעה לשלום בית. לטענתו, האישה תכננה את הגירושין חודשים לפני שהגיש הבעל את תביעת הגירושין.

עוד נכתב כי הבעל הציג בפני כב' ביה"ד מיילים מספטמבר 2009, בהם האישה הודתה כי המיילים נכתבו על ידה ו/או נשלחו על ידה, ומהם ניתן ללמוד כי האישה החליטה להתגרש קודם שהגיש הבעל את תביעת הגירושין, ובהמלצת יועציה [י' ב"א] ו[ר' ר'] החליטה להביא את הבעל לידי הגשת תביעת גירושין. בעורמה תכננה האישה עם חברתה הטובה [י' ב"א] את גירושיה מהבעל. מאחורי גבו של הבעל, תכננה האישה עם יועצה הרוחני [ר' ר'], לו היא משלמת ממיטב כספי הבעל, את הגירושין.

עוד נכתב כי בחודש ספטמבר 2009, חודשיים לפני הגשת התביעה לגירושין כתב הבעל לרעייתו מכתב בו הוא מציע לה חיים מסודרים, משפחה, בית ובעל נורמלי. הבעל מציע לאישה לקבל טיפול ועזרה: "אני חושב שהסיכוי שלנו לזוגיות הוא רק אם תחליטי לחזור למסלול חיים נורמלי". האישה העבירה מייד את המכתב לחברתה [י' ב"א] לקבלת "עצתה הנבונה". תשובת החברה [י' ב"א] לא אחרה לבוא: "השאלה היא איך להביא אותו להיות זה אשר יציע את הפרידה הסופית... נסי להישמע אמפטית מאוד, אכפתית מאוד ושפויה מאוד... כך אולי בסוף הוא יאבד את הסבלנות."

עוד נאמר כי האישה מעולם לא הסכימה לילך לטיפול לאנשי מקצוע רציניים, שאינם קשורים בדרך כזו או אחרת ב"ספר הידע" או ברוחניות, אלא רק לאנשים "שלה."

"ש: למה לא לקחת אותה לאנשים מקצועיים?
הבעל: לא הסכימה.
ש: הצעת לה?
הבעל: הצעתי לה קבוצה של פסיכולוגים והיא הציבה את [ר' ר']" (פר' 20.1.2011 ש' 591-593)."

נעיין במסמכים – הראיות – שצורפו ע"י הבעל לטענותיו.

וכך נכתב במיילים מספטמבר 2009:

"הפגישה עם [ר' ר'] הייתה אתמול מאד אופטימית לגבי "החיים" ומאד מציאותי לגבי הקשר ביני ובין [פלוני].

העובדת הן ש[פלוני] אינו יוזם פגישה עם [ר' ר'] ושכנראה אין הוא מתכוון לעבור תהליך עם עצמו. יש סבירות יותר מגבוהה ש[פלוני] גם לא ייזום גירושין כי באיזשהו מקום, יצר לעצמו אזור נוחות (אשה שמגדלת לו את הילדים, הוא יכול לעבוד כמה שהוא רוצה, וכביכול להיות איתה בקשר וכמובן.... תמיד יכול לבוא אלי בטענת מבלי לקחת אחריות).

[ר' ר'] סבור (בצדק לדעתי) שיוזמה לטיפול צריכה לבוא מהאדם עצמו, ואין זה נכון מקצועית לפנות אליו או לשדל אותו. גם לי אין יותר כוונות להפציר בו בענין זה. [ר' ר'] ואני מבינים שאין טעם לקשר בינינו במצב כזה. כמן כן ברור שהילדים כן יהיו איתי בעת שנפרד. בין השאר כי אני לא סומכת על [פלוני] שיוכל לספק להם את התמיכה הרגשית לה הם זקוקים. אין פה הפתעה מבחינתי, ואין אכזבה לאור העובדה שלא היו לי ציפיות גבוהות. במובן מסוים יש אפילו הקלה – התמונה מתחילה להתבהר.

הפגישה עם [ר' ר'] לא היה כבדה, נהפוך הוא. מאד עניינית ומתובלת בהומור. אין לי ספק שליווי שלו בתהליך יקפיץ אותי כמה רמות בכל מובן שהוא.

באיזשהו מקום אני מרגישה שעכשיו אני באמת מתחילה לחיות את החיים ולא לידם, כמנהגי קודם. עכשיו זו תקופה של היערכות ובניית תשתית כלכלית. בינתיים לא משתפת את [פלוני] וכמובן לא את הילדים במסקנותיי. זהו לעכשיו.

אוהבת, [פלונית]"

וב-01/11/09 כתבה האשה:

"[י' ב"א] יקירתי,
אמירתך "בתור תפוח את מוכנה לחשוב על דרך איך להפוך להיות אגס", גרמה לי ממש להתפקע מצחוק בין אם התכוונת לכך ובין אם לאו אין ספק שהצלחת לעלות לי את המורל מצרך חשוב ביותר בימים אלו. האמת היא, שאם הייתי מצליחה לצפות על כל העסק הזה רק במבט על – לא הייתה יכולה להיות פרודיה טובה מזו, על זוגיות...

אני עוד לא יודעת איך להתנסח אבל נראה לי שהכיוון שלך טוב+ אמירה לגבי מציאת עבודה.

דיברתי עם אימא שלי על כל המתרחש כמובן על ההצעה העסקית של [ר' ר']. לגבי פירוק החבילה היא מאד כבדה ומתחילה להתאבל על [פלוני]."

וכן במייל "מעודד" לאשה ב-01/11/09 נכתב:

"לדעתי השאלה היא איך להביא אותו להיות זה אשר יציע את הפרידה הסופית לכן שוב לדעתי, כדאי להסכים לכל מה שהוא אומר במובן הרעיוני, כלומר לומר לו שאת בהחלט יודעת ומסכימה ש"כל כוונותיי טהורות", את יודעת ומסכימה שהוא מציע לך את הדבר הטוב ביותר שהוא יכול להציע, ואת מאד מעריכה ומכבדת את זה. זה רק הפסיכולוג אולי להוסיף שמי שיכול לקבוע אם את בדיכאון או לא לכתוב ש"בתור תפוח את מוכנה לחשוב על דרך איך להפוך להיות אגס" ואולי ופה אני לא ממש בטוחה אם זה נכון או לא בקיצור לדבר על הדברים בלי להבטיח ממש שום דבר ובלי לסגור ממש שום אפשרות. נסי להשמע אמפאטית מאוד, אכפתית מאד ושפיה מאד. ותני לו שוב את האפשרות להגיב, כך אולי בסוף הוא יאבד את הסבלנות."

בכתב ידה של האשה ביומנה נכתב בין השאר:

"כנראה שאינני זקוקה ל[פלוני] בהתפתחות הרוחנית. אם כן, מהי מהות הקשר עם [פלוני]? האם אנחנו שותפים למסע?
...
שוב נשאלת שאלת מהות הקשר ביני ובין [פלוני] האם היריות הם מכיוונו של [פלוני] האם אני מגיעה לשלווה וביטחון עם/בלי [פלוני]?"

למדים אנו ללא ספק כי האשה וחבריה תכננו יחדיו את הגירושין. האשה והתעסקותה הרוחנית בכת ובכל הקשור, החליטה כי איננה מעוניינת בבעלה – שלא התחבר אליה בענין זה. ביחד עם חבריה תכננה באלו דרכים הבעל יאבד את סבלנותו ויפתח בתביעת הגירושין, כך שתרוויח "נקודות" ממהלך שלא פתחה רשמית וכביכול היא מעוניינת בשלום בית.

פעולה זו נעשתה בערמה ובתכנון קר של האשה כדי שהבעל יפתח בגירושין. ברור כי האשה היתה חפצה בגירושין הרבה לפניו.

בפרוטוקול הדיון מיום ט"ו בשבט התשע"א (20/01/11) אומרת האשה (שורה 833-840):

"ש: את קיבלת תביעה לגירושין, מה עשית איתה. מה היה בשבילך?
ת: הלם, פשוט הלם, לא התכוננתי.
ש: רציתי להתגרש.
ת: לא.
ש: רוצה להתגרש.
ת: לא.
ש: שקיבלת את התביעה.
ת: לא יכולתי לדבר, היה הלם טוטלי, ניסתי ליישב איתו על שלו"ב, הלכנו ל[ר' ר']."

האשה משקרת בעדותה. היא זו שתכננה את הגירושין, היא זו שגרמה לבעל להגיש את התביעה. היא ציפתה לתביעה ולא היתה בכלל בהלם. זהו שקר גס.

הבעל שאמנם פתח את התביעה, רצה בכל מאודו בשלום בית על פי הכללים הנורמטיביים של בית בישראל. הוא שלח לאשתו חודשיים בלבד לפני תביעתו, מכתב לשלום בית באם תפסיק את פעילותה בכת. האשה הודתה בכך בדיון ותגובתה היתה שהיה יכול לדבר עמה פנים מול פנים…

אין ספק שלפנינו דוגמא קלאסית של רבינו ירוחם ששני הצדדים אינם חפצים זה בזה. אולם במקרה דנן אף שהבעל פתח את תביעת הגירושין, נחשב ברור ופשוט שהאשה היא זו שפתחה בהליך והיא זו שאינה רוצה בנישואין, עוד לפני הבעל. ובמקרה זה לדעת רבינו ירוחם מחייבים ואף כופין והאשה איבדה את כתובתה ותוספתה.

ובמאמרו של הגר"נ פרובר שליט"א, אב"ד ת"א (כנס הדיינים תשס"ח עמ' 109 ואילך) נכתב:

"דעת רבינו ירוחם במקום שאשה אינה חפצה בבעל, וכן הבעל אינו חפץ באשה, יש לחייב ואף לכפות בגט את מעכב הגירושין. ואלו דברי רבנו ירוחם בספר מישרים, חלק שמיני, נתיב שלשה ועשרים:

"וכתב מורי הרב אברהם בן אשמעאל כי נראה לי שאשה שאמרה לא בעינא ליה יתן לי גט וכתובה, והוא אומר אנא נמי לא בעינא לך אבל איני רוצה ליתן גט, מסתברא דאין דנין אותה במורדת להפסידה כלום מעיקר כתובה ונדוניא, אלא מיהו משהין לה תריסר ירחי אגיטא דילמא הדרי בהו, לאחר שנה כופין אותו לגרש והפסידה תוספת וכל מה מה דיהיב לה מדיליה, דאדעתא למשקל ולמיפק לא יהיב לה."

מדברי רבינו ירוחם חזינן, שטענת עיגון, היא טענה מספיקה מצד עצמה לחייב בגט וכפי שנבאר.

במקרה שרבינו ירוחם מדבר עליו אין כל חיובים הדדיים בין הבעל והאשה, שהרי לא יתכן חיוב על צד אחד אם הצד השני אין רצונו לקבל את החיוב. אין לראות את הבעל כמורד באשה במקום שהאשה אין רצונה בבעל, היות והמושג מורד היינו: מורד באשה שמעוניינת ורצונה בבעלה, וכן אין לראות את האשה כמורדת בבעלה במקום שהבעל אין רצונו באשה. משמעות המושג מורדת היינו: מורדת בבעל שרצונו באשה. כל ההכרזות שעושים באשה המורדת בבעלה, כמובא בשו"ע (אבהע"ז סימן ע"ז), היינו הכרזות שתשוב לבעלה, שאינם אפשריים במקום שהבעל אינו חפץ באשה (וזה הטעם שלפי רבינו ירוחם אין האשה מפסידה עיקר כתובתה), ואם כן טעמא בעי, מאיזה טעם כופין את הבעל בגט, לאחר שאין הוא חייב לאשתו כל החיובים.

