|
|
אוצר בית דין
אוצר בית דין בעבר
אחת ממצוות השמיטה היא לחלק את הפירות באופן שווה בין בעל השדה לבין כל אדם המלקט בשדה.
לך ולעבדך ולאמתך ולשכירך ולתושבך. (ויקרא כה,ו)השיויון הזה בין העשיר לעני הוא תוצאה של שתיים ממצוות השמיטה:
1. האיסור לקצור כדרך הקוצרים.
2. חובת הביעור של פירות שביעית.
נפרט:
1. בשביעית קוצר בעל השדה שלא כדרך הקוצרים. הוא קוצר כמות מועטה (יש אומרים מזון ל-3 סעודות), ובכך הוא ככל אדם אחר המלקט בשדהו.
2. ביעור פירות השביעית והפקרתם, לאחר שכלו מן השדה, מונע שבביתו של אדם אחד תישאר כמות גדושה של פירות שביעית, בעוד שאחרים אכלו את הפירות, ולא נותרו להם פירות לאכילה.
"התוספתא" (שביעית ח', א'-ב') מספרת לנו, כיצד הושג השיויון בין בעל השדה לשאר כל ישראל בזמן העבר. בימי בית שני נהג בית הדין שבכל יישוב לארגן הן את איסוף יבולי השביעית והן את חלוקתם באופן שווה לכל דורש:
בראשונהעיין בקטע המובא מן התוספתא, ומצא בו שני חלקים:
היו שלוחי בית דין יושבין על פתחי עיירות.
כל מי שמביא פירות בתוך ידו,
נוטלין אותן ממנו,
ונותנין לו מהן מזון שלוש סעודות
והשאר מכניסין אותו לאוצר (מחסן) שבעיר.
הגיע זמן תאנים,
שלוחי בית דין שוכרין פועלים,
ואורים (=קוטפים) אותן,
ועושים אותן דבלה (=תאנים מיובשות),
ומכניסין אותן לאוצר שבעיר.
הגיע זמן ענבים,
שלוחי בית דין שוכרין פועלין,
ובוצרין אותן ודורכין אותן בגת,
וכונסין אותן בחביות,
ומכניסין אותן לאוצר שבעיר.
הגיע זמן זיתים,
שלוחי בית דין שוכרין פועלין
ומוסקין (=קוטפים) אותן,
ועוטנין (=כובשים) אותן בבית הבד,
וכונסין אותן בחביות,
ומכניסין אותן לאוצר שבעיר.
ומחלקין מהן ערבי שבתות
כל אחד ואחד לפי ביתו.
(תוספתא שביעית ח', א'-ב')
חלק אחד המתאר את מעורבות בית הדין בחלוקת הפירות,
וחלק שני המתאר את מעורבות בית הדין הן באיסוף הפירות והן בחלוקת הפירות.
חשוב: אילו שתי שורות בדברי התוספתא שייכים גם לחלק הראשון וגם לחלק השני?
חלק א'
כל מי שקצר, בצר, קטף או אסף מיבולי השנה השביעית, היה מביא את היבולים לשלוחי בית הדין. מה עשו שלוחי בית הדין ביבולים?
מה הושג בחלוקת היבול על ידי שלוחי בית הדין?
"והשאר מכניסין אותו לאוצר (=מחסן) שבעיר". לשם מה? מה ייעשה בו?
גדיאל נשלח בשביעית על ידי בית הדין למודיעין. מדי יום היה יושב על פתחי העיירה מהבוקר עד הערב. את תיאוריו, את רשמיו ואת חוויותיו מיום עבודתו הוא רשם במחברתו.
כתוב במחברתך את תיאור יום עבודתו של גדיאל באחת משלוש הדרכים האלה:
1. דיווח של גדיאל לבית הדין
2. ריאיון עם גדיאל לעיתון של מודיעין על עבודתו בשביעית
3. רישום של גדיאל ביומנו.
