פרק ראשון: החודש


בפרק זה נלמד על החודש, הוא היחידה הבסיסית של הלוח היהודי. החודש הוא משך הזמן העובר מן הרגע שבו הירח מתגלה בתחילת החודש, ועד לרגע שבו הירח חוזר וקטן, עד שהוא נעלם מעינינו.
מספר הימים בחודש איננו קבוע. בלוח היהודי מספר הימים הוא 29 או 30 יום. לא פחות ולא יותר. בלוח הנוצרי החודש הוא בן 30 או 31 יום. וחודש אחד, פברואר, הוא בן 28 או 29 יום. לחודש עברי בן 30 יום אנו קוראים "חודש מלא".
השנה בלוח היהודי נוצרת מצירוף של חודשים. 12 חודשים יוצרים שנה רגילה, 13 חודשים יוצרים שנה מעוברת. (בניגוד ללוח הנוצרי, שהחלק ה1/12- של שנה יוצר חודש). כל חודש בלוח העברי מתחיל במולד הירח (בהמשך נלמד מהו "מולד הירח") ומסתיים במולד שאחריו. בכל חודש עברי הירח הוא במילואו באמצע החודש.

1. היכרות קצרה עם הלוח
הוצא מכיסך את לוח השנה. ונסה להשיב על פיו על השאלות הבאות. אם בידך לוח של השנה שעברה, התייחס בתשובותיך גם לשנה שעברה:

1.1 באיזה תאריך עברי חל ראש השנה? ובשנה הבאה? באיזה יום בשבוע?
1.2 באיזה תאריך נוצרי חל ראש השנה? ובאיזה תאריך הוא יחול בשנה הבאה?
1.3 מהו הפרש הימים בין שני התאריכים הנוצריים של שני ראשי השנה?
1.4 כמה ימים יש בחודשים תשרי, שבט, ניסן, סיון, אב?
1.5 כמה ימים יש בחודשים טבת, אדר, אייר, תמוז, אלול?

2. מהו חודש?

רמב"ם, הלכות קידוש החודש, פרק א
הלכה א. חודשי השנה הם חודשי הלבנה, שנאמר "עולת חודש בחודשו", ונאמר "החודש הזה לכם ראש חודשים". כך אמרו חכמים: הראה לו הקב"ה למשה במראה הנבואה דמות לבנה, ואמר לו כזה ראה וקדש.
והשנים שאנו מחשבין הם שני החמה, שנאמר "שמור את חודש האביב".
הלכה ד. חודש שיהיה תשעה ועשרים יום, ויראה הירח בליל שלושים, נקרא "חודש חסר". ואם לא ייראה הירח, ויהיה החודש שעבר שלושים יום, נקרא "חודש מעובר", ונקרא "חודש מלא". וירח שיראה בליל שלושים הוא הנקרא "ירח שנראה בזמנו". ואם נראה בליל אחד ושלושים, ולא נראה בליל שלושים, הוא נקרא "ירח שנראה בליל עבורו".
2.1 ברר לעצמך את המושגים "חודש חסר", "חודש מעובר", "חודש מלא", "ירח שנראה בזמנו", "ליל עיבורו".
2.2 הכן לך פנקס קטן וצייר בו את צורת הירח בכל ערב. רשום ליד כל ציור את התאריך העברי של החודש, וכן את גובהו של הירח מעל האופק. ציין גם באיזה צד ראית את הירח. השתמש בתרשים מעין זה:

ראינו, שהחודש היהודי נמשך 29 יום או 30 יום. עוד ראינו, שבמשך החודש הירח "נולד", גדל, חוזר ונעשה קטן ולבסוף הוא נעלם. כמה זמן בדיוק עובר מהרגע שהירח "נולד" ועד לרגע שהוא "נולד מחדש"? אילו היו עוברים בדיוק 29 ימים, היה אורכו של החודש 29 ימים. אילו היו עוברים 30 יום, היה אורכו של החודש 30 יום. אבל האמת היא, שבין מולד למולד עוברים בערך 29 ימים וחצי. לכן החודש היהודי הוא בדרך כלל פעם בן 29 ימים ופעם בן 30 יום.

3. החשבון המדויק של אורך החודש.
החשבון המדויק של אורך החודש הוא קצת שונה: אורכו של החודש הוא 29 ימים, 12 שעות, ו- 793/1080 של שעה בממוצע.
מהו 1/1080 ומה גודלו של 793/1080 כמה דקות וכמה שניות הוא זמן זה?
ההסבר פשוט: אנחנו מחלקים את השעה ל- 60 דקות ואת הדקה מחלקים חלוקה שנייה ל- 60 שניות (פרוש המילה "שניה": חלוקה שניה של השעה. וגם באנגלית: second). בסך הכול השעה מחולקת ל- 3600 שניות. גם זה אינו מספר נוח, אבל יש לו יתרון: הוא מתחלק בלי שארית לכל המספרים מ- 1 עד 10 (חוץ מ- 7). כך גם המספר 1080. הקדמונים חילקו את השעה ל- 1080 "חלקים" (זכור את המספר הזה!) כל "חלק" הוא אפוא 3 שניות ושליש:

1 / 1080 = X / 3600 X = 3600 / 1080 = 3 1/3

עכשיו, שאתה כבר מבין את המספר 793/1080, נחשב אותו בדקות ובשניות, וננסה למצוא איזה חלק של שעה הוא:

של שעה 0.734259259 = 1080 / 793

המספר 793/1080 הוא בערך שלושה רבעים של שעה (0.73 של שעה). בערך 45 דקות.
האם רוצה אתה לדעת כמה זה במדויק? אין דבר קל מזה: בשעה יש 60 דקות, ויש להכפיל את המספר ב- 60 ולקבל דקות:

דקות 44.055555 = X 60 ה (0.734259259 שעה)

התוצאה היא 44 דקות ועוד שארית קטנה: 0.055555
כמה שניות יש ב- 0.05555 של דקה? גם זה פשוט:
שניות 3.3333 = X 60 ה (0.055555)

תשובה: 793 חלקים הם 44 דקות, 3 שניות ושליש.

נסכם את מה שלמדנו בסעיף זה:

אורכו של חודש לבנה (ירח) הוא: 29 ימים / 12 שעות / 793 חלקים (=44 דקות, 3 שניות ושליש).

ובאותיות: כט/יב/תשצ"ג.


3.1 המלה "חודש" נגזרת מהמלה "חדש" מדוע?
3.2 מהו השם העברי האחר למלה "חודש"? מה מקורו?
3.3 מהו בדיוק אורכו של חודש ממולד לבנה אחד ועד המולד שלאחריו?

4. נטייל עם הירח בשמים
לא נטייל ממש, אבל נחפש את הירח, נראה מהי צורתו ונלמד כיצד למצוא אותו וכיצד לדעת את התאריך בלוח היהודי לפי צורת הירח ולפי מקומו בשמים. יש לזכור כי אנו רואים את השמש ואת הירח באותו גודל, למרות שהשמש גדולה מן הירח. הסיבה היא כי הירח קרוב יותר לכדור הארץ.

4.1 בפרק הקודם, בשאלה 2.2. שאלנו אותך כמה שאלות בקשר לצורת הירח, צייר את הטבלה הבאה במחברתך והעתק לתוכה את התשובות שאספת בפנקסך:

תאריך צורת הירח מקום הירח בשמים בשעות הערב
א   מזרח מערב
ד      
ז      
י      
יב      
יז      
כא      
כד      
כח      

עכשיו נקרא קטע מדברי רמב"ם:

רמב"ם, הלכות קידוש החודש, פרק א
הלכה ג. הלבנה נסתרת בכל חודש וחודש, ואינה נראית כמו שני ימים, או פחות או יותר מעט. כמו יום אחד קודם שתדבק בשמש בסוף החודש, וכמו יום אחד אחר שתדבק בשמש ותראה במערב בערב.
ובליל שתראה בערב אחר שנסתרה, הוא תחילת החודש, ומונין מאותו היום תשעה ועשרים יום. ואם ייראה הירח ליל שלושים, יהיה יום שלושים ראש החודש. ואם לא יראה, יהיה ראש החודש יום אחד ושלושים, ויהיה יום שלושים מחודש שעבר. ואין נזקקין לירח בליל אחד ושלושים, בין שנראה בין שלא נראה, שאין לך חודש לבנה יתר על שלושים יום.

דברי רמב"ם יהיו מובנים לנו אחרי שנלמד יפה את מהלך הירח בשמים.

מהלך הירח
בסעיף זה נלמד להבין את מהלך הירח בשמים. יום א' בחודש אינו תמיד יום המולד, אבל לצורך החשבונות שלנו נניח כי המולד אמנם היה ביום א' בחודש, ובהתאם לכך נערוך את חישובינו. במציאות יכול המולד להתאחר או להקדים ביום ואפילו ביומים מיום ראש חודש. החישובים שלנו מקורבים, ותפקידם להסביר את מבנה תנועת הירח לעומת תנועת השמש.
נבחר לנו שעה קבועה שבה נתבונן בירח, שעה 6 בערב (שעה 18 בשעון האירופי). שהיא שעה הסמוכה לשקיעת השמש.
אם נחפש את הירח ביום א' בחודש. לא נמצא אותו. כי אז הירח נמצא באותו כיוון של השמש. והוא כאילו דבוק לשמש.

הנה ציור של מקום הירח והשמש ביום א' בחודש. בשעה 6 בערב:


עבר עוד יום. אנו יוצאים לחפש את הירח. בשעה 6 בערב יהיה הירח קצת מעל לאופק. והוא ישקע בערך 50 דקות אחרי השמש.
ועוד יום עבר. התאריך עכשיו הוא ג' בחודש. הירח ממשיך לפגר, והוא ישקע 100 דקות אחרי השמש.