אלא כפי שכתבנו, שחזינן ברבינו ירוחם שטענת עיגון מצד עצמה היא טענה מספיקה לחייב ואף לכפות בגט את הצד שכנגד, שבגרמתו יש עיגון כפי שנבאר.

זה ברור שאשה שאיננה מעוניינת בבעלה (ואין עילה המחייבת בגט) ומאידך הבעל מעוניין בה, אין היא יכולה לטעון שהיא עגונה ושהבעל מעגן אותה ושיש לחייבו בגט, שהרי יש לה בעל ואין היא עגונה, אלא היא, האשה, לא מעוניינת בבעלה ולכן אדרבא נחשבת האשה כמענגת את עצמה ואין להחשיבה כמעוגנת, וממילא אין לחייב את הבעל בגט.

אבל במקום שהן הבעל לא חפץ באשה והן האשה לא חפצה בבעל, מציאות זו היא מציאות של עיגון, שהרי אף אם האשה היתה מעוניינת בבעל לא היתה לה כל אפשרות לעשות עמו שלום בית שהרי אין הוא חפץ זה, ולכן המציאות של האשה היא מציאות של עיגון, ועל כן אף שגם האשה לא מעוניינת בבעל וכתוצאה מכך אין לבעל חיובים כלפיה, כופין את הבעל בגט כדי שהאשה לא תהיה מעוגנת (ויעוין בפסקי דין רבניים, כרך י"ג עמוד 267-271 שמוכיחים כמו כן שדעת רוב הפוסקים שבטענת עיגון גרידא כופין בגט, וכן יעוין ברשב"א יבמות דף ק"ו).

נוסיף ונבהיר בצורה ברורה את הבנת דברי רבינו ירוחם, כדלהלן:

א) אין הבדל (לעניין חיוב בגט) אם הבעל היה ראשון שלא חפץ באשה או שהאשה היתה הראשונה שלא היתה חפצה בבעל, והכל תלוי באם האיש או האשה נחשבים כמעוגנים או לא, וזה מוכח מלשונו של רבינו ירוחם. שהרי רבינו ירוחם מדבר בכפיית האיש, ואף על פי כן כותב את דבריו על פי סדר, שהאשה לא רצתה את בעלה ואח"כ כותב שהבעל לא רצה את אשתו, ואם היתה חשיבות מי היה הראשון שלא היה חפץ בשני, היה כותב סדר אחר.

ב) כמו כן, היות וכל סיבת חיוב הבעל בגט נובעת מעיגון האשה, ולכן פשוט שבמקום שהאשה לא חפצה בבעל תקופה ארוכה והבעל מחוסר ברירה טען שרצונו להתגרש אבל גם כיום באם האשה היתה מוכנה לשוב אליו היה הבעל מוכן לקבלה לשלום, אין מצב זה נחשב שהאשה מעוגנת, שהרי יש לה בעל ואם תיאות ותסכים לשוב אליו יהיה מוכן לקבלה וממילא אין מצבה מצב של עיגון, ועל כן, אם התחרט מלגרשה, אין לחייב את הבעל בגט, ואף במקום שהבעל הגיש לבית הדין תביעת גירושין אם בפועל מצידו מוכן לעשות שלום בית עם האשה באם האשה היתה מסכימה, אין האשה נחשבת כמעוגנת ואין לחייב את הבעל בגט.

ג) אלא המקרה של רבינו ירוחם הוא: שעל אף שהאשה היתה הראשונה שלא היתה חפצה בבעל (והבעל בהתחלה היה מעוניין באשה) אבל לאחר שעברה תקופה שהאשה לא רצתה את בעלה, כיום הגיע הבעל למצב שנקעה נפשו מהאשה, ואף אם האשה תהיה מעוניינת לחזור אל הבעל, אין הבעל מוכן לעשות עמה שלם. זהו מצב שהאשה נמצאת כיום בעיגון שהרי כיום אין לה בעל, ובמקרה שכזה יכפו את הבעל בגט כדי למנוע את עיגונה של האשה.
...
כפי שאמרנו, לענין חיוב בגט, לא משנה אם הבעל הביא למצב שהאשה לא חפצה בו או האשה הביאה למצב שהבעל לא חפץ בה, והעיקר הקובע הוא שיש בפועל עיגון.

אבל נראה שלענין תוספת כתובה והחזר מתנות, כן קובע מי האשם ומי הביא למצב שהצד השני לא חפץ בו וכפי שנבאר.
...
נראה שיש חילוק גדול בין נושא חיוב בגירושין שזה נובע מטעם שאין זכות לאף אחד לעגן את השני, לבין נושא הפטור מתוספת כתובה (וה"ה מתנות) שזה נובע מהטענה "דאדעתא למשקל ולמיפק לא יהיב לה", וכפי שנבאר.

כפי שכתבנו לעניין חיוב גט לפי דינא דרבינו ירוחם, אין הבדל מי הראשון שהתחיל לטעון שרצונו להתגרש, וכמו כן אין הבדל בסיבת מי המצב שכיום אין צד רוצה את משנהו והעיקר תלוי אם כיום יש עיגון או לא, דהיינו אם המצב שבפנינו הוא שהבעל לא מעוניין כלל באשה אף אם האשה תרצה לחזור אליו, או לחלופין, כיום המצב הוא שאין האשה מעוניינת בבעל אף אם הבעל ירצה לחזור אליה. זהו מצב שכיום שני הצדדים מעוגנים ולכן יש לחייב בגט כל צד המעכב הגירושין, ללא קשר מי גרם למצב הקיים, היות ואין זכות לכל צד לעגן את משנהו.

ואולם זה הכל לענין חיוב גט הנובע מהזכות לא להיות מעוגן, משא"כ להיפטר מחיוב תוספת כתובה שזה נובע מטעם "דאדעתא למשקל ולמיפק לא יהיב לה", נראה בבירור שזה נאמר דוקא במקום שלא הבעל גרם למצב שהאשה לא מעוניינת בו ולכן יכול לטעון "דאדעתא למשקל ולמיפק לא יהיב לה", ופטור מתוספת כתובה (וחוזרים המתנות), אבל במקרה שהבעל הוא זה שעזב את הבית והוא זה הרחיק את האשה ולא רצה בה, והאשה רצתה את בעלה אלא מתוך הזמן הממושך שהבעל עזב את הבית ומרד בה ולא היה חפץ בה, הביא הוא את המצב שכיום גם האשה לא מעוניינת בו, בודאי שלא יכול לבוא ולטעון "אדעתא למישקל ומיפק לא יהיב לה", שהרי הוא זה שהביא את האשה לכך, וא"כ אדרבא אדעתא דהכי כתב לה תוספת כתובה, שהרי אם הוא זה שגרם לנתק ולגירושין בודאי על דעת כן כתב לה כתובה ותוספת כתובה.

ולפי זה מדויק היטב לשון רבינו ירוחם שמובא בלשונו "שאשה שאמרה לא בעינא ליה יתן לי גט וכתובה, והוא אומר אנא נמי לא בעינא לך אבל איני רוצה ליתן גט", שע"פ דיוק הלשון משמע שהאשה היתה הראשונה שטענה שאינה חפצה בבעלה, ובמקרה שכזה כתב שכופין את הבעל בגט היות ויש פה עיגון לאשה, אבל הבעל פטור מתוספת כתובה היות ולא הוא זה שגרם לנתק ולעגון ולכן יש לקבל את טענתו "דאדעתא למשקל ולמיפק לא יהיב לה", משא"כ במקרה הפוך שהבעל גרם לנתק ולגירושין, על אף שאכן יש לחייב את האשה בגט כדי שהבעל לא יהיה מעוגן, אבל נראה שיהיה חייב גם בתוספת כתובה וכן האשה לא תפסיד את המתנות.

והדברים נראים מוכרחים לומר כך, דאל"כ כל בעל יוכל להפטר מתשלום תוספת כתובה, ע"י שיעזוב את האשה זמן רב עד שלא תחפוץ בו יותר, היעלה על הדעת שיפטר מתוספת כתובה בטענה "דאדעתא למשקל ולמיפק לא יהיב לה".

לאמור, כי במקרה דנן שהאשה והבעל אינם חפצים בגירושין והבעל מעוגן על ידי האשה, מחייבים ואף כופין לרבינו ירוחם את האשה בגט. הבעל אינו חייב לא בכתובה ולא בתוספתה כיון שהאשה היא זו שיצרה את הליך הגירושין וכפי שהוכח.

* * *

בסיכומי הבעל (כמו בכתב התביעה ובפרוטוקול) נאמר כי חיי הנישואין הגיעו למעשה לקיצם בסוף שנת 2005, לאחר לידת הבן [י'], כאשר הצטרפה האישה לכת "ספר הידע", זמנה היה נתון לכת ולחבריה, אשר מילאו את כל חייה, חדרו לביתם של הצדדים והרסו כל סיכוי לקיום המשך המשפחה. הבעל נלחם על הענין כדי שהאשה תפסיק פעילותיה. לטענתו עשה כל שביכולתו, אולם הרים ידיים, מאס בנישואין אלו והגיש תביעת הגירושין. האשה לדבריו, הזניחה את הבית ושקעה בעניני הכת. ארחה את חברי הכת בביתה. לטענתו, לכת יש גורו בטורקיה. זו דת חדשה, מבוססת על אללה. החברים מצווים להיות מיסיונרים ולגייס מצטרפים.

חלה עליהם חובת כתיבה, קריאה ב"ספר הידע", שלושה מפגשים בשבוע וביקורים אצל מלוונה בטורקיה. המוטו הינו "נעשה ונשמע", כאשר הינם מתעדכנים בתקנות ("התורה החדשה") המותקנות ע"י מלוונה גלשורק המוסלמית, ממשיכתו של משה רבינו, לטענת חברי הכת.

עוד נטען כי בכל עניני הבית ויחסיה עם בעלה, התייעצה עם חברי הכת, האישה החלה להשקיע כל עיתותיה בכת ובחבריה ונועצה עמם בכל דבר ועניין, לרבות יחסיה עם הבעל. האישה נפגשת עם חברי הכת לפחות שלוש פעמים בשבוע: שלישי, שישי ומוצ"ש, וביתרת זמנה עוסקת באופן אובססיבי בכתיבת חוברות ובניסיון לגייס את שכניה, חבריה, מורים בבית ספרה של הבת ורבים אחרים ולשכנעם להצטרף לכת.

הוצגה בפני ביה"ד חוברת אחת בלבד, עבת כרס, מתוך 63 חוברות "ספרי הידע", חוברת כתובה בכתב ידה של האישה, כך על פי עדותה, חוברת המופנית אל "המיסיונרים" המצווים להקשיב לקולו של "אללה". עדה מטעמה השוותה את מלוונה הטורקייה למשה רבינו וטענה כי מלוונה גלשורק הינה ממשיכתו של משה רבינו.

