ב"ה
בית הדין האזורי חיפה
בפני כבוד הדיינים:
הרב מימון נהרי
הרב מאיר קאהן
הרב בנימין לסרי
אב בית דין
דיין
דיין
תיק מספר: 858136/1
תאריך: י"ט באב התשע"ב
07/08/2012)
תובע פלוני
בא כוח התובע עו"ד דוד רוזן
נתבעות פלונית
בא כוח הנתבעות עו"ד דניאלה עוז-כהן
הנדון: שלום בית, גירושין
נושא הדיון: תביעות הדדיות לשלום-בית ולגירושין

החלטה
לפנינו תביעת שלום בית של הבעל, ותביעת גירושין של האשה. בנוסף הגיש הבעל תביעה להעברת משמורת הילדים לידיו, בטענה כי האם מונעת ממנו את ראייתם הסדירה. התקיימו שני דיונים בפני בית הדין. בית הדין הוציא החלטות ביניים, ובין היתר מינה פק"ס והורה על הגשת תסקיר. בתסקיר ממליצה פקידת הסעד כי המשמורת על התאומים תהיה אצל האם, תוך קביעת הסדרי ראיה בין האב לילדיו. בית הדין אישר את ההמלצות שבתסקיר ונתן להן תוקף של פסק דין.

עובדות והליכים
הצדדים נישאו כדמו"י ביום 30.05.2007 לאחר עשר שנות חברות, ולהם שני ילדים תאומים אשר נולדו ביום 27.07.2007, לאחר טיפולי פוריות. אלו הם נישואיו השניים של הבעל, ויש לו בת מנישואין קודמים. האשה עלתה מרוסיה ללא הוריה שעלו לארץ מספר שנים אחרי כן.

ביום 14.07.2011 פתח הבעל תיק לשלום בית. בכתב התביעה מציין הבעל כי הכיר את אשתו במקום עבודתה כאשר הייתה גויה, אולם היא עברה גיור ולאחריו נישאו הצדדים זל"ז כדמו"י. האשה הייתה בחודש השישי להריונה כאשר הם נישאו. יחסי הצדדים ידעו עליות ומורדות, בעיקר בשל מצבם הכלכלי. הבעל אינו עובד, מתקיים מקצבת נכות מהמל"ל בסך 3000 ₪ לחודש בגין 75 אחוזי נכות. טוען כי האשה עזבה את הבית המשותף באופן פתאומי, עברה להתגורר בבית הוריה יחד עם ילדיהם, וסירבה לבקשות בעלה לחזור לביתם. על כן עותר הבעל לשלום בית, תוך הפניית הצדדים לטיפול זוגי.

ביום 27.09.2011 התקיים דיון בפני בית הדין בתביעת הבעל לשלום בית. הצדדים הופיעו יחד עם באי כוחם. במהלך הדיון חזר הבעל על תביעתו לשלום בית. האשה ביקשה להתגרש. לטענתה, נוסף למצבם הכלכלי הקשה ישנה גם אלימות מילולית, ואף פיזית – פעם אחת לפני כשנתיים (לפני מועד קיום הדיון הראשון בבית הדין) ירק הבעל עליה וזרק עליה אבן ברחוב. ואולם הבעל הכחיש וטען כי איננו אלים, הוא אוהב את אשתו וניתן לשקם את שלום ביתם. ב"כ הבעל הוסיף כי הבעל מסכים לקבלת טיפול מקצועי לשיפור הזוגיות. לדבריו, סיבת עזיבת האשה את הבית היא כלכלית. הבעל מתחייב לפרנס בכבוד, וכן להתנהג כלפיה בכבוד.

האשה טענה כי אינה חפצה בנסיון לשיקום באשר לדעתה אפסו הסיכויים לשלו"ב, זאת למרות שמטרת הגיור אותו היא עברה, הייתה לשם הקמת משפחה. ב"כ האשה הוסיפה, כהוכחה לאלימות שהפעיל הבעל נגד האשה, העובדה שקיים צו הרחקה נגד הבעל, אשר ניתן על ידי בית המשפט בהסכמת הצדדים.

