אליהו הנביא


המחבר: אינו ידוע.

הקדמה
פזמוני אליהו הנביא מושרים במוצאי שבת, על פי דברי התלמוד במסכת עירובין שאליהו הנביא לא יבוא בערב שבת ולא בשבת. מכאן שמוצאי שבת הוא הזמן בו מחכים לאליהו שיבוא.
בספר המנהיג לרבי אליהו ירחי, כתב דברים אלה:
זה שמשוררים בכל גבול ישראל מאליהו הנביא, לפי שהוא המבשר שיבוא במהרה לפני המשיח, כדכתיב "הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא". וכבר מובטח להם שאין אליהו בא בערבי שבתות ובערבי ימים טובים מפני הטורח, כדאיתא בעירובין [מג,ב], ויבוא לנו המבשר במוצאי שבתות, שבזכות השבת הצור יואל - ובא לציון גואל".
מדרש חז"ל מזהה את אליהו עם פנחס בן אלעזר הכהן, וגם פיוט זה כולל אמירות על פנחס:
"איש אשר קינא לשם האל, איש בושר שלום על יד יקותיאל, איש גש ויכפר על בני ישראל".
חרוזים אלה הם תיאורו של פנחס, כפי שמבואר בהמשך, בדבריו של אבודרהם, המפרש את הפזמון לפרטיו.

ביאור אבודרהם לשיר (סדר מוצאי שבת)
אליהו הנביא אליהו הנביא אליהו הנביא במהרה יבא אלינו עם משיח בן דוד וכופלין אותו הקהל והטעם שמזכיר אליהו ג' פעמים לחזק הענין על שם (קהלת ד, יב) והחוט המשולש לא במהרה ינתק.
איש אשר קנא לשם האל שנא' (במד' כה, א) בקנאו את קנאתי. ואתיא כמאן דאמר (ב"מ קיד,ב) פנחס הוא אליהו. איש בֻּשַׂר שלום שנאמר (במדבר כה, ב) הנני נותן לו את בריתי שלום. על ידי יקותיאל, זה משה רבנו, כי ששה שמות נקראו לו חוץ מהשם שנקרא בו משה. .... איש גש ויכפר על בני ישראל שנאמר (במדבר כה, ג) ויכפר על בני ישראל.
ועונין הקהל אליהו הנביא על כל דבר ודבר. וחוזר ואומר פעם אחרת אליהו הנביא אליהו הנביא וכו' וכופלין הקהל אותו.
איש דורות שנים עשר ראו עיניו
ואלו הן: נחשון שלמון בועז עובד ישי דוד שלמה רחבעם אביה אסא יהושפט יהורם. איש הנקרא בעל שער בסימניו פירוש איש אחד מכלל סימניו הוא זה שנא' (מ"ב א) איש בעל שער. איש ואזור עור אזור במותניו שנא' ואזור עור אזור במותניו.
ועונין הקהל אליהו הנביא על כל דבר ודבר וחוזר ואומר אליהו הנביא וכו' וכופלין אותו הקהל. ויש מסיימין אלפא ביתא על זה הדרך.
איש זעף על עבדי חמנים שנאמר (מ"א יח, כא) עד מתי אתם פוסחים על שתי הסעיפים. איש חש ונשבע מהיות גשמי מעונים שנאמר (שם יז, א) חי ה' אלהי ישראל אשר עמדתי לפניו אם יהיה השנים האלה טל ומטר כי אם לפי דברי. איש טל ומטר עצר שלש שנים שנאמר (שם יח א) ויהי ימים רבים ודבר ה' היה אל אליהו בשנה השלישית לאמר לך הראה אל אחאב ואתנה מטר על פני האדמה.
ועונין הקהל אליהו הנביא על כל דבר ודבר. וחוזר ואומר אליהו הנביא וכו' וכופלים אותו הקהל. ובענין זה עונים בשאר האלפא ביתא.
איש יצא למצוא לנפשו נחת שנא' (שם יט, ג) וירא ויקם וילך אל נפשו וגו'. איש כלכלהו העורבים ולא מת לשחת שנא' (שם יז' ד) ואת העורבים צויתי לכלכלך שם. איש למענו נתברכו כד וצפחת שנא' (שם יז, ד) כד הקמח לא כלתה וצפחת המים לא חסר. איש מוסריו הקשיבו כמהים שנאמר (שם ט"ו, יג) וירא כל העם ויפלו על פניהם ויאמרו ה' הוא האלהים וגו'. כמהים אלו ישראל שנאמר (תהלים ס"ג. ב) כמה לך בשרי. איש נענה באש משמי גבוהים שנא' (שם יח, לח) ותפול אש ה' ותאכל את העולה ואת העצים וגו'. איש סחו אחריו ה' הוא האלהים שנאמר ויאמרו ה' הוא האלהים ה' הוא האלהים. איש עתיד להשתלח משמי ערבות שנאמר (מלאכי ג כג) הנה אנכי שולח לכם את אליהו הנביא. איש פוקד על כל בשורות טובות שנאמר (ישעיה נב, ז) משמיע שלום מבשר טוב וגומר. איש ציר נאמן להשיב לב בנים על אבות שנאמר (מלאכי שם) והשיב לב אבות על בנים וגומר. איש קרא קנא קנאתי לה' בתפארה שנאמר (מ"א יט, י) ויאמר קנא קנאתי לה' אלהי צבאות כי עזבו בריתך בנ"י וגו'. איש רכב על סוסי אש בסערה שנא' (מ"ב ב, יא) והנה רכב אש וסוסי אש ויפרידו בין שניהם ויעל אליהו בסערה השמים. איש שלא טעם מיתה וקבורה של מת כמות כל האדם, אלא שהעלתהו רוח סערה מן הארץ עד גלגל האש ושם כלה בשרו ושב כל יסודו אל יסודו, והרוח שבה אל האלהים אשר נתנה. איש תשבי על שמו נקרא. פי' מוסף על שמו נקרא תשבי על שם שהיה מתושבי גלעד. תצליחנו על ידו בתורה שהוא עתיד להסיר לנו כל הספקות שיש לנו בתורתנו. תשמיענו מפיו בשורה טובה על שם מבשר טוב משמיע ישועה אומר לציון מלך אלהיך. תוציאנו מאפילה לאורה שעל ידו נצא מזה הגלות שהוא כאפלה לימות המשיח שיהיה לנו כאורה במהרה בימינו. ...