עברו עוד 4 ימים. והתאריך הוא ז' בחודש, עבר רבע חודש. אם נחפש את הירח בשעה 6 בערב, נמצא אותו מעל ראשנו, ברום השמים. בזנית. הוא ישקע 6 שעות אחרי השמש, באמצע הלילה וייראה כך:


כעבור שבוע, ב- י"ד בחודש. אנו באמצע החודש. הירח עכשיו מלא. היכן הוא נמצא בשעה 6 בערב? קל לנחש: הוא זורח בצד מזרח, הנה כך:


ועכשיו קצת חשבון. אנו מבינים מדוע הירח איטי יותר מן השמש: בגלל תנועתו סביב כדור הארץ. במשך חודש הירח סובב את הארץ פעם אחת. בכל יום אנו רואים אותו "מפגר" אחרי השמש. האם יכולים אנו למדוד בכמה בדיוק הירח מפגר אחרי השמש? ננסה:
הבה נעצור את כדור הארץ מלהסתובב סביב עצמו. נעשה זאת בשעה 6 בערב. זו השעה שאנו עושים בה את התצפיות שלנו. השעון שלנו ממשיך ללכת. הוא איננו מתחשב בעובדה שהארץ אינה מסתובבת. הירח ממשיך גם הוא לסובב את כדור הארץ. שהרי תנועתו אינו תלויה בסיבוב כדור הארץ. התאריך הוא א' בחודש, והשמש נמצאת בצד מערב ברגע השקיעה שלה. הירח כפי שאנו יודעים, נמצא גם הוא בתאריך זה בצד מערב, ליד השמש.
עבר יום אחד, והגיע ב' בחודש. השמש, כזכור, נשארה במקומה במערב (עצרנו את תנועת כדור הארץ!). לאן הגיע הירח במשך יום אחד? הוא הספיק לעשות 1/30 ממסלולו. במשך חודש מקיף הירח את כדור הארץ פעם אחת. ביום אחד הוא נע 1/30 של היקף זה.
כמה הוא 1/30 של המעגל סביב כדור הארץ? זאת נקל לחשב: 12 = 30 : 360. עיגול שלם הוא 360 מעלות; הירח עובר ביום אחד 1/30 מעיגול זה, 12 מעלות. הירח יהיה ביום ב' בחודש 12 מעלות מעל אופק מערב.
עברו עוד יומיים (הארץ עדיין לא התחילה לנוע; השמש בדיוק בצד מערב). לאן הגיע הירח לאחר 3 ימים? 3x12=36. בכל יום עובר הירח 12 מעלות; בשלושה ימים: 36 מעלות. הירח אם כן, יהיה גבוה מאופק מערב ב- 36 מעלות.


עברו שבעה ימים. היכן יהיה הירח? 7x12=84. הירח יהיה גבוה 84 מעלות מעל אופק מערב. הירח יהיה כמעט ברום השמים, בזנית.
נשחרר עכשיו את כדור הארץ, ונניח לו להסתובב על צירו. נראה מה קורה עכשיו: תנועת כדור הארץ סביב צירו גורמת לכך שנראה את כל גרמי השמים מסתובבים סיבוב אחד ביום: השמש, הירח, והכוכבים. נחזור לתאריך א' בחודש. השעה היא 6 בערב. השמש והירח בצד מערב. עברו 24 שעות. כדור הארץ מסתובב סיבוב אחד סביב צירו. השמש שקעה, זרחה וחזרה למקומה בצד מערב. גם הירח שקע, זרח וחזר למערב. היכן בדיוק יהיה הירח ביום ב' בחודש? זאת חישבנו כבר: הירח הספיק לעלות 12 מעלות מעל לאופק מערב.
עכשיו הגענו לעיקר: כמה זמן צריך כדור הארץ כדי להסתובב 12 מעלות? לשון אחר: כמה זמן יעבור עד שסיבוב כדור הארץ סביב צירו יגרום לכך שהירח ישקע? גם זאת קל לחשב: כדור הארץ מסתובב סיבוב שלם ב- 24 שעות. או 360 מעלות ב- 1440 דקות.
נחשב בכמה דקות סובב כדור הארץ מעלה אחת: 4 = 360 : 1440.
מעלה אחת סובב כדור הארץ בארבע דקות, 12 מעלות - ב- 48 דקות.

אפשר לחשב חשבון זה בדרך קצרה:
48 דקות = שעה 0.8 = 30 / 24 (24 שעות - סיבוב הארץ) (30 יום - סבוב הירח)
הגענו לסוף דרכנו: אם ביום א' בחודש שקע הירח בזמן שקיעת השמש, ישקע הירח ביום ב' בחודש 48 דקות אחרי השמש. הירח הספיק לעבור 12 מעלות לכוון מזרח, וכדור הארץ צריך 48 דקות כדי להסתובב 12 מעלות אלה ולהביא את הירח אל אופק מערב, לרגע השקיעה.
אנו יכולים עכשיו לקבוע מתי יזרח הירח ומתי ישקע בכל יום מימות החודש. נזכור כי בכל יום מאחר הירח לשקוע ב- 48 דקות.

תאריך זמן שקיעת הלבנה זמן זריחת הלבנה
א
ב
ג
ו
ח
יד
כא
כז
כח
כט
ל
6:00 בערב
6:48 בערב
7:36 בערב
10:00 בלילה
11:36 בלילה
6:00 בבוקר
10:48 בבוקר
3:36 אחרי הצוהריים
4:24 אחרי הצוהריים
5:12 אחרי הצוהריים
6:00 בערב
5:36 בבוקר
6:24 בבוקר
7:12 בבוקר
9:36 ביום
11:12 ביום
5:36 בערב
11:24 בלילה
3:12 לפנות בוקר
4:00 לפנות בוקר
4:48 לפנות בוקר
5:36 בבוקר

הערה: לוח זה בנוי על ממוצע של תנועת הירח, למעשה יש סטיות מזמנים אלה.