נסה להוסיף לתיאורו של גדיאל גם דברי ביקורת, תיאורי תקלות, הצעות ייעול וכדומה.
חלק ב'
תאר את ה"אוצר" בכתיבה או בציור.
לאוהבי הלשון העברית...
| הפרי | פעולת הקטיפה | |
|---|---|---|
| 1. | ||
| 2. | ||
| 3. |
הוסף לרשימה פעולות נוספות בליקוט ובאיסוף יבולים (גם כאלה שאינם פירות), כגון תמרים, חיטה, תפוזים, דבש ועוד.
אוצר בית דין לעניין איסור קצירה וחובת ביעור
למדת, כי האיסור "לא תקצור" בשמיטה משמעו לא תקצור כדרך הקוצרים. משום כך אסור הקציר הרגיל בכמויות גדולות ומסחריות. ומה על הקציר של בית הדין ל"אוצר"?
הפועלים הקוצרים בשליחות בית הדין, כדי להכניס יבול ל"אוצר" - לא חל עליהם האיסור "לא תקצור כדרך הקוצרים". פועלים אלו קוצרים בשביל הרבים, בשביל כל תושבי העיירה, ולכן מותר להם לקצור ללא שינוי, בכל דרך ובכל כמות.
איסוף הפירות לאוצר בית הדין מבטל חובה נוספת. יבולי אוצר בית הדין פטורים אף מחובת ביעור פירות שביעית.
כאשר כלה פרי מסוים מן השדה, יש לבער ולהפקיר פרי זה גם מן הבית. ביעור פירות שביעית בא להשוות בין כל ישראל לעניין כמות הפירות. אך הואיל וחלוקת הפירות על ידי שלוחי בית דין מבטיחה את השוויון בין כל ישראל, אין עוד צורך בביעור פירות שביעית.
ואכן, פירות שביעית מאוצר בית הדין פטורים מחובת ביעור.
מידד נשכר על ידי בית הדין לאסוף את יבול השדה לאוצר בית הדין. לידו מלקט מן היבול שמעון, האוסף מזון שלוש סעודות לבני ביתו. תאר את איסוף הפירות של השניים זה מול זה: כלי עבודה, כמות הפירות, תחושות והרהורים וכדומה.
גביית תשלום על ידי שלוחי בית הדין
חמוטל הצטרפה אל אמה, שהלכה לקנות פירות מאוצר בית הדין בשמיטה.
האם נטלה שקית ארוזה ומלאה בענבים, קופסה מלאה בזיתים וצנצנת שמן זית. האם שלשלה לקופה שבצדי הדוכן 8 שקלים.
- זה מאוד בזול! - העירה חמוטל, ומיד הקשתה:
- רגע! את משלמת עבור פירות שביעית?! הרי למדנו שאסור לסחור בפירות שביעית! אסור למכור אותם בכסף!
האם הרגיעה את הבת והסבירה לה:
- אינני משלמת עבור פירות שביעית. אכן, אסור לסחור בפירות שביעית, ואמנם אינני רוכשת אותם בכסף. הכסף ששילמתי הוא תשלום לבית הדין עבור ההוצאות שהיו לו בשכירת הפועלים, בהעברת היבולים וכדומה.
- אהה! - קראה חמוטל - אני מבינה! הכסף הוא תשלום לבית הדין ולא לחקלאי. בית הדין זכאי לגבות כספים עבור ההוצאות שהיו לו בריכוז הפירות מיבולי שמיטה.
הסבר במחברתך, מדוע התשלום לשלוחי בית הדין איננו מסחר בפירות שביעית.
בסוף החודש ערכו שלוחי בית הדין את מאזן ההוצאות וההכנסות.
רשום במחברתך בטור אחד הוצאות שונות (פרט!), ובטור מקביל הכנסות ממכירת פירות שביעית.
מה, לדעתך, היה סיכום המאזן: רווח או הפסד לבית הדין?
בית דין אינו גובה תשלום עבור הפירות,
שהרי פירות שביעית הפקר הם, ואסורים בסחורה.