הטעם שתקנו להזכיר אליהו במוצאי שבת, כתב אבן הירחי, משום דאמרי' בעירובי' (מג, ב) מובטח להם לישראל שאין אליהו בא לא בערבי שבתות ולא בערבי ימים טובים מפני הטורח, וממוצאי שבת והלאה הוא זמן ביאתו. וקשה לו לזה הטעם, למה אין מזכירין גם כן במוצאי ימים טובים. ויש לתרץ, מפני שדין יום טוב הוא יום אחד, ואנו עושים שני ימים, והואיל ונדחה נדחה. ומיהו אין נכון זה הטעם.
והנכון בעיני, כי מה שתקנו להזכיר אליהו במוצאי שבת, שהוא על שם דאמרינן בשבת בפרק כל כתבי הקדש: ואמר רב יהודה אמר רב, אלמלא שמרו ישראל שבת ראשונה לא שלטה בהם אומה ולשון, שנאמר ויהי ביום השביעי יצאו מן העם ללקוט ולא מצאו. וכתיב בתרי' ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים. ועוד אמרינן התם, אמר רבי שמעון בן יוחאי, אלמלא משמרין ישראל שתי שבתות כהלכתן מיד נגאלין, שנאמר כי כה אמר ה' לסריסים אשר ישמרו את שבתותי וגו'. וכתיב בתריה והביאותים אל הר קדשי. ועל כן אנו אומרים להקב"ה: הרי שמרנו את השבת כמו שצויתנו, מעתה שלח לנו את אליהו הנביא.

וגם הטעם שתקנו לומר אליהו הנביא בהבדלה, לפי שההבדלה הוא סימן להבדיל בין קודש לחול, וכמו כן אליהו כשיבא יבדיל בין כשרים שבישראל לפסולים שבהם, שנאמר "כי הוא כאש מצרף וכבורית מכבסים".