בהחלטתו מיום 27.09.2011 הפנה ביה"ד את הצדדים ליועצת הנישואין של בית הדין, לבדיקת מערכת היחסים בין הצדדים, ולסיוע במידת הצורך להגעה להחלטה נבונה באשר לעתידם.

ביום 27.12.2011 התקבל תסקיר משירותי הרווחה בנהריה. כותרת התסקיר היא 'משמורת וסדרי ראיה', והוא מתייחס בעיקר לנושא זה, אולם בפרק שכותרתו 'חיי הנישואין' הוא סוקר גם את חייהם הזוגיים של הצדדים. כך מובא בתסקיר את אשר סיפרה האשה – את ההיכרות בין בני הזוג לפני כ-15 שנה, כאשר היא הייתה בת 18 ובן זוגה בן 36. ולאחר תקופת היכרות קצרה, עברו בני הזוג להתגורר בדירה שבבעלותו בנהריה. לאחר 10 שנים, ולאחר שהאשה הרתה, הצדדים נישאו. שני בני הזוג מתארים קשר חברות טוב. ההריון אליו נכנסה היה לאחר שעברה טיפולי פוריות. היא תיארה תקופה קשה רגשית ופיזית, הריון בסיכון והתמודדות מורכבת עם הולדתם של הילדים פגים. כמו כן, לאחר הלידה היא עזבה את מקום עבודתה לטובת הטיפול בילדים. היא מציינת כי לידת הילדים היוותה נקודת מפנה בחיי המשפחה, כאשר היא נדרשה להתמודד עם מצב כלכלי קשה, טיפול בילדים ובעל שמרבית שעות היום עבד מחוץ לבית.

התסקיר ממשיך בהבאת דברי הבעל, אשר סיפר כי הוא היה המפרנס העיקרי, ובשל כך שהה שעות ארוכות מחוץ לבית. לדבריו הוא היה שותף מלא בתהליך אותו עברה אשתו בתקופת טיפולי הפוריות, תמך בה בתקופת ההריון ואף היה שותף מלא בטיפולי הילדים בתקופה בה שהו בפגייה.

כאמור, מתוך דברי האשה הנזכרים עולה כי האשה חוותה תקופה קשה אחרי לידת התאומים, עד שמבחינתה, זו היוותה נקודת מפנה בחיי המשפחה. לדבריה, בעלה הפגין כלפיה אלימות, אשר כללה השפלות, איומים וגם אלימות פיזית, נפשית וכלכלית. הבעל הכחיש את הטענות בדבר האלימות, וציין רק אירוע בו התנהל ויכוח ביניהם, אשר הסלים והייתה מעורבת בו המשטרה.

לאחר האירוע האמור עזבה האשה את הבית המשותף עם הילדים לבית הוריה שהגיעו ארצה מרוסיה. האשה הוסיפה כי בעקבות האלימות היא הגישה תלונה במשטרה והוצא צו הרחקה נגד הבעל למשך חודשיים, על ידי בית המשפט לענייני משפחה בקריות. האשה מציינת כי פניה לגירושין. מאידך, הבעל ציין כי הופתע לבקשת אשתו לגירושין, מאחר וחיו טוב, וכי הוא מעוניין בחזרה לחיי הזוגיות עמה ובשיקום התא המשפחתי.

עוד מציין התסקיר כי שני בני הזוג מטופלים בנפרד במרכז למניעה ולטיפול באלימות בנהריה, כאשר האשה פנתה לשרותיו מיוזמתה, ואילו הבעל הופנה אליו בעקבות תלונת אשתו על הפעלת אלימות נגדה. הדיווחים שהתקבלו מאת העו"ס המטפלות מציינים את המוטיבציה ושיתוף פעולה אותם מגלים שני בני הזוג בקיום הטיפול. במסגרת הטיפולים עלה נושא הפרידה שביניהם, תוך שהבעל מעבד את תהליך הפרידה מאשתו, ולומד לשלוט ברגשותיו.