4.2 באילו שעות אפשר לראות את הירח בתאריכים ב, ד, טו, כח, כט, בחודש?
4.3 באיזה צד (מזרח או מערב) אפשר לראות את הירח בתאריכים אלה?
4.4 אתה רוצה לצאת לטיול לאור הירח, לאיזה תאריך תקבע את הטיול?

עכשיו אנו מבינים את דברי הרמב"ם:
הירח אינו נראה לעין יומיים (בערך) בחודש: ביום האחרון של החודש. כאשר הירח סמוך לשמש ושוקע קצת לפניה. וביום הראשון של החודש. כאשר הירח סמוך לשמש ושוקע קצת אחריה. לאחר יום נוסף ממשיך הירח "לפגר" אחרי השמש. והוא שוקע כשעה אחרי שקיעת השמש. עם שקיעת השמש נחלש אורה. ואפשר כבר לראות את הירח ה"נולד" מחדש בצורת חרמש דק. בצד מערב. קצת לפני שישקע גם הוא.


אם ננסה לצייר את השמש והירח כפי שהם נראים בעיני אסטרונאוט הנמצא מחוץ לכדור הארץ, נקבל ציור כזה:


אנו רואים את הירח אחרי שקיעת החמה; זהו תחילתו של החודש.
נמשיך בהסבר דברי הרמב"ם: אם רואים את הירח ביום השלושים של החודש, משמע שכבר התחיל חודש חדש. ולכן קובעים, שאותו יום יהיה א' בחודש והחודש הקודם היה של 29 ימים. אם אין רואים את הירח ביום השלושים, קובעים שהחודש הקודם היה של 30 יום, ושהיום שלמחרת יהיה א' בחודש. אין חודש בן יותר מ- 30 יום, ולכן אין צורך לחכות לראיית הירח אחרי היום השלושים בחודש. תמיד היום שאחרי השלושים בחודש הוא של החודש החדש.
4.5 בדוק אם הציור שציירת בטבלה בשאלת 4.1 מתאים להסבר שהבאנו.
4.6 כמה ימי ראש חודש יש בתחילת החודשים טבת, שבט ואדר?
4.7 האם אתה זוכר עדיין, מהו כ"ט י"ב תשצ"ג?

אחרי שהבנו את מה שלמדנו על מקום הירח בשמים, נוכל להבין משנה מעניינת במסכת ראש השנה פרק ב'. נקרא את המשנה:
מעשה שבאו שנים, ואמרו:
"ראינוהו שחרית במזרח, וערבית במערב".
אמר רבי יוחנן בן נורי: עדי שקר הם.
כשבאו ליבנה, קיבלן רבן גמליאל.
4.8 באיזה תאריך בחודש אפשר לראות את הירח בבוקר בצד מזרח?
4.9 כמה זמן אחר כך אפשר לראות את הירח בערב בצד מערב?
4.10 האם העדים דיברו אמת או שקר? מי צדק, רבי יוחנן בן נורי או רבן גמליאל? (שים לב: גם רבן גמליאל לא האמין לעדים אלה. הוא קיבל את עדותם על החודש החדש, מפני שחשב, שהם טעו כאשר אמרו שראו את הירח בבוקר. ובעצם ראו עננים בצורת ירח).

משנה מסכת ראש השנה פרק ב (המשך)
ועוד באו שניים ואמרו: "ראינוהו בזמנו".
ובליל עיבורו לא נראה.
וקיבלן רבן גמליאל.
אמר רבי דוסא בן הרכינס, עדי שקר הן:
היאך מעידים על האישה שילדה, ולמחר כריסה בין שיניה?!
אמר לו ר' יהושע, רואה אני את דבריך.
הסבר: רבי דוסא טוען: העדים האלה כאילו מעידים על אישה שילדה. ולמחרת רואים שהיא עדיין בהריון.

4.11 באיזו שעה ובאיזה צד אמרו העדים שראו את הירח בליל ה- 30?
4.12 באיזו שעה ובאיזה צד היו צריכים לראות את הירח למחרת?
4.13 מדוע טען רבי דוסא שהעדים משקרים?
הערה: למחלוקת שבין רבן גמליאל לרבי יהושע היה המשך דרמטי. קרא עליו בפרק ג' סעיף 3.

צורת הירח

לאחר שאנו יודעים מתי הירח זורח ושוקע בכל יום מימות החודש. נלמד על צורת הירח. אנו מכירים את הירח המלא. הירח של אמצע החודש. ואנו מכירים את הירח הדק, של תחילת החודש. עכשיו נלמד איך הירח גדל וקטן.
בציור הבא נראה שני דברים: נראה את צורת הירח בכל תאריך, גם נראה היכן הירח נמצא בשעת שקיעת השמש:


4.14 אם יש לך קרובי משפחה בחצי הכדור הדרומי (באוסטרליה, בדרום אמריקה, בדרום אפריקה), בקש מהם לצייר בשבילך את צורת הירח בתאריכים שונים. אל תופתע אם תקבל צורות הפוכות מאלה שאתה רואה בארץ.