נוסח השיר
אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי אֵלִיָּהוּ הַגִּלְעָדִי
במְהֵרָה יָבוא אֵלֵינוּ עִם מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד.
אִישׁ אֲשֶׁר קִנֵּא לְשֵׁם הָאַל
אִישׁ בֻּשַׂר שָׁלום עַל יַד יְקוּתַיאֵל
אִישׁ גַּשׁ וַיְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי אֵלִיָּהוּ הַגִּלְעָדִי
אִישׁ דּורות שְׁנֵים עָשָׂר רָאוּ עֵינָיו
אִישׁ הַנִּקְרָא בַּעַל שֵׂעָר בְּסִימָּנָיו
אִישׁ וְאֵזור עור אָזוּר בְּמָתְנָיו.
אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי אֵלִיָּהוּ הַגִּלְעָדִי
אִישׁ זָעַף עַל עובְדֵי חַמָּנִים
אִישׁ חָשׁ וְנִשְׁבַּע מִהְיות גַּשְׁמִי מְעונִים
אִישׁ טַל וּמָטָר עָצַר שָׁלשׁ שָׁנִים.
אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי אֵלִיָּהוּ הַגִּלְעָדִי
אִישׁ יָצָא לִמְצוא לְנַפְשׁו נַחַת
אִישׁ כִּלְכְּלוּהוּ הָעורְבִים וְלא מֵת לַשַּׁחַת
אִישׁ לְמַעֲנו נִתְבָּרְכוּ כַּד וְצַפַּחַת.
אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי אֵלִיָּהוּ הַגִּלְעָדִי
אִישׁ מוּסָרָיו הִקְשִׁיבוּ כְּמֵהִים
אִישׁ נַעֲנָה בָּאֵשׁ מִשְּׁמֵי גְּבוהִים
אִישׁ סָחוּ אַחֲרָיו ה' הוּא הָאֱלהִים.
אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי אֵלִיָּהוּ הַגִּלְעָדִי
אִישׁ עָתִיד לְהִשְׁתַּלֵּחַ מִשְּׁמֵי עֲרָבות
אִישׁ פָּקִיד עַל כָּל בְּשׂורות טובות
אִישׁ צִיר נֶאֱמָן לְהָשִׁיב לֵב בָּנִים עַל אָבות.
אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי אֵלִיָּהוּ הַגִּלְעָדִי
אִישׁ קָרָא קַנּא קִנֵּאתִי לה' בְּתִּפְאָרָה
אִישׁ רָכַב עַל סוּסֵי אֵשׁ בִּסְעָרָה
אִישׁ שֶׁלּא טָעַם טַעַם מִיתָה וּקְבוּרָה.
אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי אֵלִיָּהוּ הַגִּלְעָדִי
אִישׁ תִּשְׁבִּי עַל שְׁמו נִקְרָא
תַּצְלִיחֵנוּ עַל יָדו בַּתּורָה
תַּשְׁמִיעֵנוּ מִפִּיו בְּשׁורָה טובָה במְהֵרָה
תּוצִיאֵנוּ מֵאֲפֵלָה לְאורָה.
אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי אֵלִיָּהוּ הַגִּלְעָדִי
אִישׁ תִּשְׁבִּי תַּצִּילֵנוּ מִפִּי אֲרָיות
תְּבַשְּׂרֵנוּ בְּשׂורות טובות
תְּשַׂמְּחֵנוּ בָּנִים עַל אָבות
בְּמוצָאֵי שַׁבָּתות.
אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי אֵלִיָּהוּ הַגִּלְעָדִי
כַּכָּתוּב: הִנֵּה אָנכִי שׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוא יום ה' הַגָּדול וְהַנּורָא:
וְהֵשִׁיב לֵב אָבות עַל בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל אֲבותָם...
אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי אֵלִיָּהוּ הַגִּלְעָדִי
אַשְׁרֵי מִי שֶׁרָאָה פָּנָיו בַּחֲלום
אַשְׁרֵי מִי שֶׁנָּתַן לו שָׁלום
וְהֶחֱזִיר לו שָׁלום
ה' יְבָרֵךְ אֶת עִמּו בַּשָּׁלום.
אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי אֵלִיָּהוּ הַגִּלְעָדִי