עוד נטען כי על פי "ספר הידע" אין הבדל בין היהדות לנצרות ולאסלאם ואין הבדל בין משה רבינו לישו, למוחמד ולמלבנה מטורקיה. "ישו הוא רק סמל, כמו שמשה סמל, כמו שמוחמד הוא סמל, כמו שמלוונה היא סמל, הם שליחיו של האל…" (פר' 7.7.2011 ש' 84-86).

נוסיף ונצטט מחומר נוסף שהוגש על ידי התובע מהאתר העצמי המפרט את הרעיון שב"ספר הידע".

בין השאר נכתב שם:

"זהו עידן הכנה המכיל את תקופת הספרים הקדושים.
...
אף על פי כן "ספר הידע" לא נחשף לאנושות במשך 3 שנים היות והחברה לא היתה מוכנה עדיין. בשנת 1984, נקודות מוקד רוחניות נכונו בעולם כולו, בנתיב האחדות והמציאות, וקיבלנו את הפקודה לחשוף את ספר ולהציגו לחברה להיכרות. עתה אנו משרתים את האנושות כאגודה וכקרן. "ספר הידע" שהושלם ב-12 שנים, לוקט עתה כספר, ותורגם לאנגלית.

ההתאחדות המרכזית של השמות – מועצת התקנה האוניברסאלית – מועצת התקנה המואחדת – הם חברי צוות אוניברסאלי העובדים יחדיו כשילוש. מכנים את זה הממד של רחמן-כל, דהיינו המערכת. לממד הזה חובר ערוץ אלפא אשר הנו מנגנון ההשתקפות הישיר של ALLAH. כל ספרי הקודש שנמסרו לפלנטה שלנו עד היום דהיינו (התורה – תהילים לדויד – הברית החדה – קוראן) נגלו מהערוץ הזה.

הספרים האלה הינם ספרים קדושים אשר מחנכים, מכשירים, גורמים לשינוי תודה ולכילול. למרות ש"ספר הידע" הוכתב מאותו ערוץ, אין הוא ספר לעבדו. זהו ספר שחושף את כל הסודות והעובדות ומסביר לאנושות את הסיבה לנתיבים שנדרכו עד היום. "ספר הידע" הינו גם כן ספר של אמת ושל אחדות המלכד בתוכו את התדרים של כל הספרים הקדושים הידועים עד היום.
...
ברי הסמכות השמימיים מכנים את "ספר הידע", שהוכן בהתאם לפרויקט של כניסת אלפא יציאת אומגה, גם כן ספר הגאולה. מכיון שהתדרים של כל הספרים הקדושים בלבד שמאוחדים בספר הזה מספקים את היותכם מסוגלים לספוג את האנרגיה ה-76, שהינה התדר הכוללני של ערוץ אומגה המתהווה מ-9 רבדים.
...
עתה בשנות 2000, התכנית המוגדרת בת 6000 שנה מסתיימת וליצורי האנוש נאמר הכל בכל הנהיר ברגע הזה. מכיוון שערוץ אלפא נמצא מעל טורקיה האנטולית, "ספר הידע" הובא לפה מטורקיה. ולפיכך, באמירת הכל לאנושות, בפתיחות רבה מבעד ל"ספר הידע", מונח היסוד למד עולם. הסדר הזה מכונה הסדר הרביעי של ALLAH. הבה נחזור ונאמר שנית, "ספר הידע" שקיבל ה בהתאם לפרויקט של כניסת אלפא יציאת אומגה מכונה גם כן ספר הגאולה. אף על פי כן, לעולם הוא ספר קדוש של דת שיש לעובדו. זהו ספר מדריך."

עוד נטען בסיכומיו כי "ספר הידע" מורכב מ-62 חוברות, ואותן היה על האישה לכתוב במלואן (פר' 7.7.2011 ש' 225-231). את התקנות, הודתה, מתקינה מבלנה גלשורק. המרכז בטורקיה מעדכן את המרכז בישראל בדבר התקנות החדשות באמצעות מייל, כאשר מבלנה עצמה מקבלת את התקנות באמצעות קול פנימי.

בכל פגישה קוראים מהספר. העדה הזהירה מפני פגיעה בילדים וכלבים. לטענתה המפגש טעון בעוצמה אנרגטית המהווה סכנה של ממש לילדים ולכלבים. הגב' [ת' ק']: "אסור לילדים ולא לכלבים להיות נוכחים במקום זה מאוד עוצמתי" ואם נכנס ילד הוא עלול להיפגע מהעוצמה האנרגטית – יכול לטגן לו את המוח (פר' 7.7.2011 ש' 258-261).

האישה קיימה מפגשים בבית, כאשר הבעל שהה בחו"ל ביודעה כי עלולים להזיק לילדיה. כזו הינה השפעת "ספר הידע" על האישה. במפגשי ימי שלישי מתקיים חיבור לטורקיה: "מרימים טלפון לטורקיה, שזה רק התחברות. תדר קול בחיבור אל המערכת… מחייבת חיבור אל המערכת דרך טורקיה" (פר' 7.7.2011 ש' 263-264).

עֵד נוסף, מטעמה של האישה, מר [ח' ב'], העיד אף הוא על מידת ההשקעה בלימודי "ספר הידע": יש לוח זמנים בו יש לעמוד, יש לכתוב את החוברות, להשתתף במפגשים ולגייס פעילים נוספים.

"העד: אם אתה בוחר להיות בצוות, לפי התוכנית, היא צריכה להיות בתוך ששה חודשים, יש תוכנית של לוח זמנים, צריך לעמוד בה" (פר' 7.7.2011 ש' 353-354).

לטענת התובע (בסיכומיו סעיפים 44,49,50,52,53,54,56,64), את הכרותה עם "ספר הידע" החלה האישה עוד בשנת 2005 בתקופת הריונה עם הבן [י'], עת יצרה קשר עם הגב' [י' ב"א], אשר הפכה לחברתה הטובה ואשת סודה של האישה ואשר ייעצה לה בכל דבר ועניין לרבות ענייני הגירושין כפי שיפורט להלן.

הן האישה והן העדים מטעמה תמכו בעדות הבעל כי האישה הצטרפה לפעילות ממשית וגלויה ב"ספר הידע" בתחילת שנת 2006.

מר [ח' ב'], העד מטעם האישה, העיד כי הוא מכיר את האישה משנת 2006, עת נפגשו במסגרת לימודי "ספר הידע":

"ש: אתה מכיר את [פלונית]?
העד: שנת 2006.
ש: היכן?
העד: במסגרת לימודי "ספר הידע" (פר' 7.7.2011 ש' 289-293).

על כאבו של הבעל על הרס הנישואין ניתן ללמוד מעדותו, אשר לא נסתרה, כבר במהלך הדיון הראשון:

"הבעל: היא הולכת למסלול של כת, פעילות מיסטית...ליבי נקרע...אנשים אלו שולטים ביום יום שלנו, בתוך הבית שלנו, הם מחליטים איך הבית יתנהל... איני יכול לחיות במצב שזה נמצא סביבנו, אני נלחם בזה... אינה יכולה לוותר על זה" (פר 21.2.2010 ש' 21-26).

כל עתותיה של האישה הושקעו ב"ספר הידע". הן מהתבוננות בראיות שהציג הבעל בפני כב' ביה"ד והן מעדותם של העדים מטעם האישה עצמה עולה כי הפעילות ב"ספר הידע" דורשת זמן רב ביותר: עיסוק בכתיבה, בקריאה, מפגשים בכל יום ג' ובכל מוצ"ש ומפגשים בימי שישי בבוקר. לא אחת נאלצה המשפחה להפסיק פעילות משפחתית בשבת, לרבות ביקור במשפחה ו/או טיולים בחיק הטבע עם חברים, על מנת שהאישה תוכל להגיע במועד לפעילות חברי "ספר הידע" במוצ"ש. בנוסף עסקה האישה בהפצת הספר בכל רחבי הארץ!

על מנת שניתן יהיה להתרשם מהעיסוק היומיומי ב"ספר הידע", הציג הבעל בפני ביה"ד יומן פגישות של האישה משנת 2008 ממנו ניתן ללמוד על האינטנסיביות בה פעלה האישה במסגרת "ספר הידע" (פר' 11.5.2011 ש' 187-190). צורף עותק מספר ימים מתוך יומן פגישות של האישה המסומן ה'.

בנספח שצורף מוכחת פעילות אינטנסיבית, פעמים יום לאחר יום של הפצה, כתיבה חוברת וכל מה שכרוך בפעילות הנזכרת.

האישה הודתה בחקירתה כי פעלה להפיץ את "ספר הידע" מתוך רצונה שלה:

"ש: זה נכון שנדרש להפיץ את "ספר הידע"?
ת: לא נדרש... אני רציתי.
ש: לקרוא יום יום.
ת: לפי דרישה, רציתי.
ש: הייתה קריאה בימי שישי בבוקר ובמוצ"ש. ומפגשים.
ת: כן" (פר' 11.5.2011 ש' 178-184).

השיחות בבית בין הבעל לאישה, הפכו למעשה לסדרת הוראות "עשה" ו"אל תעשה" שקבל הבעל מהאישה לעת שובו מהעבודה. לא היה כל קשר זוגי או אינטימי בין הצדדים.

"הבעל: [פלונית] התוודעה לפעילות "ספר הידע". כל החיים התהפכו בגלל זה והיא אמרה לימודים וזה הפוך, זה חומר מיסיונרי, גיוס נאמנים… זה ספרים שהיא כותבת, חומר הכת, צריכים לקרוא יום יום… היא לא הייתה אם בית, זה עולמה, הכתיבה והגיוס של הדברים… ניסיתי לערער על זה ניסיתי למנוע מילדיי שיראו זאת, ניסיתי ללכת למעין מטפלים מגשרים שהיא בחרה, בהתחלה ביקשה להביא מישהו מהכת (ש' 84) והסכמתי לעשות את הדברים." (פר' 20.1.2011 ש' 79-91).

לטענת התובע עשה כל מאמץ לנתק את אשתו מהספר המדובר, וכך כתב בסיכומיו:

"במטרה לנתק את האישה מ"ספר הידע" העתיקו הצדדים את מקום מגוריהם ממאור לשער אפרים, אך האישה המשיכה בפעילותה "היא המשיכה מאותו מקום, לחשוף את הילדים, להמשיך עם החומרים הללו (פר' 20.1.2011 ש' 89-90).

בניסיון לחלץ את האישה מציפורני הכת הסכים הבעל לילך לטיפול אצל [ר' ר'] שהתחייב כי יוציא את האישה מהכת. הבעל הקציב 60,000 ₪!!! כך גם לדברי העד עצמו, על מנת לחלץ את האישה מהכת, אך גם טיפול זה לא הצליח.

למרבה הצער הוחוור לבעל כי "הטיפול" היה הסחה בלבד. הבעל המשיך לתאר בכאב רב כיצד נדחק החוצה מחיי האישה, כאשר אנשי הכת משתלטים על האישה ועל ביתם:

"הבעל: הבנתי שאין לה כוונה, עם אותו אדם שחשבתי שיגשר והם רצו להפריד, ראיתי שהם יוצרים גירושין ולכן פתחתי תיק פה…לא יכולתי יותר, אנשי הכת ניהלו לנו את הבית, לא אותי שואלים אלא את "האנשים הרוחניים" שלה, זה התבטא ביום יום.." (פר' 20.1.2011 ש' 91-93).