5. נחזור לכדור הארץ
ראינו כיצד הירח סובב בשמים, ואנו גם יודעים כיצד הוא נראה בכל אחד מימי החודש. אם נתעה במדבר, נוכל לדעת מהו התאריך העברי (בערך) לפי צורת הירח ולפי מקומו, עכשיו נלמד את סיכום הדברים ושוב ניעזר ברמב"ם:

רמב"ם, הלכות קידוש החודש, פרק ח
הלכה א. חודשה של לבנה תשעה ועשרים יום ומחצה, ותשצ"ג חלקים, כמו שביארנו. ואי אפשר לומר שראש החודש יהיה במקצת היום, עד שיהיה מקצת היום מחודש שעבר ומקצתו מהבא, שנאמר "עד חודש ימים" - מפי השמועה למדו שימים אתה מחשב לחודש, ואי אתה מחשב שעות.
הלכה ב. לפיכך עושין חודשי הלבנה, מהן חודש חסר ומהם חודש מלא. חודש חסר תשעה ועשרים יום בלבד, ואע"פ שחודשה של לבנה יתר על זה בשעות; וחודש מלא משלושים יום, ואף על פי שחודשה של לבנה פחות מזה בשעות. כדי שלא לחשב שעות בחודש אלא ימים שלמים.
הלכה ג. אילו היה חודשה של לבנה תשעה ועשרים יום ומחצה בלבד, היו כל השנים חודש מלא וחודש חסר, והיו ימי שנת הלבנה שלש מאות ארבעה וחמישים: ששה חודשים חסרים וששה חודשים מלאים.
אבל מפני החלקים שיש בכל חודש וחודש יתר על חצי היום, יתקבץ מהן שעות וימים, עד שיהיו מקצת השנים חודשים חסרים יתר על המלאים, ובמקצת השנים חודשים מלאים יתר על החסרים.
הלכה ד. יום שלושים לעולם עושין אותו ראש חודש בחשבון זה. אם היה החודש שעבר חסר, יהיה יום שלושים ראש חודש הבא. ואם יהיה החודש שעבר מלא, יהיה יום שלושים ראש חודש, הואיל ומקצתו ראש חודש, ויהיה תשלום החודש המלא שעבר. ויהיה יום אחד ושלושים ראש החודש הבא, וממנו הוא המניין, והוא יום הקביעה.
ולפיכך עושין ראשי חודשים בחשבון זה, חודש אחד יום אחד בלבד, וחודש אחד שני ימים.
הלכה ה. סדר החודשים המלאים והחסרים לפי חשבון זה כך הוא: תשרי לעולם מלא, וחודש טבת לעולם חסר, ומטבת ואילך אחד מלא ואחד חסר על הסדר. כיצד? טבת חסר שבט מלא, אדר חסר ניסן מלא, אייר חסר סיוון מלא, תמוז חסר אב מלא, אלול חסר, ובשנה המעוברת אדר ראשון מלא ואדר שני חסר.
הלכה ו. נשארו שני החודשים, שהן מרחשון וכסלו, פעמים יהיו שניהם מלאים, ופעמים יהיו שניהם חסרים, ופעמים יהיה מרחשון חסר וכסלו מלא. ושנה שיהיו בה שני חודשים אלו מלאים, היא שנקראו חודשיה "שלמים". ושנה שיהיו בה שני חודשים אלו חסרים, נקראו חודשיה "חסרין". ושנה שיהיו בה מרחשוון חסר וכסלו מלא - נקראו חודשיה "כסדרן".
5.1 בחודש ארבעה שבועות ורבע (בערך). מדוע אי אפשר לערוך את הלוח באופן שבכל חודש יהיו 29.5 ימים?

שים לב לצורות הירח בכל שלב של החודש, בעיגול החיצוני, ולציורי המזלות בעיגול הפנימי. בפינה הימנית התחתונה - "הלבנה בגבורתה". בפינה השמאלית העליונה - "בכסה ליום".

5.2 נניח שכל החודשים יהיו אחד מלא ואחד חסר לסירוגין. מה יהיה אורך השנה?
5.3 האם אתה זוכר מהו כ"ט י"ב תשצ"ג? אם כן, ענה: מדוע אי אפשר לקבוע שהחודשים יהיו אחד מלא ואחד חסר. בלי שום יוצא מהכלל?
5.4 לפניך ציור ובו 8 צורות של הירח. כתוב מהו התאריך המתאים לכל אחת מהצורות שבציור:


5.5 כמה ימים היו בשנה, אילו היו כל חודשיה מלאים, כמה ימים היו בשנה אילו היו כל חודשיה כסדרם, וכמה ימים היו בשנה אילו היו כל חודשיה חסרים? (עיין בהלכה ו ברמב"ם).
5.6 צייר את צורת הירח בימים ח, יד, כג ו-ל בחודש.

6. שמות החודשים
אנו מכירים את שמות החודשים. ואנו יודעים כמה ימים יש בכל חודש. עכשיו נלמד את שמות החודשים בתנ"ך.