אלא בית דין רשאי לשלם לעובדיו תמורת עבודתם
ולגבות את הוצאותיו מן הציבור.
כלומר, הציבור משתתף בהוצאות של אוצר בית הדין.
ולכן בפירות המחולקים על ידי אוצר בית דין
אין איסור סחורה.
(מתוך "ספר דיני שביעית", הוצאת ספריית דגל ירושלים, פרק כ', סעיף ג')
אוצר בית דין בימינו
עוד נמשכת השרשרת...
שרשרת השמיטה אשר נותקה, כמו חוזרת ומתחברת...
שבנו אל אדמת הארץ ואל שבת הארץ.
שוב מהדהד קול השמיטה בארצנו.
חקלאים ישראליים שומרים שביעית.
כבימי עבר גם היום:
"שלוחי בית דין שוכרין פועלים",
ואלו אוספים את יבולי שנת השבע,
"ומכניסין אותן לאוצר שבעיר".
חזרנו אל"אוצר בית הדין"...
שמיטת תשמ"ז בכפר עציון
לקראת השמיטה של שנת תשמ"ז החליטו בכפר עציון שבהרי יהודה לשמור במטעיהם את מצוות השמיטה לכל פרטיה ודקדוקיה. בית דין של רבנים קיבל עליו להורות לחברי קבוצת כפר עציון את הדרך שילכו בה בקיום השמיטה כדת וכדין. בית הדין הנחה את חברי הקבוצה הן בדרך הטיפול במטע והן באופן השיווק של פירות שביעית מהמטע.
מזכירות המשק השכירה לבית הדין את המטעים, וזה קיבל עליו את הטיפול במטעים על כל שלביו ומערכותיו.
חברי הקבוצה עבדו במטע כפועלים שכירים של בית הדין, אשר שילם להם את משכורתם ואת ההוצאות השונות הכרוכות בטיפולם במטע.
להלן המסמכים הנוגעים בדבר:
|
כ"ח אלול תשמ"ו
הודעת כפר-עציון לבית דין לעניני שביעית גוש עציון אנו החתומים מטה כנציגי קבוצת כפר עציון רוצים להודיע - עוד טרם כניסת שנת השבע - לביה"ד לעניני שביעית שהוקם ע"י רבני גוש-עציון, שבמטעי כפר-עציון תשמר שמיטה כהלכתה, ואנו מקבלים באהבה את אפקעתא דמלכא ומפקיעים את בעלותנו המוחלטת מיבול אדמותינו ככל הנדרש עפ"י דין, ומקבלים על עצמנו לנהוג במטעים רק כשלוחי בית הדין ובהתאם להוראותיו המפורטות לגבי כל מלאכה ומלאכה. כמו"כ, אנו משכירים לבית הדין הנכבד, שקיבל על עצמו לטפל במטעינו - מטעי הדובדבן, גודגדן, נקטרינות, אפרסק, תפוחי עץ ואגוז - את כל שטחי המטעים הנ"ל ומערכותיהם כדי שבית הדין יוכל לטפל במטעים בשנת השמיטה. ההשכרה מתיחסת למערכות ההשקיה, לזכותנו על מכסות המים, לבית האריזה, לבית הקירור, למחסני הכלים ולכל הנחוץ לביה"ד לשם טיפול במטעים הנ"ל לטובת הציבור. כמו"כ, אנו מביעים את נכונותנו לשמש כשליחי ביה"ד לכל העבודות שיושתו עלינו מטעם ביה"ד ועפ"י החלטותיו ובהתאם להנחיותיו. אנו מקבלים על עצמנו לדאוג לעובדים המקצועיים והמנוסים לגבי כל מלאכה ומלאכה שביה"ד יזדקק לה ולגייס את