הבעל הוסיף וטען כי "ספר הידע" וחבריו השפיעו באופן ישיר על חיי הבית וכי בעצת חבריה מ"ספר הידע" האישה טיפלה בילדים באמצעות מטפלים ורופאי-אלילים שונים, חלקם בהמלצת חבריה וחלקם נמנים בעצמם על חברי "ספר הידע". האישה הודתה בדבר טיפולים לא קונבנציונליים לילדים. הילדים הרכים נלקחו לטיפול אצל [מ'], חברת "ספר הידע", אשר בהכשרתה הינה וטרינרית.

עוד נטען כי האישה חייה את חייה בנפרד מהבעל. כל החלטה הייתה מקבלת לאחר התייעצות עם אנשי "ספר הידע" בלבד.

התובע המציא בסיכומיו קורות חיים שכתב בשנת 2007, והוסיף על מידת תמיכתו באשה מ"קורות החיים" אותם כתבה האישה וצרפה לעמוד האחרון ב"ספר הידע": "בזכות תמיכתו האינסופית של [פלוני]…" וגם "נשואה ל[פלוני] – זרז ההתפתחות שלי…"

האשה, כתב, הודתה בכך:

"ש: כותבת קורות חיים, כותבת על הבעל...בזכות תמיכתו של [פלוני]...קבלתי תמיכה נהדרת ממנו. כתבת זאת משנת 2007?
ת: כן" (פר' 11.5.2011 ש' 162-171).

הופיע עֵד מטעמו של התובע – מר [ע' פ'], אשר תיאר את הזוגיות של בני הזוג טרם הופעת "ספר הידע" ולאחריו, וכך לשון פרוטוקול הדיון מיום 20/01/11:

"ש: [פלוני] איך היה כבעל ל[פלונית]?
ת: [פלוני] ו[פלונית] היו עוד לפני שהכרתי אותם, זוג יונים בשפה שלנו, הסתדרו ביחד, נישואים ביחד, הכל היה בסדר עד לפני כמה שנים, הוא אדם נחמד, אנשים היו בקשר וכן הנשים.
ש: אתה יודע אם [פלונית] היתה חברה ב"ספר הידע"?
...
ת: אני יודע, ותסיקו מסקנות שלכם, לפני כארבע שנים, הם עברו לישוב ב[...], בעמק חפר, באיזה שלב [פלונית] התענינה בנושאים שלה.
ש: איך את יודעת.
ת: [פלונית] הציעה לאשתי ואמרה לי שלא להגיד לי, אשתי כאשת איש אמרה לי.
ש: היא ביקשה שלא לומר.
ת: היא מספרת לי הכל. אשתי אמרה "תודה לא"! זה מה שהיה. אני לא אדם שמתענין בזה, זה דבר אחרון שמענין אותי, לא באופי, לא חקרתי מזה, ונכנסתי לאינטרנט לבדוק זאת.
ש: [פלונית] דיברה איתך.
ת: היא אמרה שהיא מתענינית ושיש מפגשים, ולא יותר מזה. זה לא שהביאה לי חומר קריאה, נכנסתי לאינטרנט לאחר שהיא הביאה לי מעין חוברת, ואשתו לא פתחה זאת, וזה התעופף לפח לאחר כמה זמן. אני לא יודע להגדיר את הסיפור כי לא חקרתי, היא ניסתה לענין אותה, וזהו! אני יודע שיחות וכו', כך הבנתי, שניסתה למצוא אנשים, כך הבנתי מאשתי, זה לא "חוג קרמיקה"! אין לי ידע מעמיק מעבר לזה.
ש: מה השתנה לאחר כמה שנים.
ת: בצד שלי, הוא עבד והשווה כמה שעות זה עובד וכו', היא היתה עסוקה בספר הדת, וזה גרם.
ש: מי אמר לך.
ת: רצינו להפגש, זה חברים טובים, כל הימים שהיו סגורים, ושאלתי אותה והיא השיבה, זה לא סוד!
ש: היא אמרה שהיא עסוקה?
ת: כן. לא חברתי פנימיה, זה משפיע, בשיחה איתם הם ניסו לגשר, כי צד אחד לא שלם זאת, הם הלכו לשני גופים שנים, דמויות שונות.
...
ת: הפך להיות קר, רק ביומן, שיחות מה אוכלים, והם זוג שדיבר המון, אני זוכר לפני 10 שנים, לא היתה טלביזיה בבית כי אהבו לשוחח, וכששאלתי, הם אמרו שרוצים רק לדבר, היה מאד קר, הטיול האחרון והזוג, עם הילדים, לפני כשנה ורבע, טיול יום אחד והיה קר ביניהם, כמו אנשים זרים, ומטפלים בילדים... זה היה "קר"!!!! זה זוג בשפה שלי יונים, הם ביחד 24 שנים.
...
ש: אם אשתך היא האוביקט, ויודעת מכלי ראשון למה לא באה? אתה שמע שמועה מאשתך. אתה לא יודע מכלי ראשון מידיעה של כלי ראשון על העובדות.
ת: למה אתה אומר זאת. בביתי הגיעה מנשר של הקבוצה הזו. אתה שואל אותי 20 שאלות, מנשר בעברית פלייר, ל"ספר הידע", לא ממני,
ביה"ד: מהיכן אתה יודע זאת?
העד: אשתי, והיא סיפרה לי הכל."

העֵד, הכיר את הבעל והאישה עוד טרם נישואיהם העיד על ההשפעה הקשה שהייתה לפעילות האישה על חיי הצדדים. מזוג אוהב, אשר נהג לשוחח ולשתף זה את זה, הפכו לזוג קר ומנוכר כדבריו "כמו אנשים זרים" כאשר כל השיחות ביניהם על רקע טכני בלבד כמו מה אוכלים (פר' 20.1.2011 ש' 644-647).

מר [ע' פ'] העיד כי הבעל דבר איתו על כמה השתייכות האישה ל"ספר הידע" מפריעה לו וכי הדבר גוזל זמן רב מזמנה:

" ש: שמעת מ[פלוני] שזה מפריע לו?
ת: כן. הוא אמר שזה תופס הרבה זמן מזמנה" (פר' 20.1.2011 ש' 721-722)."

בקשתו היחידה של הבעל, לדבריו, הייתה כי האישה תחדל מפעילותה בכת ותהפוך אדם נורמטיבי. צוטטו דברי הבעל:

"שהיא תפסיק את הפעילות של הכת.. שהיא תהפוך אדם נורמטיבי, אנו אנשים יהודים, נכון שלא שומרי מצוות, אבל עדיין בבסיס שלנו יש משהו משותף, צריך להכיר בכך (פר' 20.1.2011 ש' 103-105).

לא הכרתיה של אנשי הודו ומוסלמים, אנשי ירח, זה לא העולם שלי! ולא של הילדים שלי..." (פר' 20.1.2011 ש' 105-106).

בענין טענתה של האשה כי עזבה את "ספר הידע" עוד חצי שנה טרם התביעה שנפתחה בתאריך 01/11/09, כותב הבעל בסיכומיו כי האשה שיקרה. הבעל הציג בפני כב' ביה"ד ראיות על כך שהאישה עדיין פעילה ב"ספר הידע" גם לאחר מאי 2009, המועד בו הצהירה כי עזבה את "ספר הידע", שומרת על קשר הדוק עם חבריה לכת.

עוד נכתב כי בחקירתה הודתה האישה כי לא הסכימה להפסיק את פעילותה ב"ספר הידע" על אף התנגדות בעלה:

"ש: בעלך התנגד למה לא הפסקת?

האישה: אני הייתי צריכה למלא חלל גדול בחיים שלי..." (פר' 11.5.2011 ש' 155-156).

גם העֵד מטעמה של האשה – מר [ר' ר'], העיד כי מוקד הבעיות בזוגיות הצדדים היה "ספר הידע" והמסתעף ממנו. וז"ל העֵד בפרוטוקול הדיון מיום 15/09/11 (שורות 117-126, 173-177, 214-218):

"[פלונית] הציגה בפני את הכאב שהיא לבדה, עובד הרבה שעות, אין תקשורת, היא במצוקה, גרים בדירה קטנה, היא עבדה בעמדת קפה, [פלוני] טען שלא מתפקדת כמו שרוצה, לא מרויחה כסף, היה לו קשה עם החלק הרוחני, ולפי מה שהבנתי לא אהב את הצד הרוחני שלה.
...
[פלונית] היתה בודדה חיפשה חברה, חברה חברים, זה תרם לה, והוא לא אהב את הדרך הרוחנית שלהם, ורצה שתעבוד בעבודה נורמטיבית. ולדעתי משם התגלגלו כל המחלוקות, הוא היה מגיע מאוחר, בתחילה ניסתי לעזור, שהם יפגשו במהלך העבודה שלו, ובשלב מסוים לא יצא לפועל, ניסתי לעשות סוג של "ברית"! הבנתי שמערכת היחסים היא חלשה, וניסתי לעזור לה, נפגשתי איתה לבדה, לעזור לה להתחזק, ולהאמין בעצמה, היא פחדה מבעלה מאד, אני אמרתי שאסור לפחד מאדם, וצריך למצוא תקשורת מאוזנת.
...
ש: התביעה הוגשה בנוב' 2009.
ת: היה חצי שנה לפני, רשמי היה במאי או אפריל 2009,
ש: היא הלכה למפגשים.
ת: היה הולכת לא באותה תדירות, אמרתי לה שבשביל שלו"ב, שזה יהיה מקובל על [פלוני], המלצתי שהיא תבוא למפגשים שלי, לדעתי, או שהמפגשים התמעטו, ובמאי 2009, היא הפסיקה. רק קשר חברתי.
...
ת: ש[פלוני] יגיע הביתה מוקדם, כי הוא היה מגיע מאוחר, שיבוא לארוחות ערב, שהיו החלפות משותפות, שהוא מסכים בעקיפין ש[פלונית] תלך לקבוצה זו, ותפחית את המפגשים, בימים מסוימים, שאותו חומר לימודי, שיהיה במקום מוסתר, חינוך הילדים משהו מוסכם.
ש: הוא הסכים להקטנת "ספר הידע".
ת: לא שלל, לא אהב, הסכים עקרונית..."

בהמשך סיכומיו כותב התובע:

"האישה מעולם לא התכוונה לוותר על "ספר הידע". האישה כותבת לחברתה [י' ב"א] ביום 18.9.2009!! "לגבי "ספר הידע". זה ברור שאני חייבת להתחזק על מנת שאוכל לחזור במלוא אוני לשרת את האנושות. אני שמחה שהכל פתוח לפני. נטיות ליבי הן ל- 18.מצ"ב עותק המייל המסומן ט."