ערוך טבלה. רשום בה את שמות החודשים שאנו משתמשים בהם היום, ורשום שמות נוספים, שתגלה במקורות אלה: במדבר כח, טז-יז; שמות יב, ב; חגי א, א; ב, א; זכריה א, ז; אסתר ג, ז; אסתר ב, טז; יחזקאל ח, יא; מלכים א ו, א', לח, ח: ב. בחלק מן המקורות תמצא שמות עבריים שהם שונים מהשמות שאנו רגילים להשתמש בהם (השמות שאנו משתמשים בהם הם בבליים בחלקם). לא לכל החודשים יש שמות עבריים.

7. עיין בסידור התפילה
אתה כבר יודע מה אורכו של חודש, כיצד למצוא את הירח בשמים ואת התאריך כשאתה בלב ים; אתה גם יודע מהו כ"ט י"ב תשצ"ג. עכשיו נלמד כיצד משתקף כל זה בסידור התפילה: אילו תפילות אנו מתפללים בקשר לחידוש החודשים או בקשר לראשי החודשים? בשבת שלפני ראש חודש מברכים את החודש, ומכריזים באיזה יום, או באילו ימים יהיה ראש החודש הבא.

ברכה מיוחדת מברכים כאשר רואים את הלבנה שהתחדשה:
ברכת הלבנה
ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, אשר במאמרו
ברא שחקים, וברוח פיו כל צבאם, חוק וזמן נתן להם
שלא ישנו את תפקידם. ששים ושמחים לעשות רצון
קונהם, פועל אמת שפעולתו אמת, וללבנה אמר
שתתחדש עטרת תפארת לעמוסי בטן, שגם הם
עתידים להתחדש כמותה ולפאר ליוצרם על שם כבוד
מלכותו. ברוך אתה ה', מחדש חדשים.

7.1 "אשר במאמרו ברא שחקים וברוח פיו כל צבאם" משפט זה הוא ביטוי פיוטי למה שמסופר בבראשית א, הסבר כיצד.
7.2 "חוק וזמן נתן להם, שלא ישנו את תפקידם." מהו תפקידם? היעזר בבראשית א.
7.3 "וללבנה אמר שתתחדש עטרת תפארת לעמוסי בטן (=עם ישראל) שהם עתידים להתחדש כמותה." מה פירוש? היעזר בתהלים קג, ה.
7.4 מצא בסידור את תפילת ה"הלל". מה בין ה"הלל" הנאמר בראש חודש לבין ה"הלל" הנאמר בחגים? מדוע? היעזר במשנה ברורה, סימן תכב (יב).

8. בזמן שקידשו על פי הראייה
כשאתה רוצה לקבוע פגישה עם חבר בעוד חודשיים, מה אתה עושה? אתה מוציא מהכיס את הלוח ואומר: ניפגש ביום ראשון, כ"ד בתמוז, בשעה 4 אחר הצהרים.
כל זה אתה יכול לעשות היום, כאשר הלוח מוכן מראש לכל השנה, ואפילו למאה השנים הבאות. בזמן אבותינו היו קובעים את התאריכים רק חודש אחד מראש, ואחרי 29 ימים היו מחכים לעדים שיבואו ויעידו כי ראו את הירח החדש. אם היו עדים שראו את הירח בחידושו, היו מכריזים שהתחיל חודש חדש ביום ה- 30. אם לא באו עדים, היו מחכים עד סוף היום השלושים של החודש. ואם עדיין לא הגיעו עדים, היו קובעים שיתחיל החודש ביום ה- 31, שהרי אין חודש עברי שיש בו יותר מ- 30 יום. במשנה יש תיאור הדרך בה קידשו את החודש:

משנה, מסכת ראש השנה, פרק ב
משנה ו
כיצד בודקין את העדים?
זוג שבא ראשון בודקין אותו ראשון, ומכניסין את הגדול שבהן, ואומרים לו: אמור, כיצד ראית את הלבנה? לפני החמה או לאחר החמה? לצפונה או לדרומה? כמה היה גבוה? ולאן היה נוטה? וכמה היה רחב? אם אמר "לפני החמה" - לא אמר כלום.
ואחר כך היו מכניסים את השני ובודקין אותו. אם נמצאו דבריהם מכוונים עדותן קיימת. ושאר כל הזוגות שואלין אותם ראשי דברים, לא שהיו צריכין להן, אלא כדי שלא יצאו בפחי נפש, בשביל שיהו רגילים לבוא.

משנה ז
ראש בית דין אומר "מקודש", וכל העם עונין אחריו "מקודש מקודש".
בין שנראה בזמנו בין שלא נראה בזמנו מקדשין אותו.
ר' אלעזר בר צדוק אומר: אם לא נראה בזמנו אין מקדשין אותו, שכבר קדשוהו שמים.
8.1 צייר ציור של הירח כפי שהוא יכול להיראות בראש חודש. וציור אחר של הירח, כפי שלא ייתכן שייראה בראש חודש.
8.2 מה פירוש "בזמנו" ו"שלא בזמנו"? היעזר ברמב"ם שהובא בפרק א סעיף 2.

