ב"ה
בית הדין האזורי חיפה
בפני כבוד הדיינים:
הרב דניאל אדרי
הרב אייל יוסף
הרב דוד בר שלטון
אב בית דין
דיין
דיין
תיק מספר: 819348-4
תאריך: כ"ב באב התשע"ב
(10/08/2012)
צד א פלוני
בא כוח הצד א עו"ד ראובן דינור
צד ב פלונית
בא כוח הצד ב עו"ד ויקטור דהן
הנדון: חלוקת רכוש – כריכה
נושא הדיון: חלוקת רכוש

פסק דין
הצדדים נישאו בתאריך 17.8.2006.

לצדדים ילד אחד.

הצדדים התגרשו בתאריך 30.6.2011.

לפנינו תביעה רכושית, מועד הקרע בין הצדדים 18.8.2010. ביחס למועד זה ניתנה חוות דעת אקטואר של (להלן – האקטואר) בתאריך 6.3.2011.

ב"כ התובע וכן ב"כ האשה העבירו שאלות הבהרה לאקטואר ואף התקבלו תשובותיו. כמו כן התקיים דיון בתאריך כ"ב אדר התשע"ב 18.3.2012 בנוכחות האקטואר בעניין חוות הדעת לאור בקשת ב"כ האשה לחקור את האקטואר.

קרן השתלמות של הבעל
בשאלות ההבהרה מב"כ האשה נשאל האקטואר מדוע קרן ההשתלמות של הבעל לא נלקחה בחישוב חוות דעת האקטואר. לדברי האקטואר כפי שהובאו בחוות הדעת מיום 6.3.2011 סעיף ד', "קרן ההשתלמות של הבעל לא נלקחה בחישוב זכויותיו, מאחר וקרן השתלמות למורים ניתנת למשיכה לאחר 15 שנות ותק ויציאה קודמת להשתלמות. מאחר שהבעל לא עונה לתנאים אלו אז לא יוכל למשוך את קרן ההשתלמות כחסכון אלא כיציאה בפועל לשנת שבתון, כך שכספי הקרן יהוו עבורו תחליף לשכר עבודה בתקופה זו".

לדעתי, קשה לקבל את דעת האקטואר בעניין קרן ההשתלמות. היות והכסף בקרן השתלמות הצטבר בזמן חייהם המשותפים, יש לראות בזאת ככספים משותפים לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, ודינם כדין החובות שהצטברו לצדדים בחייהם המשותפים.

יש לציין שהכספים שהאשה אמורה להעביר לתובע אינם בגין זכויות יתר שיש לאשה על זכויות התובע, אלא תשלום של מחצית החובות שהצטברו לצדדים בחייהם המשותפים כ-140,000 ש''ח.

אמנם כתב האקטואר שכספי הקרן יהוו עבור התובע תחליף לשכר עבודה. האם יהיה נכון הדבר לכשיצא התובע לשנת שבתון, האשה תשתתף מחלקה המגיע לה מקרן ההשתלמות על פי החוק כתשלום שכר שיקבל התובע בשנת השבתון? כמו כן והיה והתובע יעבוד בעבודה נוספת בשנת השבתון ויקבל משכורת שניה, האם יהיה נכון וראוי הדבר שיהנה ויקבל משכורת ממשרד החינוך על חשבון קרן ההשתלמות שיש בה את חלקה של האשה שנצבר בזמן חייהם המשותפים, וגם ממשכורת שניה באם יעבוד, ויש לתובע כושר השתכרות?

יש לומר שדומה הדבר לאדם אשר צבר מספר רב של ימי מחלה ושווים כסף וכאשר יצא לגימלאות יקבל עליהם שכר אם לא ניצלם. סכום כסף זה גם נחשב בזמן עריכת חוות הדעת ומחצית מסכום זה מגיע לצד השני. והיה ויקום ויטען הצד שכנגד למה יש לחלק כסף זה, עדיין לא קיבלתי את הכסף ומה יהיה אם אני אהיה בחופשת מחלה האם לא יורידו לי מימי המחלה שצברתי – אם כן מדוע לחלק כספים אלו, אין ספק שלא נקבל את דבריו ונדחה אותם. (מלבד מקרים מיוחדים כשידוע שאחד הצדדים אדם חולני וכד' וגם זאת רק לאחר שיקול דעת גדול).