במייל שנשלח ב-18/09/09 ע"י האשה אל [י' ב"א] נכתב:

"[י' ב"א] יקירתי שלום,

[פלוני] חזר ביום רביעי לפנות בוקר. ישן ארבע שעות ונסע לעבודה. הקמתי צעקה גדולה ודרשתי ממנו להיות בבית לאור העובדה ש[א'] הייתה חולה (השפעת לא פסחה עליה) ואני לא הצלחתי להתאושש בעצמי מכל מעגל החולי הזה. [פלוני] נענה לדרישתי. סוף כל סוף הצלחתי לישון כמו בן אדם. אני מקבלת את כל התמיכה הרפואית הנדרשת מ[מ'] ומעירית. עוד יום יומיים של מנוחה יחזירו אותי לעצמי.
...
לגבי "ספר הידע". זה ברור שאני חייבת להתחזק, על מנת שאוכל לחזור במלוא אוני לשרת את האנושות. אני שמחה שהכול פתוח בפני, נטיות ליבי הן ל-18, ימים יגידו ויכוונו."

מכונת אמת ואמינותה
בסעיף 105 לסיכומיו כותב הבעל:

"יוער כי במהלך הדיון שהתקיים ביום 20.1.2011 הבעל הציע כי האישה תיבדק לגבי המשך פעילותה ב"ספר הידע" באמצעות פוליגרף, אך ב"כ האישה סירב כי האישה תיבדק אודות פעילותה ב"ספר הידע" בטענה כי פוליגרף זה לא בטוח!! ולא בכדי!!"

נעיין בפרוטוקול עצמו מיום ט"ו בשבט התשע"א (20/01/11) וכך נכתב שם:

"ביה"ד: את אומרת שהכת לא משפיעה, וכו', מה הסיבה שהוא רוצה להתגרש?
האשה: כנראה שיש לו מישהי אחרת.
...
ביה"ד: תגיד לנו את הסיפור של הנעלים.
הבעל: זה מגוחך לחלוטין, אני לא קניתי מעולם.
ב"כ א: אז ילך לפוליגרף, מי שמשקר ישא בתוצאות.
ב"כ ב: גם על "ספר הידע"?
ב"כ א: לא מוכן לזה, פוליגרף זה לא בטוח.
ביה"ד: אז נשלח אותה לפוליגרף על "ספר הידע", וכאן סיפור הנעלים?
ב"כ ב: אנו נסכים לפוליגרף הדדי."

והנה, יש לציין כי נאמנות פוליגרף ככלל אינה מוסכמת. אולם במקרה דנן לכל הדעות אמינות האשה בגרסתה קורסת כאשר על טענתה, נטולת כל ראיה, בדבר בגידתו כביכול של הבעל אומר ב"כ האשה "שילך הבעל לפוליגרף ומי שמשקר ישא בתוצאות". ובתוך כדי דיבור כשמציעה ב"כ הבעל שילכו לפוליגרף "גם על "ספר הידע", עונה ב"כ האשה "לא מוכן לפוליגרף, זה לא בטוח."

ברור ופשוט מעל כל ספק כי יש לאשה מה לפחד באם תלך לפוליגרף על גרסתה בענין "ספר הידע". ומשום כך מפחדת היא מלהיבדק. כאשר צד האשה עצמו הציע בתוך כדי דיבור באותו מעמד ממש לבעל ללכת לבדיקה. ובמיוחד שהבעל מוכן היה ללכת לבדיקת פוליגרף על כל הסוגיות בתיק.

ראיה זו, מלבד מהראיות הנוספות, מטילה דופי מהותי בגרסת האשה.

בכתב סיכומיו מוסיף הבעל וכותב כי האישה מעולם לא התכוונה לחדול מפעילותה ב"ספר הידע", וניתן ללמוד זאת מ"הברית" שניסה [ר' ר'] לכרות בין הצדדים. מר [ר' ר'] הודה כי נוכח מערכת היחסים הקשה ניסה ליצור "ברית". מר [ר' ר']: "ערכנו ברית, הסכמות שלו ושלה, משהו משותף, לדעתי זה יכול היה ללכת נהדר" (פר' 15.9.2011 ש' 210-212).

עוד הוסיף כי מעיון במסמך המודפס אשר לדברי [ר' ר'] הודפס לאחר שחשב כי הצדדים הסכימו לו עולה כי האישה לא תפסיק פעולתה ב"ספר הידע" אלא רק תצמצם הפעילות "לכדי מפגש/שניים בשבוע.

הבה נעיין בשני המסמכים.

בנספח י' לכתב הסיכומים הכותרת היא:

"פקס לאלוקים – דף יומי לצמיחה. רעיון כיצד להתחיל תקופת חיים חדשה"

בטור של הענינים המוסכמים כתוב בין השאר:

"1) צריכים בית חדש למגורים.
...
11) להניח את ספר הידע במקום ממודר.
...
13) [פלוני] מודיע ל[פלונית] כאשר הוא מגיע לארוחות ערב.
14) [פלוני] יוזם טלפונים ומדבר עם הילדים בימים שהוא יחליט".

ובטור של הענינים הלא מוסכמים כתוב נתון אחד בלבד:

"יש רצון מצד [פלוני] להפסקת פעילות מיסיונרית של [פלונית] אך לא מסכימה."

בנספח יא לסיכומיו הובאה ה"ברית" שהמציא מר [ר' ר'] לצדדים. וכך נכתב בו:

"חוזה לחיים משותפים בריאים בין [פלוני] ו[פלונית].

 צמצום לכדי מפגש / שניים בשבוע.
 חומר הכת לא יכנסו הביתה" הספר, החוברות, וכל נייר אחר הקשור.
 חברים בכת לא יבקרו בביתנו.
 לא מדברים עם הילדים על הפעילות שלך בכת ועל אמונות שנויות במחלוקת: חוצנים, גלגולי נשמות.
 הפסקה מוחלטת של פעילות מיסיונרית ישירה ועקיפה בקרב האנשים שיכול להיות שנהיה איתם במגע: אנשים הגרים בישוב שלנו או בישובים סמוכים לנו, קרובי משפחה, חברים, סגל מורים, מטפלים, אנשים במקום העבודה וכדומה. גם אם מביעים התעניינות אומרים לנו שאין לך קשר לנושא ולא מרחיבים את הדיון. הפסקה תעשה גם בקרב אנשים שכבר פנית אליהם בעבר ושייכים למסגרות אלו.
 כל עוד את חברה בכת כספי החסכונות ינוהלו על ידי בלבד.
 לא נוסעים לטורקיה להפגש עם הגורו.
 לא נותנים "תרומות" לכת בשום דרך שהיא".

מר [ר' ר'] הודה בחקירתו-עדותו כי זו הברית אותה הכין לזוג המדובר. אין חולק בדבר כי זהו החוזה שהוצע. אם ננתח את החוזה, נלמד מדבריו, דברי מר [ר' ר'] שהוא עד מטעמה של האשה עצמה, על רמת עומק התעסקותה של האשה ב"ספר הידע".

לפי הצעתו הראשונה יצומצמו המפגשים לכדי מפגש אחד או שניים בשבוע. לאמר, כי מספר המפגשים היה גדול יותר מפעמיים בשבוע!

הכותרת בלשונו של מר [ר' ר'] "הפסקת פעילות בכת "ספר הידע" ו/או בכל כת אחרת", הוא עצמו מכנה את הקבוצה המדוברת בלשון כת!

עוד כותב: "כי חומרי הכת לא יכנסו הביתה, חברים בכת לא יבקרו בביתנו, לא מדברת עם הילדים על אמונות שנויות במחלוקת – חוצנים, גלגולי נשמות… הפסקה מוחלטת של פעילות מיסיונרית ישירה ועקיפה בקרב אנשים… חברים בישוב שלנו או בישובים סמוכים לנו, קרובי משפחה, חברים, סגל מורים… לא נוסעים לטורקיה להפגש עם הגורו. לא נותנים תרומות לכת בשום דרך שהיא."

ברור כשמש מן הכתוב כי האשה עסקה באופן רציף ותדיר בביתה ומחוץ לו במפגשים רבים, בדיבור על חוצנים וגלגולי נשמות ועוד אף עם ילדיה. עסקה בפעילות מיסיונרית רבה לפי הגדרת מר [ר' ר'], נסעה או לפחות חשבה לסוע לטורקיה להפגש עם הגורו. נשים לב כי מר [ר' ר'] מכנה את הגב מלבנה-גורו, שזו הגדרה המאפיינת בבירור כת דתית.

כמו כן, האשה נתנה או חשבה לתת תרומות לכת, כך שהיה צורך בחוזה שיכתב בפירוש שלא יעשה הדבר.

ומכאן סתירה גמורה לעדותו של מר [ר' ר'] בבית הדין וכדלהלן.

בפרוטוקול הדיון מיום 15/09/11 נכתב (שורות 153-156):

"ש: אומר [פלוני] ש"ספר הידע", זה מה שפוצץ את הנישואין. מה ידוע לך על הקשר של [פלונית] עם הספר, והאם נשארה שם, מה ידוע לך.

ת: דעתי האישית, מקצועית, ניסיון, זה לא היה הדבר העיקרי, אלא אמתלא, מה שגרם לפיצוץ, הוא רצה שתעבוד עבודה נורמטיבית, כל הזמן המילה נורמטיבי, לא אהב רוחני, הוא נגד רוחניות."

כאשר אותו מר [ר' ר'] אמר קודם לכן אחרת. וכך כתב שם:

"ת: [פלונית] היתה בודדה חיפשה חברה, חברה חברים, זה תרם לה, והוא לא אהב את הדרך הרוחנית שלהם, ורצה שתעבוד בעבודה נורמטיבית. ולדעתי משם התגלגלו כל המחלוקות, הוא היה מגיע מאוחר.
...
ש: מה המהות של המפגשים.
ת: העצמה אישית.
ש: יש לזה מרכיבים של דת, כסף, מוסלמיות.
ת: מוזכר שם אללה, קראתי חלק מהספר, אין דת. זה קשור לדת, כך אני חושב, אמונה של גלגול נשמות, חיים טובים, לעשות עולם טוב יותר.
ש: יש מרכיב כספי.
ת: לא. זה לא עולה כסף.
ש: לא צריך להשקיע כספי משפחה.
ת: לא שמעתי. בצורה של סכומים, עשרות שקלים, כיבוד, או דברים אלמנטריים: ניירת, מדפיסים חוברות, חומר עיוני, ולא תרומות.
...
ש: איך היית מגדיר את השורש הבעייתי, שהביא אותם למחלוקות ולסכסוך ולמאבק המשפטי כרגע?
ת: מה שעמד זה כסף, ש[פלונית] לא עובדת ולא תורמת כספית, לדעתי שהוא לא העריך מספיק את גידול הילדים, היו חילוקי דעות בענין גידול הילדים, חינוך, לפי מה שהבנתי ממנו וממנה שלא היה בבית. אני הערכתי שאם היתה מביאה לו 20,000 ₪ אז לא אכפת לו מ"ספר הידע", אבל זו דעה אישית שלי".

מר [ר' ר'] מצד אחד סבור כי זו כת, יש לה גורו, יש תרומות וכו', ומצד שני בעדותו טוען כי זו לא כת, אין תרומות בסך הכל "העצמה אישית".

