ב"ה
בית הדין האזורי חיפה
| ||||
בפני כבוד הדיינים: | ||||
הרב יצחק שמואל גמזו הרב יצחק אושינסקי הרב ישראל דב רוזנטל |
אב בית דין דיין דיין |
תיק מספר: | 578733/1 | |
תאריך: |
י"ט באייר התשע"ג
29/04/2013 | |||
תובע |
פלוני
בא כוח התובע עו"ד ליאורה אוחנה | |||
נתבעת |
פלונית
| |||
הנדון: | גירושין, צו הגבלה, סידור גט | |||
נושא הדיון: | דחיית בקשת בעל לסידור גט עקב תביעת נזיקין שהגיש נגד האשה |
בפנינו תביעת גירושין של הבעל ומנגד תביעת האשה לכתובתה.
למעשה האשה כבר חויבה בעבר לקבל את גיטה (במסגרת החלטת בית הדין האזורי מיום י"ח שבט תש"ע) ובית הדין הגדול בהחלטתו מיום 2.8.10 אישר החלטה זו בדעת רוב. יש לציין כי בהחלטת בית הדין האזורי מיום 7.7.09 כבר נקבע כי הצדדים מורדים זה על זה ועליהם להתגרש.
בהחלטת בית הדין דנן מיום 28.10.12 תואר מהלך הדיון האחרון אשר במסגרתו בית הדין בדק האם קיימת אפשרות להביא את הצדדים לידי הסכמה, כבקשת כב' נשיא בית הדין הרבני הגדול מיום 8.5.12 לקיום ישיבה נוספת בבית הדין האזורי בניסיון להביא את הצדדים לידי פשרה.
...
מההחלטות הנ"ל עולה כי האשה זכתה לסך נכבד במסגרת איזון הזכויות שבין הצדדים כאשר מלבד סך חד פעמי של 116,918 ש"ח לתשלום מידי, ישלם הבעל לאשה מידי חודש בחודשו עוד סך של 2600 ש"ח כתשלום עבור נכסי קריירה. באשר לסך הראשון, הבעל רשאי לקזז משם חיוביה של האשה בסך 57,000 ש''ח. בחישוב ארוך טווח, תוך מתן דגש כי לבעל עוד כ-8 שנות עבודה עד לפרישתו לגמלאות, הרי שמדובר בסך כולל משמעותי מאוד שהבעל יעביר לטובת האשה לאורך ימים ושנים.
בנסיבות אלו המתוארות לעיל, כולל העובדה שבית הדין אינו סבור שיוכל להביא את הצדדים לידי פשרה בשאלת הכתובה לאור הקיטוב בעמדות הצדדים, בית הדין ישקול מתן החלטתו, כולל אפשרות לפסוק כתובה מדין פשרה בסכום מסוים אשר יישקל ע"י בית הדין. פשרה זו, אם תיעשה, תיקח בחשבון אף את סך הכתובה הגבוה, אשר בהחלט יש מקום לדון האם אין בו משום אסמכתא וגוזמא בעלמא.
ברם, בית הדין קובע כי שיקול הדעת בסוגיה זו יתבצע רק לאחר סידור הגט.
לאור האמור, יש לקבוע מועד נוסף לסידור גט.
לאחר סידור הגט ובכפוף לבקשה מתאימה, בית הדין יואיל לעסוק בתביעת האשה לכתובתה, כאמור.
במידה והגט לא יסודר במועד הראשון שייקבע, בית הדין ידון בתביעת הבעל להטלת צווי הגבלה על האשה לאור חיוב הגט שהוטל עליה בעבר, בכפוף להגשת בקשה מתאימה.
בפנינו בקשת ב"כ הבעל לקביעת מועד לסידור גט.
בית הדין בדק ומצא כי התיק לסידור גט סגור.
לאור הבקשה ולאור החלטת בית הדין מיום 5.11.12, יש לקבוע מועד לסידור גט.
במקביל, לאור החומר שהומצא ע"י ב"כ האשה, על הבעל לדווח בתוך 14 יום האם הגיש תביעה לפיצויי נזיקין כנגד האשה בגין אי סידור גט, ואם כן, היכן הדברים עומדים. טרם קבלת החומר הנ"ל לא יהיה ניתן להתקדם בהליך סידור גט. אף הצד השני יוכל להתייחס להנ"ל בתוך פרק זמן זה.
בהמשך לאמור בהחלטת בית הדין מיום 20.13.13 על הבעל להגיב בתוך 14 יום לטענת אשה המגובה באסמכתאות באשר לתביעת נזיקין שהגיש נגדה בגין אי-קבלת גט.
לאור התגובה בית הדין ישקול צעדיו – האם להמשיך ולהתקדם בתיק זה, או שמא הדבר יהיה בלתי אפשרי בהתאם לגדרי ההלכה בהלכות גיטין.
ב. בעקבות עיון בפסק הדין הנ"ל, נוכחנו שבית המשפט חרג ממנהגו, ומצא לנכון להתערב בהליכי בית הדין, שלו הסמכות הייחודית בענייני גירושין, (הגם שכפי הנראה בית המשפט אינו מייחס לפסיקה זו התערבות ישירה, בהליכי בית הדין). בנסיבות אלו אנו מחליטים – מאחר ובית המשפט הורה לנקוט באמצעים שמשמעותם היא כפיית הגירושין על האשה, אמצעים המשליכים ישירות על כשרות הליך הגירושין על פי ההלכה. מצאנו לנכון להבהיר לצדדים כדלהלן – מאחר ועפ"י הדין הדתי, כפיית האשה בגירושין כרוכה באיסור חרם רבינו גרשום, איסור המתייחס הן לבעל והן לעוסקים בסידור הגט (הסופר העדים וחברי בית הדין), על כן במידה שבעתיד תוגש לבית הדין בקשה לסדר גט, הן אם יהיה זה הבעל שיבקש להתגרש, והן אם האשה תבקש זאת כתוצאה מאמצעי הכפייה שננקטו, יוטל על המבקש להשלים את הבקשה ולנמק בהנמקה הלכתית, מדוע בנסיבות הנוכחיות, עפ"י הדין הדתי, בית הדין רשאי לסדר את הגט, למרות שננקטו אמצעי כפיה בניגוד לפסק הדין, שדחה את התביעה לחיוב האשה בגירושין.
בטרם תינתן החלטה המאשרת את העדר כפיית הגט על האשה, לא נוכל לזמנם לסידור גט.
הרב יצחק שמואל גמזו – אב"ד | הרב יצחק אושינסקי – דיין | הרב ישראל דב רוזנטל – דיין |