בסיום פרק זה בתסקיר, נכתב כי פקידת הסעד קיימה פגישה משותפת עם בני הזוג, במהלכה היא התרשמה מהבנה הדדית והידברות חיובית בין השניים. כמו כן, ההורים גילו הבנה בנוגע לצרכיהם של הילדים, והגיעו להסכמות בנושא סדרי הראיה.

ביום 29.02.2012 (כחדשיים לאחר הגשת התסקיר) פתחה האשה תיק לגירושין. בכתב התביעה היא מציינת כי למרות ניהול חיים משותפים תקינים ותומכים בתחילת נישואיהם, תוך שיתוף כלכלי מלא, הופר השלום לאחרונה, וכל ניסיונותיה לשיקום חיי הנישואין עלו בתוהו. לטענתה, הסיבות למשבר נובעות מהתנכלויות קשות של הבעל ומשפחתו אליה, הכוללות אלימות מילולית, העלבות והשפלות. עוד מוסיפה האשה כי הבעל פוגע בשלוותה, מבחינה מילולית ואף פיזית, ומתארת את התנהגותו כגובלת באלימות נפשית של ממש, אשר הסבה לה סבל רב. כמו כן היא פוחדת מפגיעה או הצקה או הטרדה של הבעל. לאור האמור, ומאחר והצדדים אינם חיים יחדיו מזה חצי שנה, מבקשת האשה מבית הדין לחייב את הבעל במתן גט.

ביום 18.03.2012 התקבלה הודעת ב"כ הבעל לפיה הבעל עושה מאמצים לשלום בית, ומבקש להותיר את תיק שלום בית פתוח עד לדיון אשר נקבע לצדדים למועד קרוב.

התקיים דיון נוסף ביום 02.07.2012, בנוכחות הצדדים ובאי כוחם. הבעל חזר על תביעתו לשלום בית, האשה – על תביעתה לגירושין. הבעל טען כי בפגישה שהתקיימה אצל הגב' קפלן, יועצת הנישואין של בית הדין, אמרה האשה כי היא אוהבת אותו. אולם האשה הכחישה זאת, והוסיפה כי למרות חיים משותפים העולים על 15 שנה, הגיע הזמן להיפרד, וכי הצדדים אינם חיים יחדיו זה למעלה משנה. ב"כ האשה הוסיפה כי למרות שהבעל הוא איש מקסים, יש פער בגילאים ולכן צריכים הם להיפרד. הבעל טען כי בני משפחתה של האשה הם המסיתים אותה כנגדו ודוחקים בה לעזוב אותו בגלל הפער בגיל. בית הדין הודיע לצדדים כי הם יופנו שוב לגב' קפלן לשם בחינת מצבם והעברת חוו"ד, ובאם זו תמליץ על גירושין, יהיה עליהם (על הבעל) להבין שלא ניתן להחזיק אשה בכוח.

בהחלטתו מיום 02.07.2012 הפנה שוב בית הדין את הצדדים ליועצת הנישואין של בית הדין הגב' אורה קפלן, לשם בחינת מצבם והעברת חוו"ד בהקדם.

ביום 08.07.2012 התקבלה חוו"ד של היועצת הגב' קפלן, בה היא מציינת כי היא נפגשה עם הצדדים, מהם היא שמעה כי האשה עזבה את הבית המשותף לפני כשנה, בעקבות אירוע אלים בו הייתה מעורבת המשטרה, וכי כיום שני בני הזוג מטופלים במרכז לטיפול באלימות בנהריה. ובשיחה עמה, הבהירה האשה כי היא עומדת על רצונה להתגרש, וכי הבעל הפגין כלפיה אלימות פיזית, נפשית וכלכלית. על כן היא איננה מעוניינת בניסיון לטפל ביחסיה עם בעלה. בשיחה עם הבעל, התעקש הבעל על שלום בית, תוך הכחשת טענות אשתו בעניין האלימות. הבעל הביע בפני היועצת את הרגשת הפגיעה שהוא חש מעזיבת אשתו, וכן הרגשת מרמה, כשלדבריו היא זו שלחצה עליו להתחתן; הוא תמיד היה לצידה, תמך בה ואף עזר למשפחתה כאשר עלו ארצה.