יצוין ויודגש בנוסף שביה"ד רשם לעצמו כי העֵד מר [ר' ר'] קרץ פעמיים באמצע עדותו בעינו הימנית לאשה שישבה לימינו. הוא סבר כנראה שעיני ביה"ד סומים.

בדיון מיום ה' תמוז תשע"א (07/07/11) הופיעה הגב' [ת' ק'], עדה מטעם האשה, ובתוך עדותה נאמר:

"ש: תסבירי לנו מה זה "ספר הידע".
ת: הספר הזה תפקידו להביא ידע אל התודעות האנושיות, מכיל את כל כתבי הקודש ספר היצירה של אברהם, חמשה חומשי תורה, תהלים. הברית החדשה, קוראן וכו', ציטוטים וגם כמידע, הוא מביא את המדעים, את התדרים, תדרים, הכוונה בצורה אנרגטית, לכל אות יש עוצמה ולכל שם, לכל נשמה, מכיל בתוכו הכל, הוא גם פותח את צופני הידע, כפי שמופיע בפרד"ס, לצאת הפשט יש רז וכו', ה"ספר הידע" מנגיש את הידע על הבריה, הספר הזה הוא קוסמי, שמי שרשמה אותו היא גלשורק, היא גרה באיסטנבול, היא ממשיכה את משה רבינו.
...
זה ספר שגם מציג את עצמו כדבר אלהים, מילתו של אל מגיעה לאדם בלא מתווך, בגלל העוצמה, משה ויהושע היה מתווך... בגלל העוצמה האנרגטית, התודעה.. אין מתווך. הוא ספר אוניברסאלי, הקו שהולך אליו העולם זה אחדות, ואהבת לרעך כמוך, כבוד!!! החלת השונה, זה חיבורים איכותיים ולא פלגנות בתודעה העצמית, זה ספר טכנולוגי, פילוסופי,
ש: מי מינה אותה להמשיך את משה רבינו ע"ה.
ת: זה אמירתו של אל, ברגע...
ש: מה קיבלה, הארה נבואה...
ת: היא אישיות מאד גבוהה, כמו שאני – איך אני יודעת שהמשימה שלי הוא לחנך, לעורר תודעות, להביא ארגונים – כי אני קשובה לקול הפנימי שלי, לקול הנשמה, לקול אלוהי, זה קים בתוכי, אני מקשיבה לקול הפנימי.
...
ת: לא כך, כב', זה בדיוק כמו שמשה הביא את התורה לתודעה העולמית, כך מובלנה מביאה זאת לתודעה האנושית, כל כתבי הקודש חותרים לשלום, אחווה, אהבה, כבוד!!!! "ספר הידע" אותו דבר, אי אפשר לבוא באשמה אל ספרים, למה אני כזו, לא עושה רע, מי שעושה רע זה התודעה האנושית.
...
ש: דברת על סריקה וכו', מודעות עצמית וכו', אנו שואלים, מבחינה פרקטית, הוצגו יומנים גדולים, תרגילים.
ת: אחד מתרי"ג המצות, לכתוב ספר תורה, כדי להתחבר אתה צריך להעתיק, אתה מונע מהשכל השיפוטי להכנס, ואתה באמצעות קולמוס, בכתב היד, מושכים את התדרים ומעצימים וכו'.
ש: כל אחד צריך לכתוב שעות על גבי שעות.
ת: אני משקיעה, כולל המפגשים ושיעורי לימוד וכו', מפגשים פתוחים זה בסה"כ חמש שעות בשבוע!!! כולל הכל. ואני אומרת מנסיון, אני גרה בדרום.
...
ש: איך נכנס ישו להתקרבות?
ת: הוא רק סמל, כמו שמשה סמל, כמו שמוחמד הוא סמל, כמו שמלוונה היא סמל, הם שליחיו של האל, אתן דוגמא מלאך גבריאל, באיסלאם כמוסטפה, ובנצרות אנטואן, בהתאם לתרבות השם מתחלף. גם ברכה מופיעה בכל הארציות.
...
הלימודים הקבועים ביום שלישי, למשך שעה וחצי או שעתיים, יושבת קבוצה קוראת את החוברת השבועית, ומפרשים אותה, בשבת יש מורה סלורי, הוא מעביר שיעור רחב, פעם בחודש יש מפגש, יש מפגש האהבה, כל אדם מבשל תבשיל בשביל להכניס אנרגיה, ומכבד את הציבור.
...
ת: בקבוצה, או שלש או 18, כל חברי קבוצתי כי אנו מכלול, חותמים לו שאנו שדה אלקטרו מגנטי, חותם בכתב יד, ותדר קול, הם שני אמצעים...
ש: שדה מגנטי:"[י' ב"א]" תעשי הכל להפרד
ת: תקחי את אחריות עליה,
ש: מישהו מהשדה מגנטי.
ת: לא מענין אותי. זה לא קשור לענין.
ש: אני רוצה להבין אם מתוך השדה מגנטי, אומר להפרד ולהתגרש.
ת: זה לא מענין אותי.
ש: אני שואלת, אם אדם מתוך השדה המגנטי, לצורך הענין, ממליץ ומתכנן את הגירושין,
ת: זוהי דעתה הפרטנית,
ש: מי זו [י' ב"א].
ת: יודעת מי היא, זה לא מענין אותי.
...
ת: יש ספר ידע אחד, זה מורכב מ-62 חוברות,
ש: כמה חוברות,
ת: 62.
ש: כמה אדם צריך לכתוב.
ת: תלוי, וזה מוגבל בכתיבה, איך אני לוקחת את תודעתי תחת משמעת, "נעשה ונשמע", אני עומדת בתקנה. לא יותר מזה.
ש: מי מתקין תקנות.
ת: חוקי טבע.
ש: מי מתקן.
ת: זה מקוסמוס.
ש: איך זה מגיע?
ת: קול פנימי.
ש: של?
ת: מבלנה. כשאני קוראת.
ש: תקנה חדשה, רחשנו לבנו, איך היא מתעדכנת.
ת: יש ארגון, המרכז בטורקיה, וכל מקום.
ש: איך מתעדכנים.
ת: מקבלים מידע במיילים מטורקיה.
...
ש: יש פה חוברת, הסבר על ספר ידע, את הסיסטמס שנותן הוראות, יש פה הסבר, כתוב פה, זוהי תוכנית דתית וכו', מתוך לסיים את שנת 2000, זה מתוך החומר אצלה, ויש פה באתר, זה לא תכנית דתית.
ת: עד שנת 2000 תכנית דתית, כי הדתות הביאה להכשר וטיהור, היות והפלנטה עוברת למימד אחר, זה מימד 5.
...
ת: נפגשים, מיד מתחילים לימוד, קוראים את הספר, אסור לילדים ולא לכלבים, זה מאד עוצמתי,
ש: אם נכנס ילד.
ת: עלול העוצמה האנרגטית, תפגע, סוגרים את החדר, כמו, אפרופו, בזמן הפגישה, לא לאחריה ולא לפני, בזמן הפגישה תדר של מכלול, לא נכנסים ילדים, וכו',
ש: אתם מזמינים אירוח?
ת: בשבת. דיברתי על שבת, שלישי מרימים טלפון לטורקיה, שזה רק התחברות. תדר קול, כל פגישה בחיבור אל המערכת, אל השדה מחייבת את הקשר, מחיבת חיבור אל המערכת דרך טורקיה, בבו העת, שיהיו 18 קבוצות, שש קבוצות,
ש: צריך מאה.
ת: 108 איש. כדי להקים ענף בסיס, זו התכנית. לא יהיה צורך דרך הממסר."

ברור כשמש מכל הנזכר כי מדובר בכת דתית המשלבת את כל האמונות וגם את האסלאם והנצרות.

מפגשים רצופים, סוג של פולחן כולל סך אנשים מסוים, תקשורת עם הגורו, לילדים ולכלבים אסור להיכנס. (וכי ממה יפגעו, מהעצמה אישית גרידא?). נסיעה לטורקיה לגורו. התעסקות בכתיבה אובססיבית של מאות עמודים ויותר במשך שעות כאשר שם ALLA מוזכר בכיתוב בלי סוף.

ובפרוטוקול מיום ט"ו בשבט תשע"א (20/01/11) בחקירת הבעל נטען כי:

"זו כת דתית...פולחן, צריך לקרוא חוברות אחת ליום, שלשה מפגשים שחייבים להגיע, כתיבת הסתם, צריך לגייס חברים והם עצמם משתמשים במיסיון, צריך לשלוח חוברות, אחד משלשה מפגשים ביום שישי, קבוצת פרח, המורה "הכהן" וצריכה לקחת אותם לתוך הפעילות, הם קוראים לזה "מורה סולר", הוא כהן. קוראים לזה "פרח", מיסיון, יש במפגש הזה וצריך לשבת צורה מסוימת, וצריך ליצור את הקשר לטורקיה, וצריך לצאת מהחדר, יש עונש שמי שלא עושה, שלא תזכה לעולם הבא שלך, ולא תוכל להתגלגל עד בא תחיית המתים, יש הוראות…טקסים של תפלה… תיעדתי תפלה, קריאה שקוראים כל אחד פסוקים, זו תפלה. זה בכתב ידה…הפעילות שלה בכת הרסה לי את הנישואין".

מבחינת ההלכה אשה זו נקראת "מומרת".

גם בבעל מומר נפסק בשו"ע (אבהע"ז סי' קנ"ד ס"א) ברמ"א:

"יש אומרים דמשומד כופין אותו וכו' ויש חולקים ואומרים דאין כופין למשומד וכו'."

וראה שם בסעיף כ"א ברמ"א כאשר יש מחלוקת בכפיה וז"ל:

"ומכל מקום יכולין לגזור על כל ישראל שלא לעשות לו שום טובה או לישא וליתן עמו או למול בניו או לקברו עד שיגרש ובכל חומר שירצו בית דין יכולין להחמיר בכה"ג ובלבד שלא ינדו אותו... ובכל מקום דאיכא פלוגתא אם כופין או לא אע"ג דאין כופין לגרש מכל מקום כופין אותו ליתן כתובה מיד וכן הנדוניא ואנעלת ליה."

ובפת"ש (סי' קנד סק"ד) כתב בענין מומר:

"עיין בתשובת מהר"ם אלשקר וכו' שפסק כדעה הראשונה וכתב שם שדברי מהר"ם שכתב בפירוש שאין כופין, דבריו בטלים ברוב מנין ובנין וכו'. ובתשובת "עבודת הגרשוני" (סו"ס לט) כתב: "כיון יהוה פלוגתא דרבוותא אין לנו להקל כי ספיקא דאורייתא היא."

וכן נפסק בספר "בית מאיר" וכו' וז"ל:

"ולכן המוטב לענ"ד שלא לכופו על הגט כי אם על החיוב מזונות ופרנסה או לתשלומין הנדוניא והכתובה עד שמכח זה בעל כרחו ירצה עצמו לגט על ידי פשרה קצת ובזה אין שום חשש". עכ"ל.

ובשו"ע (אבהע"ז סי' ז סעיף יא) ברמ"א כתב:

"ואם אשתו נשתמדה לחוד אסורה לבעלה אפילו ישראל וכו'. ויש מקילין ואומרים דלא חיישינן שמא זינתה וכו'."