כדי שירצו העדים לבוא בכל חודש להעיד שראו את הלבנה, היו עורכים חגיגות מיוחדות לעדים. המשנה מספרת:

משנה מסכת ראש השנה פרק ב,ה
חצר גדולה הייתה בירושלים, ו"בית יעזק" הייתה נקראת. ולשם כל העדים מתכנסים, ובית דין בודקין אותם שם. וסעודות גדולות עושין להם, בשביל שיהו רגילין לבוא.
בראשונה לא היו זזין משם כל היום. התקין רבן גמליאל הזקן שיהו מהלכין אלפים אמה לכל רוח. [לא היו זזים מהחצר, כדין מי שיצא מתחום שבת, שאינו עוזב את מקומו, ויש לו 4 אמות, או החצר שהוא בה שדינה כ4- אמות]
ולא אלו בלבד, אלא אף החכמה [=מיילדת] הבאה לילד, והבא להציל מן הדליקה ומן הגייס ומן הנהר ומן המפולת - הרי אלו כאנשי העיר, ויש להם אלפים אמה לכל רוח.
לאחר שהחליט בית הדין לקבוע את ראש החודש, צריך היה להודיע על כך לכל היהודים בכל ארץ ישראל ואף לאלו שבחוץ לארץ.

משנה, מסכת ראש השנה, פרק ב
משנה ב
בראשונה היו משיאין משואות. משקלקלו הכותים, התקינו שיהו שלוחין יוצאין.

משנה ג
כיצד היו משיאין משואות? מביאין כלונסאות של ארז ארוכין, וקנים ועצי שמן, ונעורת של פשתן, וכורך במשיחה. ועולה לראש ההר, ומצית בהן את האור, ומוליך ומביא ומעלה ומוריד, עד שהוא רואה את חברו שהוא עושה כן בראש ההר השני, וכן בראש ההר השלישי.

משנה ד
ומאין היו משיאין משואות? מהר המשחה לסרטבא, ומסרטבא לגרופינא, ומגרופינא לחוורן, ומחוורן לבית בלתין, ומבית בלתין לא זזו משם, אלא מוליך ומביא ומעלה ומוריד, עד שהיה רואה כל הגולה לפניו כמדורת האש.
השיטה של העברת הידיעה על ידי הדלקת משואות לא פעלה לאורך ימים. כיתות שונות, שלא קיבלו את סמכותם של חז"ל, הדליקו משואות בתאריכים לא נכונים, ועל ידי כך הטעו את הציבור. כדי למנוע טעויות, החליטו לשלוח שליחים מוכרים ונאמנים, והם הודיעו מתי חל ראש חודש. השליחים היו בדרך זמן רב, כדי הליכה של עשרה ימים מירושלים, ולעתים אפילו יותר.


9. יום טוב שני של גלויות
אורכו של חודש יכול להיות 29 או 30 יום. אם אין אנו יודעים מה היה אורכו של החודש שנסתיים. איננו בטוחים מהו התאריך המדויק; יש לנו ספק אם א בחודש היה אחרי 29 יום או אחרי 30 יום. נראה כיצד הדבר בא לידי ביטוי בחודש שיש בו חג:

  שבת ראשון שני שלישי רביעי   ראשון שני
אפשרות א' כט אדר א' ניסן ב' ניסן ג' ניסן ד' ניסן   ט"ו ניסן ט"ז ניסן
אפשרות ב' כט אדר ל' אדר א' ניסן ב' ניסן ג' ניסן   י"ד ניסן ט"ו ניסן

לכן חגגו במקומות רחוקים שני ימים של חג, לפי שתי האפשרויות, וכך כותב הרמב"ם:

רמב"ם, הלכות קידוש החודש, פרק ג, יא
כל מקום שהיו השלוחין מגיעין היו עושין את המועדות יום טוב אחד ככתוב בתורה.
ומקומות הרחוקים, שאין השלוחים מגיעין אליהם, היו עושין שני ימים מפני הספק, לפי שאינם יודעים יום שקבעו בו בית דין ראש חודש איזה יום הוא.
רמב"ם, הלכות יום טוב, פרק א הלכה כא
זה שאנו עושין בחוצה לארץ כל יום טוב מאלו שני ימים - מנהג הוא.
ויום טוב שני מדברי סופרים הוא, ומדברים שנתחדשו בגלות.
ואין עושין בני ארץ ישראל שני ימים טובים אלא בראש השנה בלבד.
הסבר: כל החגים חלים אחרי חודש חסר. לכן היום הראשון של הספק הוא יום החג בזמנו הנכון, ויום טוב שני הוא היום שאחריו, ששומרים אותו בגלל מנהג אבותינו, שלא תמיד קבלו את העדות בזמנה.