היועצת מסכמת את חוות דעתה בכך שהתרשמה שמערכת היחסים בין בני הזוג אינה תקינה, וכי המצוקה הכלכלית אליה נקלעו בני הזוג במהלך נישואיהם השפיעה לרעה על מערכת זו, תוך שהיא מציינת כי נוצר ביניהם קרע בשל הפער המנטאלי, התרבותי והבדלי הגיל שביניהם, אשר רק הולך ומעמיק. לאור זאת ובשל התנגדות האשה והפער שאינו ניתן לגישור, ממליצה היועצת לעזור לבני הזוג להיפרד בהקדם.

בית הדין הוציא החלטה לפיה יש להעביר את חוו"ד היועצת לתגובה עניינית של הצדדים, טרם יינתן פסק דין בעניינם.

הבעל בתגובתו – באמצעות ב"כ – דוחה את מסקנת היועצת וחוזר על תביעתו לשלום בית, ומסביר שהוא מאמין כי זו היא תקופה של משבר עבור האשה אשר יכול לחלוף עם הזמן, תוך הטעמה שהאשה הביעה מספר פעמים את אהבתה אליו.

מאידך, האשה כותבת באמצעות ב"כ בתגובתה, כי היא מקבלת את החוו"ד ככתבה וכלשונה.


סיכום ביניים
הבעל עותר לשלום בית. הוא אומר שהוא אוהב את אשתו ולטענתו גם היא אוהבת אותו. הוא איננו אלים, לא עשה לאשתו שום דבר רע, ותולה את עזיבתה אותו במצבו הכלכלי, ובבני משפחתה אשר מסיתים נגדו בגלל פער הגיל שביניהם. הוא מאמין כי היא חווה משבר, אשר יכול לחלוף. הוא מתחייב לנהוג כבוד באשתו ולפרנסה בכבוד. לכן לדבריו ניתן לשקם את הזוגיות תוך קיום טיפול זוגי, והוא מביע נכונות לקבלת טיפול מקצועי.

האשה אינה מעוניינת לחזור לבעלה, והיא עותרת לגירושין, באשר לדבריה אפסו הסיכויים לשיקום הזוגיות. זאת, למרות שהליך הגיור שהיא עברה היה לשם הקמת משפחה, ולמרות שחייהם המשותפים היו תקינים, תומכים ואף התנהלו תוך שיתוף כלכלי מלא – בתחילת נישואיהם. מצבם הכלכלי של בני הזוג הפך לקשה, הבעל הפעיל נגדה אלימות מילולית והיה אף אירוע של אלימות פיזית, בעקבותיו היא עזבה את הבית. מאז חלפה יותר משנה. עוד מוסיפה ב"כ האשה כי פער הגילאים שביניהם מהווה אף הוא עילה לגירושין.

בתסקיר שירותי הרווחה בנהריה מצוין כי שני בני הזוג מטופלים בנפרד במרכז למניעה ולטיפול באלימות ובמסגרתו מקבל הבעל עזרה בעיבוד תהליך הפרידה מאשתו. מסיכום חוו"ד יועצת הנישואין של בית הדין הגב' קפלן עולה, כי מערכת היחסים שבין בני הזוג אינה תקינה וכי הפער שנוצר ביניהם רק הולך ומחריף. לכן, ובשל התנגדות האשה, נבצר מהיועצת להושיט את עזרתה לבניית הקשר, והיא ממליצה לבית הדין לעזור לצדדים להיפרד בהקדם.

דיון
עמדת בית הדין היא שאין בטענות האשה עילה מספקת ומוכחת על מנת לחייב את בעלה בגט.