כל העובדים האחרים שיהיו נחוצים לביה"ד לשם כך. אנו נגייס עובדים אלו מבין חברי המשק ומחוצה לו, ככל הנחוץ למילוי דרישות ביה"ד על הצד הטוב ביותר. אנו נעריך את השכר המגיע לנו תמורת כל הנ"ל ונצרפו לרשימת הוצאותינו ופירוט שכרינו על עבודתינו בשליחות ביה"ד - פירוט שיוגש בעז"ה לאישור ביה"ד. כשכירים ברור לנו שמחירי הפרי יקבעו ע"י ביה"ד באופן שיובטח לנו תשלום עבור הוצאותינו ושכרינו בלבד ללא כל רווח נוסף שהיינו יכולים לקבל ע"י מסחר בפירות בהתאם להיצע ולביקוש. תוקף כל השכירויות וההתחיבויות הנ"ל הוא עד תום עונת הקטיף והשיווק בתשמ"ז, דהיינו, עד ראשית שנת תשמ"ח. בברכת שנה טובה וכוח"ט לכם ולכל בית ישראל שמעון קרניאל - מרכז משק ליפא פרידמן - מזכיר פנים מתוך "שמיטת תשמ"ז בכפר עציון" של הרב זאב ויטמן, הוצאת "המעין", הקיבוץ הדתי, קבוצת כפר עציון |
|
לכבוד
קיבוץ כפר-עציון ביה"ד לעניני שביעית גוש עציון, נאות לקבל על עצמו את הטיפול במטעי כפר-עציון בשנת השמיטה, לאחר שקיבל את הודעתכם על החלטתכם לשמור שמיטה כהלכתה ולהפקיע את בעלותכם ככל הנדרש ע"פ דין. מגמת כתב זה, למנותכם לשלוחי בית-דין לכל הטיפולים הנחוצים במטע ולפיקוח על מצבו לצורך ביה"ד. אנו מצפים שתודיעונו על כל המלאכות הנחוצות כדי שיהיו לביה"ד פירות שמיטה ראויים לחלוקה לציבור ותעריכו בפנינו את משמעות ההמנעות מעשיית כל מלאכה ומלאכה. המינוי לגבי עבודת המטע תקף רק לגבי מלאכות שביה"ד יורה שמותר לעשותן ויודיעכם על כך. כמובן שבהוצאותיכם שיוגשו לביה"ד יש לכלול גם את האחריות והפיקוח מטעם ביה"ד על כל הנחוץ למטע ואת היעוץ המקצועי שינתן לביה"ד בכל הקשור לעבודת המטע בשנה השביעית - שנת תשמ"ז. בברכת התורה והארץ בית הדין לעניני שביעית גוש-עציון. מתוך "שמיטת תשמ"ז בכפר עציון" של הרב זאב ויטמן, הוצאת "המעין", הקיבוץ הדתי, קבוצת כפר עציון |
הפירות ממטעי כפר עציון - דובדבן, גודגדן, נקטרינות, אפרסק, תפוחי עץ ואגוז - היו קדושים בקדושת שביעית, ואסורים היו במסחר. ואמנם אלו רוכזו באוצר בית דין, ושווקו על ידי בית הדין באמצעות ועדות שמיטה לחנויות מיוחדות או לתחנות חלוקה מרכזיות.
על האריזות סומן והודגש, שאלה פירות שביעית, ויש לנהוג בהם בקדושה, קדושת שביעית.
המחיר שגבו עבור הפירות בחנויות המורשות ובתחנות החלוקה היה זול ממחיר פירות אלו בחנויות הרגילות ובשווקים, שכן אלו שווקו על ידי אוצר בית דין, וזה גבה רק את מחיר ההוצאות של בית הדין בטיפול בפירות ובשיווקם.