9.1 מתי יעשו את הפסח, אם עדיין לא הגיעו השליחים. ואין יודעים אם אדר היה בן 29 ימים, או בן 30 יום? צייר במחברתך טבלה כמו זו שלפניך, ורשום בה מתי ר"ח ניסן. ולפי זה - מתי פסח:

  ראשון שני שלישי רביעי חמישי שישי שבת
שבוע 1 כ"ח אדר            
שבוע 5              

סיכום
למדנו בפרק זה על החודש בלוח היהודי. למדנו מהו חודש, כמה ימים בחודש ומהו אורכו המדויק. טיילנו שלושה טיולים: טיילנו עם הירח בשמים ולמדנו להכיר מהי צורתו בכל אחד מימי החודש, והיכן הוא נמצא. טיילנו בין דפי סידור התפילה ומצאנו את התפילות המיוחדות הקשורות לראש חודש. ולבסוף חזרנו לימי אבותינו, ולמדנו, כיצד קידשו הם את החודש. כיצד הודיעו על החודש הבא.
בפרק הבא נלמד להכין לוח בעצמנו. נלמד כיצד קובעים באיזה יום יהיה ראש השנה וכמה ימים יהיו בכל חודש. כפי שלמדנו, מספר הימים בכל חודש הוא קבוע, חוץ ממר-חשוון וכסליו, שמספר ימיהם נקבע בכל שנה לפי אורך השנה. נלמד גם איך קובעים באילו ימים יחולו החגים. בקיצור, במקום לקנות לוח, נוכל להכין אותו בעצמנו.
הבסיס שנסתמך עליו הוא אורכו של החודש, ואותו חשוב לזכור בעל פה.

רמב"ם, הלכות קידוש החודש, פרק ג
הלכה א. עדים שראו את החודש, אם היה ביניהם ובין מקום שיש בו בית דין מהלך לילה ויום או פחות - הולכין ומעידין. ואם היה ביניהן יתר על כן, לא ילכו, שאין עדותן אחר יום שלושים מועלת, שכבר נתעבר החודש.
הלכה ב. עדים שראו את החודש, הרי אלו הולכין לבית דין להעיד, ואפילו היה שבת. שנאמר "אשר תקראו אותם במועדם". וכל מקום שנאמר "מועד" - דוחה את השבת. לפיכך אין מחללין אלא על ראש חודש ניסן ועל ראש חודש תשרי בלבד מפני תקנת המועדות.
ובזמן שבית המקדש קיים, מחללין על כולן, מפני קורבן מוסף שבכל ראש חודש שהוא דוחה את השבת.
הלכה ג. כשם שמחללין העדים שראו את החודש את השבת, כך מחללין עמהן העדים שמזכין אותן בבית דין אם לא היו בית דין מכירין את הרואין.
ואפילו היה זה שמודיע אותן לבית דין עד אחד, הרי זה הולך עמהן ומחלל מספק, שמא ימצא אחר ויצטרף עמו.
הלכה ד. היה העד שראה את החודש בליל השבת חולה, מרכיבין אותו על החמור, ואפילו במיטה.
ואם יש להן אורב בדרך, לוקחין העדים בידן כלי זיין. ואם הייתה דרך רחוקה, לוקחים בידם מזונות.
ואפילו ראוהו גדול ונראה לכל, לא יאמרו כשם שראינוהו אנחנו ראוהו אחרים, ואין אנו צריכין לחלל את השבת, אלא כל מי שיראה החודש ויהיה ראוי להעיד, ויהיה בינו ובין המקום שקבוע בו בית דין לילה ויום או פחות - מצוה עליו לחלל את השבת ולילך ולהעיד.
הלכה ה. בראשונה היו מקבלין עדות החודש כל יום שלושים. פעם אחת נשתהו העדים מלבוא עד בין הערבים, ונתקלקלו במקדש, ולא ידעו מה יעשו: אם יעשו עולה של בין הערבים, שמא יבאו העדים, ואי אפשר שיקריבו מוסף היום אחר תמיד של בין הערבים. עמדו בית דין והתקינו, שלא יהיו מקבלים עדות החודש אלא עד המנחה, כדי שיהא שהות ביום להקריב מוספין ותמיד של בין הערבים ונסכיהם.
הלכה ו. ואם הגיע מנחה ולא באו עדים, עושין תמיד של בין הערבים. ואם באו עדים מן המנחה ולמעלה, נוהגין אותו היום קודש ולמחר קודש, ומקריבין מוסף למחר, לפי שלא היו מקדשין אותו אחר מנחה.
משחרב בית המקדש התקין רבן יוחנן בן זכאי ובית דינו, שיהיו מקבלין עדות החודש כל היום כולו, ואפילו באו עדים יום שלושים בסוף היום סמוך לשקיעת החמה מקבלין עדותן, ומקדשין יום שלושים בלבד.
הלכה ז. כשמעברין בית דין את החודש מפני שלא באו עדים כל יום שלושים, היו עולין למקום מוכן, ועושין בו סעודה ביום אחד ושלושים שהוא ראש חודש.
ואין עולין לשם בלילה, אלא בנשף קודם עלות השמש. ואין עולין לסעודה זו פחות מעשרה, ואין עולין לה אלא בפת דגן וקטנית. ואוכלין בעת הסעודה, וזו היא סעודת מצווה של עיבור החודש האמורה בכל מקום.
הלכה ח. בראשונה כשהיו בית דין מקדשין את החודש, היו משיאין משואות בראשי ההרים כדי שידעו הרחוקים, משקלקלו הכותים שהיו משיאין משואות כדי להטעות את העם, התקינו שיהו שלוחים יוצאין ומודיעין לרבים, ושלוחים אלו אינן מחללין את יום טוב, ואין צריך לומר שבת, שאין מחללין את השבת לקיימו, אלא לקדשו בלבד.