משכך, על אף שמשולמת לתובע קרן ההשתלמות הראשונה כתחליף לשכר עבודה בשנת השבתון, יש לראות בכספים אלו ככספים משותפים, ועל התובע להעביר לאשה מחצית מסכום זה.

סכום הכסף בקרן ההשתלמות הוא בסך של כ-27,000 ש''ח, ועל פי החוק וההסדר במשרד החינוך לכשיקבל התובע כספים אלו יהיה זכאי לקבל רק 89% מהסכום הנמצא בקרן השווה לסכום של 24,030 ש''ח. משכך על התובע הבעל לשעבר להעביר לאשה סך של 12,015 ש''ח.

תשלומי שכר הדירה
בחוות דעת האקטואר מיום 6.3.2011 סעיף ו' נכתב "לאחר המועד הקובע שילם הבעל את תשלומי שכר הדירה של האשה במשך 6 חודשים, סך של 2,350 ש''ח לחודש. לצורך איזון הזכויות חויבה האשה בהחזר תשלומים אלו בסך של 14,100 ש''ח.

לשאלות ההבהרה מב"כ האשה לאקטואר מתאריך 5.1.2012 סעיף 2 בעניין זה, השיב האקטואר: "מאחר והבעל שילם תשלומי שכר דירה עבור מגורי האשה לאחר יום הקובע הם נלקחו בחישוב. לא נלקחו על ידי בחישוב ההמחאות לתאריכים 10.2.2011 ו-10.3.2011. נלקחו על ידי ההמחאות רק לתקופה 9/10 ועד 1/11 כפי נספח יא לחוות דעתי."

לדעת בית הדין ישנה טעות מאחר ומתאריך 9/10 ועד 1/11 ישנם חמשה חודשים: ספטמבר, אוקטובר, נובמבר, דצמבר וינואר, ולא ששה חודשים כפי שחייב האקטואר את האשה, שהרי באוגוסט (8) עדיין הצדדים היו ביחד ומועד הקרע היה בתאריך 18.8.2010 ואין לומר שחישב חלק יחסי. וכן בחודש פברואר ההמחאה לא נפרעה. משכך היה על האקטואר לחייב את האשה רק בסכום של 11,750 ש''ח ולא 14,100 ש''ח. לפיכך יש לקזז מהסכום שהאשה אמורה להעביר לתובע סך של 2,350 ש''ח.

רכב הצדדים
באשר לשאלות והתמיהות שהעלה ב"כ האשה לגבי המחיר שנמכר הרכב שהוא פחות מהמחירון, עיין פרוטוקול הדיון מיום כב' אדר התשע"ב 18.3.2012 שורות 50-61.

כרטיסי האשראי
לאור תמיהות ושאלות ב"כ האשה ולדבריו החוב שישנו בכרטיסי האשראי נוצר מקניות והוצאות כספים לצורכו של התובע.

בית הדין ביקש מהאקטואר לבדוק עניין זה והתובע התבקש להעביר לאקטואר את כל דפי חשבונות כרטיסי האשראי. מסקנת דברי האקטואר שהחוב בכרטיסי האשראי נוצר עקב הוצאות שהוציאו הצדדים במהלך תקופת הנישואין לרבות רכישת רכב וקניות, קניית ריהוט ומוצרי חשמל, גם האשה הודתה בהוצאות אלו: עיין פרוטוקול הדיון מיום ל' בסיון התשע"ב 20.6.2012, חובות אלו נוצרו מאחר וההוצאות השוטפות עלו על הכנסותיהם.

פעילות התובע בבורסה
לאור החלטת בית הדין מיום 31.10.2011, בדק האקטואר את חשבונות הבנק של התובע, וזאת לאור טענת ב"כ האשה והאשה שהחובות נוצרו בגלל פעילות הבעל בבורסה ללא ידיעת האשה ואישורה.

בבדיקת האקטואר נמצא שההפסד נטו שהפסיד התובע בגין פעילותו בבורסה היא בסך של 25,298 ש''ח, בחוות דעת האקטואר חולק חוב זה בחלקים שווים בין הצדדים.

לדברי האשה וב"כ מאחר והתובע פעל בעניין זה על דעת עצמו ללא שיתוף וקבלת רשות מהאשה, עליו לשאת באחריות להפסד הכספי שגרם, בנוסף צירף ב"כ האשה פסק דין בעניין זה מבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב לגבי בעל שהשקיע במניות ספקולטיביות בלי לקבל רשות מאשתו הפר את חובת הנאמנות בין בני הזוג.