וכתב הח"מ (סק"כ):

"ויש מקילין וכו', דברי המקילים תמוהים דהא קי"ל (חולין ה,א) משומד לע"ז הוי מומר לכל התורה. וא"כ בודאי הפקירה עצמה וזינתה וכו' מכ"ש זאת שיצאת מן הכלל לגמרי וכו' ולא ידעתי באיזה מקום מצא הרב המקיל בזה וכו'."

ומדבריו משמע שאפילו משומדת שלא יצא מן הכלל לגמרי כדוגמת המקרה דנן הינה בכלל האיסור. וכדברי הח"מ כתב גם הב"ש שם סק"ל. וכ"כ הנוב"י תנינא אבהע"ז סי' כד צוין בפת"ש שם סק"ט. וכ"כ שם הגר"א סק"לד וכ"כ בספר ראש פינה ובעוד פוסקים.

ובסי' קט"ו סעיף ג' ברמ"א כתב:

"אשה שהשתמדה וחזרה בה אינה אלא כעוברת על דת ולא הפסידה כתובתה אלא אחר התראה."

ובח"מ סק"ח כתב:

"אבל כל שהשתמדה ברצון נאסרה על בעלה והוי כזינתנ וכו' ומפסדת כתובתה ואין צריכה התראה."

וכ"כ הב"ש סק"ח וכ"כ הט"ז סק"ד.

ובשו"ע שם (סי' קטו סעיף א) נפסק:

"אלו יוצאות שלא בכתובה העוברת על דת משה ויהודית, ואיזו היא דת משה שהאכילה את בעלה שאינו מעושר או אחד מכל האיסורים או ששימשתו נדה וכו'."

החשש של זינתה מתחזק עם הראיות בענין מר [ס']. לא נקבע מסמרות בענין אולם אל מול טענותיה שאין בהן ממש בענין הבעל, עליה להתמודד עם טענות קשות וחמורות כהנה וכהנה ביחס לעצמה.

נמצא לסיכום שרק בשל סיבה זו ניתן אף לכפות את האשה על גט וכ"ש לחייבה בכל דרך.

טענת רועה זונות
האשה טענה כי חושדת כי לבעל יש אשה אחרת:

"ש: את אומרת שהכת לא משפיעה וכו', מה הסיבה שהוא רוצה להתגרש?
ת: כנראה שיש לו משהי אחרת" (פר' 20.1.2011 ש' 903-904).

לדבריו, טענותיה של האישה כי לבעל נשים אחרות, נתמכו בזוג נעלי פורים נוצצות, המשמשות ילדות המתחפשות לנסיכות/מלכות בפורים, שלטענת האישה נמצאו בדירתה ואשר אינן תואמות את מידתה, מעוררות גיחוך ועדיף שלא היו נטענות כלל.

האישה הודתה כי זו ראייתה היחידה:

"ביה"ד: זו הראיה שלך שהוא בוגד בגלל הנעלים?
ת: כן" (פר' 20.1.2011 ש' 909-910).

עוד הוסיף הבעל כי היה מוכן, לבקשת ב"כ האישה, להיבדק במכונת אמת בהקשר לנעליים אותן הציגה האישה ו/או נאמנותו לאישה ואף הציע כי בהזדמנות זו תיבדק האישה לגבי המשך פעילותה ב"ספר הידע" אך ב"כ האישה סירב כי האישה תיבדק אודות פעילותה ב"ספר הידע" בטענה כי פוליגרף זה לא בטוח.

האישה הוסיפה וטענה, כי יש לבעל נטיות מיניות וציינה כי היא מתחילה להבין כי יש לו קשר עם חברו מזה 20 שנה [ע' פ'] (פר' 11.5.2011 ש' 65-67).

טוען הבעל כי אינו הומו ומעולם לא נתן עינו באחרת, טרם שעזב את בית המגורים לאחר שהאישה נתנה הסכמתה להתגרש.

ביחס לאשה נוספת, טוען הבעל כי במהלך חודש 12/2010, למעלה משנה מיום שהוגש כתב התביעה לגירושין ולמעלה מחצי שנה מיום שעזב הבעל את הבית, לאחר שהאישה הסכימה להתגרש ונקבע לצדדים מועד לסידור גט, החל הבעל להיפגש עם אישה רווקה אותה הכיר באמצעות מכרים משותפים.

עוד הוסיף כי הראיה הראשונה שיש לו אשה נוספת הינה דו"ח חקירה מספטמבר 2011 – שנתיים מיום הגשת התביעה לגירושין. וכך גם האישה העידה כי הבת פגשה לראשונה את האישה ביולי 2011:

"ש: בת כמה הבת?
ת: 10.
ש: מתי היא נפגשה?
ת: יומיים אחר הדיון, זה היה ביולי 2011 (7.7.2011).
ש: לפני כן?
ת: לא".. (פר' 15.9.2011 ש' 44-49).

נראה כי האשה לא בוחלת בשום צעד וטענה ומשמיצה את בעלה על פי חשדות והרהורי לב ללא שום ראיות שהוא בוגד עם אשה אחרת ואף הוסיפה כי הינו הומוסקסואל. הראיה היחידה שלה היא נעל שנראית נעל של תחפושת פורים שלטענתה מצאה בביתה. לדעתה, כנראה, יכניס הבעל לביתו נעל של אשה זרה…
* * *
ברור כי בדברי האשה ובראיותיה אין ממש, במיוחד כאשר נמצינו למדים מהתנהלותה של האשה כי תעשה כל דבר בערמה כדי להרוויח במהלך התביעות.

מנגד, שוכחת האשה כי אל מול "ראיה" דלוחה ומגוחכת זו יש כנגדה ראיה חמורה המחשידה ומעלה ספק חמור שמא היא זו שזינתה תחת בעלה.

בכתבי סיכומי הבעל סעיף 176 ואילך נכתב כי האישה ניהלה קשר רומנטי עם ערבי בשם [נ' ס'], על כך למד הבעל מתוך יומנה של האישה.

יומנה של האישה הוצג בפני כב' ביה"ד והאישה הודתה כי אכן נכתב בכתב ידה. ביומן רושמת האישה בעקבות פגישה עם [נ' ס'], את שאמר לה במהלך הפגישה:

"אני אוהב אותך בלי תנאים…אני רוצה שתהיי ידידת נפש שלי…לא רציתי שתלכי…רציתי לנסוע אחריך…הרגשתי את הידיים שלך בצוואר שלי… יש לי משפחה וחברים שאני מכיר…3000 איש בקלנסווה- ויש לי אותך. רק שתביני את עוצמת האהבה שלי אליך. אני שמעתי שיש לך בעל וילדים וזה לא אכפת לי…"

עוד כתב:

"בחקירתה הודתה כי התקיימה פגישה וכי אכן היה קשר:"חשב ליצור קשר אפלטוני, אמר מה שאמר וזהו" (פר' 11.5.2011 ש' 245-248) ולאחר שהוצגה בפני האישה רשימת מספרי הטלפון אשר במכשיר הסלולארי שלה, בו מופיע [נ' ס'], האישה הודתה כי "הייתה עוד תקשורת" (פר' 11.5.2011 ש' 249-250)."

בסעיף 180 נכתב כי האישה המשיכה בקשר עם [נ' ס']. האישה הודתה כי נסעה מספר פעמים בכביש 6 ויצאה ביציאה של בקעא אל גרביה, יציאה המובילה לכפר קלנסווה.

תשובת האשה בענין נסיעות אלו כי נסעה לחברות.

דבריה של האשה ביומנה לסיכום פגישתה עם מר [נ' ס'] כאשר היא הוסיפה וגם העלתה על כתב את דבריו ביחס האישי המיני כלפיה, הינם חמורים פי כמה מה"נעל" שהובאה לבית הדין.

ענן וערפל כבד מרחפים על התנהלות האשה עקב מכתב זה מיומנה!

ראה לעיל מה שציטטנו מדברי הפוסקים בדין "מומרת".

האשה טוענת לכאורה כי היא אינה חפצה כלל בגירושין.

בסיכומי הבעל סעיף 206 נכתב עוד כי האישה פגעה בבעל ובשמו הטוב וסיכנה את מקור הפרנסה של המשפחה. האישה גרמה לנטילת המחשב ששייך לחברה בה מועסק הבעל, הטילה צו עיכוב על יציאתו מהארץ ושלחה את צווי העיקול אותם בקשה מכב' ביה"ד לכל גורם ומוסד אשר קיים ו/או מקיים קשרים עסקיים עם הבעל. האישה גרמה נזק תדמיתי גדול ביותר לבעל, אשר כמעט ואבד את מקור פרנסתו וכיום תפקידו הבכיר מוגבל.

האישה אף הטעתה את כב' ביה"ד, אשר הורה ליטול את המחשב הנייד אשר החזיק הבעל בידיו בעת שהתקיים דיון בפניו.

האישה טענה כי הבעל מסתיר מידע במחשב הנייד שבידיו כאשר בפועל המחשב הנייד שייך היה למקום עבודתו של הבעל והכיל מידע מסווג השייך לחברה המעסיקה את הבעל, חברה צרפתית בשם [פ'].

לבעל נגרם נזק רב כאשר קידומו בחברה נפגם. לעניין המחשב קבע כב' ביה"ד "אנו נמתין לתגובה. אנו מודיעים לצדדים שבאם יתברר שזו הצקה או שהיה שקר, ביה"ד ישית הוצאות משפט גבוהים כנגד בצד שטוען… מוסכם" (פר' 13.6.2010 ש' 245).

בנוסף נטען כי עכבה את יציאת הבעל מהארץ, ללא כל סיבה אמיתית ובמטרה להלבין את פניו לפני לקוחותיו ועובדיו.

ביום 25.5.2010 לפנות בוקר היה על הבעל לטוס לרגל עבודתו לפגישה בברלין, ביחד עם שניים מלקוחות החברה ולחבור לנציגי חברת האם בחו"ל ולקוחות מגרמניה ומאמסטרדם. הבעל, לתומו הודיע על כך לאישה ולילדים כפי שנהג בעבר.

מאז הגשת תביעת הגירושין על ידי הבעל יצא הבעל את הארץ לרגל עסקיו 3 פעמים ובכל הפעמים שב לביתו בתוך מספר ימים בודדים, וכך הוא נוהג עד עצם היום הזה. עם הגיעו לשדה התעופה בשעה 04:00 בבוקר הוברר לו כי הוצא צו לעיכוב יציאתו מהארץ וזאת בנוכחות שניים מהלקוחות.

האישה לא טרחה כלל ליידע את הבעל. האישה ראתה את הבעל אורז את חפציו, קם בשעה 02:00, יוצא לשדה התעופה ולא אמרה לו על כך דבר.

לטענתו, מעולם לא הייתה לו כוונה לעזוב את הארץ, ילדיו, משפחתו, פרנסתו ורכושו נמצאים בישראל. לעיתים כרוכה עבודתו בנסיעות לחו"ל, אך תמיד מדובר בימים בודדים והבעל היה ממהר לשוב למשפחתו.