|
ב"ה, ט' חשוון תשמ"ח
פירות גוש עציון
מאוצר בית דיןלפירות בקדושת שביעיתפירות גוש עציון שבחנות זו - תפוחי עץ מזן סטרקינג, גרניסמיט ויונתן. הארוזים בנספקים מסומנים או במגשים מסומנים (גודל 7.5 בלבד) - משווקים מאוצר בית דין לפירות בקדושת שביעית. לכן, יש להקפיד שלא לפגוע בקדושת הפירות ע"י זריקתם לזבל, נתינתם לבעלי חיים וכדו' (כאשר הם ראויים עדיין לאכילת אדם). התשלום שנגבה עבור הפירות מיועד לכיסוי הוצאות בית הדין ושלוחיו בטיפול בפירות ובחלוקתם לציבור. אסור לגבות תשלום מעבר למאושר ע"י בית הדין. גובה התשלום המקסימלי שנקבע ע"י בית הדין הוא:
מחירים אלו בתוקף בתנאי שאין הם גבוהים ממחירי פירות מקבילים שאינם באים מאוצר בית דין. הרב זאב ויטמן בית הדין לעניני שביעית גוש עציון |
בשמיטה של תשמ"ז אכן זכו חקלאי כפר עציון לשמור שביעית כהלכתה במטעיהם. הרבנות הראשית לישראל וגדולי הפוסקים קראו עליהם את הפסוק "גיבורי כוח עושי דברו" (תהלים ק"ג, כ'), וכן קראו לציבור שומרי המצוות לסייע לגיבורי כוח אלו ברכישת פירות שביעית מאוצר בית דין.
|
"לכתחילה יש להשתדל לקנות ירקות ופירות מאוצר בית דין של אדמות יהודיים ששמטו קרקעותיהם ולסייע בידי גיבורי כח עושי דברו ובכדי להרבות שמירת שביעית וגם קיום מצוות אכילת פירות שביעית".
ועדת השמיטה של הרבנות הראשית לישראל
באנו בשורות אלו לקרוא לועדות השמיטה בכל עיר ועיר, לסייע לאוצרות הב"ד המנונלים כהלכה, על ידי לקיחת תוצרת חקלאית מהם וחלוקתה כדין. ולאחינו בני ישראל נקרא ליקח בשמחה תוצרת המחולקת ע"י אוצר בית הדין, שבאה ממטעים שומרי שביעית ולאוכלה בקדושת שביעית. (בפירות אלו הקדושים בקדושת שביעית אליבא דכו"ע, אף יקיימו מצוות אכילת פירות שביעית לדעת התשב"ץ בזוהר הרקיע ומגילת אסתר) בכך יסייעו בידי בית הדין לשלם ההוצאות לשלוחיו, שעבדו על פי הוראות הב"ד , ולחזק שומרי שביעית כהלכה. ובשכר שמירת שביעית כהלכתה נזכה במהרה לגאולה שלימה. שלמה זלמן אויערבאך יוסף שלו' אלישיב |
|
שטר אוצר בית דין כפי שנוסח ע"י החזו"א
(מתוך "האיש וחזונו" להרב קלמן כהנא ז"ל, תשכ"ד, עמ' מג). זכרון דברים
א. ה' פ' ופ' ופ' נתרצו להיות בי"ד בעיר לקיים אוצר בי"ד של פירות שביעית לצורך הציבור.
