לפנינו תביעת האשה להטלת צווי הגבלה על הבעל, בגין סירובו לגרש.

מדובר בסרבן גט, אשר הוצא כנגדו חיוב גט כבר בהחלטת בית הדין מיום 26.9.11.

האשה וב"כ הופיעו לדיון בעת שנקראו להיכנס לאולם, אך הבעל, למרות שנכח מחוץ לאולם הדיונים עד לפני הדיון, ביושבו בקצה המסדרון, בחר להיעלם בעת תחילת הדיון, ולא נכח מחוץ לאולם בעת שהצדדים נקראו להיכנס. לבקשת בית הדין, האשה וב"כ המתינו לו מחוץ לאולם הדיונים עוד כ-20 דקות, אך הבעל לא הופיע.

ב"כ האשה ביקש להטיל על הבעל את צווי ההגבלה הקבועים בחוק כנגד סרבני גט, לאור סירובו לגרש, וטען כי רק פקודת מאסר תהיה סנקציה אפקטיבית בעבורו כדי לגרש. בכך הדיון הסתיים.

לאחר תום הדיון ולאחר שהאשה וב"כ עזבו את האולם, הבעל הופיע בדלת אולם בית הדין.

בית הדין שלח את פקיד העזר לתור אחר האשה כדי לקיים את הדיון בכל מקרה, ולאחר זמן הם אותרו והדיון התקיים.

לשאלת בית הדין, הבעל טוען שהיה בקומה למעלה ולכן לא נכנס לדיון. בתחילה אמר הבעל כי הטעו אותו במזכירות, ואמרו לו לחכות בקומה שניה (אולם בית הדין מצוי בקומה הראשונה), אך לאחר שבית הדין ניסה לברר אתו מי אמר לו זאת ואף שלח אותו למזכירות שיצביע על האדם שנתן לו הוראה זו, הבעל חזר בו וטען שלא אמרו לו זאת, אלא זו היתה "טעות שלו".

בית הדין, בנסיבות תיק זה בהם הבעל אינו מקיים אחר החלטות בית הדין בתואנות שונות, אינו מקבל את גרסת הבעל, וסבור כי הבעל ניסה להערים על בית הדין ועל ב"כ האשה, ולכן החביא עצמו עד שווידא שהאשה וב"כ הלכו.

ובכן, לאור היעדרותו המכוונת של הבעל מהדיון בעת שהחל ולאור ניסיונו לחבל בקיום הדיון, בית הדין מטיל הוצאות משפט על הבעל בסך 500 ש''ח לטובת אוצר המדינה.

הדיון לגופו החל. כבר בפתח הדיון שהתקיים, הבעל צועק לעבר הדיין הרב ישראל דב רוזנטל "אתה חוצפן".

בית הדין התרה בבעל כי אם ימשיך בהתבטאויות כעין אלו כלפי הדיינים או שיפריע ויחבל שוב במהלך הדיון, בית הדין ישקול להטיל עליו מאסר או הוצאות משפט.

הדיון נמשך לגופו. ב"כ האשה דורש הטלת צווי הגבלה הנ"ל כנגד הבעל בהתאם לחוק: פקודת מאסר עד למתן הגט, קביעת סטטוס לקוח מוגבל מיוחד, עיכוב יציאה מארץ וקבלת דרכון, חידוש או החזקת רשיון נהיגה ומניעת עיסוק במקצוע או עסק הטעון רישיון.

הבעל מגיב: בהוצל"פ כבר הוציאו כנגדי את הסנקציות המבוקשות.

הבעל מדבר בגסות כנגד ב"כ האשה, כגון: טענות "נוכל" "שקרן" ועוד. בית הדין מתרה בו כי אם לא יחדל מכך, בית הדין יטיל עליו הוצאות משפט.

הבעל ממשיך בביטויים קשים למרות ההתראה, ושוב טוען כי ב"כ האשה הוא נוכל ורמאי.

לאור האמור, בית הדין מטיל על הבעל הוצאות משפט נוספות לטובת אוצר המדינה בסך 250 ש''ח.

הבעל שב וטוען כלפי הדיין הרב אושינסקי "חוצפן".

לאור התבטאות זאת, בית הדין סיים את הדיון.

לדעת הרוב: לאור ההתבטאות האחרונה של הבעל כלפי הדיין הרב אושינסקי ולאור התבטאותו כלפי הדיין הרב רוזנטל, כמתואר, ולאור ההתראה כנגדו שתוארה לעיל, בית הדין מחליט להטיל על הבעל מעצר לפרק זמן של 48 שעות. זאת לאור סעיף 2 לחוק בתי דין דתיים (מניעת הפרעה) התשכ"ה-1965. ככל שהבעל יהיה זקוק לטיפול רפואי בעת מעצרו (לאור מסמך שהגיש לפני בית הדין מלשכת ההוצל"פ, לטענתו), הוא יטופל ע"י הרשות המוסמכת.

לדעת המיעוט: אין לעצור את הבעל בגין החשש הרפואי, לאור טענתו כי אינו בר מאסר מבחינה רפואית, אלא יש לקנוס אותו בסך 1000 ש''ח בגין הביטויים המבישים שהטיח כלפי הדיינים.

והלכה כדעת הרוב.

יש להעביר החלטה זו אל נשיא בית המשפט העליון, לידיעתו .

בהתאם לאמור לעיל, על הבעל לשלם לאוצר המדינה הוצאות משפט בסך 750 ₪. יש להעביר העתק החלטה זו למרכז לגביית קנסות רחוב יפו 224 ירושלים.

החלטה לגוף הבקשה למתן צווי הגבלה תינתן בהחלטה נפרדת.

ניתן ביום כ"ח בתמוז התשע"ב (18/07/2012)



החלטה זו הובאה לעיון נשיא בית המשפט העליון בתיק בש"פ 5622/12
וביום כ"ט בתמוז התשע"ב (19/07/2012 ניתנה החלטה: "לאחר עיון בחומר החלטתי שלא להפעיל את סמכותי לפי סעיף 2(ב) סיפא לחוק בתי-דין דתיים (מניעת הפרעה), התשכ"ה-1965".