טענות האשה לאלימות מוכחשות ע"י הבעל, ואין בסיס עובדתי לכך שאכן הבעל אלים.

לעניין זה ראה פסק הרמ"א בשו"ע אבן העזר סימן קנ"ד וז"ל:
"איש שרגיל לכעוס ולהוציא אשתו מביתו תמיד כופין אותן להוציא כי ע"י זה אינו זנה לפעמים ופורש ממנה בתשמיש יותר מעונתה והוי כמורד ממזונות ותשמיש, ואם רגיל הוא בכך יש ביד בית דין ליסרו ולהחרימו ולהלקותו..שלא יעשה עוד ואם אינו ציית לבית הדין י"א שכופין אותו להוציא ובלבד שמתרין בו תחלה פעם אחת או שתים "

כאמור, פרט למקרה בודד של טענת האשה לאלימות שהוכחשה ע"י הבעל אין תשתית מוצקה לכך שהבעל סגנון אלים.

הבעל מצהיר בפנינו שהוא אוהב את האשה מעוניין שתחזור לביתם תוך כדי הליך טיפולי מקצועי ומתחייב לפרנס ולכבד את אשתו, כך שאין דברי הרמ"א שייכים למקרה דנן.

אדרבה, מהתסקיר של שירותי הרווחה נהרייה עולה כי בין הצדדים קיים שיתוף פעולה בעניין הסדרי ראייה, וכי הם מקבלים טיפול מקצועי לשיפור כעסים ושליטה במצבי רוח. כמו כן צוין שהצדדים עוברים הליך טיפולי באשר לעתידם.

לבית הדין חשוב שבנסיבות הללו, הצדדים יגיעו להסכמה באשר לעתידם בסיוע גורם מקצועי עמו הם החלו בהליך.

בית הדין מציין כי הצדדים החליטו במשותף להינשא לאחר עשר שנים של חברות ולאחר שהאשה עברה הליך גיור והליכי טיפול קשים להבאת ילדים, דבר המעיד על כך כי האשה הסכימה לקיים מערכת נישואין עם הבעל למרות שידעה את פער הגילאים ביניהם ומצבו הכלכלי של הבעל המשתכר מקצבת נכות.

עם זאת, לנגד עיני בית הדין עומדת חוות דעת עדכנית של יחידת הסיוע של בית הדין ובה המלצה להתגרש בעקבות הפער המנטלי ופער הגילאים שיש ביניהם.

כמו כן עומדת לנגד עיני בית הדין העובדה שהצדדים פרודים כבר למעלה משנה עקב המשבר שנוצר ביניהם ובית הדין מתרשם שבנסיבות הללו הסיכויים קלושים להשבת שלום בית על כנו.

לאור האמור מחליט בית הדין:
א. על הצדדים לפתוח במשא ומתן מואץ בסיוע באי כוחם, לשם גיבוש הסכם כולל והוגן בתוך 90 יום.
ב. הצדדים יגישו לבית הדין את ההסכם כשהוא ערוך וחתום, ובית הדין יתן מועד מוקדם לאשרו ולתת לו תוקף של פסק דין.
ג. בית הדין מחייב את הצדדים להמשיך בקבלת הטיפול במרכז למניעת אלימות, לרווחתם ולרווחת ילדיהם.
ד. בית הדין מפנה את הצדדים לשירותי הרווחה נהריה על מנת לסייע בידי הצדדים לקבל החלטה נבונה באשר לעתידם.
ה. מבוקש משירותי הרווחה נהריה להמציא לבית הדין בתוך 90 יום תסקיר בעניינם.
ו. בהעדר הסכם כאמור תוך 90 יום, יגישו הצדדים בקשה מתאימה, וייקבע מועד לדיון.
ניתן ביום י"ט באב התשע"ב (07/08/2012)


הרב מימון נהרי – אב"דהרב מאיר קאהן – דייןהרב בנימין לסרי – דיין