ב. אחרי שנעשו בי"ד באו בהסכם עם מר פ' נ"י שיהי' הוא שליח שלהם לפקח על חלקות השדה שלו ושל ...... אשר נמצאות תחת רשותו ולעשות את כל העבודות הנחוצות והמותרות על ידו או על ידי פועלים שלא ילך שום דבר לאיבוד. ג. הנ"ל נותן לבי"ד זכות להכניס את הפירות של החלקות הנ"ל לתוך המחסן שלו ולחדר הדרומי בצריף ולהחזיקם שם. ד. חלקות השדה הנ"ל נמצאות ב-........... וגם הצריף והמחסן הנ"ל נמצאים שם. ה. הבי"ד קובע את המקום הנ"ל לאוצר בי"ד. ו. הבי"ד קובע להנ"ל שכר של מאה וחמישים ל"י לחודש בעד כל העבודות הנ"ל ובעד שכירת המקום. ז. הנ"ל יגבה את הסכום הנ"ל מלבד כל ההוצאות אשר יהיו לו מאלה שיקחו את הפירות לכל מדה ומשקל כפי שיעלו ההוצאות. וע"ז באעה"ח ביום ..... שנה...... פה ....... נאם........... .............. נאם........... .............. נאם........... .............. |
שטר הרשאה
אנחנו בי"ד צדק החתומים מטה קבלנו תחת רשותינו את כל הפרות וכל היבול שיש בהם חשש שביעית של של החותמים על שטר ההפקר המחובר שלטר הרשאה זה. ובכח בי"ד יפה הננו נותנים להם רשות לבעלים של הקרקעות הנ"ל להתעסק בטיפול ומכירת כל היבול המופקר ולקחת שכר טרחם ועמלם, ומחיר כל הכלים והמכשירים הנדרשים לפרות הנ"ל, וכל היבול הנ"ל ע"י המתעסקים במכירתם הנ"ל מיד ליד, או ע"י שליחים יהא הכל לא מחיר הפרות כי את מחיר הטורח והמכשירים, במבואר בהערות של הכותב הרצוף לכתבים השייכים לענייני המכירות הנ"ל, והננו נותנים רשות לבעלי הקרקע הנ"ל המפקירים, שימנו ברשותינו שליחים וקאמיסונין להמציא להם את שכר הטורח והמכשירים הנ"ל, וכל מה שיעשו יעשו רק על דעתינו וברשותינו על פי ההרשאה הנתונה להם בזה.
ולראיה באנו על החתום פה עיר הקודש..................... שנת........... נאום.......... נאום.......... נאום.......... |
|
"והיתה שבת הארץ לכם לאוכלה"
הרב זאב ויטמן כפר עציון
|
אוצרות...
למרבה השמחה, קבוצת "כפר עציון" לא הייתה היחידה בשמירת שביעית של שנת תשמ"ז. משקים נוספים בגולן ובגליל, במרכז הארץ ובדרומה, בהר חברון ובבנימין שמרו על שביעית, ושיווקו את יבוליהם באמצעות אוצר בית הדין.
זוכרים את סיפורו של מ' אורן מקיבוץ "שעלבים" "כרמך לא תזמור" בשביעית? הוא המשיך וסיפר לנו על שיווק ענבי הכרם של המשק על ידי בית דין:
כזכור, הקפדנו על איסור "כרמך לא תזמור", ולא זמרנו כלל את כרמינו בשביעית.
אך עדיין עמדה בפנינו הבעיה של שיווק הענבים לייצור יין. בענבים אלו חלה קדושת שביעית, על כל המתחייב מכך: לבצור בכמויות קטנות, לבצור בשינוי, איסור סחורה ועוד.
כאן נכנסים לתמונה הרב ניסים קרליץ ובית דינו אשר בבני ברק. כשנתברר לבית הדין הזה, שאין אנו זומרים כלל וכלל בשמיטה, ניאותו להיות אוצר בית הדין, ולשווק את ענבי הכרם שלנו. הטיפול בכרמים עבר לבית הדין. אנו, הכורמים וחברי המשק, היינו שלוחי בית הדין לטיפול בגפנים. בצענו בכרם רק את הפעולות שהתיר לנו בית הדין.
כשהגיע עת בציר הענבים, בצרנו את הגפנים לאוצר בית הדין. משום כך מותר היה לנו לבצור את כל כמות הענבים, בלי שינוי. הענבים הועברו ליקב לייצור מיוחד של יינות שביעית. היין שיוצר מענבי הכרמים שלנו היה יין בקדושת שביעית. על גבי הבקבוקים הודבקו תוויות מיוחדות, שציינו והדגישו, שיש להקפיד על היין בקדושת שביעית.
בית הדין ארגן תחנות חלוקה באזורי הארץ השונים, ושם סיפקו שלוחי בית הדין יין בקדושת שביעית. מחיר היין היה זול יחסית, שכן בית הדין גבה רק עבור עבודת שליחיו ועבור הוצאות האספקה והשיווק.