צורף תרגום חופשי לעברית של מייל שהתקבל ממנהל האזורי של המזרח התיכון ומזרח אירופה של חברת האם הצרפתית המצ"ב ומסומן כד:

"שלום [פלוני],
אני מאוד מצטער לשמוע על הבעיות האישיות שלך. אני מקווה שתפתור אותם במהירות האפשרית.
מכל מקום חברת [פ'] לא יכולה להתעלם מהדרישה לעיקול או מהנזק שנעשה בפרסום האשמה הזו בתוך החברה ובין הלקוחות.
בשביל למזער כל נזק עתידי אנחנו בכל תוקף מייעצים לך לקחת חופשה ארוכה עד שהדברים ירגעו. בבקשה תוודא שכל החלטה שאתה מקבל בחברה יקבל אישור היועץ המשפטי ושתהיה ברורה להנהלת החשבונות. בבקשה תעקוב אחרי כל פרסום שלילי ותעבוד עם היחסי ציבור שלנו על מנת לתת תגובה הולמת.
אנחנו שולחים את C' B' לבדוק את הספרים בחודש הבא."

הבעל טען כי נגרם לו נזק כלכלי:

"לקחו ממני מחצית מהסמכויות שלי…שמו לי בוס שינהל את כל הצדדים הכספיים…זה פגע לי בקידום ובעבודה הנוכחית שלי, יצא לי שם רע מול השוק, אני עמלתי בעמל רב על השם שלי ואני ניזוק!!" (פר' 20.1.2011 ש' 181-184)

לאור התנהגותה זו של האישה טען כי אין לחייב הבעל לדור בכפיפה אחת עם נחש, ועל כן יש לחייב האישה לקבל את גטה ולפסוק כי אינה זכאית למזונות, כתובתה ותוספת כתובתה.

הבעל אפוא תובע הוצאות על כל הנזקים כולל הוצאות משפט.

בית הדין הסכים עם הטענה שנטענה, וכי האשה ללא הצדקה כלל וכלל הכשילה את בית הדין וגרמה בעיכוב הנסיעה ועיקול המחשב, נזקים, הכפשות ובושות לבעל. בית הדין קבע אז בהחלטתו כי יש מקום להטלת הוצאות בעניין ספציפי זה ואם יחפוץ בכך הבעל, ידון בית הדין בעניין זה בנפרד. מכל מקום יש בעובדה זו ללמד על חוסר תום ליבה של הנתבעת בטענת שלום הבית שלה.

עוד כתב הבעל, על פי הדין אין אישה זכאית למזונות אלא אם היא חייה יחד עם בעלה. הבעל עזב את הבית מחמתה של האישה אשר ניצלה הליכי משפט, הצהירה כי תתגרש וחזרה בה לאחר שהבעל עזב את הבית והתחייב לדמי שכירות לשנה.

האישה פעלה בחוסר תום לב ובערמומיות להוצאת הבעל מהבית ועל כן איבדה זכותה, גם מטעם זה, למזונותיה. ביה"ד אמר לפרוטוקול מספר פעמים כי באם יפסק כי האישה אינה זכאית למזונות, יושב הסכום ששולם לאישה מיום שנפסקו לה מזונות זמניים (פר' 20.1.2011 ש' 1022).

ע"כ עיקרי דברי הבעל.

בית הדין קובע כי טענותיו של הבעל צודקות וכי האשה חייבת בקבלת גטה ואף כופין אותה. האשה איבדה את כתובתה ותוספתה. האשה איבדה מזונותיה ועליה להשיב את המזונות ומדור זמניים שניתנו לך בסך 2,250 ש"ח למפרע מיולי 2010 (פסק הדין מיום 06/07/10).

בית הדין סבור כי מועד הקרע הינו בחודש ספטמבר 2009 בו נראה בעליל בהתכתבויות האשה כי תכננה כיצד לגרום לבעל ליזום תביעת גירושין.

יצוין, כי יתכן וגם הבעל לא היה מושלם בהתנהלותו. ויתכן והיה עסוק יותר מידי בעבודתו.

אולם הוא מצידו היה מוכן לכל טיפול קונבנציונאלי לשיפור חיי הנישואין. בלית ברירה הלך עם אשתו ל"מטפלים רוחניים". וכפי שנראה בבירור ממכתביו של מר [ר' ר'] כי הבעל הסכים להשקיע בביתו שעות נוספות וכל המתלווה וכל מה שהפריע היה הדבר היחיד הבלתי מוסכם (אל מול הסכמות רבות כפי שצוטט) והוא, המשך התעסקות האשה בכת וב"ספר הידע"!

ברור שביד האשה היו כל האפשרויות לשקם את הנישואין אך היא בחרה להעדיף את הכת והספר על שלוות החיים המשותפים והבריאים שלה עם בעליה וילדיה תחת קורת גג אחת!

בסיכומי האשה מתאריך 01/01/2012 נכתב כי התובע, בחר, אסטרטגית להביא לסיומם של נישואיו, לאחר שמאס בה ובחר לצאת לדרך אחרת עם בת זוג חדשה. לדבריה, החלטת הבעל להתגרש התגבשה כשהסכים למפגשים אצל [ר' ר'] במטרה שהדבר יעזור בסופו של תהליך לגרום לסיומם של נישואין.

למפגשים עם [ר' ר'] הגיע הבעל נעדר ענין ורצון בשיקום יחסיו עם אשתו וקיווה שבאמצעותו יוכל להשיג את מבוקשו (גירושין). לכל אורך הטיפול כשנתיים ויותר אצל [ר' ר'], לא חל ולו אבק של שינוי ביחסו וגישתו של הבעל הבעל לאשה.

משהבין הבעל שהמפגשים עם [ר' ר'] לא מביאים לתוצאה אליה ייחל (גירושין) השתמש בפעילות הנתבע ב"ספר הידע" כעילה מרכזית, בתביעתו לגירושין, בטענות לפיהם הספר עוסק בגלגול נשמות, חייזרים ובחוצנים וחבריו עושה דבריה של גורו הנמצאת בטורקיה.

בסיכומיו הוסיף הבעל טענות נוספות לפיהם "ספר הידע" נוגד את הדת היהודית והינו מוסלמי (סעיף 114 (ג) לסיכומים). הטענות האמורות בס"ק ב לא נטענו בתביעה ולא הוכחו בראיות של ממש.

* * *

נציין כי הוכח שכל דברי האשה הללו אינם נכונים בלשון המעטה. הבעל עשה ככל שביכולתו לשקם את הנישואין עד לכמעט מועד הגשת התביעה כאשר פנה במכתבו לאשה חודשיים בלבד(!) לפני התביעה. הוכח אף מדברי מר [ר' ר'] שמוקד התביעה היה התעסקותה של האשה בכת ובספר.

תכניתה הזדונית של האשה ויועציה שתתנהל בערמה עד שסבלנותו של הבעל תפקע ויפתח בתביעת גירושין, צלחה וכך אמנם עשה, אולם הוכחו הדברים לפני ביה"ד מעל כל ספק ובעקבות זאת נכתב פסק דין זה.

לא הוכח כלל וכלל שהיתה לבעל אשה אחרת ושזו הסיבה לרצונו לגירושין. כל דברי האשה "אינם נכונים" בלשון המעטה.

הוצאות משפט-שכר עו"ד מוטלים בזאת עקב תביעת האשה, תביעה קנטרנית ושקרית ומתוכננת מראש (ראה פד"ר ג,36 ועוד).

בפרק ג' (סעיף ב' [4]) ) ובסעיף ג' מסיכומי האשה נכתב כי אף אחד מטענותיו הנ"ל של הבעל אינן תואמות את תוכנן ומטרותיו של "ספר הידע". יש ב"ספר הידע" רק קריאה לסבלנות וסובלנות במשפחה ובחברה, קריאה לאחריות ולשמירה על הטבע ועל בעלי החיים ולתמיכה ולעזרה של כל אחד בכל אחד. אין בראיות הבעל כל בסיס לטענה כי "ספר הידע" הינה "דת חדשה" ו/או איסלמית ו/או עוסקת בחייזרים וחוצנים וכו'.

בסעיף 6 (עמ' 7) כותבת האשה:

"לא רק שלא הובאה ראיה להוכחת הטענות הנ"ל, אלא הוכח על ידי הנתבעת ועדיה כי "ספר הידע" הינה קבוצה רוחנית בלבד שדוגלת באהבה ובשיפור היחסים בין בני האנוש ביקום, ושאין לה כל קשר לדת ובודאי לא לאיסלם, כמו גם שאין כאן גורו ואין כפיה ו/או תשלום כספים."

כבר הוכח בראשית הדברים כי עסוקים אנו ב"אמונה" משלבת גם את הנצרות והאיסלם, לפי הנכתב על ידי חברי הכת עצמה! הוכח ענין הפולחן וכל הנלווה.

עוד נכתב בסיכומי האשה (סעיף י' [4]) ):

"עיתותיה וזמנה של האשה ב"ספר הידע" היו כ-5-6 שעות שבועיות ושכללו שני מפגשים בשבוע ומפגש נוסף פעם בחודש. (עדויות [ת' ק'] ו[ח' ב'] בפרוטוקול 07/07/11). מה שהותיר לנתבעת זמן רב למשפחתה, בניגוד לדעת הבעל."

כבר הוכח מדברי מר [ר' ר'] כי רק לאחר הצמצום (בחוזה בברית) תוכל להפגש פעמיים בשבוע. הרי כי קודם לכן נפגשה פעמים רבות יותר.

בשולי פסק הדין יש להוסיף כי הבעל מאס בחיי הנישואין עקב כל הנטען על פיו והתעסקותה של האשה ב"ספר הידע" והריסת התא המשפחתי וכפי שהוכח בהרחבה. וענין זה נחשב כמאיס עלי באמתלא מבוררת.

בית הדין מציין ומדגיש כי הפרק בפסק דין העוסק בראיות כי האשה אינה חפצה בבעל כלל ואף קדמה בכך לבעל, די בו כדי לחייב את האשה בגירושין. לפי דעת רבינו ירוחם אף כופין בכה"ג. ובצירוף כל הנזכר בפסק הדין ודאי שהנתבעת חייבת בקבלת גטה.

הכרעה
א) האשה חייבת להתגרש.

ב) האשה הפסידה מזונותיה ועליה להשיב את מזונותיה רטרואקטיבית מזמן הפסיקה שניתנה בעניינם. סכום זה יקוזז מחלקה בדירה.

ג) על האשה להשיב 60% ממחצית שכר הדירה מחלקו של הבעל (לאחר קיזוז 40% מדור הילדים), כל זאת מזמן הקרע.

ד) מבוטל בזאת הצו למדור ספציפי.

ה) מועד הקרע 01/09/2009.

ו) על הצדדים להוציא את ביתם למכירה, במגמה שיימכר עד 6 חודשים. באם מי מהצדדים יעכב או יפריע לדבר או אם יעברו הזמן הנ"ל, בית הדין יכריז על כינוס נכסים.

ז) כל הרכוש והזכויות יחולקו בשווה בין הצדדים.

ח) בית הדין קובע מועד לחקירת שמות וסידור גט פיטורין לתאריך יום חמישי כ"ה באייר התשע"ב (17/5/2012) בשעה 12:45.

הרב שניאור פרדס, דיין

אנו מצטרפים למסקנות פסק הדין של חברנו.



ניתן ביום ל' בניסן התשע"ב
(22/04/2012)