בתאריך 05/05/2013 הוגשה בקשה מוסכמת לעריכת התמחרות למכירת הבית של הצדדים בכפר חב"ד בפני בית הדין. הבקשה הייתה חתומה בידי כונסי הנכסים של הצדדים – עו"ד אריאל גלעדי ועו"ד מירה רום פלאי. הם ביקשו לקבוע כי בתאריך 08/05/2013 תקוים ההתמחרות בפני בית הדין.

על אף יומנו העמוס של בית הדין, הוחלט לקיים דיון להתמחרות על דירת הצדדים במועד המבוקש, וזאת עקב מצבו הרגיש של תיק זה הנמשך זמן רב.

ניתנה החלטה בו ביום לקביעת דיון במועד המבוקש. בסופה של ההחלטה צוין במפורש "כונסי הנכסים רשאים להביא עמם כל צד שלישי שיש לו עניין בקניית הנכס".

ביום כ"ח אייר תשע"ג (08/05/2013) התקיים דיון בבית הדין בו נכחו הצדדים, באי כוחם, ואחי האישה.

בפרוטוקול הדיון הנ"ל נאמר כדלהלן:

"נוכחים הבעל והאישה וב"כ ואחי האישה [י' א'] ו[י' י'].

הדירה ב[...].

הדירה רשומה על שם שני הצדדים.

האישה: אני מציעה מיליון וארבע מאות אלף ₪.

הבעל: אני מציע מיליון וארבע מאות ועשרים וחמישה אלף ₪.

האישה: אני מציעה מיליון וארבע מאות ושלושים אלף ₪.

הבעל: אני מציע מיליון ארבע מאות ושלושים וחמישה אלף ₪.

האישה: אני מציעה מיליון וארבע מאות וארבעים אלף ₪.

הבעל: אני מסכים שהדירה תימכר לאישה בסך מיליון וארבע מאות וארבעים אלף ₪."

ניתנה החלטה ביום ג' סיוון תשע"ג (12/05/2013) בה נאמר בסעיף א':

"לאור הנ"ל מחליט בית הדין כי בהתמחרות שנערכה בפני בית הדין על קניית הדירה זכתה האישה על בסיס ההצעה שהציעה לקניית הדירה בסך מיליון וארבע מאות וארבעים אלף ₪."

בתאריך 22/05/2013 הוגשה בקשה של כונסת הנכסים מטעם האיש לפיה בידה מצויות שתי הצעות לרכישת הבית במחירים גבוהים בהרבה, וכי שני המציעים חתמו על תצהירים לפיהם הם מעוניינים ברכישת הבית במחיר שהוצע על ידם.

בקשה זו נשלחה לתגובת כונס הנכסים מטעם האישה, ובתגובה שנשלחה בתאריך 27/05/2013 כותב הנ"ל כי החלטת בית הדין מיום 08/05/2013 היא החלטה שנעשתה לאחר הסכמת הצדדים להתמחרות ביניהם בפני בית הדין, ובית הדין קיים התמחרות בין הצדדים וניתנה על כך החלטה, ובכך יש את סופיות הדיון והחלטה המחייבת את הצדדים.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה, אני קובע כי דינה של בקשת כונסת הנכסים מטעם האיש להידחות. לפני בית הדין הוגשה בקשה משותפת של הצדדים להתמחרות על דירת הצדדים במועד מוסכם. בית הדין יצא מגדרו וקבע דיון במועד המבוקש אף שהיה בתוך שלושה ימים לבקשה. בהחלטה אף נאמר במפורש כי כונסי הנכסים רשאים להביא עמם כל צד שלישי שיש לו עניין בקניית הנכס. בפועל הגיעו הצדדים ובאי־כוחם ללא צד שלישי. התקיימה התמחרות בין הצדדים כמפורט בפרוטוקול, ללא שנטענה אף טענה כי קיים קונה צד שלישי. בסופה של ההתמחרות הצהיר האיש במפורש אני מסכים כי הדירה תימכר לאישה בסך של מיליון וארבע מאות וארבעים אלף ₪, וניתנה החלטה המאשרת כי האישה זכתה בקניית הדירה בסך של מיליון וארבע מאות וארבעים אלף ₪.

קיום ההתמחרות בפני בית הדין בנוכחות הצדדים ובאי כוחם, הצהרת האיש בפני בית הדין כי הוא מסכים למכירת הדירה לאישה בסכום הנ"ל, והחלטת בית הדין על אישור המכירה, כמוה כחתימת חוזה בין הצדדים שאין אחריה ולא כלום. לא ניתן לבטל מכירה זו בטענה של אי־כדאיות המכירה עקב מציאת קונה במחיר גבוה יותר.

לאור האמור:
החלטת בית הדין מיום ג' סיוון תשע"ג (12/05/2013) המאשרת את מכירת הבית לאישה הינה בתוקף, ועל הצדדים לפעול כפי החלטה זו על כל סעיפיה, ככתבה וכלשונה.

ניתן ביום י"ח בסיון התשע"ג (27/05/2013).

הרב זבדיה כהן – דיין