כתב השופט נפתלי שילה שהכנסת מלוא תמורת הדירה לסחר ספקולטיבי בבורסה ערערה את יסודות התא המשפחתי, והפסדים אלו יש לקחת בחשבון במסגרת האיזון הכולל, בן זוג הנוטל סיכונים כה רבים במסחר בבורסה, וזאת בלי לקבל במפורש את הסכמת בן הזוג השני, עליו לקחת בחשבון שאם ההימור לא יצליח יילקח הדבר בחשבון במועד מאזן המשאבים, אם הצדדים ייפרדו, לכן יופחת הסכום שאותו השקיע בלי רשות ושאותו הפסיד מחלקו של הבעל ברכוש המשותף.

לדעת בית הדין אין מקרה זה דומה למקרה דידן. במקרה שהציג ב"כ האשה מדובר בסכום של מאות אלפי שקלים מחיר דירה שמכרו הצדדים, ובמקרה זה היה חייב לקבל את רשות האשה, מה שאין כן במקרה דידן מדובר בסכומים קטנים שרוב רובם ואם לא כולם משקיעים סכומים קטנים. אין ספק לבית הדין באם היו רווחים לא היתה נשמעת טענה זו.

מאידך, דין פרוטה כדין מאה, היה על התובע לקחת את הסיכון שאם יפסיד בהימור יילקח ההפסד בעת איזון המשאבים, מאחר והאשה טענה שהתובע פעל בעניין זה על דעת עצמו ללא שיתוף וקבלת רשות מהאשה, והכחשה לדברי האשה מהתובע לא שמענו, וגם אם נאמר שהתובע מכחיש את דברי האשה, ולדבריו הפעילות בבורסה היתה על דעתה בהסכמתה ובאישורה, יש לומר מאחר והתובע רוצה להוציא כסף מהאשה עליו חובת ההוכחה והמוציא מחבירו עליו להביא את הראיה, ולא יהיה הדבר אלא כספק ומספק אין מוציאין ממון מהמוחזק.

משכך על התובע לשאת באחריות להפסד הכספי שגרם בסך של 25,298 ש''ח, ויש לקזז מהחלק שהאשה אמורה להעביר לתובע (הבעל לשעבר) סך של 12,649 ש''ח.

באשר לסכום 5,000 ש''ח שהיו בחשבון המשותף לצדדים ביום הקובע, לדברי ב"כ האשה יש לראות כספים אלו ככספים משותפים, בית הדין דוחה את דברי ב"כ האשה מאחר וכסף זה הועבר לחשבון הצדדים ע"י אם התובע ביום הקובע לצורך התובע עצמו, לכן יש לראות כסף זה השייך אך ורק לתובע ולא כספים משותפים, ואין לראות זאת כהעברה פיקטיבית אלא העברה בפועל מאמו של הבעל כעולה מדפי החשבון.

לאור האמור בחוות דעת האקטואר מיום 6.3.2011 אפשרות ראשונה, על האשה להעביר לתובע (הבעל לשעבר), סך של 65,380 ש''ח, ולאור האמור לעיל יש לקזז מסכום זה את הסכומים הבאים

א. מחצית מקרן ההשלמות של הבעל בסך של 12,015 ש''ח

ב. חודש שכירות נוסף שנלקח בטעות בסך של 2,350 ש''ח.

ג. בגין חובות פעילות התובע בבורסה בסך של 12,649 ש''ח.

ד. סך הסכום שיש לקזז 27,014 ש''ח.

משכך על האשה להעביר לתובע סך של 38,366 ש'ח.

פסיקתא
א. על האשה להעביר לתובע סך של 38,366 ש"ח בגין איזון כולל של כל החובות ואיזון המשאבים.

ב. האשה רשאית להעביר סכום זה ב-12 תשלומים תשלום ראשון בסך של 3,199 ש''ח ועוד 11 תשלומים בסך של 3,197 ש''ח כל אחד.

ניתן ביום י"ח באלול התשע"ב
(05/09/2012)



הרב דניאל אדרי – אב"דהרב אייל אריה יוסף – דייןהרב דוד בר שלטון – דיין