הגבול הצפוני של הארץ לפי מפות אלה מבוסס על המשנה:

שלוש ארצות לשביעית:
כל שהחזיקו עולי בבל, מארץ ישראל ועד כזיב,
לא נאכל ולא נעבד.
כל שהחזיקו עולי מצרים, מכזיב ועד הנהר ועד אמנה,
נאכל אבל לא נעבד
מן הנהר ומאמנה ולפנים -
נאכל ונעבד.
(משנה שביעית ו,א)

1. העתק את 2 המפות - גבולות הארץ בימי יהושע ובימי עולי בבל - על נייר שקוף.
הנח אותן זו על גבי זו, ומצא מתי כללו גבולות ארץ ישראל שטח גדול יותר, בימי עולי מצרים או בימי עולי בבל?
2. מתי נכללו בגבולות הארץ חלקים מעבר הירדן המזרחי? היזכר אילו שבטים ישבו שם. צבע במפות שבידך את חלקי עבר הירדן המזרחי.
3. באילו כיוונים, או בחלק מהם, היה קו הגבול זהה בימי יהושע ובתקופה עולי בבל? פרט.
4. סמן במפות את היישוב בו אתה גר. האם היישוב נכלל בגבולות עולי בבל? האם חלה בו קדושה שנייה? האם יש לקיים בו כיום את מצוות השמיטה?

המשנה במסכת שביעית מחלקת את ארץ ישראל לשלשה אזורים (=ארצות), מתארת את גבולותיהם ומציינת את ההבדלים שביניהם לענין שביעית. המשנה מתרכזת בתאור הגבול הצפוני של ארץ ישראל.

א. כל שהחזיקו עולי בבל

כל שהחזיקו עולי בבל,
מארץ ישראל ועד כזיב,
לא נאכל, ולא נעבד.
(משנה, שביעית ו', א')

חזור אל מפת עולי בבל, וסמן באדום את הגבול הצפוני. גבול זה נקבע על פי דברי המשנה "ארץ ישראל עד כזיב" (=אכזיב). כזיב הוא ישוב בצפון, וסמוך לו עובר נחל כזיב. זהו השטח שנתקדש בקדושה שנייה על ידי עולי בבל. רוב הפוסקים סבורים, כי קדושה זו קיימת עד היום.
האם יהיה מותר לאכול בשביעית מספיחי השדות שבארץ זו, "מארץ ישראל עד כזיב"?
האם יהיה מותר לעבד את השדות בארץ זו?

ב. כל שהחזיקו עולי מצרים

מכזיב ועד הנהר ועד אמנה
נאכל, אבל לא נעבד.
(משנה, שביעית י', א')

שים לב כי המשנה עוסקת בהבדל שבין קדושה ראשונה לשניה, (קדושת עולי מצרים לקדושת עולי בבל), לגבי הגבול הצפוני של ארץ ישראל.

חזור אל שתי המפות שהעתקת. הנח את מפת הגבולות של עולי מצרים על גבי מפת עולי בבל. סמן בצבע ירוק את גבולות עולי מצרים, שהם יתרים על גבולות עולי בבל בצפונה של הארץ. זהו האזור שנכלל בגבולות עולי מצרים, ולא נתקדש על ידי עולי בבל.

הגבול הצפוני של אזור זה נקבע על פי דברי המשנה "מכזיב ועד הנהר ועד אמנה". לפי הרב ישראלי בספרו "ארץ חמדה" זה פירוש הדברים:

"מכזיב" - הישוב כזיב ונחל כזיב הם הגבול הדרומי של האזור שהחזיקו בו רק עולי מצרים.
"ועד הנהר" - נהר הליטאני = נהר קסמיה, אשר התו של היא בצורת האות "נ".
"ועד אמנה" - אמנה הוא "הר הלבנון", אשר נמצא לאורכו של נהר הליטאני, בצידו המערבי.

ציון הגבולות "הנהר ואמנה" הוא ציון הגבול הצפוני והמערבי של חבל ארץ זה: כל השטח שנמצא מזרחית ודרומית לנהל הליטאני ולהר הלבנון ועד כזיב, הוא השטח שהיה מיושב בימי קדושה ראשונה, ולא היה מיושב בימי קדושה שניה.
ומה דין שביעית בארץ זו? אף על פי שקדושתה בטלה בחורבן בית ראשון, החמירו חכמינו וקבעו, שבכל זאת יישמר זכר ממצוות השמיטה בארץ זו. מותר לאכול בחבל ארץ זה בשביעית ללא כל מגבלה, אך אסור לעבד את השדות ובלשון המשנה: "נאכל אבל לא נעבד".

ג. חבל ארץ שלא החזיקו בו עולי בבל, ואף לא עולי מצרים

מן הנהר ומאמנה ולפנים
נאכל ונעבד
(שביעית ו', א')

המשנה מציינת שבצפון הארץ יש אזור נוסף, אשר לא נכבש על ידי עולי מצרם, ולא הוחזק על ידי עולי בבל. אזור זה הוא "מן הנהר ומאמנה ולפנים". וזה פירוש משפט זה לפי הרב ישראלי:

"מן הנהר": נהר הליטאני
"ומאמנה": הר הלבנון
"ולפנים": השטח הנמצא צפונית ומערבית לנהר הליטאני ולהר הלבנון.

אזור זה נכלל בגבולות המפורטים בתורה בפרשת "מסעי", אך הוא לא נכבש מעולם על ידי ישראל, אף שהוא נכלל בגבולות ההבטחה. אי לכך לא גזרו בו כלל איסורי שביעית, והוא "נאכל ונעבד" (משנה, שם).

חזור למפת עולי מצרים, וצייר בעזרתה מפה שלישית: האזור הצפוני שאינו נכלל בגבולות עולי מצרים, והוא "נאכל ונעבד". רשום על מפה זו את הכותרת: הארץ שלא החזיקו עולי מצרים ועולי בבל.
1. בידך עכשיו שלש מפות: שתים שהעתקת מן הספר הזה, ושלישית שציירת בעצמך: הכוללת את האזור הצפוני, שנאכל ונעבד. לפניך המשנה כשהיא מחולקת לשלשה חלקים, במקביל למפות שבידך. העתק את המשנה, השלם את המלים החסרות, והצמד כל קטע משנה למפה המתאימה לו.

חלק ראשון
"הארץ" - "כל שהחזיקו _____ _____
מארץ ישראל עד _______."
מה דין המקום לעניין שמיטה?
"לא ______ ו ____ _____ ."

חלק שני
"הארץ" - "שהחזיקו ____ _______
מ ____ ועד _____ ועד ____ ."
מה דין המקום לעניין שמיטה?
" _____ אבל ____ _____."

חלק שלישי
"הארץ" - "מן ____ ______ ולפנים"
מה דין המקום לעניין שמיטה?
" ____ ______."

2. חשוב: לפי מה דורגו קטעי המשנה הדנים בשלוש הארצות לשביעית: לפי סדר היסטורי? לפי חומרת ההלכה? לפי מיקום גיאוגרפי?

3. דעואל, אלישמע ונחמיה הם שלושה אחים. דעואל הוא תושב לוד שבמרכז הארץ, אלישמע מתגורר בצור, ונחמיה מצוי לרגל עבודתו בצפון הרחוק - בצידון. באחד משלושת הרגלים נפגשו השלושה במבואות ירושלים, בדרכם לבית המקדש. הייתה זו שנת השמיטה, והשלושה שוחחו ביניהם על השמיטה. חבר את השיחה ביניהם.